מהו עיוורון רוחני לפי רבי נחמן מברסלב?

אליעד כהן מסביר את המושג "עיוורון רוחני" דרך משל שנתן רבי נחמן מברסלב על אדם חרש שנכנס למקום שבו אנשים רוקדים. אותו חרש מסתכל עליהם מהצד ולא מבין למה הם מבצעים תנועות מוזרות. בעיניו, האנשים האלה נראים משוגעים מכיוון שהוא לא מסוגל לשמוע את המוזיקה שהם שומעים. אליעד משתמש בדוגמה הזו כדי להדגיש נקודה עמוקה: כשאדם לא מצליח לקלוט את "המוזיקה הרוחנית", הוא לא מבין למה אנשים אחרים שמחים או נהנים, ולמה הם מתנהגים בצורה מסוימת שנראית לו מוזרה או חסרת היגיון.

מה הקשר בין ניגון רוחני לבין הגאולה לפי רבי נחמן?

אליעד כהן מרחיב את ההסבר על חשיבות ה"ניגון הרוחני" דרך סיפור אחר של רבי נחמן, המסופר על בן המלך ובן השפחה, שבו "איש היער" העניק לבן המלך כלי מוזיקלי מיוחד שכל פעם שהונח על בהמה, היא החלה לנגן. הנמשל של הסיפור הזה הוא שהמשיח והגאולה יגיעו לעולם על ידי "הניגון של האמונה", שהוא למעשה היכולת למצוא נקודות טובות ואורות רוחניים בתוך המציאות. לפי אליעד, הניגון הזה הוא הכוח הרוחני שמסלק את הרוח הרעה מהעולם, והוא מתבטא ביכולת של האדם לשמוע את הקול הפנימי, או את הניגון הפנימי שמוביל אותו לאמונה ולהתחדשות פנימית.

מדוע אנשים מתקשים לשמוע את ה"מוזיקה הרוחנית" של המציאות?

אליעד כהן ממשיך ומסביר שלאנשים קשה מאוד לשמוע את ה"מוזיקה הרוחנית" משום שיש כל מיני איסורים או מחסומים פנימיים שמונעים מהם להתחבר אליה. הוא מביא כדוגמה מצב שבו אומרים לאדם שאסור לו לשמוע מוזיקה. האדם אינו מבין מדוע הוא צריך להימנע מלשמוע, ומתחיל לשאול "למה אסור לי לשמוע מוזיקה?". כשאדם מתעקש מספיק ומתחיל להתבונן לעומק, הוא מתחיל לשמוע את המוזיקה שנאסרה עליו בהתחלה, וכך הוא מגלה את ההשתקפות הרוחנית שקיימת במציאות.

לדוגמה, אליעד כהן מציג מצב שבו מישהו נכנס באמצע סרט ולא מבין מה מתרחש, כי הוא לא צפה בו מההתחלה. באותה צורה, אדם שאינו מבין את התהליכים הרוחניים לעומקם לא יכול להבין מדוע המציאות מתנהלת בצורה מסוימת, וכיצד הגיע למציאות העכשווית.

מה הקשר בין היסטוריה רוחנית לבין הבנת המציאות?

אליעד כהן קושר את הרעיון של שמיעה רוחנית והיכולת להבין את המוזיקה הפנימית של המציאות לנושא של תיעוד היסטורי. הוא מסביר שחשוב להבין את ההיסטוריה לא רק מהזווית של העבר, אלא בעיקר מהזווית של ההבנה הפנימית של התהליכים שהובילו למציאות הנוכחית. למשל, מדינת ישראל, או כל מצב חברתי ואישי אחר, הם תוצאה של אירועים ותהליכים קודמים. אם אדם שואל את עצמו "איך הגענו למצב הזה?" הוא חייב להתבונן לעומק במה שהיה קודם, במה שהוביל למצב הנוכחי.

לדוגמה, אם אדם לא רוצה להשתעמם, אליעד ממליץ לו לבדוק מה היה הרצון שקדם לכך. נגיד שהרצון שקדם לשעמום היה פחד מבדידות, יש לחזור אחורה ולראות מה הרצון שקדם לפחד מבדידות, וכך הלאה, עד שמגיעים לרצון הבסיסי ביותר. כאשר האדם עושה זאת, הוא מתחיל להבין את המנגנון שיצר את המציאות העכשווית שלו, ואז הוא כבר לא עיוור רוחנית אלא מסוגל לראות את התמונה הגדולה והשלמה.

איך התבוננות פנימית מסייעת לאדם להבין את חייו?

אליעד כהן מדגיש שהתבוננות פנימית עמוקה מאפשרת לאדם לגלות את הרצון המקורי או את "הסיבה הראשונה", וכאשר הוא מגלה זאת, מתרחשת בו התחדשות פנימית. הוא מבין פתאום למה הוא רוצה או לא רוצה דברים מסוימים, למה הוא כועס או פוחד, וכך הוא משיג שליטה רבה יותר על מצבו הרגשי והרוחני. למעשה, אליעד מסביר שברגע שהאדם מבין את ה"מנגנון" הפנימי, הוא כבר אינו זקוק להתחדשות נוספת משום שהוא הבין את המקור ואת הסיבה הראשונית להכל.

לדוגמה, אם אדם מגלה מדוע הוא מרגיש לבד, למה הוא לא נהנה מדברים מסוימים, או למה הוא מתנהג באופן מסוים - הוא יכול להתחיל לרקוד את הריקוד של החיים כי עכשיו הוא שומע את ה"מוזיקה הרוחנית" האמיתית שמניעה את המציאות שלו.

לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהדרך להיפטר מעיוורון רוחני היא על ידי חיבור עמוק אל הניגון הפנימי, שמאפשר לראות ולהבין את המציאות מנקודת מבט עמוקה ושלמה יותר.