מה היתרון בזיכרונות רעים ולמה לא כדאי לשכוח טראומות?

אנשים רבים סובלים מזיכרונות רעים, טראומות וחוויות קשות מהעבר. זיכרונות אלו מפריעים להם לחוות הנאה מלאה מהחיים וליהנות מהרגע הנוכחי. למשל, אדם יכול להיות ברגע של שמחה, הצלחה או אהבה, אך הזיכרון הטראומטי שבו הוא נזכר פתאום, כמו התעללות או השפלה שחווה בעבר, גורם לו לא להאמין בטוב שיש לו כרגע או לא להרגיש שהוא ראוי לכך. לכאורה, מדובר בחסרון ברור, כיוון שהזיכרונות השליליים האלו מונעים ממנו ליהנות מהטוב הקיים.

אולם, אליעד כהן מסביר שיש יתרון חשוב ומשמעותי בזיכרונות הרעים הללו. הזיכרונות השליליים שומרים על האדם מלהיסחף ולהגזים בהנאותיו, ובכך מונעים ממנו לחיות באשליה או בשקר עצמי. לדוגמה, אם אדם קיבל מחמאות, אהבה או הצלחה מסוימת, הוא עלול להתפתות לחשוב שהכל מושלם או שהוא בטוח לחלוטין במציאות. אולם, כאשר הזיכרון הרע עולה לו, הוא "מושך אותו חזרה" למציאות ומזכיר לו שהכל יחסי ושאין דבר מושלם באמת.

אליעד מביא דוגמה פשוטה: נניח שאדם איבד בעבר 100 שקלים וכעת מצא 200 שקלים. האדם יכול ליהנות מכך שמצא 200 שקלים, כי בסופו של דבר הוא ברווח של 100 שקלים. העובדה שאיבד בעבר כסף אינה צריכה למנוע ממנו את ההנאה של מציאת הכסף החדש. כלומר, הזיכרון הרע בפני עצמו אינו שולל את האפשרות ליהנות ממה שקיים עכשיו באמת.

אך, מה שהזיכרון הרע כן עושה, הוא למנוע הגזמה ושקר עצמי. אם למשל אדם מתפתה לחשוב "עכשיו הכל נפלא ומושלם ואין שום סכנה או בעיה", הזיכרון הרע מופיע ואומר לו: "היי, זכור שפעם היה רע, זכור שפעם נפגעת. לא הכל מושלם". במובן הזה, הזיכרון הרע הוא כלי חשוב למנוע מאדם לחיות בשקר ולהרגיש טוב באופן מוגזם ומנותק מהמציאות.

איך בדיוק הזיכרון הרע עוזר לאדם להישאר מחובר למציאות?

אליעד כהן מבהיר כי ההנאה מהטוב הקיים כרגע צריכה להיות מבוססת על המציאות עצמה ולא על דמיונות והגזמות. לדוגמה, אם אישה מרגישה שבעלה אוהב אותה ומוגנת בזוגיות, היא יכולה ליהנות מכך. אבל אם היא תתחיל לדמיין שהאהבה היא מוחלטת, טוטאלית, שהיא תמיד תהיה מוגנת ואף פעם לא יקרה לה שום דבר רע, זו כבר הגזמה לא מציאותית. כאן הזיכרון הרע יכול לעזור לה להישאר בפרופורציות ולהזכיר לה שהאהבה וההגנה שיש לה כרגע הן יחסיות ולא מוחלטות.

הזיכרון הרע לא פוגע ביכולת ליהנות באופן אמיתי, אלא רק בהנאות המדומיינות והמוגזמות. אם האדם ינסה ליהנות מעבר למה שקיים באמת, הזיכרון הרע יעצור אותו, ובכך ימנע ממנו לשלם מחיר כבד של אכזבה ופגיעה כאשר המציאות תטפח על פניו בעתיד.

מה משמעות הדבר במונחים של אושר וסבל?

במונחים של אושר אמיתי ויציב, לזיכרון הרע אין שום יכולת לפגוע. אם מה שקורה לאדם עכשיו הוא באמת טוב, הזיכרון הרע לא יוכל לקחת ממנו את זה. הזיכרון הרע יכול רק לפגוע באושר מדומיין ולא אמיתי. המשמעות היא שאדם שמנסה ליצור אושר מוגזם ושקרי, ישלם מחיר בעתיד כשיגלה שהמציאות לא תואמת את הפנטזיה שלו.

