מה המשמעות של "להיות בדמות" וכיצד היא משפיעה על החיים?
המושג "להיות בדמות", כפי שמסביר אליעד כהן, מתאר מצב שבו האדם אינו מתנהג לפי האמת הפנימית שלו, אלא מגלם איזושהי תדמית או מסכה חיצונית. האדם מאמץ דמות כדי להרשים אחרים, להתאים את עצמו לסביבה החברתית או כדי להרגיש ביטחון. למעשה, אליעד מציין שבאופן טבעי, אדם תמיד נמצא בדמות כלשהי: לבוש, שפת גוף, סגנון דיבור - כולם חלק מדמות חברתית שהאדם מציג, ולכן, אי אפשר להימנע באופן מוחלט מהיות בדמות.
למה האדם מרגיש קונפליקט פנימי כאשר הוא בדמות?
משתתף בשיחה משתף בקושי גדול שהוא חווה בגלל "הדמות" שהוא מרגיש מחויב לה. הוא מתאר קונפליקט פנימי מתמשך בין הרצון שלו להיות אותנטי, לבין המשיכה הבלתי נשלטת להיכנס לדמויות. הוא מרגיש שהדמות "שולטת עליו", מה שמוביל אותו לתחושת שיתוק ותקיעות קשה, עד כדי כך שהוא לא יכול לפעול במצבים פשוטים. הוא מתאר תחושה קשה של חוסר יכולת לתקשר אפילו עם אנשים קרובים, כמו שכנים או בני זוג, מתוך תחושה שהוא "שקרן" ו"לא אמיתי".
אילו שלושה תהליכים מתקיימים בעת קונפליקט עם הדמות?
אליעד כהן מזהה שלושה תהליכים מרכזיים המתרחשים בראשו של אדם בקונפליקט עם הדמות:
כיצד מתבטאת חוויית השיתוק של האדם שלא שלם עם הדמות שלו?
המשתתף מתאר מצוקה גדולה - הוא מרגיש "חולה נפש", עם מחשבות טורדניות שגורמות לו לא לפעול. הוא מרגיש שהוא כלוא בראשו, לא יכול לדבר עם אנשים, ואפילו בקשרים זוגיים הוא מתאר את התחושה שהצד השני "לא באמת הכיר אותו", כי הוא תמיד שיחק דמות מסוימת. הוא מציין שהקלה מגיעה רק כשהוא מצליח להשתחרר מהדמות, אבל הקונפליקט נמשך, והוא לא מצליח לשמור על אותנטיות לאורך זמן.
האם אפשר בכלל להפסיק להיות בדמות?
אליעד מסביר שלא ניתן להפסיק באופן מוחלט להיות בדמות, מכיוון שכל פעולה חברתית היא למעשה סוג של "העמדת פנים". גם האדם שחושב שהוא אותנטי, בעצם נכנס לדמות של מישהו "שמתאמץ להיות אותנטי". לכן, הפתרון אינו לנסות לא להיות בדמות, אלא ללמוד לנהל את הדמות באופן מודע, מתוך בחירה ומתוך התאמה לסיטואציה.
מה ההבדל בין דמות "טבעית" לדמות "מוגזמת"?
אליעד מדגיש כי יש הבדל משמעותי בין דמות טבעית לבין דמות מוגזמת. כאשר אדם מנסה להיכנס לדמות רחוקה מדי ממצבו הפנימי האמיתי, הוא יחווה דיסוננס פנימי ומתח נפשי קשה. לדוגמה, אדם חסר ביטחון שינסה לשחק "גבר גבר" באופן מוגזם, ירגיש חוסר נוחות וחרדה. לעומת זאת, דמות טבעית, המתאימה למצבו הפנימי הנוכחי של האדם, תאפשר לו לפעול בצורה נוחה יותר.
איך מוצאים את האיזון הנכון בין להיות בדמות לבין להיות עצמך?
המפתח הוא המודעות. אליעד ממליץ להכיר בכך שאתה תמיד בדמות מסוימת...
המושג "להיות בדמות", כפי שמסביר אליעד כהן, מתאר מצב שבו האדם אינו מתנהג לפי האמת הפנימית שלו, אלא מגלם איזושהי תדמית או מסכה חיצונית. האדם מאמץ דמות כדי להרשים אחרים, להתאים את עצמו לסביבה החברתית או כדי להרגיש ביטחון. למעשה, אליעד מציין שבאופן טבעי, אדם תמיד נמצא בדמות כלשהי: לבוש, שפת גוף, סגנון דיבור - כולם חלק מדמות חברתית שהאדם מציג, ולכן, אי אפשר להימנע באופן מוחלט מהיות בדמות.
למה האדם מרגיש קונפליקט פנימי כאשר הוא בדמות?
