... למהות, לזכור את סיבת הרצון, למה אני שוכח את הסיבה של הרצון? שכל ואמונה, למה אני מאמין ולא מבין? איך נוצרת אמונה? למה אני מאמין בדברים? ...

... ולשאול את עצמו, האם אכן זו האמת? והאם אני בטוח בכך, או שאני רק מאמין בכך? והאם אני בטוח צודק, ואולי אני טועה? ועד כמה אני מאמין בדבר שמפחיד אותי, ועד כמה אני יודע בוודאות ...

... השכל האנושי - מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? מהי תכלית הידיעה? שכל. גבולות השכל. לדעת הכל. מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? תשובה: המקסימום שהאני והשכל של האדם יכול לדעת, זה את המהות של האני עצמו. הסבר: ... כל התשובות מגיעות מהאני. ומאחר שכל התשובות האפשריות שאותן יכול לדעת האדם, מגיעות מתוך ... כדי שיהיה ניתן לדעת אותו. ומאחר שכל הידיעות שאותן יכול לדעת האני נמצאות ונובעות מתוך האני, ... מהו אני? תשובה: על ידי שמקרבים את השכל עד לנקודה הסופית שלו, על ידי זה הוא מתחיל להבין קצת ... פירוש: ככל שהאדם מעמיק יותר בשכלו להבין את המציאות בכלל, כך השכל של האדם נהיה גדול יותר. ככל שהשכל נהיה גדול יותר, כך האדם מבין יותר ויותר דברים, עד ... את עצמם המהות של עצמו, על ידי זה השכל של האדם עושה מאמץ לפרוץ אל מחוץ לגבולות של עצמו. וכאשר זה קורה, אז השכל של האדם מבין קצת את המהות של עצמו. ברגע שהאדם מבין את ... הידיעה, אך אין דרך למצוא שום הבדל שכלי כלשהו בין הידיעה הקודמת לידיעה החדשה. סיכום: השורש ...

שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות האם הלוגיקה והשכל האנושי יכולים לברר את האמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם השכל האנושי והלוגיקה יכולים לשמש ככלים לברור האמת האובייקטיבית. אליעד מציג את ההיגיון האנושי וטוען שבניגוד לאמונה המקובלת, השכל הוא לא אמצעי מושלם לגילוי האמת. הסיבה לכך היא שלכל האנשים בעולם יש אותו מנגנון שכלי, ובכל זאת הם לא מצליחים להגיע להסכמה מלאה אפילו על דבר אחד. הוא מדגיש שגם כאשר אנשים מסכימים על משהו, תמיד קיימת האפשרות לחשוב על ההפך הגמור של אותו הדבר, מה שמראה שהשכל לא מאפשר להגיע לוודאות מוחלטת. לדוגמה, גם אם כולם היו מסכימים שקיים עולם פיזי, עדיין ניתן להעלות ספק ולהגיד שאולי ההפך הוא הנכון, אולי העולם הוא אשליה או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות. האם קיים הבדל אמיתי בין שכל של משוגע לשכל של אדם חכם? אליעד מתייחס לנקודה מעניינת נוספת והיא ההשוואה בין השכל של המשוגע לשכל של אדם הנחשב לחכם או שפוי. הוא מסביר שהשכל של שניהם הוא בדיוק אותו שכל, שניהם משתמשים באותו מנגנון שכלי ובאותה עוצמה בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, אבל המשוגע חושב שהאדם הרגיל טועה. מנקודת מבט אובייקטיבית, אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר. הדוגמה מחדדת את העובדה שהשכל, למרות היותו כלי מרכזי להבנת המציאות, אינו מסוגל להביא את האדם לוודאות חד - משמעית לגבי האמת. ההבדלים בדעות נובעים מהשימוש השונה בשכל, אבל לא ממנגנון שכלי שונה. האם באמת קיימת אמת אובייקטיבית אחת? אליעד ממשיך וטוען כי האדם אינטואיטיבית חושב שהאמת היא אחת, שכן האמת נתפסת כהמציאות כפי שהיא, והשקר הוא אינסופי. לפי ההיגיון הרגיל, ... להיות יותר מאמת אחת, שכן אם יש יותר מאמת אחת, עולה השאלה איזו אמת נכונה. אבל גם תפיסה זו, לדבריו, מבוססת על ההיגיון האנושי בלבד. יתכן כי במציאות האובייקטיבית יש יותר מאמת אחת. הוא מביא את הדוגמה של מחויב המציאות, שלפי ההיגיון הרגיל חייב להיות רק אחד, כי אם יש יותר ממחויב אחד, הם לא יכולים ... כמה סיבות ראשונות, ואפילו כמה אלוהים מקבילים, שהם כולם אמיתיים בו - זמנית. אליעד מבהיר שזה נשמע לא הגיוני לפי השכל, אבל גם התפיסה שהכל חייב להיות אחד היא רק פרשנות שכלית. האם יתכן שיש יותר מסיבה ראשונה אחת? אליעד מתייחס לשאלה אם יכולה להיות יותר מסיבה ראשונה אחת, ומסביר שלמרות שלפי השכל זה לא הגיוני, בכל זאת קיימת אפשרות כזו במציאות האובייקטיבית. למשל, אם קיימים כמה אלוהים, השאלה הרגילה שהשכל יעלה היא מי ברא אותם, ואם קיימות כמה סיבות ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות כמה מהויות, כמה סיבות ראשונות או כמה אמיתות מקבילות. האם

