אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה למה החיים שלי נדפקו? ✔ילדים רוצים שיאהבו אותם, הורים וילדים, ההורים שלי לא אוהבים אותי, טראומה מההורים, פוסט טראומה מהילדות, ההורים תמיד אשמים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:37ילדים רוצים שיאהבו אותם, הורים וילדים, ההורים שלי לא אוהבים אותי, טראומה מההורים, פוסט טראומה מהילדות, ההורים תמיד אשמים, ההורים לא אשמים, ההורים אשמים, להאשים את ההורים, ריפוי הילד הפנימי הפגוע
האם ילדים באמת חייבים לרצות שהוריהם יאהבו אותם?

אליעד כהן פותח בשאלה עקרונית לגבי יחסי הורים וילדים - האם באמת מחויב שילדים ירצו את אהבת הוריהם, או שזו רק התניה חברתית? הוא מסביר כי בהרבה טיפולים רגשיים, מקובל לחשוב שהסיבה העיקרית לקשיים רגשיים היא שההורים לא נתנו מספיק אהבה. אליעד מציג את השאלה הבסיסית הזו על מנת לבחון את נכונותה ואת משמעותה בחיינו.

האם זו חובה שילדים ירצו אהבה מההורים?

לפי אליעד, לא מחויב שילד חייב לרצות שההורים יאהבו אותו. זהו מיתוס חברתי שנוצר מכיוון שיש אינטרס להורים להאמין שילדים חייבים את אהבתם, כיוון שזה נותן להורים תחושת משמעות ושליטה. הוא מביא דוגמה של אמא שמרגישה הכרח שילדיה יזדקקו לה, ולכן נוצר מצב שבו הילד מתחיל להאמין שהאהבה של ההורה היא דבר הכרחי וחשוב עבורו.

אליעד מדגים את התלות הזו בילדים שרואים מישהו ברחוב עם סוכריה ומיד חושבים עליו כאבא או אמא, אך החברה מחנכת אותם להאמין שרק אנשים ספציפיים הם ההורים שלהם ושמהם הם אמורים לקבל את הטוב. התניה זו יוצרת מצב שילדים מפתחים תלות באהבת ההורים, ואם אהבה זו לא מגיעה, הילד מרגיש פגום.

כיצד נוצרת הטראומה של "ההורים שלי לא אהבו אותי"?

לדברי אליעד, ילדים שלומדים שהערך העצמי שלהם תלוי באהבת ההורים עלולים לפתח תחושות קשות אם אינם מקבלים את אותה אהבה. למשל, אם אדם לא מרגיש שהוא מספיק טוב, ייתכן וזה קשור להוריו שאמרו לו או גרמו לו להרגיש כך. הטראומה נוצרת מהתלות שנבנתה על בסיס המחשבה שהילד זקוק לאישור ההורים.

אליעד מציע שכדי להשתחרר מהטראומה הזו, צריך לבצע תהליך של דמיון מודרך שבו האדם חוזר לזיכרון מהילדות שבו לא קיבל אהבה מההורים, ואז לדמיין מצב שבו לא אכפת לו האם הוא מקבל אהבה או לא. אם הילד יכול לדמיין סיטואציה כזו ולהרגיש שלם עם עצמו ללא הצורך באהבת ההורים, תחושת החוסר הזו נעלמת.

האם כל המחשבות השליליות מגיעות מההורים?

אליעד מבהיר כי לא כל מחשבה שלילית מגיעה בהכרח מההורים, אך בהרבה מאוד מקרים זה אכן כך. הוא מסביר שכשאדם מזהה בבירור שהמחשבות השליליות שלו נובעות מיחס שלילי של ההורים, הוא יכול לשחרר את עצמו מהטראומה על ידי כך שינתק את התלות הזו. עם זאת, הוא מוסיף כי זה יעזור רק אם האדם רואה את הקשר בצורה ברורה בכל פעם שהמחשבה השלילית מופיעה. אם האדם לא מבין או לא מקשר באופן ברור בין המחשבות השליליות ליחס ההורים, הטיפול לא יהיה יעיל לגמרי, והבעיה עלולה להישאר.

כיצד ילדים משתמשים בהורים שלהם כתירוץ לכישלונות?

אליעד מציין כי במקרים מסוימים ילדים שלא מצליחים בחייהם, נוטים להאשים את ההורים בכך שהם לא לימדו אותם לחשוב בצורה נכונה, ולכן הם מרגישים שהם לא מוצלחים. הוא נותן דוגמה לאדם שהוריו אומרים משהו פשוט והוא מגיב בזעם מוגזם, משום שהוא חושב שההורים שלו אשמים במצבו הנוכחי. אותו אדם מרגיש שהחיים שלו נדפקו כי ההורים שלו חשבו בצורה "עקומה" ולכן הוא ירש מהם את דפוסי המחשבה השגויים האלה. האדם כועס ומתוסכל כי הוא מאמין שדרכי החשיבה של הוריו הן שגרמו לו לנזק בחייו.

אליעד מוסיף כי לפעמים דווקא הילדים הם אלה שמחזקים את המחשבה של ההורים כאשמים, במיוחד כאשר הם נכשלים בחיים ומחפשים אשמים חיצוניים. הוא מדגיש שהאשמה הזאת לעיתים מגבירה את הכאב והטראומה, ומונעת מהילד להשתחרר מהדפוסים השליליים.

מה המשמעות של תלות רגשית בהורים?

אליעד חוזר ומסביר שילד שנולד אינו יודע בכלל מה המשמעות של "הורים", ורק החברה יוצרת לו את התלות הזו. הילד לומד שהוא יכול לקבל אהבה רק מהוריו, וההתניה הזו יוצרת אצלו תלות רגשית. אם האהבה אינה מגיעה, זה מוביל לתחושות של דחייה ואובדן ערך עצמי.

כדי לטפל בכך, על הילד או המבוגר לחזור לאותם רגעים בילדותו שבהם הוא חש לא אהוב, וליצור מצב פנימי חדש שבו הוא לא תלוי באהבת ההורים. תהליך כזה יכול לשחרר אותו מהטראומה והסבל הכרוך בתחושה שלא אהבו אותו.

כיצד לשחרר את עצמך מדפוסי חשיבה שליליים שנוצרו בילדות?

אליעד מסכם שהמפתח לטיפול בריפוי הילד הפנימי הוא להכיר בדפוסי החשיבה השליליים שנוצרו בילדות בעקבות התלות הרגשית באהבת ההורים. ברגע שמזהים את הקשר בבירור ומבינים שהדפוסים אינם הכרחיים, ניתן לשחרר אותם. אם הקשר בין המחשבה השלילית לבין אהבת ההורים לא ברור לאדם, המחשבות השליליות עלולות להמשיך, גם אם יטופלו האירועים הטראומטיים עצמם.
האם ילדים חייבים לרצות שההורים שלהם יאהבו אותם?

בהרבה טיפולים רגשיים יש תפיסה שהסיבה לקשיים רגשיים בחיים נובעת מהעובדה שההורים לא אהבו את הילד בצורה מספקת. נשאלת השאלה אם זה באמת נכון שילד צריך שההורים שלו יאהבו אותו כדי להרגיש טוב עם עצמו, והאם זה באמת מחויב שהילד ירצה שיאהבו אותו.