משתתף בשיחה משתף בקושי גדול שהוא חווה בגלל "הדמות" שהוא מרגיש מחויב לה. הוא מתאר קונפליקט פנימי מתמשך בין הרצון שלו להיות אותנטי, לבין המשיכה הבלתי נשלטת להיכנס לדמויות. הוא מרגיש שהדמות "שולטת עליו", מה שמוביל אותו לתחושת שיתוק ותקיעות קשה, עד כדי כך שהוא לא יכול לפעול במצבים פשוטים. הוא מתאר תחושה קשה של חוסר יכולת לתקשר אפילו עם אנשים קרובים, כמו שכנים או בני זוג, מתוך תחושה שהוא "שקרן" ו"לא אמיתי".
אילו שלושה תהליכים מתקיימים בעת קונפליקט עם הדמות?
אליעד כהן מזהה שלושה תהליכים מרכזיים המתרחשים בראשו של אדם בקונפליקט עם הדמות:
- האדם נכנס לדמות באופן טבעי, מתוך ניסיון להרשים או להתאים את עצמו לסיטואציה, אך אינו שלם איתה.
- קול פנימי מבקר אותו בחריפות, ומאשים אותו שהוא "שקרן", "לא אותנטי", ו"לא הוא עצמו". הקול הזה מעורר ספקות וחוסר ביטחון עצמי.
- קול שלישי טוען ש"אם אתה לא שלם עם הדמות - אל תעשה כלום". כלומר, ברגע שהאדם מרגיש שהפעולה נובעת מדמות לא אמיתית, הוא פשוט נעצר ולא פועל כלל.
כיצד מתבטאת חוויית השיתוק של האדם שלא שלם עם הדמות שלו?
המשתתף מתאר מצוקה גדולה - הוא מרגיש "חולה נפש", עם מחשבות טורדניות שגורמות לו לא לפעול. הוא מרגיש שהוא כלוא בראשו, לא יכול לדבר עם אנשים, ואפילו בקשרים זוגיים הוא מתאר את התחושה שהצד השני "לא באמת הכיר אותו", כי הוא תמיד שיחק דמות מסוימת. הוא מציין שהקלה מגיעה רק כשהוא מצליח להשתחרר מהדמות, אבל הקונפליקט נמשך, והוא לא מצליח לשמור על אותנטיות לאורך זמן.
האם אפשר בכלל להפסיק להיות בדמות?
אליעד מסביר שלא ניתן להפסיק באופן מוחלט להיות בדמות, מכיוון שכל פעולה חברתית היא למעשה סוג של "העמדת פנים". גם האדם שחושב שהוא אותנטי, בעצם נכנס לדמות של מישהו "שמתאמץ להיות אותנטי". לכן, הפתרון אינו לנסות לא להיות בדמות, אלא ללמוד לנהל את הדמות באופן מודע, מתוך בחירה ומתוך התאמה לסיטואציה.
מה ההבדל בין דמות "טבעית" לדמות "מוגזמת"?
אליעד מדגיש כי יש הבדל משמעותי בין דמות טבעית לבין דמות מוגזמת. כאשר אדם מנסה להיכנס לדמות רחוקה מדי ממצבו הפנימי האמיתי, הוא יחווה דיסוננס פנימי ומתח נפשי קשה. לדוגמה, אדם חסר ביטחון שינסה לשחק "גבר גבר" באופן מוגזם, ירגיש חוסר נוחות וחרדה. לעומת זאת, דמות טבעית, המתאימה למצבו הפנימי הנוכחי של האדם, תאפשר לו לפעול בצורה נוחה יותר.
איך מוצאים את האיזון הנכון בין להיות בדמות לבין להיות עצמך?
המפתח הוא המודעות. אליעד ממליץ להכיר בכך שאתה תמיד בדמות מסוימת...
- איך להתמודד עם פחד להיות לא אותנטי?
- איך לשבור דימוי עצמי?
- האם דימוי עצמי יכול לעכב הצלחה?
- מודעות עצמית והתמודדות עם פחדים
- ההשפעה של דימוי אישי על החיים
מה המשמעות של "להיות בדמות" וכיצד זה משפיע על החיים?
אליעד כהן עוסק בשאלה המשמעותית - מהי המשמעות של "להיות בדמות" וכיצד המושג משפיע על החיים שלנו. משמעות המושג היא שאדם חי את חייו מתוך תפקיד, תדמית או מסכה שהוא מאמץ כדי להתאים את עצמו לסביבה החברתית. במקום להיות אותנטי, הוא מציג דמות שנועדה להרשים או להתאים את עצמה לאנשים אחרים. אליעד מדגיש כי בעצם, האדם אף פעם אינו באמת נטול דמות לחלוטין, כיוון שכל פעולה חברתית, כמו דיבור או לבוש, כבר יוצרת סוג של דמות.
