למה אנשים מתנגדים ללימוד NLP ושכנוע?

יש אנשים שמתנגדים באופן אינסטינקטיבי ללימודי NLP ולימודי שכנוע. אליעד כהן מסביר שההתנגדות נובעת מכך שהם מאמינים שללמוד NLP או טכניקות שכנוע משמעו להיות שקרן, מניפולטיבי או לא ישר. ההתנגדות הזאת נובעת מכך שהנושא "איך לשכנע אחרים" נתפס בעיניהם כמשהו שלילי, שמטרתו מניפולציה וניצול אנשים אחרים.

לדוגמה, כאשר אנשים רואים פרסום כמו "איך לגרום למישהו לעשות את מה שאתה רוצה", הם אוטומטית מרגישים התנגדות, כי זה מזכיר להם את הצד השלילי שבתוכם. כלומר, אנשים שחושבים שלימוד NLP הוא רע, עושים זאת משום שזה מזכיר להם את הצדדים הפחות נעימים בעצמם, הצדדים שהם מנסים להסתיר, את העובדה שגם הם בעצמם שקרנים באופן כלשהו.

האם ללמוד NLP באמת הופך אותך לשקרן?

אליעד כהן מסביר שהאמת היא מורכבת יותר. כל פעולה של האדם במציאות היא מניפולציה במידה מסוימת. אפילו כשאתה מחייך למישהו או נחמד אליו, אתה עושה זאת כדי לקבל ממנו תגובה או יחס מסוים. כך שלמעשה, כל אינטראקציה, גם כזו שנחשבת כ"טבעית" או "אמיתית", היא סוג של מניפולציה.

לדוגמה, אם מישהו אוהב אותך כי אתה מתייחס אליו יפה, אפשר לומר שזה מניפולטיבי, כי אילו היית מתנהג אחרת, אולי לא היה אוהב אותך. מצד שני, האם זו באמת מניפולציה? הרי בסופו של דבר, כל אהבה מבוססת על תנאים וסיבות יחסיות. למעשה, אין באמת אהבה מוחלטת או שנאה מוחלטת. כל רגש, כל החלטה וכל פעולה שאדם עושה, מבוססים על סיבות יחסיות ומניפולציות שהוא מבצע על עצמו ועל אחרים.

מדוע אין באמת דבר כזה "אהבת אמת" מוחלטת?

אליעד מסביר שבעולם האמיתי, אין דבר כזה "אהבת אמת" ללא סיבה. גם אם מישהו טוען שהוא אוהב אותך באופן ספונטני או ללא סיבה, האמת היא שזה תמיד מבוסס על סיבה מסוימת. יתרה מזאת, גם אם אדם אומר שהוא לא אוהב אותך בגלל משהו ספציפי, הוא גם כן מבצע מניפולציה, משום שהוא משכנע את עצמו שיש סיבה לא לאהוב אותך, וסיבה זו היא תמיד יחסית ולא מוחלטת.

לדוגמה, מישהו יכול לומר "אני לא אוהבת אותו כי הוא נמוך", ולכאורה, אם היית משכנע אותו לאהוב אותך בכל זאת, זו מניפולציה. אך גם אם לא היית משכנע אותו, עדיין הוא היה מבוסס על מניפולציה פנימית, שהרי גם לומר "אני לא אוהבת אותך כי אתה נמוך" הוא לא אמת מוחלטת, אלא דעה יחסית וסובייקטיבית, ולכן גם זה סוג של מניפולציה.

למה כל פעולה שאנחנו עושים היא סוג של שכנוע עצמי?

כל אדם מבצע כל הזמן שכנוע עצמי. לדוגמה, אם אדם מחליט להפסיק לעשן, הוא משתמש בשכנוע עצמי. הוא יכול לומר לעצמו: "רק טיפש מעשן, אני רוצה להיות חכם ולכן אפסיק". אבל גם אם הוא ימשיך לעשן, הוא משכנע את עצמו שיש סיבות להמשיך בכך. כך שבין אם האדם מפסיק לעשן ובין אם הוא ממשיך לעשן, בשני המקרים מדובר במניפולציה שהוא עושה על עצמו.

אליעד מבהיר שלמעשה, כל מחשבה שאנו חושבים, כל פעולה שאנו עושים וכל דבר שאנו מאמינים בו, הוא סוג של מניפולציה. גם אמונות שאנו חושבים שהן אמת מוחלטת הן בעצם יחסיות. אין שום אמת מוחלטת שמאחוריהן.

האם שכנוע הוא דבר שלילי או חיובי?

שכנוע הוא כלי, וכמו כל כלי, השימוש בו קובע את משמעותו המוסרית. לדוגמה, פצצת אטום יכולה לשמש לייצור חשמל או להריגת אנשים. כך גם עם שכנוע ו - NLP, אפשר להשתמש בהם לטוב או לרע, והדבר תלוי בבחירתו של האדם שמשתמש בהם.

האמת, לפי אליעד, היא שאנשים שמרגישים דחייה מלימודי שכנוע בעצם מרגישים רע עם עצמם, והנושא רק מזכיר להם את הרוע שהם מנסים להדחיק. לדעתו, כל אדם הוא בעצם גם רע וגם טוב...