... היא אחת. האני החושב העולם שחושבים עליו המחשבה שמחברת את החושב ואת העולם, אלו הכל בגדים שונים צמצומים שונים של המהות האין סופית האחת. מאחר שהמחשבה של האדם יכולה להכיל בתוכה רק דברים שאפשר לעשות להם סוף, ממילא לא ניתן להכניס לתוכה את המהות של ...

... של האדם היא תוצר ישיר של המחשבה שלו. כל מעשה מתחיל במחשבה וכל רגש שורשו בצורת מחשבה. השלמות היא כאשר המחשבה והמציאות מתאחדות. אך כיצד מגיעים לאחדות הנכספת בין המציאות לבין המחשבה של האדם? תשובה: על האדם לחזק את המחשבה שלו. ככל שהמחשבה של האדם חזקה יותר, כך המציאות של האדם הן ברמת העשייה והן ברמת החוויה של ... על האדם להיכנס אל תוך המחשבות של עצמו ולהעמיק בהן. ככל שהמחשבה תהיה עמוקה יותר, כך היא הופכת להיות אמיתית יותר וכך המציאות מתאחדת עם המחשבה. ...

...זה את זה, הרי שהדבר מעיד על כך כי הדבר אכן אפשרי מצד המציאות. הפרדוקס נוצר רק בגלל חוסר היכולת של האדם לתפוס את קיומם של הדברים האלו בו זמנית. אך אין הדבר סותר את קיומם. המגבלה של האדם להבין את קיומם של הפרדוקסים היא של השכל האנושי בלבד. מגבלות השכל האנושי יצרו את חוקי הלוגיקה. הגבול של חוקי הלוגיקה הוא הפרדוקסים. זא הלוגיקה אינה מאפשרת את קיומם של פרדוקסים. אך הלוגיקה עצמה היא רק שיקוף של יכולת התפיסה האנושית. המציאות עצמה היא אין סופית. האדם עצמו...

... תגרום לאדם להבין את השורש ואת הסיבה שבגללה כל ההפכים שבעולם וכל הדברים השונים שבעולם הם מהות אחת (ראה: כאן וגם כאן וגם כאן). הבנת המאמר הזה תאפשר לאדם לראות את אלוהים בעיניו. הבנת המאמר הזה מספקת בין השאר תשובות לשאלות רבות כגון: איך נוצר העולם? מתי נברא ... אין סוף לבין שני אין סוף, או בין כלום לבין שני כלום, לכן האדם מגדיר את כל מה שמעבר לקצה כמהות אחת . זא מאחר שמצד השכל של האדם המהות של האין סוף זהה לחלוטין למהות של שני אין סוף (וכן כלום לשני כלום), רק משום כך האדם מגדיר את 2 הדברים ששונים זה מזה כישות וכמהות אחת , משום שזהו הגבול של השכל האנושי. אם נשאל את האדם מה הם שני ההפכים הגדולים ביותר שהוא מכיר, הוא יאמר הכל וכלום, אלו שני ההפכים הגדולים ביותר שקיימים. ההכל ... הסוף המוחלט, מגיעים לנקודת החיבור של השכל של האדם עם המציאות, ואז רואים את האמת שהכל טוב והכל אחד וכולי. המציאות יפה הרבה יותר מאשר השכל המצומצם של בני האדם. השכל של האדם הוא רק חלק קטן מהשכל של המציאות. השכל של האדם נמצא בתוך המציאות, ולא המציאות בתוך ...

...הזמן וגם בטרם היה קיים המקום. המהות של המציאות קיימת גם עכשיו אחרי שיש זמן וגם עכשיו אחרי שיש מקום. המהות של המציאות שהייתה בטרם בריאת העולם המפץ הגדול, נמצאת גם ממש עכשיו בתוך המקום והזמן. כל דבר שישנו, חייב שתהיה בו המהות של המציאות. המהות של המציאות היא גם מקיפה את המקום כולו, אך היא גם מהווה ונמצאת בכל המקום כולו ובכל מה שנמצא במקום עצמו בכל רגע ורגע. כל דבר שקיים, כולל בתוכו את המהות של המציאות. המהות של המציאות מהווה גם את הזמן עצמו. כל רגע...