המשתתף בהרצאה מציג קושי גדול שהוא חווה במאבק עם דמות זו. מצד אחד, הוא שואף להיות אמיתי וכנה לחלוטין, ומצד שני, הוא מוצא את עצמו נשאב לתוך דמויות שונות באופן אוטומטי, במיוחד בסיטואציות חברתיות. הוא מתאר את הדמות כמשהו ש"שולט עליו" לחלוטין, והדבר מוביל אותו לחוויית שיתוק ותקיעות קשה. הקושי האמיתי שלו אינו בעצם קיום הדמות, אלא בתחושה שהוא אינו שלם איתה.
אליעד מציין שחשוב להבין שהפתרון הוא לא להימנע מהדמות לחלוטין, אלא ללמוד לנהל אותה בצורה מודעת ובמידה המתאימה, כך שהאדם יהיה בשליטה ויבחר באיזו דמות להשתמש.
מהם שלושת התהליכים שמתקיימים בעת קונפליקט עם הדמות?
אליעד מפרט שלושה תהליכים מרכזיים שקורים בתוך האדם בזמן שהוא נמצא בקונפליקט עם הדמות שלו:
כיצד מתבטאת חוויית השיתוק כאשר האדם לא שלם עם הדמות שלו?
המשתתף משתף בחוויית השיתוק שלו, ומספר שהוא מרגיש תקוע, חסר יכולת לתקשר בצורה טבעית ופשוטה אפילו עם אנשים קרובים. הוא מרגיש כאילו הוא "חולה נפש" או שיש לו "סרטן בראש" - כי כל הזמן יש מחשבות טורדניות שמאשימות אותו שהוא שקרן, לא אמיתי ולא מספיק טוב.
הוא גם נותן דוגמה מקשר זוגי שבו הוא הרגיש שהבחורה איתה יצא לא באמת הכירה אותו, כי הוא תמיד היה בדמות. רק כשהצליח "להתנקות" מהדמות, הוא הרגיש שהוא חוזר לעצמו. הקונפליקט הזה יוצר אצלו מאבק מתמיד בין הרצון לאותנטיות לבין הפחד מכך שאם לא ייכנס לדמות, הוא ייכשל חברתית.
האם אפשר באמת להפסיק להיות בדמות?
אליעד מסביר שהאמת היא שאי אפשר להפסיק לגמרי להיות בדמות, כיוון שכל החיים הם סוג של משחק חברתי. כל אחד תמיד נמצא בדמות כלשהי, אפילו אדם שחושב שהוא "אמיתי" - למעשה נמצא בדמות של מי שמנסה להיראות אמיתי.
לכן, הפתרון שהוא מציע הוא לא להתנגד לדמות אלא ללמוד לנהל אותה. הוא מדגיש את החשיבות של להיות מודעים לכך שאנחנו בדמות, ומתוך המודעות הזאת לבחור באופן מודע ומתאים את הדמות הנכונה לסיטואציה.
מה ההבדל בין דמות "טבעית" לדמות "מוגזמת"?
אליעד מסביר כי יש הבדל מהותי בין דמות טבעית לדמות מוגזמת. אם אדם ינסה להיכנס לדמות שהיא גדולה מדי או רחוקה מדי ממה שהוא באמת מרגיש, הוא יחווה דיסוננס פנימי, חרדה ומתח. למשל, אדם חסר ביטחון עצמי שינסה לשחק דמות של "גבר גבר" ירגיש שהוא מרמה את עצמו ויחווה לחץ.
לעומת זאת, דמות טבעית היא כזו שקרובה יותר למה שהאדם מרגיש באמת. אליעד מתאר זאת כ"ווליום של הדמות" - צריך לכוון את הדמות כך...
אליעד כהן עוסק בשאלה המשמעותית - מהי המשמעות של "להיות בדמות" וכיצד המושג משפיע על החיים שלנו. משמעות המושג היא שאדם חי את חייו מתוך תפקיד, תדמית או מסכה שהוא מאמץ כדי להתאים את עצמו לסביבה החברתית. במקום להיות אותנטי, הוא מציג דמות שנועדה להרשים או להתאים את עצמה לאנשים אחרים. אליעד מדגיש כי בעצם, האדם אף פעם אינו באמת נטול דמות לחלוטין, כיוון שכל פעולה חברתית, כמו דיבור או לבוש, כבר יוצרת סוג של דמות.
המשתתף בהרצאה מציג קושי גדול שהוא חווה במאבק עם דמות זו. מצד אחד, הוא שואף להיות אמיתי וכנה לחלוטין, ומצד שני, הוא מוצא את עצמו נשאב לתוך דמויות שונות באופן אוטומטי, במיוחד בסיטואציות חברתיות. הוא מתאר את הדמות כמשהו ש"שולט עליו" לחלוטין, והדבר מוביל אותו לחוויית שיתוק ותקיעות קשה. הקושי האמיתי שלו אינו בעצם קיום הדמות, אלא בתחושה שהוא אינו שלם איתה.
אליעד מציין שחשוב להבין שהפתרון הוא לא להימנע מהדמות לחלוטין, אלא ללמוד לנהל אותה בצורה מודעת ובמידה המתאימה, כך שהאדם יהיה בשליטה ויבחר באיזו דמות להשתמש.