אליעד מדבר על ההתניה החברתית, שבה מצופה מילד לקבל אהבה מההורים, ואם לא קיבל אותה, קיימת תחושה שמשהו "נדפק" בו. השאלה המרכזית היא האם מחויב לילד לרצות שההורים יאהבו אותו. מדובר כאן בהתניה של החברה, שנוצרת כבר מגיל צעיר - אם הילד לא מקבל אהבה מההורים, זה גורם לו להרגיש שאין לו ערך. השאלה הגדולה היא האם באמת על הילד לרצות את אהבת ההורים.

האם ילד יכול לא לדאוג אם ההורים אוהבים אותו?

בהמשך, אליעד שואל האם יכול להיות ילד שלא אכפת לו אם ההורים שלו אוהבים אותו. התשובה לכך היא שלא תמיד זה מחויב. יתכן שילד לא ירגיש צורך לקבל אהבה מההורים שלו, ויכול להיות שילד שלא קיבל את האהבה הרצויה לא יפנה את האשמה כלפי ההורים.

מה הקשר בין ההורים לבין תחושת הערך העצמי של הילד?

הורים שמרגישים צורך שהילדים שלהם ירצו את אהבתם, עשויים לפתח תחושת שליטה בכך שהם נותנים אהבה לילדיהם. לעיתים יש להם אינטרס לספר לילדיהם שהם חייבים לרצות את אהבתם, כדי לחזק את הקשר הרגשי ביניהם. הורים עשויים להרגיש חרדה אם הם חושבים שילדיהם לא צריכים את אהבתם, משום שזה מרוקן את תחושת המשמעות שלהם כהורים.

כיצד ניתן לשחרר את הילד מהתסביך של "ההורים לא אהבו אותי"?

אליעד מציע שדרך טיפול בדמיון מודרך, הילד יכול לשחזר את העבר ולהבין שאין לו צורך באהבת ההורים. אם הילד יצליח לדמיין סיטואציה שבה הוא לא תלוי באהבה של ההורים, הוא יכול להתחיל לשחרר את עצמו מהתסביך של "לא אהבו אותי".

מה קורה אם הילד לא מצליח לשחרר את עצמו מהטראומה של "ההורים לא אהבו אותי"?

אם הילד לא מצליח להבין את הקשר בין המחשבות השליליות על עצמו לבין אהבת ההורים, הטראומה עשויה להישאר קיימת. אליעד מסביר שבמידה שהילד מזהה את הקשר, הוא יכול לשחרר את עצמו מהתחושות השליליות. אם הוא לא מזהה את הקשר, אז גם אם יטופל בזיכרון הטראומטי, הבעיה עשויה להימשך.

האם כל מחשבה שלילית על עצמי נובעת מהורים שלא אהבו אותי?

ש: האם כל מחשבה שלילית באמת נובעת מההורים?

אליעד: לא בהכרח, אבל במקרים רבים כן. אם הילד זיהה את הקשר בין המחשבה השלילית על עצמו לבין יחס ההורים אליו, ניתן לטפל בזיכרון הזה כדי לשחרר את תחושת הנחיתות.

מהם הדפוסים המקדמים את הרגשות השליליים כלפי ההורים?

לסיום, אליעד מדבר על מקרים שבהם ילד מרגיש שהחיים שלו לא מוצלחים ומחפש אשם. לפעמים הוא מאשים את ההורים על כך שהם לא לימדו אותו איך לחשוב בצורה נכונה. תחושות אלה עשויות להיגרם מתפיסות שהילד נוצר מהן דפוסים שליליים לגבי עצמו, שמתחזקים מההורים.
עכשיו האם ילדים חייבים לרצות שההורים שלהם יאהבו אותם, יש המון טיפולים רגשיים שמסבירים לך שהסיבה שרע לך בחיים זה בגלל שההורים שלך לא מספיק אהבו אותך, לא מספיק אהבו אותך לא קיבלת אהבה מההורים שלך "ההורים שלי לא אהבו אותי אהבו אותי לא אהבו אותי" עכשיו השאלה היא מה האמת האם באמת זה נכון כל התיאוריה שאומרת שבן אדם צריך שההורים שלו יאהבו אותו זאת השאלה.

ש: קודם כל האם זה מחויב שיהיו הורים אולי זה לא ההורים אולי הוא גר בבית יתומים.

אליעד: אתה הבנת את השאלה?

ש: כן.

אליעד: יש איזו התניה בסיסית בחברה שילד אמור לקבל אהבה מההורים ואם הוא לא קיבל אהבה מההורים אז משהו נדפק אצלו יש התניה כזאת השאלה אם היא נכונה.

ש: אני רוצה לחדד האם השאלה מתכוונת להורים הביולוגים.

אליעד: הורים שגידלו אותו לצורך העניין, אתה נתקלת פעם בטיפול ואז בטיפול "כן כי אמא שלך לא מספיק אהבה אותך כי אבא שלך לא מספיק אהב אותך כי הם אהבו אח אחד יותר ממך כי אותך אהבו פחות אותו אהבו יותר" כל מיני סיפורים כאלה.

ש: אני חושב שיש בזה משהו אני חושב שיש בזה מן האמת.

אליעד: יש בזה הרבה "למה אתה לא מעריך את עצמך? כי הם לא העריכו אותי, למה זה? כי הם לא אהבו אותי" השאלה אם זאת האמת.

ש: אני חושב שזה לא בדיוק ככה אני חושב זה השאלה מה הילד מרגיש ביחס לאחרים, שאלת האם המחויב שההורים לא אהבו את הילד.

אליעד: כן זאת השאלה הראשונה, לא אם מחויב שההורים יאהבו את הילד האם מחויב שהילד ירצה שההורים יאהבו אותו האם יכול להיות ילד שההורים שלו בכלל לא יאהבו אותו והוא לא אכפת לו בכלל זה לא משנה לו לא מזיז לו.

ש: קודם אני חושב שלא זה לא מחויב.

אליעד: לא מחויב.

ש: הילד ירצה שלא לא מחויב.

אליעד: עכשיו למי יש אינטרס להגיד שזה כן מחויב, למי יש אינטרס לספר שזה מחויב שילד ירצה שההורים שלו יאהבו אותו למי יש אינטרס.

ש: לילד שלא קיבל אהבה.

אליעד: תראה בא נחשוב בהיגיון אם אתה קיבלת אהבה מההורים שלך כאילו יש לך אינטרס להגיד שילד חייב לקבל אהבה מההורים שלו לא מה אכפת לך "לא חייב לא קיבלתי" אבל אם לא קיבלת אהבה מההורים שלך מה האינטרס שלך להגיד "אני לא חייב לקבל" כי ככה אתה משתחרר כי אם תגיד "אני חייב לקבל ולא קיבלתי" נהיה לך רע אז האינטרס שלך להגיד זה "לא חייב לקבל אהבה מההורים".

למי יש אינטרס להגיד שהילד חייב לרצות שההורים שלו יאהבו אותו להורים כי ההורים שאוהבים את הילד שלהם מי המציא את הסיפור שהילדים חייבים לרצות שההורים שלהם יאהבו אותם למה כי אם אתה תגיד להם "ילד לא חייב לרצות שיאהבו אותך" זה בעצם אומר הילדים שלך לא צריכים ממך שום דבר הם לא תלויים בך. יש הורים בא מישהו לטיפול יושבים ויושבים "כי אמא שלי לא אהבה אותי, אוקי ואז מה אם היא לא אהבה אותך? תראה הילד חייב שההורים שלו יאהבו אותו, למה?" ואז זה מסתובב נגיד זאת אישה אז היא אומרת "מה זאת אומרת הילדים שלי חייבים שאני אוהב אותם כאילו אם אני לא אוהב אותם איך הם יסתדרו, זה דבר בסיסי התינוק רוצה שאני אוהב אותו".

