לוותר או להילחם, להתפשר או לא, להתעקש או לוותר, לוותר או לא לוותר, להתנגד או להיכנע, לוותר או להסתער, להיכנע או להילחם, כניעה, לחימה, היכולת לוותר, היכולת להתעקש, היכולת להתנגד, להיות גם וגם, לוותר עליו או לא, לוותר עליה או לא
האם נכון יותר להיכנע או להתנגד?
אליעד כהן מסביר את הסוגיה של להיכנע או להתנגד באמצעות דוגמה בה חוצנים או דיקטטור באים להשתלט על האנושות. הם דורשים מהאנשים להשתחוות להם, כאשר מי שמשתחווה שורד ומי שלא, נשלח למחנות כפייה והשמדה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של מרדכי היהודי, שסירב להשתחוות להמן בתקופת אחשוורוש. הדילמה שהוא מעלה היא האם נכון להסתכל על אלו שמתנגדים כהיעדר יכולת להיכנע, או להיפך, על אלו שנכנעים כהיעדר יכולת להתנגד.
מה מבטא יותר יכולת - להיכנע או להתנגד?
אליעד מתאר מצב בו אדם נולד לתוך מערכת שבה הוא יכול להיכנע ולהשלים עם הדרישות שלה, או להתנגד לה. הוא שואל האם האדם שמתנגד הוא חסר יכולת לחיות בשלום עם סמכות או שהאדם שנכנע הוא חסר אומץ ויכולת להתמודד לבד עם המחיר של ההתנגדות.
כדי לחדד את הסוגיה, אליעד מביא דוגמה נוספת, "תסמונת שטוקהולם", מצב בו החטוף מזדהה ואף מפתח רגשות חיוביים כלפי החוטף. הוא מדגים זאת באישה שחוטפים אותה והיא אומרת "מגיע לי", או אדם שסובל ואומר "אני שותה כי עשיתי עבירות", כלומר, מצדיק את הסבל שעובר עליו.
מה עדיף - יכולת של כניעה או של התנגדות?
אליעד כהן לא מציג את התשובה מיד, אלא מבקש להביט על הדברים מפרספקטיבה רחבה יותר. הוא מסביר כי אפשר לקשר את המוות עם כניעה, ואת החיים עם התנגדות. לדוגמה, אבן לא מתנגדת, היא חסרת חיים, ואילו צמח, בעל חיים ואדם חי מתנגדים יותר ככל שהם מפותחים יותר. מכאן הוא מציע לראות ביכולת ההתנגדות משהו שמזוהה עם חיות, וביכולת ההיכנעות משהו שמזוהה עם דוממים או מתים.
הוא מציג את השאלה בצורה ישירה: האם עדיף להיות כמו אבן, להיכנע לכל מה שקורה ולאפשר לכל דבר לעבור דרכך, או להיות כמו אדם חי, להתנגד ולהיאבק על קיומך?
מדוע האידיאל הוא לפתח את שתי היכולות גם יחד?
התשובה שאליעד מציג היא ששתי היכולות - גם היכולת להיכנע וגם היכולת להתנגד - חשובות. האידיאל הוא לפתח יכולת להיכנע אפילו במצבים קשים כמו כששורפים אותך באש, להודות ולהזדהות עם מי שפוגע בך, וגם היכולת ההפוכה - להתנגד בכל הכוח אפילו למשהו שולי כמו שמישהו מוציא לך לשון.
אליעד מדגיש כי הדוגמאות שהוא נותן, מניסיון לשרוף אדם באש ועד לאדם שמוציא לך לשון, הן דוגמאות לקצוות - מהקיצוני ביותר ועד לשולי ביותר, ובכל מצב כזה על האדם להיות מסוגל גם להתנגד וגם להיכנע באופן מוחלט.
האם זה משנה אם נכנעים או מתנגדים בכל רגע נתון?
אליעד טוען כי בסופו של דבר, לאחר שבן אדם מפתח את שתי היכולות הללו באופן מלא, הוא כבר לא יהיה מוטרד מהשאלה האם להתנגד או להיכנע, מכיוון שהוא יהיה מסוגל לעשות מה שירגיש לו נכון באותו הרגע. אחרי שיש לאדם יכולת מוחלטת גם להיכנע וגם להתנגד, כבר לא משנה מה הוא יבחר - מה שחשוב זה שתהיינה לו שתי האופציות פתוחות לחלוטין בפניו.
הוא מדגים מצב אידיאלי: מצד אחד, להיות מסוגל להיכנע לחלוטין כאילו אינך קיים, מצד שני, להתנגד באופן מוחלט כאילו אתה אלוהים. אליעד מסכם ואומר שבמצב אידיאלי לאדם תהיה היכולת להיות גם עבד וגם מלך, גם לוותר וגם להתעקש, בהתאם לבחירתו החופשית.
הנקודה החשובה, לדבריו, אינה מה נכון לבחור בכל רגע נתון, אלא להגיע למצב בו האדם נמצא מעבר להכרח להחליט מראש, כשהוא יכול לחוות את החיים באופן מלא דרך שתי היכולות.