מהם שלושת התהליכים שמתקיימים בעת קונפליקט עם הדמות?
אליעד מפרט שלושה תהליכים מרכזיים שקורים בתוך האדם בזמן שהוא נמצא בקונפליקט עם הדמות שלו:
- התהליך הראשון - האדם נכנס לדמות באופן אוטומטי, מתוך רצון להרשים או להתאים את עצמו. הוא מרגיש שהוא לא שלם, אך ממשיך בכל זאת בדמות.
- התהליך השני - קיים קול פנימי שמבקר אותו ואומר לו שהוא "שקרן" ו"לא אמיתי". הקול הזה מעורר ספק עצמי ומחליש את הביטחון שלו.
- התהליך השלישי - קול נוסף אומר לו: "אם אתה לא שלם עם הדמות, אז אל תעשה כלום". הקול הזה גורם לאדם לשיתוק פנימי, מתוך תחושה שאסור לו לפעול אלא אם כן יפתור את הקונפליקט לחלוטין.
כיצד מתבטאת חוויית השיתוק כאשר האדם לא שלם עם הדמות שלו?
המשתתף משתף בחוויית השיתוק שלו, ומספר שהוא מרגיש תקוע, חסר יכולת לתקשר בצורה טבעית ופשוטה אפילו עם אנשים קרובים. הוא מרגיש כאילו הוא "חולה נפש" או שיש לו "סרטן בראש" - כי כל הזמן יש מחשבות טורדניות שמאשימות אותו שהוא שקרן, לא אמיתי ולא מספיק טוב.
הוא גם נותן דוגמה מקשר זוגי שבו הוא הרגיש שהבחורה איתה יצא לא באמת הכירה אותו, כי הוא תמיד היה בדמות. רק כשהצליח "להתנקות" מהדמות, הוא הרגיש שהוא חוזר לעצמו. הקונפליקט הזה יוצר אצלו מאבק מתמיד בין הרצון לאותנטיות לבין הפחד מכך שאם לא ייכנס לדמות, הוא ייכשל חברתית.
האם אפשר באמת להפסיק להיות בדמות?
אליעד מסביר שהאמת היא שאי אפשר להפסיק לגמרי להיות בדמות, כיוון שכל החיים הם סוג של משחק חברתי. כל אחד תמיד נמצא בדמות כלשהי, אפילו אדם שחושב שהוא "אמיתי" - למעשה נמצא בדמות של מי שמנסה להיראות אמיתי.
לכן, הפתרון שהוא מציע הוא לא להתנגד לדמות אלא ללמוד לנהל אותה. הוא מדגיש את החשיבות של להיות מודעים לכך שאנחנו בדמות, ומתוך המודעות הזאת לבחור באופן מודע ומתאים את הדמות הנכונה לסיטואציה.
מה ההבדל בין דמות "טבעית" לדמות "מוגזמת"?
אליעד מסביר כי יש הבדל מהותי בין דמות טבעית לדמות מוגזמת. אם אדם ינסה להיכנס לדמות שהיא גדולה מדי או רחוקה מדי ממה שהוא באמת מרגיש, הוא יחווה דיסוננס פנימי, חרדה ומתח. למשל, אדם חסר ביטחון עצמי שינסה לשחק דמות של "גבר גבר" ירגיש שהוא מרמה את עצמו ויחווה לחץ.
לעומת זאת, דמות טבעית היא כזו שקרובה יותר למה שהאדם מרגיש באמת. אליעד מתאר זאת כ"ווליום של הדמות" - צריך לכוון את הדמות כך...
- איך להתמודד עם פחד להיות לא אותנטי?
- איך לשבור דימוי עצמי?
- האם דימוי עצמי יכול לעכב הצלחה?
- מודעות עצמית והתמודדות עם פחדים
- ההשפעה של דימוי אישי על החיים
מהי המשמעות של "להיות בדמות" וכיצד זה משפיע על האדם?
במהלך ההרצאה עוסקים אליעד כהן והמשתתף המרכזי במושג "להיות בדמות" - כלומר, במצב שבו האדם לא מתנהג לפי מי שהוא באמת, אלא מגלם איזושהי תדמית חיצונית, מתוך רצון להרשים או להתאים את עצמו לסביבה החיצונית.
המשתתף מתאר קונפליקט פנימי מתמשך: מצד אחד הוא רוצה להיות הוא עצמו באמת, בלי מסכות, בלי תדמיות, ומצד שני הוא מוצא את עצמו נמשך באופן אוטומטי להיכנס לתפקידים - לדמויות - במיוחד בסיטואציות חברתיות. הדמות, לדבריו, "שולטת עליו", והיא כל כך מושרשת בתוכו, עד כדי כך שהוא לא מצליח לפעול כשיש לו קונפליקט עם הדמות הזאת.