לדוגמה, אם האדם מתעלם מהמציאות ומגזים בתחושת האושר שלו מכסף שהרוויח, מעמד שהגיע אליו או זוגיות טובה, הזיכרון הרע יכול להציל אותו ולמנוע ממנו ליפול חזק מדי כאשר המציאות תשתנה. הזיכרונות השליליים בעצם משמשים כמנגנון שמירת גבולות.

מה עושים עם הזיכרונות הרעים בפועל?

המסקנה שאליעד כהן מציג היא שאין בהכרח צורך למחוק או לשכוח את הזיכרונות הרעים. להפך, לפעמים טוב ונכון לשמר את הזיכרון הטראומטי. מדוע? מכיוון שהזיכרון השלילי הוא זה שעוזר לאדם להישאר מחובר למציאות האמיתית ולא להגזים בהנאות שקריות, וכך הוא יכול לחוות אושר מאוזן ויציב יותר.

ההמלצה היא לקבל את הזיכרונות השליליים כחלק מהחיים, להבין את התפקיד החשוב שלהם ולהכיר בכך שדווקא בזכות הזיכרונות האלה, האדם שומר על איזון בריא ומציאותי של חוויות חייו.

לסיכום, זיכרונות רעים וטראומות, למרות שהם כואבים ולא נעימים, משמשים מנגנון הגנה מפני שקר עצמי ואושר מזויף, ומאפשרים לאדם ליהנות בצורה נכונה ומאוזנת ממה שטוב באמת.

מה טוב בזיכרונות רעים?

השאלה המעסיקה כאן היא: מה טוב בזיכרונות רעים? למה לא לשכוח זיכרונות רעים או טראומות, ואם יש להם יתרון כלשהו?

הסבר ראשון על זיכרונות רעים מציין שהם יכולים למנוע מאדם ליהנות במלואו מהחיים. לדוגמה, כאשר אדם מנסה להתפתח או ליהנות מאירועים חיוביים, אך כל הזמן מזכיר לעצמו זיכרונות שליליים כמו התעללות או פגיעות בעבר, הזיכרון הרע מפריע לו להרגיש טוב ולהתמקד ברגע הנוכחי. אז, הזיכרונות הרעים לא מאפשרים לאדם להרגיש טוב על עצמו, ומונעים ממנו ליהנות.

עם זאת, יש יתרון לזיכרונות הרעים. הם מאפשרים לאדם לא לשקר לעצמו וליהנות בצורה לא מציאותית. איך? אם אדם נמצא במצב חיובי, למשל כשמפרגנים לו או מראים לו אהבה, הזיכרון הרע מהעבר יכול להקשות עליו להאמין או להרגיש שהוא ראוי לכך, במיוחד אם הוא היה מוכה או מושפל בעבר. הזיכרון הרע לא "מרשה" לו להרגיש טוב יותר מדי, ומונע את ההגזמה בהנאה.

השאלה היא: האם הזיכרון הרע סותר את הדברים הטובים הקיימים עכשיו? לדוגמה, אם אדם איבד 100 שקלים ומצא 200, האם העובדה שהוא איבד את ה - 100 קודם מונעת ממנו להרגיש טוב על כך שמצא את ה - 200? התשובה היא לא. אתה יכול להרגיש טוב על מה שאתה מרוויח, גם אם יש זיכרונות רעים מהעבר.

אבל אם אתה מנסה להרגיש טוב יותר מדי מהמקום של "הכל עכשיו טוב", הזיכרון הרע יכול לדפוק את ההגזמה הזאת. הזיכרון הרע מזכיר לך שלא תמיד היה טוב, ושעליך לא להגזים ולהרגיש טוב באופן מוחלט. בעצם, הזיכרון הרע שומר עליך לא לחיות במציאות שקרית.

לסיכום, היתרון בזיכרונות רעים הוא שהם מונעים ממך להרגיש טוב יותר מדי, בצורה מופרזת או שקרית. הם מזכירים לך שהמציאות היא יחסית ושהחיים אינם תמיד מושלמים, ומונעים ממך "להתפוצץ" בהנאה מזויפת. כמובן, זה לא אומר שהזיכרון הרע מחסל את היכולת שלך להרגיש טוב באופן אמיתי. הזיכרון הרע לא יכול לשנות את מה שטוב באמת, אלא רק להפריע להנאה אם היא מנותקת מהמציאות.