... ורע - תמיד יהיה גם רע, ולעולם אין שום רע - מעל השכל האנושי ובו יתבאר, כי מצד אחד, מחויב המציאות שיהיה לאדם רע. ומצד שני מחויב המציאות שאין שום רע כלל (באנלוגיה ל: מחויב שיש נפרדות, ומחויב ... רק טוב. דהיינו, האדם בשלמות רוצה להרגיש גם רע. ואז ממילא, האדם מרגיש שלמות, גם כאשר הוא מרגיש רע. ואעפכ ולמרות כל הנל, מי שיתבונן יראה, כי האדם לא מסוגל להכיל, את זה שהוא תמיד ירגיש גם רע. והאדם לא מסוגל להכיל, את זה שתמיד הוא יחווה חוסר שלמות. ולכאורה, עפ השכל וההיגיון הנל, נראה כי מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ואכ, מאחר שהשכל מחייב שהאדם תמיד ירגיש גם רע, אכ, למה האדם לא מוכן לקבל את זה, שהוא תמיד ירגיש גם רע? ולמה האדם ממשיך תמיד בתוך ליבו, לחפש את השלמות? ולמה האדם לא מוכן לקבל בלב שלם ובשלמות, את זה שהוא מרגיש גם רע? והתשובה היא פשוטה, כי אכן מצד השכל האנושי, מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע, ושלעולם האדם לא יוכל לחוות את השלמות, כי בכל דבר יש חיסרון וכולי, כפי שכבר ביארתי לעיל. אלא, שגם השכל האנושי עצמו, גם הוא מבין את האמת, שכל מה שהוא עצמו מבין, זה לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות בלבד. כי מנקודת המבט של השכל האנושי, שבה, דבר והיפוכו הם שונים זה מזה, מנקודת המבט הזו, כל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם הוא לא, מה שהוא שונה ממנו, הרי שתמיד האדם ירגיש חוסר שלמות כלשהי. כי הדבר האחד, הוא שונה ונפרד, מכל מה ששונה ונפרד ממנו, כפי שזה אכן הגיוני עפ השכל האנושי. אלא, שכל ההבנה הזאת שתמיד תהיה חוסר שלמות, היא רק מנקודת המבט של השכל, שלא מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. אבל אם יסתכל האדם על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד לחוקי הלוגיקה של השכל האנושי, הרי שניתן להבין, שהשלמות היא כן אפשרית. ולא רק שהיא כן אפשרית, אלא, שכאשר השכל האנושי לא פועל, הרי שהשלמות, היא לא רק אפשרית, אלא שהיא קיימת בפועל. כי כאשר השכל לא פועל, הרי שלא ניתן להבדיל בין שום דבר, ולא ניתן להגדיר שום דבר, ולא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, שאז ממילא כל התודעה של האדם, מחוברת רק ... כלום שום דבר. וכאשר האדם חושב ויודע רק דבר אחד בלבד, הרי שאין שום חיסרון כלל, כי אין שום נפרדות כלל ושום שינוי כלל. והרעיון הוא, כי אכן מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אכן אין שום שלמות כלל, ומחויב המציאות שלא תהיה שלמות לעולם. כי כל דבר, הוא חסר ונפרד, מכל מה ששונה ממנו. ואעפכ, גם מנקודת המבט של השכל עצמו, גם מנקודת המבט הזו, ניתן להבין, שנקודת המבט של השכל, היא נקודת מבט אפשרית בלבד, שאינה מחויבת. כי ניתן להבין בשכל עצמו, שכל התפישה השכלית כולה, היא רק אפשרית בלבד, אך היא לא מחויבת להיות נכונה. ולכן, גם כאשר האדם מבין בשכל שלו, שמחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש גם רע, הרי שהאדם לא מוכן לקבל את זה. כי הידיעה המחויבת מצד השכל, היא לא באמת מחויבת, מצד המציאות. כי השכל עצמו מבין, שהוא עצמו, רק נקודת מבט אפשרית בלבד. ולכן, גם לשכל עצמו, יש ספק לגבי נקודת המבט של עצמו. ולכן, האדם לא מוכן לקבל בשלמות, את זה שלעולם הוא לא יחווה שלמות. ולכן, האדם תמיד מחפש את השלמות, כי האדם חושב, שאולי השכל שלו טועה, ואולי דווקא כן יש שלמות כלשהי. ואכן, זאת האמת. שכל חוסר השלמות, הוא רק מצד השכל האנושי, שמבדיל בין דבר להיפוכו. אבל מצד העדר השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה כלשהי, שם לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, וממילא כן יש שלמות. ומנקודת המבט של העדר