... של הצבע הלבן. הצבע הלבן הוא האין סוף השלם שמהווה את הכל. הוא צבע חסר צבע. וכל מה שהאדם רואה חושב עליו וכולי, אלו הכל צמצומים שונים וגוונים שונים של המהות האחת של המציאות. המהות האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל ... בשפת האדם כלום. אך באמת מה שנדמה לאדם ככלום, זה הדבר היחיד שבאמת קיים שמהווה את הכל כנל. כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל חלקים שונים וצמצומים שונים של מהות אחת. זו הסיבה שהאדם נמצא כל הזמן בעולם של שינויים, הפכים, ספקות, שאלות, תשובות וכולי. מנקודת המבט של המציאות אין שום שאלה בשום נושא בעולם. מנקודת המבט של המציאות קיימת רק מהות אחת שמהווה את הכל. מנקודת המבט של ... היא השתיקה של השלמות. שתיקה שהיא הכל. שתיקה שכוללת בתוכה את כל הדיבורים כולם. שתיקה שאי אפשר אפילו לא לחשוב אותה. שתיקה גם ממחשבות. מנקודת המבט של המהות האחת של המציאות, אין שני מקומות שונים, אין שני זמנים שונים, אין שתי צורות שונות, ואין שתי ישויות שונות. מנקודת המבט של המציאות, הכל זאת מהות אחת. מאחר שהכל נמצא בתוך מעין ... שום הבדל מהותי בין שום דבר לשום דבר. הסיבה היחידה שנדמה לאדם שיש הבדל בין דברים שונים בכלל, ובין האני שלו לבין דברים אחרים, היא רק משום שהוא שוכח שהכל זו מהות אחת שמהווה את הכל באופן שווה. מאחר שהאדם אינו מבין את המהות האחת, משום כך נדמה לו שקיימים דברים שונים. אך באמת הכל כולל הכל זאת מהות אחת. מצד האמת, אין שום הבדל ולא יכול להיות שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, מאחר שמהות אחת מהווה את כל מה שקיים בכל מקום ... הוא סוג של בגד של המציאות, שרואה בגדים אחרים של המציאות. מצד האמת, כאשר האדם רואה משהו, הוא בעצם רואה את עצמו ממש. כי מהותו של האדם זהה לחלוטין ונמצאת באחדות מוחלטת עם כל דבר אחר. ורק ... אל הקצה של הכל, הוא מגיע אל מה שנקרא כלום שהוא השלם שממנו מתהווה הכל בכל רגע מחדש כנל. הלוגיקה האנושית של האדם מבוססת על חוסר היכולת להבין שכל ההפכים הם מהות אחת. ברגע שהאדם מבין שהכל זו ישות ...

