אורי יקר, אפשר לחוות בדרכים שונות את האחדות, חוויה של התמזגות ואחד עם הכל... אך עדיין זו לא אחדות מוחלטת, כיוון שאם יש חוויה מסויימת, גם אפילו נאמר שחווית שנעלמתה

עדיין זה שניים, שתי ישויות, יש חווה ויש נחווה, כלומר יש חוויה ויש שני שחווה את החוויה, זה עדיין לא אחד, זו חווית אחדות

מדהימה לדעתי, אך עדיין זו לא אחדות מוחלטת.

במוחלט אין אתה החווה והחוויה הטנטרית לדוגמא שנתת, או כל חוויה מדיטטיבית "נעלה" ככל שתהיה זה עדיין לבושים של ה"אחד"

שאינו מבדיל בין נפרדות לאחדות.

על כן, אתה יכול ללכת שנים עם מדיטציות מסויימות, או תנוחות יוגה מסויימות, אך במקביל אמורה להיות חוויה עם הבנה בשכל, עד הקצה שלו, שם זה יתהפך למעל השכל, ואז אין עבורך הבדל או שאלה בין אחדות לנפרדות, אין לזה באמת כפי שכתבת אתמול יותר משמעות כפי שמכירים אותה ללא ההתבוננות / המודעות הפנימית, אך יחד עם זאת יש את שיא המשמעות לכל ישות קיימת.

ישות: הכוונה לכל "צורה קיימת" לכל "מצב קיים".

גם אליעד בלימודים שהוא מעביר, מדבר וחוזר על הבנה והתבוננות בלבד.

אכן אתה יכול לקחת את נושא הטנטרה אם הוא קרוב לחיים שלך, וללכת איתו עד הקצה, לתת את כולך לחוויה להבנת החוויה, לרגשות, תחושות להבנת הפרטנר איך הוא מושפע או משפיע וכו', ללכת עם זה בהחלטה שאתה רוצה לדעת, להבין דרך זה את המציאות, את עצמך, גם זה יביא אותך במידה ותהיה אמיתי עם זה עד הסוף.