... רגשית, התחדשות שכלית, חוויה, שינוי הבנה, מחוץ לשכל, השגת האין סוף, התחדשות אין סופית, מעל השכל האנושי מהי הסיבה שהוספת ידע לא מובילה לחוויית טרנספורמציה? הוספה של ידע בפני עצמה לא מביאה לטרנספורמציה מהותית, ... שינוי עמוק. מה הקשר בין הבנה לבין החוויה הרגשית? אליעד מבהיר שקיים קשר ישיר בין ההבנה השכלית לבין החוויה הרגשית של האדם. אם אדם מבין יותר ב - 2%, החוויה שלו משתנה בהתאם ב - 2%. מכאן, שכדי לחוות שינוי מהפכני בחוויה הרגשית, חייב להתרחש שינוי מהפכני בהבנה השכלית. כלומר, לא ניתן לשנות חוויה רגשית מבלי לשנות את ההבנה שמובילה אליה. לדוגמה, אדם הרואה קיר משעמם אותו כי הוא ... הנקודה שבה מתאפשרת ההתחדשות. ההתחדשות נובעת מכך שהאדם מתקרב לגבול ההבנה, למקום שבו השכל אינו מסוגל לתפוס את המציאות. המקום הזה נקרא מעל השכל האנושי או מחוץ לשכל. כיוון שהשכל האנושי מוגבל ואינו יכול להבין הכל, תמיד נשאר מרחב בלתי ידוע שמאפשר לאדם להתחדש ללא סוף. אליעד מדגיש שדווקא ... נחמן ואליעד? אליעד מצטט את רבי נחמן (מתוך תורה כד בליקוטי מוהרן), שם מתואר תהליך שבו השכל נתקל במחסום בלתי עביר כאשר הוא מנסה לתפוס את האין סוף. ההיתקלות במחסום זה, וההתעקשות של השכל להבין בכל זאת, יוצרת מעין שקעים או כלים המאפשרים לאור אין סוף לחדור פנימה. זוהי בעצם חוויה פרדוקסלית שבה מצד אחד האדם אינו מסוגל לתפוס את האין סוף במלואו, אך מצד שני הוא מצליח לטעום משהו ממנו. לדוגמה, כמו ילד ברחם המנסה לצאת לעולם שמחוץ לרחם ואינו מסוגל, כך השכל מנסה להבין מה יש מעבר לו. עצם הניסיון להבין מעבר לגבולות ההיגיון, יוצר התחדשות מתמדת וחוויית פליאה אין סופית. איך לחוות שלמות והתחדשות בו - זמנית? אליעד מדבר על שני ... הדרך היחידה לחוות בו - זמנית גם את השלם וגם את ההתחדשות היא להגיע למקום שהוא מעבר לשכל האנושי. המקום הזה נקרא האחדות או האחד, והוא בלתי נתפס במלואו על ידי ההיגיון. עצם העובדה שאי אפשר לתפוס אותו לגמרי בשכל יוצרת מצב של התחדשות אין סופית, מכיוון שתמיד נשארת תחושה של משהו חדש ובלתי מובן. לסיכום - מהו סוד החוויה המתחדשת ... של התחדשות הוא לחקור את המציאות ואת התפיסות העצמיות לעומק, עד להגעה לקצה גבול ההבנה האנושית. שם מתגלה נקודה שבה השכל וההיגיון נעצרים, והאדם חווה את המציאות כמשהו חדש לגמרי, מעבר להבנה רגילה. דווקא חוסר היכולת להבין לחלוטין הוא מה ... מציע להגיע אל חוויית השלמות ואל השגת האין סוף. איך להגיע להתחדשות רגשית? מה זה מעל השכל האנושי? איך חווים טרנספורמציה בחיים? מה הסוד להתחדשות שכלית? איך לצאת מתחושת שעמום? איך לחוות את האין סוף? ...