... אלוהים. שני המשפטים נכונים באותה המידה. יש אלוהים = יש מציאות שמהווה את הכל. אין אלוהים = אין אלוהים שנפרד מהאדם, אלא הכל זו מהות אחת. יש אין נשמה. יש נשמה = המהות של המציאות מהווה את כל מה שנדמה כחומר. אין נשמה = הנשמה לא נפרדת מהחומר, היא מהווה את החומר עצמו. בחירה חופשית. הכל צפוי והרשות ... יגלה, כי גם בעולם הזה יש המון דברים לא הגיוניים. כל חוקי הלוגיקה לא הגיוניים. זה שיש הפכים בעולם זה לא הגיוני. זה לא הגיוני שממהות אחת יהיו דברים שונים. זה לא הגיוני שמציאות אחת תהווה מקומות שנראים שונים, צורות שנראות שונות. זה שנדמה לאדם שיש רע בעולם, גם זה לא הגיוני. שום דבר ממה שמתרחש כאן בתוך ... בעולם דברים שנראים שונים זה מזה. זא גם זה שיש בעולם דברים שנראים שונים זה מזה, גם זה לא ממש הגיוני למי שמנסה להבין כיצד יתכן שמהות אחת תהווה דברים שונים מאותה המהות. זה שיש דעות הפוכות בעולם, גם זה לא הגיוני וכולי כנל. וכמובן שכאשר האדם רואה את התמונה המלאה, אז הוא מבין שבעצם הכל דווקא כן הגיוני, כי כל דעה בכלל לא שוללת את הצד השני, אלא היא מבטאת רק חלק ממנו. כל מקום אינו שונה ממקום אחר, אלא רק מבטא גוון מסוים של המהות האחת שיש מחוץ למקום. כמו כן, על האדם לשים לב לכך שכל השאלות כולן שיש לאדם, כולן שורשן בכך שהוא אינו מבין שהכל זו מהות אחת ושאין שום 2 דברים ששונים זה מזה במהותם. כל השאלות כולן באשר הן, כולן נעלמות כאשר האדם מבין שהכל זאת בכלל מהות אחת וישות אחת. האדם עצמו הוא ישות אחת עם המציאות. הבנת הנל לעומק נותנת גם משמעות חדשה למשפטים נפוצים בשפת בני האדם. לדוגמה: כאשר אדם אומר שהוא לא רוצה שום דבר, הכוונה ... דבר אף אחד כלום כל דבר וכיוב, ולראות כיצד המשפטים מקבלים משמעות חדשה. כי כמובן הדבר היחיד שאותו רוצה האדם יותר מכל, זאת להרגיש אחדות מלאה עם השלם שהיא המציאות עצמה. ...

... סוף. לא היה שום יש אלא רק אין. האין סוף שהוא אלוהים עצמו, צמצם את עצמו כביכול ויצר חלל פנוי, שבתוכו הוא ברא את העולם. החלל הפנוי היינו ההסתרה של המהות האחת. זה שנראה שיש דברים שונים זה מזה, זה חלל פנוי. זה שאדם חושב שהוא שונה ממשהו אחר, זה חלל פנוי. זה שאדם אינו מרגיש שהוא והמציאות זאת ישות אחת, זה חלל פנוי. אדם הראשון קודם החטא, לא ראה הבדל בין טוב לבין רע. בעיניו הוא היה באחדות מלאה עם הבורא. בטרם החטא לא היה אצלו הבדל בינו לבין אשתו. אשתו היא בחינת החלל הפנוי העולם כידוע. האיש הוא בחינת ... נתקן חטא אדם הראשון, בשלב הזה הכלל נכלל באין סוף, וכל העברות הופכת לזכויות כידוע. הקליפות והשדים הם הדמיונות שיש לאדם שלא נותנים לו להבין שהכל זו מהות אחת. שדים קליפות = הסתרה ולבושים של האין סוף. כאשר האדם לא מרגיש אחדות עם כל מה שקיים, הרי שהוא בתוך הקליפות וההסתרה של האין סוף בתוך החלל הפנוי. סודות התורה נמצאים בעמקי הקליפות, ואפילו ... לי יאורי ואני עשיתיני, או אפילו הדעה שאומרת שהעולם הוא מחויב המציאות, שזה נראה כהסתרה מאוד גדולה, בכלל יש שם סודות מאוד גדולים. כי מצד האמת הכל זאת אחדות אחת, ומצד האמת פרעה ברא את עצמו, ובאמת מצד האמת שהכל נמצא באחדות עם הבורא, אז ברור שגם העולם הוא מחויב המציאות מצד המהות שלו. סודות התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורה דעתיקא סתימאה, תורה ... בחינת גמגום ביחס לתיקון הדיבור שהוא בחינת תיקון המלכות, דהיינו, לקשר את המלכות ועולם העשייה אל הבורא... השכינה בגלות המלכות בגלות וכולי = המלכות והאחדות של הבורא עם הבריאה נמצאת בהסתרה. כאשר האדם חושב שהאני שלו נפרד מהבורא, זה עצמו גלות השכינה. בניין בית המקדש, היינו תיקון המוחין של האדם, דהיינו, הכנסת האין סוף אל תוך השכל של האדם. התהליך שבו האדם מבין שהכל זו מהות אחת ושכלום הוא בכלל הכל, זה קשה כמו גוג ומגוג. המחלות של גוג ומגוג נמצאת בתוך ביתו ומחשבתו של האדם. בניין בית המקדש = ...

