למה התורה מתארת את המצב הרוחני כגלות?

אליעד כהן מסביר ששאלת הגלות אינה רק מצב פיזי של עם ישראל לפני שלושת אלפים שנה, אלא מצב תודעתי שקיים עד היום. הוא מסביר כי המושג גלות אינו מתייחס רק למצב בו עם ישראל נמצא תחת שיעבוד פיזי של עם אחר, אלא מדובר בשיעבוד פנימי ועמוק הרבה יותר - שיעבוד האדם לתאוות, לפחדים, ולרצונות שונים שהוא אינו מצליח להשתחרר מהם. אליעד מבאר שגלות היא מצב של צמצום. צמצום פירושו מוגבלות, האדם מוגבל למקום, לזמן, לצורך מסוים, ואינו חווה את האינסוף.

למה עם ישראל עדיין בגלות אחרי אלפי שנים?

אליעד מסביר על פי ליקוטי מוהרן תורה ז', שהסיבה שעם ישראל עדיין בגלות היא בשל חיסרון באמונה. האמונה עליה מדובר היא לא אמונה פשוטה או רגילה, אלא אמונה במובן העמוק של המילה - חיבור למציאות האחדותית, הכרה שאין הבדל בין "יש" ל"אין", בין טוב לרע, בין דבר והיפוכו. במצב זה, האדם משתחרר מכל תחושת צמצום, כי הוא מבין שכל צמצום הוא בסך הכל לבוש של האחדות האינסופית. לעומת זאת, כשאדם נמצא בצמצום, הוא חי בתחושה שיש הבדל ברור בין "פה לשם", בין "רוצה ללא רוצה", ואז הוא נשאר בגלות פנימית, במצב של חיסרון, ותחושה תמידית של "משהו חסר לי".

מה המשמעות האמיתית של תפילה לפי רבי נחמן?

אליעד מסביר את מושג התפילה על פי ליקוטי מוהרן בצורה מעמיקה ויסודית. התפילה לפי רבי נחמן אינה רק בקשה לשינוי המציאות, אלא היא ביטוי עמוק של ההבנה שכל המציאות מקורה באחדות האלוהית. לפי התפיסה הרגילה, אדם מתפלל כדי לשנות את המציאות או את הטבע, לדוגמה: אדם מתפלל שיורד גשם או שתהיה לו פרנסה. אך לפי ההבנה העמוקה יותר, התפילה מבטאת הבנה שהכל מגיע מהמקור האחד, שהמציאות וכל הצורות שבה מחוברות לשורשן באחדות.

אליעד מסביר שיש כאן פרדוקס, כי מצד אחד, אם האדם באמת מבין שהכל מאלוהים - אז מדוע שירצה לשנות את מה שהאלוהים עושה? אם הכל מושלם, אין סיבה לבקש לשנות שום דבר. מצד שני, אם הוא בכל זאת מבקש, זה כי בתוך תוכו הוא אינו משוכנע עד הסוף שהמציאות מושלמת כפי שהיא. ולכן, תפילה אמיתית איננה בקשה לשנות את הטבע אלא ביטוי של הכרה עמוקה בכך שהכל מגיע משורש אחד. תפילה אמיתית היא הכרה שאין נפרדות אמיתית, והניסיון לשנות את הטבע נובע מתפיסת נפרדות שהיא בעצמה סוג של גלות וצמצום.

מה הקשר בין תפילה, ניסים ואמונה?

אליעד מסביר שהמושגים תפילה, ניסים ואמונה קשורים אחד בשני בצורה עמוקה. תפילה היא ביטוי לאמונה שיש כוח מעל הטבע שיכול לשנות את המציאות. אמונה, על פי אליעד, היא מצב שבו האדם נמצא מחוץ לגבולות השכל, או במילים אחרות - מעל השכל. טבע הוא החוקיות הרגילה של העולם שאנו מכירים, ומנגד, נס הוא מה שקורה מעל הטבע. כך, כשאדם מתפלל הוא בעצם מבקש פעולה שנמצאת מעל לחוקי הטבע - כלומר, הוא מבקש נס. וכדי לבקש נס באמת, האדם צריך אמונה עמוקה, אמונה שהכל אחד ושכל המציאות היא ביטוי של האחדות האלוהית.

הדוגמה לכך היא שעצם קיום העולם הוא הנס הגדול ביותר. כי הרי על פי ההיגיון, לא ייתכן שהעולם נוצר "יש מאין". השכל האנושי לא יכול להבין זאת, ולכן הוא חייב להאמין. לכן, האמונה האמיתית, לפי אליעד, נמצאת תמיד מעבר לשכל. האדם מתפלל כי הוא מאמין שהכל מתחדש תמיד מהאלוהים, ומחדש פירושו שהעולם לא היה תמיד קיים, אלא נברא מאין מוחלט, בניגוד לתפיסה שהעולם תמיד היה קיים (העולם הקדמון).

מדוע דווקא בארץ ישראל התפילות מתקבלות?

אליעד כהן מפרש את ליקוטי מוהרן ואומר שבספר מופיע שרק בארץ ישראל התפילות...