שינוי הרגלים בחיים, 2 סוגים של הרגלים, 2 שיטות לשנות הרגלים, הרגל סיבתי, הרגלי אקראי, הרגלים טובים, הרגלים רעים, הרגל מחשבתי, שינוי הרגלים רעים, שינוי הרגלים בתת מודע, התמכרויות, גמילה, איך ליצור הרגלים חדשים? איך יוצרים הרגל?
מהם שני סוגי ההרגלים שאליעד כהן מתאר?
אליעד כהן מציג שני סוגים עיקריים של הרגלים בחיים: הרגלים אקראיים והרגלים סיבתיים. לדבריו, כל אחד מהם דורש גישה שונה לחלוטין כאשר אנו רוצים לשנותם, ולכן חשוב מאוד להבין קודם כל לאיזה סוג שייך ההרגל שאנו רוצים לשנות.
מהו הרגל אקראי ואיך משנים אותו לפי אליעד כהן?
הרגל אקראי הוא פעולה או התנהגות שאדם עושה באופן אוטומטי, ללא סיבה הגיונית או הכרחית שמחייבת אותו להמשיך ולבצע את אותה הפעולה. לדוגמה, אם אדם רגיל לנסוע בכביש מסוים כל יום, נניח כביש מספר 1, ובשלב כלשהו נפתח כביש חדש, מהיר יותר, כביש מספר 11, הרי שההרגל לנסוע בכביש הישן הוא הרגל אקראי, כי לא הייתה שום סיבה מיוחדת להעדיף דווקא את כביש מספר 1.
במקרה כזה, שינוי ההרגל נעשה בצורה פשוטה: מתחילים לבצע את הפעולה ההפוכה או הפעולה החדשה שוב ושוב, והמוח מתרגל אליה. כלומר, אם אדם עבר לגור בעיר אחרת והוא רגיל לנסוע למקום מגוריו הקודם, כל שעליו לעשות הוא להתחיל לנסוע למקום המגורים החדש, ולאט לאט המוח יתרגל לדרך החדשה. אליעד מסביר שהסיבה שזה קל יחסית, היא מכיוון שאין שום תועלת ספציפית שהאדם מפיק מההרגל הישן, ולכן גם לא ייגרם נזק משינוי ההרגל.
מהו הרגל סיבתי וכיצד משנים אותו לפי אליעד כהן?
לעומת זאת, הרגל סיבתי הוא הרגל שיש מאחוריו סיבה אמיתית ותועלת מסוימת שהאדם מפיק ממנו. דוגמאות להרגלים סיבתיים הן עישון, אכילה לא בריאה, או אפילו התנהגות כמו איחורים כרוניים. במקרה כזה, לא יעזור פשוט לנסות להחליף את הפעולה עצמה, כי הפעולה שהאדם עושה היא פעולה שמעניקה לו יתרון או תועלת.
אליעד כהן מסביר שכדי לשנות הרגל סיבתי, צריך תחילה לגלות מהי התועלת או מה היתרון שהאדם מקבל מההרגל השלילי. לאחר זיהוי התועלת, יש למצוא דרך אלטרנטיבית שתספק את אותה התועלת, אבל בדרך בריאה יותר או אחרת. לדוגמה, אם אדם מעשן כדי להרגיע את עצמו, לא מספיק להגיד לו פשוט להפסיק לעשן, אלא יש לספק לו דרך אחרת ויעילה יותר להשיג רגיעה.
אליעד מדגיש שאין טעם להגיד למישהו פשוט להפסיק הרגל סיבתי, כי כאשר האדם יפסיק, הוא ירגיש חוסר, ולכן יחזור להרגל הישן או יחווה סבל. הדרך הנכונה היא לספק תחליף יעיל לתועלת המקורית שהאדם היה מקבל.
איך ניתן להבדיל בין הרגל סיבתי להרגל אקראי?
