3:51שכל או אין שכל, להיות אלוהים בלי שכל ועם שכל, חוויית האחדות בלי השכל ועם השכל
האם ניתן לחוות את אלוהים באמצעות השכל ובלעדיו?
אליעד כהן מסביר את השאלה האם אפשר לחוות את אלוהים עם השכל או דווקא בלי שכל, ומה המשמעויות המעשיות של חוויה כזו בחיי היום - יום. אליעד מדגיש שהשאלה מתחילה בעצם ביכולת לחוות את המציאות כאלוהים, או כחוויה מוחלטת של אחדות, לא דרך השכל - אלא מעבר לו. לפי אליעד, האדם חושב באופן טבעי באמצעות שכל והיגיון, כי ביומיום חייבים להשתמש בשכל כדי לתפקד. לדוגמה, כאשר אדם הולך ברחוב ורואה רכב שמתקרב אליו, הוא זז הצידה באופן שכלי והגיוני כדי לא להיפגע. במקרה זה השימוש בשכל הוא הכרחי, כי בלעדיו לא ניתן להתקיים בעולם בצורה תקינה ובטוחה.
עם זאת, אליעד מסביר שיש חוויה אפשרית אחרת של המציאות, חוויה ללא שכל. אבל הוא גם מבהיר שלחוות את אלוהים ללא שכל בלבד זה לא אפשרי בפועל, כיוון שהאדם כל הזמן מתנהל בעולם החומרי, שיש בו סכנות ומצבים שדורשים התייחסות שכלית. אם אדם יחווה אך ורק חוויה רוחנית עמוקה בלי שכל, הוא לא יוכל להתנהל במציאות החיצונית. לדוגמה, הוא נותן דוגמה פשוטה שאדם יכול להגיע לחוויה של אחדות, או לראות אלוהים במהלך מדיטציה, אבל ברגע שהוא יוצא מהמדיטציה וחוזר לרחוב, הוא פוגש מציאות של אנשים, תנועה ומכשולים שהוא חייב להתמודד איתם באמצעות השכל. לכן אליעד טוען שהחוויה של אלוהים ללא שכל לא יכולה להיות חוויה קבועה או מעשית בחיי האדם.
איך השכל יכול להוביל לחוויית אלוהים?
אליעד כהן מציין שגם אם החוויה המוחלטת של אלוהים היא מעבר לשכל, הדרך הפרקטית להגיע לחוויה הזו היא דווקא דרך השכל עצמו. הוא מסביר שהחוויה העמוקה של אלוהים או של אחדות מוחלטת מושגת כאשר האדם מגיע להבנה שכלית עמוקה וברורה כל כך, עד שההבנה עצמה שוברת את הגבול של עצמה, ומובילה את האדם לחוויה ישירה של המציאות ללא שום מגבלות.
אליעד נותן דוגמאות לכך ואומר שכל ניסיון לחוות את אלוהים דרך טכניקות כמו מדיטציה, סמים, או מצבים של שיגעון, לא באמת יביא לחוויית האחדות הזו באופן מלא ושלם. הוא נותן כדוגמה אדם שלוקח סמים חזקים או מנסה לאבד את השפיות באופן מלאכותי, ואומר שגם אז האדם עדיין מודע לכך שהוא קיים בצורה כלשהי. לפי אליעד, כל עוד האדם מודע לעצמו כישות נפרדת, הוא לא באמת נמצא בחוויה מוחלטת של אלוהים. החוויה האמיתית של האחדות, לדבריו, היא מצב שבו אין כלל מודעות נפרדת של האדם לעצמו - הוא פשוט הופך להיות החוויה עצמה.
מה הבעיה בחוויות על - שכליות זמניות?
אליעד מסביר שחוויות זמניות של אחדות או של אלוהים דרך טכניקות שונות, כגון מדיטציה או סמים, אינן פתרון אמיתי, כיוון שהאדם תמיד חוזר לחוויית ההפרדה הרגילה. הוא מדגיש שוב ושוב את ההבדל בין חוויות זמניות, כמו "חוויות חוץ - גופיות", לבין מצב אמיתי של אחדות. גם בחוויות חוץ - גופיות, האדם עדיין מודע לכך שהוא קיים באיזושהי צורה, ולכן הוא עדיין לא חווה אחדות מלאה עם המציאות.
