למעשה - כשיש רק חוויה - אז אין נפרדות. כשיש מישהו שמדווח על החוויה אז יש מדווח (-: - וזה אומר שיש דו קיומיות. אבל כשהחוויה מדברת בעצמה זו החוויה הממשית (-: ואפשר לראות או יותר נכון להאזין ולדעת אם אדם מדבר אחריי החוויה או שהחוויה שלו מדברת בעד עצמה (-:

אני רוצה להוסיף טענה / חוויה.. כל דבר אפשרי במצב הזה.. כל דימיון במזגרת החוקיות של העולם הזה.. וגם החוקיות.. כשאתה באמת מבין אותה.. אתה יכול להתחיל לשחק גם בה

אורי יקר, אפשר לחוות בדרכים שונות את האחדות, חוויה של התמזגות ואחד עם הכל... אך עדיין זו לא אחדות מוחלטת, כיוון שאם יש חוויה מסויימת, גם אפילו נאמר שחווית שנעלמתה

עדיין זה שניים, שתי ישויות, יש חווה ויש נחווה, כלומר יש חוויה ויש שני שחווה את החוויה, זה עדיין לא אחד, זו חווית אחדות

מדהימה לדעתי, אך עדיין זו לא אחדות מוחלטת.

במוחלט אין אתה החווה והחוויה הטנטרית לדוגמא שנתת, או כל חוויה מדיטטיבית "נעלה" ככל שתהיה זה עדיין לבושים של ה"אחד"

שאינו מבדיל בין נפרדות לאחדות.

על כן, אתה יכול ללכת שנים עם מדיטציות מסויימות, או תנוחות יוגה מסויימות, אך במקביל אמורה להיות חוויה עם הבנה בשכל, עד הקצה שלו, שם זה יתהפך למעל השכל, ואז אין עבורך הבדל או שאלה בין אחדות לנפרדות, אין לזה באמת כפי שכתבת אתמול יותר משמעות כפי שמכירים אותה ללא ההתבוננות / המודעות הפנימית, אך יחד עם זאת יש את שיא המשמעות לכל ישות קיימת.

ישות: הכוונה לכל "צורה קיימת" לכל "מצב קיים".

גם אליעד בלימודים שהוא מעביר, מדבר וחוזר על הבנה והתבוננות בלבד.

אכן אתה יכול לקחת את נושא הטנטרה אם הוא קרוב לחיים שלך, וללכת איתו עד הקצה, לתת את כולך לחוויה להבנת החוויה, לרגשות, תחושות להבנת הפרטנר איך הוא מושפע או משפיע וכו', ללכת עם זה בהחלטה שאתה רוצה לדעת, להבין דרך זה את המציאות, את עצמך, גם זה יביא אותך במידה ותהיה אמיתי עם זה עד הסוף.

אורי היקר: גם יצר המין נובע מן השכל.

ומה היא בכלל שחיתות? אולי רק כאשר האדם מאמין עדיין בתאוות שלו, הוא יכול לעשות הבדלה בין שחיתות ללא שחיתות.

רונית, יכול להיות שאת משתמשת בתבניות ישנות וממוחזרות באשר לשני הדברים שהעלית? כיצד תמצי את השכל עד הסוף? מה זה יקדם אותך? את מניחה שזה בטווח הישג בעזרת השכל האנושי - אולי השכל שלנו רק "טיפה" יותר משל אמבה לעומת השכל הנדרש? האם אמבה יכולה להגיע ולחוות את המוחלטות בעזרת שיכלה? אם כן ורק אם כן גם אנחנו (אינדוקציה) ולגבי השחיתויות לכאורה, אולי זה אותה הפומפה אך המטרה אחרת - שימוש ביצר המיני לפריצת המחסום שאחרי כל השכלים שבעולם. אי אפשר להפריד באדם לגמרי את ההוויה שלו לשכל וליצר (ולעוד דברים ב low level) זה הפרדה מלאכותית. גם Zיון זה שכל. לכל תא ותא, לכליה, לבוהן - לכולם יש איזה שכל - בנפרדות. תתייחסי לדברי כאל שאלות של אמבה לחכמים וותיקים ממנה.

לדעתי יש שתי טכניקות

או לבטל את השכל עד שלא נשאר שכל - כלומר, כאילו למחוק כל הזמן מה שהשכל כותב

על הנייר - עד שנשאר דף לבן

או לחלופין

למצות את השכל עד הסוף, לחייב הכל עד שבתוך כל השכל מקבלים את כל המחשבות

כמו למלא את הדף הלבן בכל הצבעים שיש

ואז למעשה גם מקבלים את הצבע הלבן

כי כל הצבעים קיימים בלבן

דרך אחת היא בדרך השלילה של השכל והשנייה היא דרך החיוב

ואז יש שיגידו - אם כל הנחלים מובילים לים, בא ננסה הכל, נחייב הכל, כי הכל זה האחד

פה יש להיזהר - כי זה עלול להביא את האדם להתיר לעצמו לעשות כל מיני שחיתויות

ולתרץ כל מיני תירוצים למעשה בכדי להתיר לעצמו את היצר

בטענה שהכל זה אלוהות

זו דעתי על הדרך

באחדות מוחלטת אין נפרדות. כל צורה של נפרדות יכולה להיות שיא האחדות.. ואתה מלביש הכל על המנגנון הראשון.. כל אשר עולה על רצונך!

לדעתי, רק אם אתה מגיע לזה בשכל, אתה עולה מעליו ויכול לעשות הכל איתו.. ללכת עד הסוף וכל פעם סןף חדש

האם אפשר שיהיו כלים נוספים להגיע לתודעת המוחלטות גם ללא השכל? לדוגמה הנה משהו שעושה שימוש בהפך מהשכל - במין. המטרה של הטנטרה המינית (הטנטרה היא גם כללית ואפילו כוללת את היוגה) לעשות שימוש ביצר המין בנפרדות כדי להגיע למוחלטות. הרציונל זה שדרך איחוד הנפרדות בן הגבר לאישה שניהם מתרגלים מוחלטות. זו טכניקה שמנצלת מנגנון קיים (יצר המין) למטרה אחרת. משהו כמו מעקף. האם בכללי אפשרי שיהיו טכניקות שלא עושות שימוש בשכל? אשמח לשמוע מהמלומדים הוותיקים מה דעתכם.