אליעד מסביר שמצד האמת, תמיד אנחנו באיזושהי דמות. גם כשאנחנו קמים בבוקר ולובשים בגדים, גם כשאנחנו ניגשים לדבר עם מישהו - אנחנו לא באמת במצב "נטול דמות", כי תמיד קיימת מידה מסוימת של העמדת פנים והתאמה לתפקיד חברתי. לכן, הניסיון לצאת לגמרי מהדמות הוא מיותר, ולמעשה יכול להיות מזיק. במקום לנסות "לא להיות בדמות", הפתרון הוא ללמוד להיות בדמות בצורה מודעת ובמידה הנכונה - כלומר, להחליט איזו דמות נכונה לסיטואציה, ולהיכנס אליה באופן רצוני, במקום להיסחף אליה מתוך חוסר שליטה.
מהם שלושת התהליכים שמתקיימים במקביל בעת קונפליקט פנימי עם הדמות?
אליעד מציג את הקונפליקט דרך חלוקה לשלושה תהליכים נפרדים שמתרחשים בו - זמנית בתוך ראשו של האדם:
כיצד מתבטאת חוויית השיתוק של האדם שלא שלם עם הדמות שלו?
המשתתף משתף בתחושות קשות מאוד - הוא מתאר תחושת תקיעות, חוסר יכולת לתקשר עם אנשים בצורה טבעית, קושי לגשת אפילו לשכנה שגרה לידו. הוא מציין שהוא מרגיש כמו חולה נפש, כאילו יש לו "סרטן בראש" - מחשבה טורדנית שאומרת לו כל הזמן שהוא לא מספיק טוב, שהוא לא אמיתי, שהוא שקרן.
הוא גם מספר על קשר זוגי עם בחורה שנמשך חצי שנה - והיא לא באמת הכירה אותו כי הוא "שיחק דמות" כל הזמן. הוא מסביר שמרגע שהוא מצליח "להתנקות" מהדמות - רק אז הוא חוזר לעצמו, ולכן יש בתוכו מאבק תמידי בין הרצון להיות הוא עצמו לבין הפחד ממה שיקרה אם לא ייכנס לדמות.
האם אפשר בכלל להפסיק להיות בדמות?
אליעד מציע פרספקטיבה מעניינת: הוא מסביר שכל החיים הם משחק של דמויות - כולם נמצאים באיזושהי דמות כל הזמן. גם מי שחושב שהוא "אמיתי" - נמצא בדמות של מישהו שמנסה להיות אמיתי. הוא מדגיש שכל סיטואציה חברתית מחייבת סוג מסוים של התאמה - אדם מתלבש אחרת לפגישה עסקית מאשר כשנמצא בבית, אדם מתנהג אחרת כשהוא מדבר עם חברה או עם לקוח.
לכן, לדבריו, הפתרון הוא לא להילחם בדמות, אלא ללמוד לנהל אותה. ללמוד איך להשתמש בדמות כפרסונה שמתאימה לסיטואציה - מבלי לאבד את הקשר לעצמך. במילים אחרות, לא להיכנס לדמות "באופן עיוור", אלא להיכנס אליה בצורה מודעת ומתוך בחירה, ולדעת שאתה זה לא הדמות, אלא מישהו שמשתמש בה כרגע ככלי.
מה ההבדל בין דמות "טבעית" לדמות "מוגזמת"?
אחת התובנות המרכזיות שעולות בשיחה היא ההבחנה בין דמות טבעית לבין דמות מוגזמת.
אליעד מסביר שכאשר אדם מנסה להיכנס לדמות שהיא גדולה מדי ביחס למה שהוא באמת מרגיש באותו הרגע - הוא חווה מתח פנימי קשה. לדוגמה: אדם שאין לו ביטחון עצמי, אבל מנסה להיכנס לדמות של "גבר גבר" מול בחורה, יחווה דיסוננס פנימי, חרדה וחוסר נוחות. הוא ירגיש שהוא מרמה את עצמו.
לעומת זאת, אם יבחר דמות שהיא קרובה יחסית למי שהוא באמת באותו רגע, הוא יוכל לתפקד הרבה יותר טוב. אליעד קורא לזה "הווליום של הדמות" - וצריך לכוון את הווליום כך שיהיה תואם למציאות הפנימית של האדם באותו זמן.
איך מוצאים את האיזון הנכון בין "להיות בדמות" לבין "להיות אתה עצמך"?
האיזון הוא לדעת שאתה תמיד בדמות כלשהי - אך לבחור את הדמות מתוך מודעות ומתוך רצון. לא להיסחף לתוך הדמות בצורה לא מבוקרת, אלא לדעת שאתה מחליט - האם להיות עכשיו בדמות פורמאלית? האם להיות נינוח? האם לנסות להרשים? או דווקא לשדר פשטות?