... אלוהים. הכיצד? חלק 6 נקודה נוספת להברה: מה שיש אחרי הקצה האחרון של השלמות המוחלטת, אי אפשר לדבר עליו במילים, כי כבר נמצאים בשתיקה. כאשר הכל אחד קיימת שתיקה, כך שלא ממש ניתן להסביר במילים מה יש אחרי השתיקה. צריך להגיע אל האחדות ואל השתיקה, ואחכ לגלות לבד מה יש שם... כי מה שיש אחרי השתיקה... אינו נכנס במילים... אך אם בכל זאת צריך להסביר משהו, אז גם אחרי שמגיעים אל השלמות המלאה שאין שלמות ... בשני המקרים כוס המים מלאה בשלמות אמיתית, אך קיימת שלמות נוספת. כאשר האדם מבין בצורה שלמה את זה שכל ההפכים וכל הישויות הם ישות אחת ומהות אחת, הרי שזה הקצה העליון של השכל האנושי. כאשר זה מתרחש, האדם מקבל שכל חדש, רצון חדש, בחירה חופשית, חיים חדשים, טוב ורע מסוג חדש, סיבות ותוצאות מסוג חדש וכולי. רק כאשר האדם מגיע אל השלמות הזאת, רק אז הוא באמת מתחיל בכלל לחיות ולהתקדם להיכן שהוא... לפני שהאדם מגיע אל השלמות שבה הוא מבין שהכל טוב והכל אחד, הרי שכל ההתקדמות שלו היא בכלל נזק עצמי, משום שההתקדמות שלו פירושה בריחה מרע שאינו קיים הלקאה עצמית מיותרת. רק אחרי שהאדם משלים את כל החסרונות שלו לחלוטין בשלמות אמיתית, ... שונה ממנה אלא זהה לה לחלוטין. אבל כדי להגיע לזה, קודם כל צריך להגיע אל השלמות הבסיסית ביותר, שהיא להבין בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב ושהכל אחד. על האדם לראות את הדבר הזה בעיניו בכל דבר. על האדם למלא את עצמו בידיעה הזאת שהכל טוב, עד שהרצון שלו שמרגיש חסר יעלם לחלוטין. רק אחכ אחרי שהכל כבר טוב בשלמות שאין שלמות ... יותר וכולי. העניין נראה אולי מורכב, אך לא צריך להסתבך. קודם כל צריך להגיע אל שלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. שלמות שגורמת לאדם להרגיש אחדות עם המציאות, ביטול הרצון העצמי, הרגשת הטוב המושלם בכל דבר. אחכ כל מה שקורה אחכ הוא רק טוב יותר גדול מהטוב הגדול ביותר שקיים... אך כפי שהובהר לא ממש ניתן להסביר זאת במילים. ... אין טוב יותר מאשר לדעת את האמת. כאשר האמת של המציאות ברורה לאדם בשלמות, דהיינו, האדם מבין את המהות של המציאות בשלמות, אז הוא מרגיש אחדות מלאה עם המציאות ומרגיש שלמות אמיתית. על האדם להתבונן בכל הנל עד שהעניין הנל יחלחל לעומק של האדם, ויגרום לאדם להרגיש את ההרמוניה השלמה עם המציאות. ...

...להגדיל את הסיכוי לכך שזה יקרה, על ידי שהוא יהפוך את המחשבות שלו למשהו יותר ממשי, דהיינו, לחשוב את המחשבות בצורה יותר מפורטת וממשית. לדוגמה: האדם יכול לחשוב לעצמו סתם מחשבה שהוא רוצה ללכת לים. לעומת זאת, באפשרותו של האדם להפוך את המחשבה הזאת למשהו יותר ממשי. כיצד? על ידי זה שהאדם חושב בצורה מפורטת על הדבר שהוא רוצה שיקרה. כגון: איך בדיוק הוא הולך לים, מה בדיוק הוא עושה בים, מה הוא מרגיש בים, איזה תחושות יש לו בים וכיוב. האדם יכול לחשוב על הדבר לפרטי...