אליעד כהן מסביר את הסוגיה של להיכנע או להתנגד באמצעות דוגמה בה חוצנים או דיקטטור באים להשתלט על האנושות. הם דורשים מהאנשים להשתחוות להם, כאשר מי שמשתחווה שורד ומי שלא, נשלח למחנות כפייה והשמדה. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של מרדכי היהודי, שסירב להשתחוות להמן בתקופת אחשוורוש. הדילמה שהוא מעלה היא האם נכון להסתכל על אלו שמתנגדים כהיעדר יכולת להיכנע, או להיפך, על אלו שנכנעים כהיעדר יכולת להתנגד.
מה מבטא יותר יכולת - להיכנע או להתנגד?
אליעד מתאר מצב בו אדם נולד לתוך מערכת שבה הוא יכול להיכנע ולהשלים עם הדרישות שלה, או להתנגד לה. הוא שואל האם האדם שמתנגד הוא חסר יכולת לחיות בשלום עם סמכות או שהאדם שנכנע הוא חסר אומץ ויכולת להתמודד לבד עם המחיר של ההתנגדות.
כדי לחדד את הסוגיה, אליעד מביא דוגמה נוספת, "תסמונת שטוקהולם", מצב בו החטוף מזדהה ואף מפתח רגשות חיוביים כלפי החוטף. הוא מדגים זאת באישה שחוטפים אותה והיא אומרת "מגיע לי", או אדם שסובל ואומר "אני שותה כי עשיתי עבירות", כלומר, מצדיק את הסבל שעובר עליו.
מה עדיף - יכולת של כניעה או של התנגדות?
אליעד כהן לא מציג את התשובה מיד, אלא מבקש להביט על הדברים מפרספקטיבה רחבה יותר. הוא מסביר כי אפשר לקשר את המוות עם כניעה, ואת החיים עם התנגדות. לדוגמה, אבן לא מתנגדת, היא חסרת חיים, ואילו צמח, בעל חיים ואדם חי מתנגדים יותר ככל שהם מפותחים יותר. מכאן הוא מציע לראות ביכולת ההתנגדות משהו שמזוהה עם חיות, וביכולת ההיכנעות משהו שמזוהה עם דוממים או מתים.
הוא מציג את השאלה בצורה ישירה: האם עדיף להיות כמו אבן, להיכנע לכל מה שקורה ולאפשר לכל דבר לעבור דרכך, או להיות כמו אדם חי, להתנגד ולהיאבק על קיומך?
מדוע האידיאל הוא לפתח את שתי היכולות גם יחד?
התשובה שאליעד מציג היא ששתי היכולות - גם היכולת להיכנע וגם היכולת להתנגד - חשובות. האידיאל הוא לפתח יכולת להיכנע אפילו במצבים קשים כמו כששורפים אותך באש, להודות ולהזדהות עם מי שפוגע בך, וגם היכולת ההפוכה - להתנגד בכל הכוח אפילו למשהו שולי כמו שמישהו מוציא לך לשון.
אליעד מדגיש כי הדוגמאות שהוא נותן, מניסיון לשרוף אדם באש ועד לאדם שמוציא לך לשון, הן דוגמאות לקצוות - מהקיצוני ביותר ועד לשולי ביותר, ובכל מצב כזה על האדם להיות מסוגל גם להתנגד וגם להיכנע באופן מוחלט.
האם זה משנה אם נכנעים או מתנגדים בכל רגע נתון?
אליעד טוען כי בסופו של דבר, לאחר שבן אדם מפתח את שתי היכולות הללו באופן מלא, הוא כבר לא יהיה מוטרד מהשאלה האם להתנגד או להיכנע, מכיוון שהוא יהיה מסוגל לעשות מה שירגיש לו נכון באותו הרגע. אחרי שיש לאדם יכולת מוחלטת גם להיכנע וגם להתנגד, כבר לא משנה מה הוא יבחר - מה שחשוב זה שתהיינה לו שתי האופציות פתוחות לחלוטין בפניו.
הוא מדגים מצב אידיאלי: מצד אחד, להיות מסוגל להיכנע לחלוטין כאילו אינך קיים, מצד שני, להתנגד באופן מוחלט כאילו אתה אלוהים. אליעד מסכם ואומר שבמצב אידיאלי לאדם תהיה היכולת להיות גם עבד וגם מלך, גם לוותר וגם להתעקש, בהתאם לבחירתו החופשית.
הנקודה החשובה, לדבריו, אינה מה נכון לבחור בכל רגע נתון, אלא להגיע למצב בו האדם נמצא מעבר להכרח להחליט מראש, כשהוא יכול לחוות את החיים באופן מלא דרך שתי היכולות.
- להיכנע או להתנגד?
- האם עדיף להילחם או לוותר?
- תסמונת שטוקהולם והזדהות עם התוקף
- התנגדות מוחלטת
- יכולת כניעה מוחלטת
- האם עדיף להיות חזק או חלש?
- להיות גם וגם
050-3331-331