זאת אומרת לפעמים ההורים מרגישים חזקים מזה שהם נותנים אהבה לילדים ויש להם בראש דמיון שהילד חייב לרצות שהם יאהבו אותו ואז זה מחזק את התחושה אצל הילד שהוא חייב שהם יאהבו אותו.

ש: איך זה מחזק אצלו את התחושה?

אליעד: לא הם גם שותלים לו את זה במוח אבל גם אני אומר מהצד אם אנשים יחשבו שהילדים לא חייבים לרצות אהבה מההורים שלהם זה בעצם מנתק את הקשר הרגשי שבין ההורים לילדים ואז מי סובל מזה ההורים גם כן סובלים מזה למה כי אז זה אומר להורים הילדים שלכם לא צריכים אותם "הם לא צריכים ממך שום דבר", עכשיו להורה קשה לחשוב שהילדים שלו לא צריכים ממנו שום דבר אבל מה האמת ואז הוא אומר "אבל אתה יודע איך הילד צריך את אמא שלו ותראה איך הוא צריך אותי" אבל מה האמת האמיתית כשהילד נולד הוא לא הכיר את אמא שלו והוא לא ידע שיש מושג כזה בכלל אמא שלו לו היה לזה שום משמעות.

לו זו אף זו אלא שאם מראש היו מצמידים לאמא אחרת הוא לא היה יודע בכלל מי אמא שלו בנוסף על זה גם אחרי שהצמידו לו אמא אם היו מביאים אומרים לו יש לך שלוש אמהות שלוש אמהות עשר אמהות עשר אמהות לא הייתה לו שום משמעות מבחינתו אפילו אחר כך כשהילד גדל הוא הולך ברחוב רואה מישהו עם סוכריה הוא אומר זה אבא הוא מבחינתו מנסה לאמץ אנשים כהורים שלו, אוקי אבל אז מה שהחברה שלנו עושה היא בעצם יוצרת לו התניה אומרת לו "לא זה לא אבא שלך זה אבא שלך זאת לא אמא שלך זאת אמא שלך" יוצרת לו התניה "טוב אתה יכול לקבל רק מההורים שלך ורק אלה ההורים שלך" ולכן הוא מתחיל לאהוב את ההורים שלו.

אם מגיל קטן נגיד לדוגמה שלא היו פדופילים ולא היה שום דבר היו מרגילים ילד "כל מי שברחוב מציע לך סוכריה לך תיקח" לא בהכרח שהוא היה חוזר הביתה למה הוא יכול להיות עם כולם למה דווקא יחזור אליך מה יש בך יותר מאחרים אבל החברה מה לימדה אותך לימדה אותך קודם כל שאתה מקבל טוב אבל רק מההורים וההורים שלך הם רק x וזה גרם לך בעצם לאהוב את ההורים, ההתניה נוצרה דרך תחושת הטוב שקיבלת ואז אם אחר כך ההורים שלך לא אוהבים אותך אז אתה הופך להיות אומלל כי ההורים שלך לא אוהבים אותך ומי לא ירצה לקבל את התיאוריה הזאת אנשים שלא מוכנים להכיר בכך שהילדים שלהם לא באמת צריכים אותם זה מפריע בעיקר להורים.

עכשיו בא נתקדם לעוד משהו, עכשיו ואני חוזר ואומר עוד פעם ילד שנולד הוא לא יודע מי ההורים שלו הוא לא מכיר את המושג הורים הוא יודע כשהוא רעב תביא לו לאכול תגיד לו ההורים שלך זה המבחנה הבקבוק ולא אכפת לו מכלום, עכשיו בא נגיד עוד דבר עכשיו בא נניח נגיד לדוגמה שבן אדם יש לו טראומה נגיד בן אדם לא אוהב את עצמו "למה אתה לא אוהב את עצמך?" כי אמא שלו לא אהבה אותו נגיד שהוא כל פעם כשקורה משהו "למה רע לך כי אמא שלך לא אהבה אותך", עכשיו איך פותרים את זה איך יוצאים מהתסביך של "ההורים שלי לא אהבו אותי" איך יוצאים מהתסביך הזה מה שבאמת צריך לעשות זה לדמיין את העבר שההורים שלך לא אהבו אותך להיכנס ליצור דמיון מודרך מהעבר ובתור ילד לדמיין שלא אכפת לך אם אוהבים אותך או לא או להבין שהם אוהבים אותך או לא להיות תלוי בזה להגיד "מה אכפת לי אם הם אוהבים אותי או לא" בתור ילד.

ואז אם אנחנו נצליח לשחזר את הסיטואציה בדמיון מהעבר שלא אהבו אותך ואתה תתחבר בתוכך רגשית למקום שאומר "מה אכפת לי אם הם אוהבים אותי או לא" אז ממילא גם התוצאה שנגזרה מכך גם היא לא רלוונטית ואז ממילא כבר לא יהיה אכפת לך המחשבות השליליות שרצות לך בראש "כי לא אהבו" יעלמו. עכשיו השאלה היא אם מה שאמרתי זה נכון או לא נכון זאת השאלה זה נשמע הגיוני השאלה אם זה נכון, נניח בן אדם חושב על עצמו שהוא לא מספיק טוב "למה אתה חושב על עצמך שאתה לא מספיק טוב?" אחרי עשרים שעות של חקירה הגענו למסקנה "כי אמא שלי אמרה לי שאני לא מספיק טוב" סבבה אוקי, עכשיו אנחנו רוצים לנתק את התלות שלו במה שאמא שלו חשבה עליו אז נגיד שנעשה סיבוב והוא יגיד "ואללה לא אכפת לי מה שהיא חשבה עלי" אז האם בעצם זה ינתק את המחשבה השלילית שהוא חושב על עצמו, כן או לא מה התשובה?

ש: תלוי עד כמה התחושה הזאת היא אמיתית בתוכו שבאמת הוא התנתק מזה שלא אכפת לו מה אמא שלו אמרה מה העוצמה.

אליעד: בא נניח שהוא באמת התנתק מזה שאמא שלו לא אכפת לו אם אמא שלו אוהבת אותו או לא לא אכפת לו יותר.

ש: אם זאת הסיבה לטראומה.

אליעד: וזאת הסיבה לטראומה האם בהכרח שההתנהגות שלו כרגע שהוא חושב שהוא לא מספיק אהוב ולא מספיק טוב תיעלם בהנחה שזאת באמת הסיבה בגלל שאמא שלו הכניסה לו שהוא לא מספיק טוב לא מוצלח לא זה ולא זה ובאמת הטראומה ניתקנו אותה.

ש: יכול להיות סיבות אחרות.