אליעד ממליץ לא לחפש "לפתור לגמרי את הקונפליקט" לפני הפעולה. לפעמים מספיק להכיר בכך שיש קונפליקט - ולהחליט לפעול בכל זאת. לא חייבים לחכות להיות מושלמים כדי לדבר עם מישהי. אפשר לפעול גם כשיש ספקות, גם כשאתה לא שלם עם הדמות שלך. הבחירה היא לא האם תהיה בדמות או לא - אלא באיזו דמות תבחר וכמה תהיה שלם איתה.
כיצד דמויות מסוימות משפיעות על הדימוי העצמי?
אליעד מביא דוגמה של גברים שלמדו "אמנות הפיתוי" - טכניקות שמלמדות כיצד להיכנס לדמות בטוחה בעצמה, מרשימה, דומיננטית. הוא מציין שגברים כאלה לפעמים נתקעים אחר כך עם תחושת בלבול פנימית קשה - כי הם לא שלמים עם הדמות הזאת. הם מרגישים שהם שיחקו תפקיד שלא באמת משקף את מי שהם.
כתוצאה מכך, הם לא מצליחים לתפקד בלי להיכנס לדמות - וזה יוצר אצלם תחושת שקר עצמי תמידית. אליעד מדגיש שמי שלומד אצלו - לא...
במהלך ההרצאה עוסקים אליעד כהן והמשתתף המרכזי במושג "להיות בדמות" - כלומר, במצב שבו האדם לא מתנהג לפי מי שהוא באמת, אלא מגלם איזושהי תדמית חיצונית, מתוך רצון להרשים או להתאים את עצמו לסביבה החיצונית.
המשתתף מתאר קונפליקט פנימי מתמשך: מצד אחד הוא רוצה להיות הוא עצמו באמת, בלי מסכות, בלי תדמיות, ומצד שני הוא מוצא את עצמו נמשך באופן אוטומטי להיכנס לתפקידים - לדמויות - במיוחד בסיטואציות חברתיות. הדמות, לדבריו, "שולטת עליו", והיא כל כך מושרשת בתוכו, עד כדי כך שהוא לא מצליח לפעול כשיש לו קונפליקט עם הדמות הזאת.
אליעד מסביר שמצד האמת, תמיד אנחנו באיזושהי דמות. גם כשאנחנו קמים בבוקר ולובשים בגדים, גם כשאנחנו ניגשים לדבר עם מישהו - אנחנו לא באמת במצב "נטול דמות", כי תמיד קיימת מידה מסוימת של העמדת פנים והתאמה לתפקיד חברתי. לכן, הניסיון לצאת לגמרי מהדמות הוא מיותר, ולמעשה יכול להיות מזיק. במקום לנסות "לא להיות בדמות", הפתרון הוא ללמוד להיות בדמות בצורה מודעת ובמידה הנכונה - כלומר, להחליט איזו דמות נכונה לסיטואציה, ולהיכנס אליה באופן רצוני, במקום להיסחף אליה מתוך חוסר שליטה.
מהם שלושת התהליכים שמתקיימים במקביל בעת קונפליקט פנימי עם הדמות?
אליעד מציג את הקונפליקט דרך חלוקה לשלושה תהליכים נפרדים שמתרחשים בו - זמנית בתוך ראשו של האדם:
- תהליך ראשון - האדם נכנס לדמות באופן טבעי, מתוך ניסיון להרשים או להתאים את עצמו. הוא לא בהכרח שלם עם הדמות, אך עדיין ממשיך לפעול בתוכה.
- תהליך שני - קול פנימי שמבקר את עצם הכניסה לדמות, ומעורר ספק עצמי: "אתה שקרן", "אתה לא אמיתי", "אתה לא אתה".
- תהליך שלישי - קול נוסף שאומר "אם אתה לא שלם עם הדמות - אל תעשה כלום", כלומר, - ברגע שאתה מרגיש שהפעולה נובעת מדמות לא אותנטית, עצור לגמרי ואל תפעל.
כיצד מתבטאת חוויית השיתוק של האדם שלא שלם עם הדמות שלו?
המשתתף משתף בתחושות קשות מאוד - הוא מתאר תחושת תקיעות, חוסר יכולת לתקשר עם אנשים בצורה טבעית, קושי לגשת אפילו לשכנה שגרה לידו. הוא מציין שהוא מרגיש כמו חולה נפש, כאילו יש לו "סרטן בראש" - מחשבה טורדנית שאומרת לו כל הזמן שהוא לא מספיק טוב, שהוא לא אמיתי, שהוא שקרן.
הוא גם מספר על קשר זוגי עם בחורה שנמשך חצי שנה - והיא לא באמת הכירה אותו כי הוא "שיחק דמות" כל הזמן. הוא מסביר שמרגע שהוא מצליח "להתנקות" מהדמות - רק אז הוא חוזר לעצמו, ולכן יש בתוכו מאבק תמידי בין הרצון להיות הוא עצמו לבין הפחד ממה שיקרה אם לא ייכנס לדמות.
האם אפשר בכלל להפסיק להיות בדמות?