ההבחנה בין שני סוגי ההרגלים, לפי אליעד כהן, היא דרך בדיקת התועלת: אדם צריך לשאול את עצמו האם יש יתרון אמיתי או תועלת ממשית שהוא מפיק מההרגל. אם התשובה היא שאין תועלת ממשית - מדובר בהרגל אקראי, ושינויו פשוט. אך אם קיימת תועלת או סיבה הגיונית מאחורי ההרגל, מדובר בהרגל סיבתי שיש לטפל בו על ידי מציאת דרך אחרת שתספק את התועלת.
דוגמאות שאליעד כהן מציג לשינוי הרגלים אקראיים וסיבתיים:
אליעד כהן ממליץ שבתחילת התהליך האדם יבחן כל הרגל שברצונו לשנות על פי השאלה: "האם ההרגל מביא לי תועלת?". אם התשובה שלילית - זה הרגל אקראי שקל לשנות. אם התשובה חיובית, זה הרגל סיבתי, והפתרון חייב לכלול תחליף לתועלת הזו.
לדוגמה, אדם שרגיל לאכול אוכל לא בריא ומעוניין להתחיל לאכול בריא, לא יכול פשוט לעבור מיד לאוכל בריא כי הוא יאבד את ההנאה או הסיפוק שהיה לו מהאוכל הלא בריא. במקרה כזה, עליו למצוא אוכל בריא שנותן לו את אותה ההנאה או תועלת.
סיכום הנקודות העיקריות שאליעד כהן מציג:
אליעד כהן מציג שני סוגים עיקריים של הרגלים בחיים: הרגלים אקראיים והרגלים סיבתיים. לדבריו, כל אחד מהם דורש גישה שונה לחלוטין כאשר אנו רוצים לשנותם, ולכן חשוב מאוד להבין קודם כל לאיזה סוג שייך ההרגל שאנו רוצים לשנות.
מהו הרגל אקראי ואיך משנים אותו לפי אליעד כהן?
הרגל אקראי הוא פעולה או התנהגות שאדם עושה באופן אוטומטי, ללא סיבה הגיונית או הכרחית שמחייבת אותו להמשיך ולבצע את אותה הפעולה. לדוגמה, אם אדם רגיל לנסוע בכביש מסוים כל יום, נניח כביש מספר 1, ובשלב כלשהו נפתח כביש חדש, מהיר יותר, כביש מספר 11, הרי שההרגל לנסוע בכביש הישן הוא הרגל אקראי, כי לא הייתה שום סיבה מיוחדת להעדיף דווקא את כביש מספר 1.
במקרה כזה, שינוי ההרגל נעשה בצורה פשוטה: מתחילים לבצע את הפעולה ההפוכה או הפעולה החדשה שוב ושוב, והמוח מתרגל אליה. כלומר, אם אדם עבר לגור בעיר אחרת והוא רגיל לנסוע למקום מגוריו הקודם, כל שעליו לעשות הוא להתחיל לנסוע למקום המגורים החדש, ולאט לאט המוח יתרגל לדרך החדשה. אליעד מסביר שהסיבה שזה קל יחסית, היא מכיוון שאין שום תועלת ספציפית שהאדם מפיק מההרגל הישן, ולכן גם לא ייגרם נזק משינוי ההרגל.
מהו הרגל סיבתי וכיצד משנים אותו לפי אליעד כהן?
לעומת זאת, הרגל סיבתי הוא הרגל שיש מאחוריו סיבה אמיתית ותועלת מסוימת שהאדם מפיק ממנו. דוגמאות להרגלים סיבתיים הן עישון, אכילה לא בריאה, או אפילו התנהגות כמו איחורים כרוניים. במקרה כזה, לא יעזור פשוט לנסות להחליף את הפעולה עצמה, כי הפעולה שהאדם עושה היא פעולה שמעניקה לו יתרון או תועלת.
אליעד כהן מסביר שכדי לשנות הרגל סיבתי, צריך תחילה לגלות מהי התועלת או מה היתרון שהאדם מקבל מההרגל השלילי. לאחר זיהוי התועלת, יש למצוא דרך אלטרנטיבית שתספק את אותה התועלת, אבל בדרך בריאה יותר או אחרת. לדוגמה, אם אדם מעשן כדי להרגיע את עצמו, לא מספיק להגיד לו פשוט להפסיק לעשן, אלא יש לספק לו דרך אחרת ויעילה יותר להשיג רגיעה.