אליעד: לא בהנחה שזאת הסיבה בהנחה שזאת הסיבה ואין סיבות אחרות וטיפלנו בבעיה המקורית בהכרח שהבעיה הזאת תיעלם על פניו התשובה שכן נכון אבל זאת לא כל האמת מה האמת האמת היא כזאת אם בן אדם ביומיום חושב על עצמו מחשבות שליליות ותוך כדי שהוא חושב את המחשבות השליליות האלה הוא מבין בידיעה שלמה וברורה שזה אך ורק בגלל שאמא שלו אמרה לו את זה אז אם אנחנו נטפל במחשבות על מה שאמא שלו אמרה לו באמת יעלם לו המחשבות השליליות שהוא חושב על עצמו כיום אבל אם כאשר הוא חושב על עצמו את המחשבות השליליות כיום הוא לא רואה בבירור שזה בגלל אמא שלו אז גם אם אנחנו נטפל בבעיה שההורים שלו לא אהבו אותו עדיין תמשיך גם כיום, אולי היא תיחלש קצת אבל יכול להיות שהיא תמשיך גם בבעיה של היום.

ש: רגע לא הבנתי אם זה נטרל לו.

אליעד: מההתחלה תתרכז מההתחלה נגיד שאנחנו נחקור אתה חושב שאתה לא מספיק מוצלח "למה אתה חושב שאתה לא מספיק מוצלח? כי כשהייתי ילד אבא שלי אמר לי שאני לא מוצלח" אוקי עכשיו מה האפשרויות שלנו או לשכנע אותך שכבר אז אבא שלך חשב שאתה הכי מוצלח או שתגיד "מה אכפת לי אם הוא חשב שאני מוצלח או לא", אוקי עכשיו בא נגיד שנלך על הכיוון של "מה אכפת לי שהוא חשב אם אני מוצלח או לא" ואז אנחנו נכנסים לתוך המוח שלך כילד עושים דמיון מדמיינים בוא נדמיין שהוא אומר לך שאתה לא מוצלח ותגיד לעצמך "מה אכפת לי אם הוא אומר שאני מוצלח או לא" ובוא נגיד שמגיעים למצב שאתה אומר "לא אכפת אם אני מוצלח או לא מה אכפת לי מה הוא חושב" אוקי "אני טוב איך שאני ואני בכלל לא צריך להיות טוב".

עכשיו האם המחשבות שלך כיום שאתה לא מוצלח יעלמו תלוי אם כשאתה חושב על עצמך כיום שאתה לא מוצלח אתה רואה בבירור שזה רק בגלל כאילו כל פעם כשאתה אומר "אני לא מוצלח כי אבא שלי אמר לי שאני לא מוצלח" כל פעם "לא מוצלח כי אבא שלי אמר לי שאני לא מוצלח" אז אם ננתק את ההתניה מאבא שלך נגיד אז באמת התבטלה המחשבה הנוכחית של לא מוצלח, אבל אם ביומיום אתה חושב שאתה לא מוצלח ואתה לא יודע למה אתה חושב את זה אתה אומנם אם אתה מנתח את זה אתה מבין שזה בגלל אבא שלך אבל ביומיום אתה לא מחבר את זה לזה ביומיום אתה אומר "לא אני לא מוצלח כי אני באמת לא מוצלח" אז זה לא יעזור לנו שנטפל בטראומה מהעבר.

ברגע שבן אדם קורה לו אירוע שיוצר לו טראומה וכתוצאה מכך הוא עושה התנהגות מסוימת גם אם נטפל בזיכרון הטראומטי הבעיה עצמה לא תיפתר אם הוא לא רואה את ה - connection ביניהם, עכשיו לא רק רואה את ה - connection כתיאוריה אלא באמת כל פעם כשהוא עושה את הפעולה כל פעם כשהוא שומע בום והוא קופץ הוא באמת רואה שזה רק בגלל הטראומה שקרתה אם הוא רואה את זה אז אם נפתור לו את החרדה מהטראומה שקרתה גם הנוכחי יעלם, אם לא שהוא באמת התחיל להאמין שהבום הוא בעייתי אז זה לא יעלם למרות שטיפלנו בקודם.

ש: הקשר נקרא במתמטיקה קשר חד חד ערכי.

אליעד: קשר חד חד ערכי הבנו את זה.

ש: אפשר נקודה?

אליעד: כן.

ש: לפעמים גם הילדים מתחזקים את המחשבה שהם לא מוצלחים בגלל הוריהם כי לא אהבו אותם זה כאשר הם לא מצליחים בחיים אז הם מחפשים אשם.

אליעד: גם זה נכון אבל עוד פעם מה זה קשור לעניין שלנו?

ש: אתה אומר מי מתחזק את המחשבה שההורים שלא אוהבים את הילדים.

אליעד: נכון אוקי.

ש: לפעמים זה דווקא הילדים שלא מצליחים אז רוצים להאשים את ההורים.

אליעד: כן זה אבל לא קשור בדיוק לא השאלה, זה גם נכון אני נגיד יש מישהו מסוים אוקי שהסיפור שלו כדלקמן נגיד שאמא שלו אומרת איזה משפט אומרת איזה עציץ יפה סתם רואה עציץ אומרת איזה עציץ יפה והוא חוטף עליה עצבים ושונא אותה זה וזה, מה היא עשתה אמרה איזה עציץ יפה הוא אומר "לא איזה מפגרת היא וזה ככה וזה ככה" ומחרף ומגדף למה מה היא עשתה לך רע, מה שמתברר זה כזה דבר היא אומרת איזה עציץ יפה עכשיו נשמע לו שהמשפט הזה לא חכם מספיק או לא מדויק מספיק או לא נכון מספיק או לא טוב מספיק ואז הוא חושב, עכשיו הוא לא מרוצה מעצמו והוא חושב שהסיבה שהוא דפוק זה כי הייתה לו דוגמה אישית מההורים שלו.

נגיד שבן אדם חושב שהחיים שלו דפוקים ואז הוא אומר לעצמו "אוקי החיים שלי דפוקים כי אני חושב בצורה עקומה, למה אני חושב בצורה עקומה בגללי? מה פתאום זה בגלל ההורים שלי אוקי כי הם לימדו אותי לחשוב בצורה עקומה" ואז כל פעם כשהוא רואה את ההורים שלו חושבים בצורה שנראית לו עקומה הוא מוציא עליהם עצבים למרות שהם לא פנו אליו בשום נושא בכלל אבל הם עכשיו חשבו בצורה עקומה בעיניו ואז הוא אומר "אתם רואים בגלל שאתם חושבים בצורה עקומה" הוא אומר לעצמו "בגלל שהם חושבים בצורה עקומה לכן אני חושב בצורה עקומה לכן החיים שלי נדפקו" לכן הוא חוטף עצבים.