אליעד אומר שמה שהוא מציע הוא לא ניסיון "לברוח" או לאבד את השפיות בכוונה תחילה. הוא מתאר את הדרך שלו כהבנה שכלית מלאה של המציאות, הבנה שנכנסת כל כך לעומק, עד שהאדם מבין באופן מוחלט וחד - משמעי שהכל אחד. לדבריו, רק אז ניתן באמת להשתחרר מהמודעות העצמית הנפרדת, ולחוות את המציאות בצורה שלמה וקבועה, ללא צורך בחזרה למציאות ה"רגילה".
מדוע חשוב לשלב שכליות ורוחניות יחד?
אליעד מדגיש שחשוב לשלב את ההבנה השכלית יחד עם חוויית האחדות הרוחנית. הוא אומר שאם האדם ינסה רק דרך אחת - למשל, ינסה להתמקד רק ברוחניות ללא שכל, או רק בשכל ללא רוחניות - הוא לא יגיע לתוצאה הרצויה. אליעד מציג את הגישה שלו כהזמנה להתנסות ולהבנה מעמיקה, המבוססת על שכליות ברורה מאוד, שמטרתה להביא את האדם לתפיסה עמוקה עד כדי חוויה מוחלטת של אלוהים. כלומר, לדעתו, החיבור המושלם והיציב בין שכל לרוחניות הוא המפתח להגיע לחוויה יציבה ומתמדת של אחדות ואלוהים.
בסיכום, אליעד כהן מסביר שהדרך לחוות את אלוהים היא לא רק דרך ויתור על השכל, אלא דווקא דרך שימוש בו ככלי להבין את המציאות באופן כל כך מעמיק, עד שהאדם עובר דרכו ומגיע למקום שבו השכל והחוויה מתאחדים באופן מושלם.
אליעד כהן מסביר את השאלה האם אפשר לחוות את אלוהים עם השכל או דווקא בלי שכל, ומה המשמעויות המעשיות של חוויה כזו בחיי היום - יום. אליעד מדגיש שהשאלה מתחילה בעצם ביכולת לחוות את המציאות כאלוהים, או כחוויה מוחלטת של אחדות, לא דרך השכל - אלא מעבר לו. לפי אליעד, האדם חושב באופן טבעי באמצעות שכל והיגיון, כי ביומיום חייבים להשתמש בשכל כדי לתפקד. לדוגמה, כאשר אדם הולך ברחוב ורואה רכב שמתקרב אליו, הוא זז הצידה באופן שכלי והגיוני כדי לא להיפגע. במקרה זה השימוש בשכל הוא הכרחי, כי בלעדיו לא ניתן להתקיים בעולם בצורה תקינה ובטוחה.
עם זאת, אליעד מסביר שיש חוויה אפשרית אחרת של המציאות, חוויה ללא שכל. אבל הוא גם מבהיר שלחוות את אלוהים ללא שכל בלבד זה לא אפשרי בפועל, כיוון שהאדם כל הזמן מתנהל בעולם החומרי, שיש בו סכנות ומצבים שדורשים התייחסות שכלית. אם אדם יחווה אך ורק חוויה רוחנית עמוקה בלי שכל, הוא לא יוכל להתנהל במציאות החיצונית. לדוגמה, הוא נותן דוגמה פשוטה שאדם יכול להגיע לחוויה של אחדות, או לראות אלוהים במהלך מדיטציה, אבל ברגע שהוא יוצא מהמדיטציה וחוזר לרחוב, הוא פוגש מציאות של אנשים, תנועה ומכשולים שהוא חייב להתמודד איתם באמצעות השכל. לכן אליעד טוען שהחוויה של אלוהים ללא שכל לא יכולה להיות חוויה קבועה או מעשית בחיי האדם.
איך השכל יכול להוביל לחוויית אלוהים?