השכל האנושי, לצאת מהשכל, לאבד את השכל, מעל השכל, מחוץ לשכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אין שכל, להשתחרר מהשכל, שיגעון מה הקשר בין האדם לשכל שלו? אנשים רבים חושבים שהם והשכל שלהם הם דברים נפרדים. אליעד מסביר שכשאדם אומר השכל שלי, יש כאן הנחה של הפרדה, כאילו האדם נמצא בנפרד מהשכל. בפועל, השכל הוא הכלי דרכו האדם חווה את עצמו ואת המציאות. השכל יוצר את כל ההבחנות שאדם עושה: מי אני, מה שלי, מה לא שלי, מה טוב ומה רע. כל החוויות שלנו - פחדים, שמחות, עצבות, בעיות, יתרונות וחסרונות - כולן מתרחשות בתוך השכל בלבד. האם אפשר בכלל לצאת מהשכל שלנו? הרבה אנשים מתעניינים ביציאה מהשכל, אליעד מתייחס לכך שזו פעולה שלכאורה בלתי אפשרית. הוא נותן דוגמה לאדם שמנסה לצאת מהגוף או לדמיין שהוא מחוץ למקום מסוים. גם כאשר אתה מדמיין שאתה מחוץ לגוף שלך, בפועל אתה עדיין חווה הכל דרך השכל שלך, כלומר, אתה לא באמת יצאת מעצמך. זה נכון גם כאשר מישהו אומר: אני רוצה להסתכל על השכל שלי מבחוץ, כיוון שהניסיון לצאת מחוץ לשכל שלך הוא בעצם פעולה שכלית בפני עצמה, ולכן לא באמת יוצאת מהשכל . מה קורה כאשר אין שכל בכלל? אליעד מסביר שאם אין שכל, אין בעצם חוויות כלל, לא טובות ולא רעות. האדם לא יכול לדעת שום דבר, כיוון שכל ידע וכל הבחנה מתקיימים רק בתוך השכל. דוגמה שמבהירה זאת היא שאם לא היה לך שכל, לא היית יודע בכלל שאתה קיים. לכן, בהיעדר השכל, לא רק שלא תוכל לדעת מה קיים ומה לא, אלא שגם לא תחווה שום דבר באופן מוחלט. מה ההבדל בין שכל לאין שכל? אליעד מתייחס לכך שיש למעשה שתי דרכים או שני מצבים לקלוט את המציאות: מצב של

... מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות ... משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן יחסי. אפילו אם נדמה לנו ... כמו למשל שיש פה שולחן או שאין פה פיל, השכל יכול תמיד להעלות ספק לגבי זה. אולי החושים טועים, אולי כל מה שאנחנו חווים ... את הדברים דרך משהו אחר, עמוק יותר מהשכל והחושים. הוא טוען שבמקום הכי עמוק של התודעה אין בכלל ידיעה של שום דבר - ... התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה ... יכול לפעול מתוך מקום שאינו כפוף להחלטות שכליות או חושיות. במצב כזה האדם פועל מתוך חוויה ישירה וספונטנית של המציאות, בלי ... של דבר והיפוכו? כיצד להשתחרר מהגבלות השכל והחושים? האם אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? ...