אליעד מציע פרספקטיבה מעניינת: הוא מסביר שכל החיים הם משחק של דמויות - כולם נמצאים באיזושהי דמות כל הזמן. גם מי שחושב שהוא "אמיתי" - נמצא בדמות של מישהו שמנסה להיות אמיתי. הוא מדגיש שכל סיטואציה חברתית מחייבת סוג מסוים של התאמה - אדם מתלבש אחרת לפגישה עסקית מאשר כשנמצא בבית, אדם מתנהג אחרת כשהוא מדבר עם חברה או עם לקוח.
לכן, לדבריו, הפתרון הוא לא להילחם בדמות, אלא ללמוד לנהל אותה. ללמוד איך להשתמש בדמות כפרסונה שמתאימה לסיטואציה - מבלי לאבד את הקשר לעצמך. במילים אחרות, לא להיכנס לדמות "באופן עיוור", אלא להיכנס אליה בצורה מודעת ומתוך בחירה, ולדעת שאתה זה לא הדמות, אלא מישהו שמשתמש בה כרגע ככלי.
מה ההבדל בין דמות "טבעית" לדמות "מוגזמת"?
אחת התובנות המרכזיות שעולות בשיחה היא ההבחנה בין דמות טבעית לבין דמות מוגזמת.
אליעד מסביר שכאשר אדם מנסה להיכנס לדמות שהיא גדולה מדי ביחס למה שהוא באמת מרגיש באותו הרגע - הוא חווה מתח פנימי קשה. לדוגמה: אדם שאין לו ביטחון עצמי, אבל מנסה להיכנס לדמות של "גבר גבר" מול בחורה, יחווה דיסוננס פנימי, חרדה וחוסר נוחות. הוא ירגיש שהוא מרמה את עצמו.
לעומת זאת, אם יבחר דמות שהיא קרובה יחסית למי שהוא באמת באותו רגע, הוא יוכל לתפקד הרבה יותר טוב. אליעד קורא לזה "הווליום של הדמות" - וצריך לכוון את הווליום כך שיהיה תואם למציאות הפנימית של האדם באותו זמן.
איך מוצאים את האיזון הנכון בין "להיות בדמות" לבין "להיות אתה עצמך"?
האיזון הוא לדעת שאתה תמיד בדמות כלשהי - אך לבחור את הדמות מתוך מודעות ומתוך רצון. לא להיסחף לתוך הדמות בצורה לא מבוקרת, אלא לדעת שאתה מחליט - האם להיות עכשיו בדמות פורמאלית? האם להיות נינוח? האם לנסות להרשים? או דווקא לשדר פשטות?
אליעד ממליץ לא לחפש "לפתור לגמרי את הקונפליקט" לפני הפעולה. לפעמים מספיק להכיר בכך שיש קונפליקט - ולהחליט לפעול בכל זאת. לא חייבים לחכות להיות מושלמים כדי לדבר עם מישהי. אפשר לפעול גם כשיש ספקות, גם כשאתה לא שלם עם הדמות שלך. הבחירה היא לא האם תהיה בדמות או לא - אלא באיזו דמות תבחר וכמה תהיה שלם איתה.
כיצד דמויות מסוימות משפיעות על הדימוי העצמי?
אליעד מביא דוגמה של גברים שלמדו "אמנות הפיתוי" - טכניקות שמלמדות כיצד להיכנס לדמות בטוחה בעצמה, מרשימה, דומיננטית. הוא מציין שגברים כאלה לפעמים נתקעים אחר כך עם תחושת בלבול פנימית קשה - כי הם לא שלמים עם הדמות הזאת. הם מרגישים שהם שיחקו תפקיד שלא באמת משקף את מי שהם.
כתוצאה מכך, הם לא מצליחים לתפקד בלי להיכנס לדמות - וזה יוצר אצלם תחושת שקר עצמי תמידית. אליעד מדגיש שמי שלומד אצלו - לא...
- איך להתמודד עם פחד להיות לא אותנטי?
- מהי המשמעות של "להיות בדמות"?
- איך לשבור קונפליקט פנימי מול דמות?
- למה קשה להיות שלם עם עצמך?
- איך מודעות עצמית משפיעה על התנהגות?
- מה הקשר בין ביטחון עצמי ודימוי עצמי?
- איך להיכנס לדמות מבלי לאבד את עצמך?
מהם האתגרים בהתחברות לאמת האישית?
בהרצאה זו, התמודדות עם קשיים בהתחברות לאמת הפנימית מהווה נושא מרכזי. אחד המשתתפים מציין את הקושי להתרכז ולהוציא את מהות עצמו במלואו. הוא מדבר על תחושות של חיצוניות בעבודתו ובחיים האישיים, ומדגיש את השאיפה להבין את האמת הפנימית שלו. הוא מתאר את תחושת הצורך להילחם בפחדים פנימיים, ולהתמודד עם המחשבות שמעכבות אותו מהתפתחות אמיתית.