אליעד כהן מציין שגם אם החוויה המוחלטת של אלוהים היא מעבר לשכל, הדרך הפרקטית להגיע לחוויה הזו היא דווקא דרך השכל עצמו. הוא מסביר שהחוויה העמוקה של אלוהים או של אחדות מוחלטת מושגת כאשר האדם מגיע להבנה שכלית עמוקה וברורה כל כך, עד שההבנה עצמה שוברת את הגבול של עצמה, ומובילה את האדם לחוויה ישירה של המציאות ללא שום מגבלות.
אליעד נותן דוגמאות לכך ואומר שכל ניסיון לחוות את אלוהים דרך טכניקות כמו מדיטציה, סמים, או מצבים של שיגעון, לא באמת יביא לחוויית האחדות הזו באופן מלא ושלם. הוא נותן כדוגמה אדם שלוקח סמים חזקים או מנסה לאבד את השפיות באופן מלאכותי, ואומר שגם אז האדם עדיין מודע לכך שהוא קיים בצורה כלשהי. לפי אליעד, כל עוד האדם מודע לעצמו כישות נפרדת, הוא לא באמת נמצא בחוויה מוחלטת של אלוהים. החוויה האמיתית של האחדות, לדבריו, היא מצב שבו אין כלל מודעות נפרדת של האדם לעצמו - הוא פשוט הופך להיות החוויה עצמה.
מה הבעיה בחוויות על - שכליות זמניות?
אליעד מסביר שחוויות זמניות של אחדות או של אלוהים דרך טכניקות שונות, כגון מדיטציה או סמים, אינן פתרון אמיתי, כיוון שהאדם תמיד חוזר לחוויית ההפרדה הרגילה. הוא מדגיש שוב ושוב את ההבדל בין חוויות זמניות, כמו "חוויות חוץ - גופיות", לבין מצב אמיתי של אחדות. גם בחוויות חוץ - גופיות, האדם עדיין מודע לכך שהוא קיים באיזושהי צורה, ולכן הוא עדיין לא חווה אחדות מלאה עם המציאות.
אליעד אומר שמה שהוא מציע הוא לא ניסיון "לברוח" או לאבד את השפיות בכוונה תחילה. הוא מתאר את הדרך שלו כהבנה שכלית מלאה של המציאות, הבנה שנכנסת כל כך לעומק, עד שהאדם מבין באופן מוחלט וחד - משמעי שהכל אחד. לדבריו, רק אז ניתן באמת להשתחרר מהמודעות העצמית הנפרדת, ולחוות את המציאות בצורה שלמה וקבועה, ללא צורך בחזרה למציאות ה"רגילה".
מדוע חשוב לשלב שכליות ורוחניות יחד?
אליעד מדגיש שחשוב לשלב את ההבנה השכלית יחד עם חוויית האחדות הרוחנית. הוא אומר שאם האדם ינסה רק דרך אחת - למשל, ינסה להתמקד רק ברוחניות ללא שכל, או רק בשכל ללא רוחניות - הוא לא יגיע לתוצאה הרצויה. אליעד מציג את הגישה שלו כהזמנה להתנסות ולהבנה מעמיקה, המבוססת על שכליות ברורה מאוד, שמטרתה להביא את האדם לתפיסה עמוקה עד כדי חוויה מוחלטת של אלוהים. כלומר, לדעתו, החיבור המושלם והיציב בין שכל לרוחניות הוא המפתח להגיע לחוויה יציבה ומתמדת של אחדות ואלוהים.
בסיכום, אליעד כהן מסביר שהדרך לחוות את אלוהים היא לא רק דרך ויתור על השכל, אלא דווקא דרך שימוש בו ככלי להבין את המציאות באופן כל כך מעמיק, עד שהאדם עובר דרכו ומגיע למקום שבו השכל והחוויה מתאחדים באופן מושלם.
- האם אפשר לחוות את אלוהים בלי שכל?
- איך לחוות אחדות מוחלטת?
- מהי חוויית האחדות לפי אליעד כהן?
- האם מדיטציה מובילה לחוויית אלוהים?
- מה הקשר בין שכל ורוחניות?
- האם ניתן לחיות ללא שכל?
- איך השכל מוביל לחוויית אלוהים?
050-3331-331