זה הסיפור יש גם סיפורים כאלה יש את כל הסיפורים בעולם ואז כשההורים עצבניים למה הוא כל כך כועס עלינו אז מסבירים להורים הוא כועס עליכם מרוב שהוא מעריץ אותכם בכלל מרוב שהוא לא יכול לא להיות כמוכם אז אם אתם לא מושלמים בעיניו אז הוא חוטף עליכם עצבים זה מהצד השני של המטבע.
להעריך את עצמך שליטה לאהוב נחיתות אני לא מוצלח דפוסי מחשבה מחשבות שליליות להלקות את עצמי לחזק חיצוני דפוק אהבה אשם אשמה הדרכה להורים הדרכת הורים ההורים אשמים ההורים לא אשמים ההורים שלי ההורים שלי לא אוהבים אותי ההורים תמיד אשמים הורה הורות הורים הורים וילדים הילד הפנימי הילד הפנימי הפגוע חינוך ילדים טראומה טראומה מההורים טראומה מהילדות טראומות ילד ילד פנימי ילדה ילדים ילדים רוצים שיאהבו אותם יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לא אוהבים אותי להאשים להאשים את ההורים לחנך ילדים למה לא אוהבים אותי פוסט פוסט טראומה פוסט טראומה מהילדות פוסטים פנימיות ריפוי ריפוי הילד הפנימי ריפוי הילד הפנימי הפגוע רצון
התמודדות עם מחלה קשה, התמודדות עם אסון לא רגיל, התמודדות עם תאונת דרכים, התמודדות עם מחלת הסרטן, למה זה קורה לי? למה זה מגיע לי? צרת רבים, למה דווקא אני? התמודדות עם נכות, קנאה באנשים אחרים, איך לא לקנא באחרים? צרות של אחרים
התמודדות עם מחלה קשה, התמודדות עם אסון לא רגיל, התמודדות עם תאונת דרכים, התמודדות עם מחלת הסרטן, למה זה קורה לי? למה זה מגיע לי? צרת רבים, למה דווקא אני? התמודדות עם נכות, קנאה באנשים אחרים, איך לא לקנא באחרים? צרות של אחרים
... סובלים? למה אנשים רעים מצליחים? חוסר צדק בעולם, למה אני סובל יותר מאחרים? למה רע לי יותר מאחרים? למה יש לי צרות יותר מאחרים? למה לכולם טוב ורק לי רע? התמודדות עם מחלה נדירה, התמודדות עם מחלה בלעדית, למה נדפקתי? למה החיים שלי נדפקו? למה החיים שלי נהרסו? למה נהרסו לי החיים? זה לא מגיע לי, למה רק לי יש צרות? למה רק לי רע? ...
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה. מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים? כאשר ההורים כל הזמן אומרים תעשה כך או אל תעשה כך, הילד עלול לראות בהם טרוריסטים, מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, במקום לענות תשובה של כן או לא, ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב ל
ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד
ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד
ילדים זה שמחה, למה מביאים ילדים לעולם? ילדים זה אושר, הורים וילדים ועוד למה אומרים שילדים זה שמחה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הרווח שאומר ילדים זה שמחה. למרות האמירה הזו שנראית מובנת מאליה, אליעד מסביר שרוב האנשים כלל לא מבינים באמת למה הם חושבים שילדים מביאים אושר. הוא מתחיל מהדוגמה הקלאסית של אימא צעירה, שמיד אחרי לידת הילד הראשון שלה אומרת זה האושר האמיתי!, והיא מרגישה שלילד שלה יש יכולת להעניק לה תחושת סיפוק, שמחה ואושר שלא ניתן לתאר. לכאורה, נראה שהילד הוא הגורם המרכזי לשמחה ולאושר שלה, אך אליעד ... מאחורי ההצהרות הללו, שמסווה למעשה את המציאות האמיתית. מה באמת עומד מאחורי הרצון להביא ילדים לעולם? הסיבה האמיתית לכך שאנשים רוצים להביא ילדים לעולם, לפי אליעד, היא חיפוש אחר ... תירוצים שונים: הישרדות המין האנושי, המשכיות, המשפחה, ועוד. אנשים אומרים שהם מביאים ילדים לעולם מתוך צורך בהמשכיות, אך אליעד מדגיש שהסיבה העמוקה היא חוסר המשמעות הפנימית. הילד, כך הוא מסביר, הופך בעצם למטרה שהאדם עובד עבורה, נותן לו תירוץ לקום בבוקר, ומאפשר לו לשקר לעצמו שיש לו מטרה אמיתית בחיים. מדוע ילדים הם בעצם סוג של עבדות? אליעד כהן מדגים זאת בצורה מאוד ישירה וברורה: כאשר אדם מביא ילד לעולם, הוא למעשה הופך לעבד שלו. הילד הוא יצור קטן וחסר אונים, וההורה הופך לאחראי על כל חייו. ההורה משעבד את עצמו לצרכים של הילד, הוא לא ישן בלילה, דואג ללא הפסקה, ומקדיש את חייו לטובת הילד. כך ההורה הופך למעשה לעבד של הילד, אבל הוא מוכן לעשות זאת משום שאין לו משמעות ... את תכלית החיים לא זקוק לכך. מי שאין לו משמעות פנימית, לעומת זאת, הופך להיות תלוי בילדים כדי לתת משמעות לחייו. האם רק ילדים ביולוגיים מספקים משמעות? אליעד מסביר שזה לא רק לגבי ילדים ביולוגיים. ילדים הם בעצם כל דבר שהאדם יוצר או מקים: ... ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם ילד שלו, משום שהדבר נותן לאדם משמעות ... תחושת חשיבות ומשמעות בעולם שבו הוא מרגיש אבוד. למה לאדם יש צורך להרחיב את האגו באמצעות ילדים? אליעד מסביר כי סיבה נוספת לכך שאנשים מביאים ילדים היא הרצון להגדיל את האגו שלהם. האגו, ...
הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים
הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים
הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים למה הורים חרדים כל כך שיקרה משהו רע לילדים שלהם? אחת הדאגות המרכזיות והנפוצות ביותר שמטרידות הורים היא הדאגה לשלומם של הילדים שלהם. פעמים רבות הורים אומרים שהם יכולים לשאת כל סבל שיקרה להם, אבל המחשבה שיקרה דבר רע לילדים שלהם היא בלתי נסבלת. השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד האדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא מכיל באמת כל אירוע, גם אם מדובר באירוע קשה או רע שיתרחש לילדים שלו. האם ההורה באמת דואג לילד שלו או לעצמו? אליעד מסביר שברמה השטחית נדמה להורה שהוא אוהב ודואג לילדיו. אבל כשמתבוננים פנימה רואים שהדאגה היא דאגה עצמית לחלוטין. ההורה מזדהה עם הילד שלו, מתחלף איתו בזהות באופן רגשי, ולכן, כשהילד סובל, ההורה חווה סבל אישי משלו. הוא מדגיש כי אם אותו אירוע היה מתרחש לילד אחר או לאדם זר, הוא לא היה מטריד את ההורה באותה מידה. כלומר, ההורה למעשה מודאג ומוטרד בגלל עצמו, בגלל שהילדים שלו הם חלק מזהותו העצמית, ומהווים המשך ישיר לאגו שלו. לכן פגיעה בילדים נחוויית כפגיעה ישירה בו עצמו. דוגמה שאליעד נותן היא המקרה שבו הורה נשאל אם יטריד אותו באותה מידה שילד זר ייפגע או יסבול. באופן ברור התשובה תהיה שלילית. מבחינתו, ההורה אינו יכול לשאת את הסבל של עצמו, שמתבטא דרך סבלו של הילד. כאשר ההורה אומר שהוא אוהב את הילד, הוא למעשה אוהב את עצמו ואינו מסוגל להתמודד עם כאב שקשור לילד, כי זה הופך להיות הכאב האישי ...