מהם הקונפליקטים הקשורים בהגדרת הדמות האישית?
הדיון ממשיך בסוגיית הדימוי העצמי, כאשר אחד המשתתפים מתאר את הקונפליקט בין להיות "בדמות" לבין להיות "אמיתי" עם עצמו. הוא מציין את הקושי להרגיש שלם עם הדמות שהוא מגלם, במיוחד במצבים חברתיים. המחשבות המנוגדות בין הצורך להתאים את עצמו לבין הרצון להיות נאמן לעצמו יוצרות דילמות פנימיות שמקשות על קיום אותנטי.
הקשר בין דימוי עצמי לאפקטיביות אישית
בהמשך, נשקלת השאלה אם כל אדם באמת יכול להימנע מלהיות בדמות כלשהי בחיים. אליעד מציין את הדינמיקה החברתית שבה אנו נמצאים, שבה פעמים רבות אנו צריכים "לשחק תפקיד" כדי להצליח, גם אם לא תמיד זה תואם את מי שאנחנו באמת. מדובר בהבנה עמוקה של דינמיקת יחסים חברתיים והצורך להסתגל למצבים שונים, גם אם זה דורש לעיתים התכנסות לתוך דמות שיכולה להרגיש מלאכותית.
איך המודעות העצמית משפיעה על ההתמודדות עם מצבים מורכבים?
בהמשך השיחה, נדונה ההשפעה של מודעות עצמית גבוהה, על היכולת להתמודד עם מצבים חיים קשים. כאשר אדם מתחיל להבין את עצמו בצורה מעמיקה, הוא יכול לפתח כלים טובים יותר להתמודד עם פחדים ותחושות לא נוחות. מודעות זו יכולה לשפר את ההתמודדות עם דימוי עצמי שלילי ולהוביל לשיפור בתפקוד ובתחושות פנימיות.
האם דימוי עצמי יכול להפריע להצלחה בחיים?
המסקנה שהמשתתפים מגיעים אליה, היא כי דימוי עצמי לא שלם או לא אותנטי...
בהרצאה זו, התמודדות עם קשיים בהתחברות לאמת הפנימית מהווה נושא מרכזי. אחד המשתתפים מציין את הקושי להתרכז ולהוציא את מהות עצמו במלואו. הוא מדבר על תחושות של חיצוניות בעבודתו ובחיים האישיים, ומדגיש את השאיפה להבין את האמת הפנימית שלו. הוא מתאר את תחושת הצורך להילחם בפחדים פנימיים, ולהתמודד עם המחשבות שמעכבות אותו מהתפתחות אמיתית.
מהם הקונפליקטים הקשורים בהגדרת הדמות האישית?
הדיון ממשיך בסוגיית הדימוי העצמי, כאשר אחד המשתתפים מתאר את הקונפליקט בין להיות "בדמות" לבין להיות "אמיתי" עם עצמו. הוא מציין את הקושי להרגיש שלם עם הדמות שהוא מגלם, במיוחד במצבים חברתיים. המחשבות המנוגדות בין הצורך להתאים את עצמו לבין הרצון להיות נאמן לעצמו יוצרות דילמות פנימיות שמקשות על קיום אותנטי.
הקשר בין דימוי עצמי לאפקטיביות אישית
בהמשך, נשקלת השאלה אם כל אדם באמת יכול להימנע מלהיות בדמות כלשהי בחיים. אליעד מציין את הדינמיקה החברתית שבה אנו נמצאים, שבה פעמים רבות אנו צריכים "לשחק תפקיד" כדי להצליח, גם אם לא תמיד זה תואם את מי שאנחנו באמת. מדובר בהבנה עמוקה של דינמיקת יחסים חברתיים והצורך להסתגל למצבים שונים, גם אם זה דורש לעיתים התכנסות לתוך דמות שיכולה להרגיש מלאכותית.
איך המודעות העצמית משפיעה על ההתמודדות עם מצבים מורכבים?
בהמשך השיחה, נדונה ההשפעה של מודעות עצמית גבוהה, על היכולת להתמודד עם מצבים חיים קשים. כאשר אדם מתחיל להבין את עצמו בצורה מעמיקה, הוא יכול לפתח כלים טובים יותר להתמודד עם פחדים ותחושות לא נוחות. מודעות זו יכולה לשפר את ההתמודדות עם דימוי עצמי שלילי ולהוביל לשיפור בתפקוד ובתחושות פנימיות.
האם דימוי עצמי יכול להפריע להצלחה בחיים?
המסקנה שהמשתתפים מגיעים אליה, היא כי דימוי עצמי לא שלם או לא אותנטי...
- התחברות לאמת האישית?
- איך לשבור דימוי עצמי?
- האם דימוי עצמי יכול לעכב הצלחה?
- מודעות עצמית והתמודדות עם פחדים
- ההשפעה של דימוי אישי על החיים
050-3331-331