אליעד מדגיש שאין טעם להגיד למישהו פשוט להפסיק הרגל סיבתי, כי כאשר האדם יפסיק, הוא ירגיש חוסר, ולכן יחזור להרגל הישן או יחווה סבל. הדרך הנכונה היא לספק תחליף יעיל לתועלת המקורית שהאדם היה מקבל.
איך ניתן להבדיל בין הרגל סיבתי להרגל אקראי?
ההבחנה בין שני סוגי ההרגלים, לפי אליעד כהן, היא דרך בדיקת התועלת: אדם צריך לשאול את עצמו האם יש יתרון אמיתי או תועלת ממשית שהוא מפיק מההרגל. אם התשובה היא שאין תועלת ממשית - מדובר בהרגל אקראי, ושינויו פשוט. אך אם קיימת תועלת או סיבה הגיונית מאחורי ההרגל, מדובר בהרגל סיבתי שיש לטפל בו על ידי מציאת דרך אחרת שתספק את התועלת.
דוגמאות שאליעד כהן מציג לשינוי הרגלים אקראיים וסיבתיים:
- הרגל אקראי: אדם גר ברעננה ועובר לפתח תקווה, אך ממשיך בטעות לנסוע לרעננה בכל יום בגלל ההרגל. מכיוון שאין לו שום תועלת בנסיעה לרעננה, הפתרון הוא פשוט - הוא מתחיל לנסוע לפתח תקווה והמוח יתרגל.
- הרגל סיבתי: אדם שמעשן, אוכל מתוק או מתעורר מאוחר בבוקר, לא יכול פשוט להפסיק בלי תחליף, כי הוא יקבל נזק או יחווה חוסר. עליו להבין קודם מה הוא מקבל מההרגל הזה (רוגע, הנאה, או כל דבר אחר) ולמצוא תחליף אחר שיספק את אותה תועלת.
אליעד כהן ממליץ שבתחילת התהליך האדם יבחן כל הרגל שברצונו לשנות על פי השאלה: "האם ההרגל מביא לי תועלת?". אם התשובה שלילית - זה הרגל אקראי שקל לשנות. אם התשובה חיובית, זה הרגל סיבתי, והפתרון חייב לכלול תחליף לתועלת הזו.
לדוגמה, אדם שרגיל לאכול אוכל לא בריא ומעוניין להתחיל לאכול בריא, לא יכול פשוט לעבור מיד לאוכל בריא כי הוא יאבד את ההנאה או הסיפוק שהיה לו מהאוכל הלא בריא. במקרה כזה, עליו למצוא אוכל בריא שנותן לו את אותה ההנאה או תועלת.
סיכום הנקודות העיקריות שאליעד כהן מציג:
- יש שני סוגי הרגלים: אקראי וסיבתי.
- הרגל אקראי הוא ללא סיבה אמיתית, ולכן שינויו הוא פשוט.
- הרגל סיבתי מביא לאדם תועלת אמיתית, ולכן דורש טיפול מורכב יותר שכולל מציאת תחליף לתועלת.
- כל אדם יכול לזהות את סוג ההרגל שלו לפי השאלה האם ההרגל מעניק לו תועלת ממשית או לא.
- שינוי הרגל אקראי הוא פשוט - מתחילים לבצע פעולה חדשה באופן עקבי והמוח יתרגל.
- שינוי הרגל סיבתי מצריך קודם כל זיהוי התועלת ואז מציאת תחליף שמספק את אותה התועלת.
- איך לשנות הרגלים רעים?
- מה זה הרגל סיבתי?
- מה זה הרגל אקראי?
- איך יוצרים הרגלים חדשים?
- איך להפסיק לעשן?
- איך להתרגל לאכול בריא?
- איך משנים הרגל מחשבתי?