חינוך ילדים / מערכת החינוך / הורים וילדים
חינוך ילדים / מערכת החינוך / הורים וילדים
חינוך ילדים מערכת החינוך הורים וילדים למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? ילדים מטבעם אוהבים ללמוד, כי כל דבר חדש הוא ... למידה והתרגשות. למשל, כאשר ילד מקבל צעצוע חדש, הוא מתלהב ושמח מאוד, כי הוא ... וחווים אותן כרוטיניות, הילדים רואים כל מצב וכל התרחשות כהזדמנות ללמידה ... את שמחת הגילוי הטבעית אצל הילד, מערכת החינוך גורמת לו להרגיש משועמם, מדוכא, ואף ... ללמד? הסיבה המרכזית לכך שילדים לא נהנים מהלימודים קשורה ישירות לכך ... או לשמש כבייביסיטר לילדים. כשהמורה עצמו לא אוהב את החומר הנלמד, הוא ... בשקט ולשאת את השיעמום. לילדים אין את המנגנון הזה ולכן הם מגיבים בחוסר ... המחנך הוא לא לפתח אצל הילד רק תכונות חיוביות אלא לעזור לו לבטא את כל ... פנימי ולהיות אומלל. איך הורים ומורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? כאשר ילד זוכה לפירגון ולהערכה רק כאשר הוא מצליח, ... על בסיס השוואה לאחרים. אם ילד מקבל ציור יפה והוא מקבל שבחים רק על הציור ... עצמה ובפיתוח החשיבה של הילד. בית הספר אמור להיות מקום שבו הילד מגלה את עצמו ואת יכולותיו, דרך למידה והכרת ... להיות חוויה שמאפשרת לילדים להכיר את עצמם טוב יותר ולהיות מאושרים ... זאת לתלמידים. איך אפשר לגרום לילדים לאהוב את הלימודים? הדרך לגרום לילדים לאהוב את הלימודים היא בכך שהמורה עצמו יהיה מלא ... חשוב מאוד להדגיש בפני הילד לא שהוא יכול, אלא שהוא פשוט צריך לנסות ולבדוק את ... בכל פעם מחדש. בדרך זו, הילד ירגיש שהלימודים הם הזדמנות ללמוד ולהתפתח, ולא חובה או מטלה משעממת. איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד? מי ראוי להיות מחנך? למה התלמידים ... איך לפתח ביטחון עצמי אצל ילדים? למה להתמקד בחצי הכוס המלאה זה שקר? איך לגרום לילד להעריך את עצמו באמת? מה המטרה האמיתית של החינוך? איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים? מי ראוי להיות מחנך? מיהו ומהו ... עצמי הערכה עצמית אצל ילדים? איך בן אדם יכול לגלות את הפוטנציאל העצמי ... פנימית שלו על עצמו? למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? למה לילדים אין סבלנות ללימודים? איזו תועלת אמיתית ... התלמידים? האם אפשר לבקש מילד לאהוב את הלימודים? מי אחראי לכך שה
יחסי הורים וילדים, סבל של ילד, סבל שנובע מהזדהות רגשית
יחסי הורים וילדים, סבל של ילד, סבל שנובע מהזדהות רגשית
... הורים וילדים, סבל של ילד, סבל שנובע מהזדהות רגשית למה הורים סובלים כשהילד שלהם סובל? אליעד כהן מסביר בהרצאה את הסיבות שבגללן הורים חווים סבל כשהילדים שלהם סובלים. הסיבה המרכזית שהוא מציג היא ההזדהות הרגשית. כאשר אדם מזדהה עם אדם אחר, הוא למעשה מדמיין את עצמו באותו מצב קשה של האדם השני, ומכיוון שהוא ... אליעד כהן ממשיך ומסביר שברגע שהאדם מזדהה עם מישהו אחר, הוא מרגיש כאילו הצרות של האדם השני הן שלו עצמו. ההורים חווים סבל לא רק בגלל מה שקורה לילד בפועל, אלא בעיקר בגלל הסבל שהם מדמיינים שהיה קורה להם אם הם עצמם היו באותה סיטואציה של הילד. מהו הפתרון לסבל של הורים מהזדהות עם ילדיהם? אליעד כהן מסביר שהפתרון לסבל שנובע מהזדהות רגשית הוא להגיע למצב שבו אדם מדמיין את עצמו במצב שלילי כלשהו, אבל לא חווה לחץ מהדמיון הזה. כלומר, להצליח ... בין עצם המחשבה על מצב קשה לבין החוויה הרגשית של לחץ או סבל מהמחשבה הזו. הוא נותן דוגמה לכך ואומר שכל פעם שהורה סובל ממצבו של הילד שלו, המצב הזה מזכיר להורה שהוא עצמו עדיין סובל במשהו. כלומר, ההורה מפחד להיות בדיוק באותו מצב של הילד. אם ההורה יגיע למצב שבו הוא יכול לראות את עצמו כסובל, אבל לא ייבהל או ילחץ מהסבל שהוא מדמיין, הוא כבר לא יסבול מהסבל של הילד שלו. לפי אליעד, אם אדם ישלים עם הסבל של עצמו, הוא לא יזדעזע לראות את אותו סבל אצל אחרים, ובכך יוכל להתמודד טוב יותר עם סיטואציות קשות הקשורות לאנשים שהוא אוהב, כמו הילדים שלו. איך דוגמת הצמחונות קשורה להבנת ההזדהות הרגשית? אליעד כהן משתמש בדוגמת הצמחונות כדי להסביר בצורה מוחשית יותר מה קורה כאשר אדם מזדהה עם סבל של מישהו ... מלאכול אותם. ההזדהות הזו גורמת לו לחוות סבל, כי הוא מדמיין את עצמו באותו כאב של בעלי החיים. בצורה דומה, כאשר הורה מזדהה עם הסבל של הילד שלו, הוא בעצם מדמיין את עצמו במקומו וסובל בעצמו מהסיטואציה. מה הקשר בין הזדהות רגשית לבין תחושת חוסר אונים? לפי אליעד, ההזדהות הרגשית יוצרת אצל האדם תחושת חוסר אונים. זאת משום שכאשר האדם מדמיין את עצמו במצב של הסבל של הילד או של בעל החיים, הוא מדמיין גם את חוסר האונים, את חוסר היכולת שלו לקבל עזרה או להשתחרר מהסיטואציה הקשה. ככל שהאדם מזדהה יותר, כך תחושת חוסר האונים שלו גדולה ... את המצב הזה כדבר בלתי נסבל, אלא כחלק טבעי מהמציאות. לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מדגישה את העובדה שהסבל שהורים חווים כשהם רואים את ילדיהם סובלים נובע בעיקר מהזדהות רגשית ומחוסר השלמה עם מצבי סבל במציאות. הדרך להפסיק את הסבל הזה היא להבין את המציאות במלואה, להשלים איתה, ולראות את הסבל לא כטרגדיה אישית אלא כחלק טבעי של החיים. איך להתמודד עם סבל של ילד? מהי הזדהות רגשית? למה הורים מרגישים חוסר אונים? איך להפסיק לסבול ממצבם של אחרים? מה הקשר בין צמחונות להזדהות רגשית? ...
חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים
חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים
חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים איך להציב גבולות לילדים בלי לאבד את האמת? השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא כיצד להציב גבולות לילדים באופן שיביא אותם לחוות ולהבין את האמת. השיחה מתחילה בכך ששואלים אילו גבולות צריכים להציב לילדים על מנת שיגיעו לאמת, אך אליעד מציע גישה אחרת ... להבין את המציאות בצורה רחבה. לדעתו, התשובה האמיתית היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, מכיוון שאין דבר כזה צריך להגיע לאמת. מה שצריך בפועל הוא פשוט לאפשר לילדים לחשוב ולהבין את המציאות כפי שהיא, על ידי שאילת שאלות והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור להכניס יד לשקע חשמל, או מדוע אסור ... המעשית, ברור שיש להציב גבולות ולמנוע סכנות, אך ברמת ההסבר והחשיבה העמוקה יותר, יש להסביר לילד את הפרספקטיבות השונות ולא רק להגביל אותו מבלי שיבין ... אתה עלול להיפגע) אך גם להראות לו שהאיסור הזה הוא חלק מחוקיות העולם שבו אנו חיים. האם אפשר ללמד ילדים אמת מוחלטת מגיל צעיר? אליעד מדבר גם על הקושי המרכזי בכך שהורים מעוניינים ללמד ילדים שיש טוב ורע, אך במקביל רוצים להסביר להם את רעיון האחדות, שהכל בעצם אותו דבר ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. נוצר כאן פרדוקס - איך אפשר ללמד ילד שהכל אחד ובו זמנית ללמד אותו שנכון לעשות משהו אחד ... משהו אחר? אליעד מסביר שהפתרון הוא להבין שיש שתי רמות של אמת. ברמה המעשית, חייבים ללמד את הילדים את החוקיות של הנפרדות (למשל, אסור לרוץ לכביש כי ... וההבדל בין טוב לרע הוא רק נקודת מבט מצומצמת. האידיאל הוא ללמד את שתי הפרספקטיבות במקביל. האם ילד חייב להבין הכל מיד? אליעד מדגיש שילדים אינם חייבים להבין את כל האמת ברגע אחד, וזה לגיטימי ללמד אותם בשלבים. הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד פרספקטיבות. הוא מדגים זאת בשאלות של ילדים לגבי לימודים. אם ילד לא רוצה ללמוד, במקום לנסות לשכנע אותו בסיפורים ... אתה חייב בשביל העתיד, אליעד מציע לומר את האמת הפשוטה: אתה לא רוצה ללמוד כי זה לא מעניין אותך. ההורים צריכים להיות כנים עם הילדים, כי השקר לא באמת עוזר. האם חינוך לנפרדות הוא הכרחי כדי להגיע לאחדות? נושא נוסף שאליעד דן בו הוא האם חייבים לחנך ילדים לנפרדות כדי שיגיעו מאוחר יותר להבנת האחדות. הוא ...
אמהות, להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות
אמהות, להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות
... להביא ילדים, להיות אמא, דמות אב, לגדל ילד לבד, בנק הזרע, הורים וילדים, אם חד הורית מבחירה, חד הוריות, זוגיות האם כדאי להיות אימא בכל מחיר? השאלה שאליעד עוסק בה בהרצאה הזו היא הרצון באימהות, התהליך המחשבתי שעומד מאחורי הבחירה להיות אימא, והמשמעויות הרגשיות והפילוסופיות שמתלוות להחלטה זו. אליעד פותח בשאלה היפותטית משמעותית שמטרתה לבחון את גבולות הרצון באימהות: האם היית מביאה ילדים אם היית יודעת מראש שהם יחיו רק שנה אחת בלבד?. מטרת השאלה הזו היא לעמת את האדם עם מהות הרצון שלו ולהבין האם הוא רוצה להיות הורה בכל תנאי או שההורות מותנית בציפייה שהילד יחיה חיים ארוכים ומלאים. מה עומד מאחורי הרצון להיות אימא? אליעד מסביר כי כאשר אישה אומרת אני רוצה להיות אימא, לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות. הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: אם היית יודעת שילדייך ימותו בגיל שנתיים או אפילו שלושה חודשים, האם עדיין היית רוצה להביא אותם לעולם?. דרך הדוגמאות הקיצוניות הללו, אליעד מנסה להמחיש שהרצון באימהות איננו אבסולוטי, אלא מותנה ... ובציפיות לעתיד. עוד הוא מבהיר, שהשאלה אם כדאי להיות אימא איננה מוחלטת, כי בכל מקרה יהיו יתרונות וחסרונות. הוא מדגיש כי באופן אובייקטיבי, לא באמת משנה אם אדם יביא ילדים או לא, מכיוון שבכל מצב יהיו רגעים של אושר ורגעים של סבל. השאלה החשובה יותר היא מה האדם מצפה להשיג מהילדים, ומה הוא חושב שיקבל דרך האימהות. למה אנשים מוטרדים כל כך מההחלטה להביא ילדים? אליעד מתאר מצב שבו אדם מוטרד ממחשבה מסוימת - למשל, אני חייבת להיות אימא. מחשבה זו הופכת לאובססיה, וגורמת לאדם סבל רב. הוא מסביר שהבעיה אינה בעצם הרצון להיות אימא, אלא בחוסר היכולת של האדם לקבל את האפשרות שאולי לא יהיה הורה, או שלא יהיה הורה בדרך שבה הוא מצפה. כאשר האישה חושבת אני צריכה להיות אימא, זו לא סתם מחשבה, אלא משהו שהופך להיות מאוד משמעותי עבורה, ולכן היא מתקשה לקבל מציאות אחרת. אליעד נותן כדוגמה מצב שבו אישה מוטרדת מהאפשרות שילדה לא יכיר את אביו הביולוגי, ונכנסת ללחץ מזהות האב או מחוסר הזוגיות שתתלווה לגידול הילד. הוא מציע דרך חשיבה אחרת: להבין שהבעיה היא לא שהילד לא יכיר את אביו, אלא שהאישה רוצה שהילד שלה יגדל במבנה משפחתי מסוים. אליעד מציע שאם מה שמטריד הוא חוסר הדמות האב, אפשר להחליף את דמות האב בדמות אחרת - דמות אב רוחנית או דמות משפחתית אחרת שתיתן לילד את התמיכה הרגשית שהוא צריך. האם דמות אב היא הכרחית לגידול ילדים? אליעד דן בשאלה של הצורך בדמות אב. הוא מסביר שדמות האב היא למעשה צורך רגשי של האישה עצמה, ולא בהכרח צורך של הילד. יש ילדים שלא גדלו עם אב והפכו לאנשים מוצלחים, ויש ילדים שגדלו עם אב ועדיין חוו קשיים וסבל. הנקודה שאליעד מדגיש היא שהקושי הוא לא באב עצמו, אלא בציפיות שהאדם תולה בנוכחות האב. אם אישה חושבת שהילד שלה יהיה מאושר רק אם יהיה לו אב, אז היא מגבילה את עצמה מראש לאפשרות ספציפית מאוד של אושר. הוא מציין כי עצם קיומו של אב לא מבטיח חיים מאושרים יותר לילד, אלא מספק סוג מסוים של תחושת ביטחון. אליעד ממליץ לשחרר את האובססיה כלפי הצורך בדמות אב, ולהבין שזה רק נתיב אפשרי אחד מתוך רבים לגידול ילד מאושר. מה לעשות עם הלחץ והאובססיה להבאת ילדים? אליעד ממליץ לא להפסיק לרצות ילדים, אלא לא להיות אובססיביים רק לגבי נושא זה. הוא מדגיש שאפשר בהחלט לרצות משהו מאוד, כמו אוכל או אוויר, ועדיין לא להפוך את הרצון הזה לדבר היחידי שמעסיק את האדם. לדבריו, ...
חינוך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים
חינוך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים
חינוך ילדים, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים מה עושים כשהילד מסרב ללכת לטיפול? הורים רבים מתמודדים עם מצב בו לילד יש הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות או קושי אחר, והם רוצים לעזור לו באמצעות טיפול פסיכולוגי או כל סוג של טיפול אחר. אבל מה קורה כשהילד לא מוכן ללכת לטיפול, מסרב לשתף פעולה ואומר שהוא לא צריך טיפול? אליעד כהן מסביר שכאשר הילד מתנגד לטיפול באופן אקטיבי, בדרך כלל אי אפשר להכריח אותו להשתנות בכוח. הסיבה לכך פשוטה - טיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר מטרתו לשנות מציאות מסוימת. כדי שהילד ירצה להשתנות, הוא חייב להכיר בכך שיש לו בעיה, ושהוא מעוניין לשנות אותה. אליעד מדגיש שאין טעם לכפות על הילד טיפול, מכיוון שאם הילד מתנגד באופן מוחלט לשינוי במציאות שלו - שום טיפול לא יעזור. הוא נותן דוגמה לילד שלא מוכן להקשיב בשיעור, משום שהוא מעדיף לשחק ולחלום בהקיץ. מבחינת הילד, זאת לא בעיה. זה ההורים או המערכת החינוכית שרואים בזה בעיה. לכן, כדי שהטיפול יצליח, הילד עצמו צריך להכיר שיש לו חיסרון ולהסכים לשנות את ההתנהגות הזו. אם הילד לא מעוניין לשנות את התנהגותו, שום דבר לא ישנה את המצב, לפחות לא בדרך של כפייה. איך ההורה יכול לעזור לילד בלי שהילד יהיה בטיפול? אליעד כהן מציע פתרון ייחודי: ההורה עצמו צריך להגיע לטיפול או הדרכה. הרעיון הוא שאם הילד מסרב לשתף פעולה, ההורה הוא זה שצריך לקבל את הכלים כדי להבין את הילד טוב יותר וללמוד כיצד לשפר את המצב בעצמו. במקום להתמקד בשכנוע הילד, ההורה לומד איך להבין את נקודת המבט של הילד, ואיך לפעול באופן שיפחית את ההתנגדויות של הילד ויעזור לילד לשנות את התנהגותו באופן עקיף. אליעד כהן מפרט שה
בעיות בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים
בעיות בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים
... בחינוך ילדים, איך לחנך ילדים מתבגרים, בן לא רוצה לעבוד, חוסר כיוון בחיים, גר אצל ההורים, חוסר מוטיבציה לעבוד, חוסר חשק לעבוד, הורים וילדים, אמא דואגת לילדים איך להתמודד עם בן מבוגר שלא רוצה לעבוד? בעיה נפוצה שמטרידה הורים רבים היא מצב בו הילד, למרות היותו מבוגר, לא רוצה לעבוד וחסר כיוון ברור בחיים. במקרה שלפנינו, אליעד מסביר בצורה מפורטת להורה כיצד לנתח ולהתמודד עם מצב שבו הבן, בגיל 30, חסר מוטיבציה ואינו רוצה לעבוד, למרות שהוא עדיין חי בבית ההורים ויש לו את התנאים הבסיסיים לקיום נוח. אליעד מתייחס בראש ובראשונה לתחושות של ההורה. הוא מסביר שהסיבה האמיתית לכך שהאם מוטרדת אינה דווקא כי הבן לא עובד או כי הוא נמצא בבית, אלא בעיקר בגלל שהיא חושבת שבעתיד הוא עלול לסבול בגלל ... אלא מהחששות שלה לגבי העתיד, ומהמחשבה שאולי היא לא עושה מספיק למען הילד. מה בעצם מטריד את ההורה כאשר הילד לא עובד? אליעד מבהיר כי הבעיה המרכזית היא שההורה חושש שהילד סובל או יסבול בעתיד. למעשה, ההורה משליך על הילד את תחושת האחריות שהוא עצמו מרגיש. הוא מדגיש כי ייתכן שהילד עצמו לא סובל, אלא בוחר לחיות במצב הקיים מתוך החלטה מושכלת שהחסרונות של עבודה גדולים בעיניו מהחסרונות של חוסר העבודה. אליעד מציין שישנם אנשים ... על חוסר בכסף לדברים קטנים כמו סיגריות. בכך הוא משגע גם את עצמו וגם את ההורים. למעשה, הוא מתחמק מלקחת אחריות מלאה על בחירותיו בחיים. הוא רוצה גם את החופש שבחוסר המחויבות וגם את הנוחות שמספקת התמיכה הכלכלית של ההורים. איך ליצור שינוי אמיתי במצב כזה? אליעד מציע שתי דרכים עיקריות להתמודדות: לקבל את המצב כפי שהוא באופן מלא, בלי להתלונן ובלי לדאוג למה שיקרה בעתיד. במקרה כזה, ההורה יפסיק לחוש תחושת אשמה או אחריות, וייתן לילד להמשיך את חייו כפי שהוא בוחר. ליצור שינוי אקטיבי, שמשמעותו להתאמץ ואף לקחת סיכון שהילד יכעס או יתרחק. אליעד מסביר ששינוי כזה דורש מההורה לקחת עמדה ברורה ולהחליט שאינו מוכן להמשיך לתמוך בילד מבחינה כלכלית, אלא אם הוא יתחיל לעבוד. איך ליצור קונפליקט פנימי אצל הילד כדי לגרום לו לעבוד? אליעד מציע שיטה מעשית וברורה כיצד לעורר קונפליקט פנימי אצל הילד, על מנת שייקח אחריות בעצמו: - בכל פעם שהבן מתלונן שחסר לו משהו, על ההורה להזכיר לו בצורה עדינה וברורה שהמחסור נובע מכך שאינו עובד, ולהחזיר אליו את האחריות. - כשהוא טוען שהוא לא יכול לעבוד, ההורה צריך לקבל את הטענה הזאת אבל גם להזכיר לו שכך עליו לקבל גם את החסרונות של חוסר העבודה. - המטרה היא שהבן יתחיל להתעמת עם המסרים הסותרים שהוא ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ילדים רוצים שיאהבו אותם, הורים וילדים, ההורים שלי לא אוהבים אותי, טראומה מההורים, פוסט טראומה מהילדות, ההורים תמיד אשמים, ההורים לא אשמים, ההורים אשמים, להאשים את ההורים, ריפוי הילד הפנימי הפגוע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: למה החיים שלי נדפקו?, איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? דיכאון? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? כעס ועצבים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להשיג איזון נפשי ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: למה החיים שלי נדפקו?, איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לנהל את הזמן? איך לעשות יותר כסף? איך ליצור אהבה? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בזוגיות? איך להאמין בעצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיגמל מהימורים? איך להעריך את עצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצר העולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש אמת מוחלטת? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש משמעות לחיים? האם יש בחירה חופשית? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? בשביל מה לחיות? איך להיות מאושר? למה יש רע וסבל בעולם? האם באמת הכל לטובה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? למה העולם קיים? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לבני נוער, אימון אישי בטלפון, אימון אישי להפרעות קשב וריכוז בתחום למה החיים שלי נדפקו - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.4531 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 11:58:35 - wesi1