... במאה אחוז, בטוח באופן מוחלט, מסירות נפש, סוף הדרך הרוחנית, מעל השכל האנושי, לחשוב בלי שכל, מצא את ההבדלים, הסיפור של אליעד, הדרך של רבי נחמן מברסלב מה המשמעות האמיתית של לתת מאה אחוז מעצמך? אליעד כהן מסביר מה זה ... התודעתי, וזאת כדי להתחבר לאמת באופן מוחלט. מה רבי נחמן מברסלב אומר על גבולות ההבנה האנושית? אליעד משתמש בדברי רבי נחמן מברסלב כדי להבהיר את הנקודה הזו עוד יותר לעומק. לפי רבי נחמן, האדם צריך להבין את כל מה ... רגע, אך אין זה המאה אחוז המוחלט שהוא מדבר עליו. מה המשמעות של לחשוב בלי שכל? אליעד מבהיר את המושג לחשוב בלי שכל ומסביר שהוא מתייחס לחשיבה שלא מסתמכת על הנחות מוקדמות, אפילו הבסיסיות ביותר שאנו לוקחים כמובן מאליו. לחשוב בלי שכל זה להטיל ספק אפילו בהנחה הכי יסודית כמו אני קיים או דבר והיפוכו לא יכולים להיות נכונים בו - זמנית. זו החשיבה ההפוכה ביותר ... כולנו בטוחים שמשהו לא יכול להיות קיים ולא קיים בו זמנית, אז לחשוב בלי שכל יהיה לנסות לחשוב איך דבר כזה כן אפשרי. זו הדרך שמאפשרת לפרוץ את מגבלות החשיבה הרגילה שלנו. איך אליעד הגיע למצב של מאה ... לדבריו, זהו המקום של מאה אחוז מוחלט, כי אי אפשר להתקדם ממנו יותר מבחינה שכלית או רוחנית. איך ניתן להגיע לחוויה של המאה אחוז המוחלט? כדי להגיע למצב זה, אליעד ממליץ על שיטת אלימינציה הדרגתית: לקחת כל ... עצומה, מסירות נפש טוטאלית, ומוכנות לעבור אל מעבר לתפיסות הרגילות של השכל האנושי. מהי התוצאה הסופית של ההגעה למאה אחוז מוחלט? לאחר שמגיעים למצב זה, מתרחש מצב תודעתי ייחודי שבו האדם יכול לחזור ... כבר הגיע לסוף החיפוש הרוחני שלו. מה זה לתת מאה אחוז? האם אפשר לחשוב בלי שכל? איך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות? מהי הדרך של רבי נחמן מברסלב? איך לדעת שאתה באמת בטוח במאה אחוז? ...

... רוחנית, התקדמות רוחנית, חיפוש רוחני, מורים רוחניים, להטיל ספק, לוגיקה, ללכת עד הסוף, הקצה האחרון, להעלים את עצמך, הסיפור של אליעד, גבול השכל האנושי, מאה אחוז איך למצוא את הסיבה האמיתית לדברים שקורים? אליעד מסביר כיצד לחקור לעומק את הסיבות לדברים שמתרחשים בחיים. אם למשל אדם שואל למה כואבת לו ... שמגיע לתובנה שרק היש הוא ודאי. האדם מתקשה להטיל ספק בתובנה הזו, כי היא נראית לו מעבר לשכל. אליעד מבהיר לו שכל רעיון שנדמה לו שאינו ניתן להפרכה חייב להיבדק, כי אולי הוא טועה גם בכך שהוא חושב שאין לו היפוך. מה המשמעות של להגיע לתובנה שאין לך פתרון? אליעד מתאר מצב ... - ודאות יש ספק, הוא נכנס למצב של חוסר ודאות מוחלט. אליעד מחדד שהמטרה היא להכיר בכך שכל תפיסה ודאית מסתירה בתוכה נפרדות, ולכן גם הוודאות באי - ודאות חייבת להיבדק. למה להטיל ספק בכך שאתה לא בטוח בשום דבר? כשמישהו אומר אני לא בטוח בשום דבר, ...