כי יש שני סוגי פחדים, יש פחד וודאי ויש פחד של ספק / פחד של אולי. ופחד וודאי - הוא, כאשר לדוגמה האדם רואה את האש מתקרבת לעברו, שהוא יודע בוודאות, שאם הוא לא יברח מהאש או יכבה אותה, הרי שהיא תשרוף אותו. שבמקרה כזה, האדם מפחד ונמצא בחרדה קיומית מהאש, לא בגלל שהוא חושב שאולי יקרה לו דבר רע בגלל איזו פרנויה או דמיון שיש לו, אלא שהוא יודע בוודאות, שאם האש תתקרב אליו, הוא יפגע. שאז האדם מפחד ובצדק.

ויש עוד סוג של פחדים וחרדות קשה יותר, שהוא פרנויות, מחשבות שווא, פחדים דמיוניים וחרדות דמיוניות, בדומה לפוביות. שמצד אחד האדם מבין בשכל שלו, שכנראה שלא יקרה לו שום דבר רע שהוא אמור לפחד ממנו, ואעפ"כ האדם מפחד מהמחשבה הדמיונית שיש לו בראש. שאולי למרות שהוא מבין שלא אמור לקרות לו דבר רע, אולי אעפ"כ דווקא כן יקרה לו דבר רע.

והכוונה היא, שיש פחדים, שמצד אחד האדם מבין שהוא לא אמור לפחד מהם. ואעפ"כ האדם כן מפחד מהם. כגון לדוגמה, ילד שמפחד ממפלצת מתחת למיטה. שההורים מדליקים את האור שבחדר, ומראים לו שאין שום מפלצת מתחת למיטה. אבל אעפ"כ הילד מפחד. כי הוא חושב לעצמו, שאולי כאשר יכבו את האור, אולי כן תהיה מפלצת מתחת למיטה. ויותר מזה, שהילד יכול לחשוב גם, שכאשר מסתכלים מתחת למיטה, אז המפלצת נעלמת, וכאשר לא מסתכלים מתחת למיטה, אז המפלצת חוזרת. והילד מפחד, שאולי כאשר לא מסתכלים מתחת למיטה, אולי תחזור לשם המפלצת, ואח"כ היא תפגע בו.

בפרט, כאשר מכניסים לעניין הזה, את אחד הרעיונות של תורת הקוונטים, שאומר, שכל זמן שאתה לא מסתכל על דבר כלשהו, הרי שהדבר נמצא באין סוף מקומות. ורק כאשר אתה מסתכל עליו, רק אז הוא מופיע במקום שבו אתה רואה אותו (ע"ע קריסה קוונטית). מה שאומר, שהדברים נוצרים רק כאשר אתה מסתכל עליהם. ונמצא אם כן, כי אינך יכול להיות בטוח בשום דבר (והעניין הזה ביארתי אותו במקומות אחרים).

והרעיון הוא, שהמציאות שלנו כמציאות, פועלת ע"פ חוקיות מסוימת. והאדם מנהל את חייו, ע"פ החוקיות של המציאות. שהאדם חקר ובדק וגילה ועדיין מגלה את החוקיות של המציאות. והאדם מאמין שהחוקים האלו לא ישתנו לעולם. ועל סמך זה, האדם מנהל את החיים שלו, לפי מה שהוא חוזה שיקרה, ע"פ הצורה שהוא מבין את החוקיות של המציאות.

וכאשר האדם חי ע"פ החוקיות של המציאות, אז לפעמים הוא מבין, שע"פ החוקיות של המציאות, הוא עלול להיפגע, אם הוא לא יגן על עצמו. כגון לדוגמה, שהאדם רואה אבן שנופלת לכיוון שלו. והאדם מבין, שאם הוא לא יזוז, אז ע"פ החוקיות של המציאות, האבן תפגע בו.

וכאשר האדם רואה את האש מתקרבת לכיוון שלו, אז הוא מפחד מכך שהאש תפגע בו, ולכן הוא זז משם, כדי שהאש לא תפגע בו, ואז ממילא הוא רגוע מכך שהאש לא יכולה לפגוע בו. וכל זה רק ע"פ החוקיות הקיימת של המציאות. שלפי החוקיות הזאת, האש יכולה לפגוע באדם, ואם האדם יתרחק ממנה, היא לא תפגע בו. והאדם שמאמין לחוקי המציאות הקיימים, אז אם הוא חושב שע"פ החוקים הקיימים יכול לקרות לו דבר רע, אז הוא מפחד. ואם הוא מבין, שע"פ החוקים הקיימים, לא יכול לקרות לו דבר רע, אז הוא לא מפחד.

ואעפ"כ ולמרות הכל, כל אחד מבין בעצמו, שחוקי המציאות הקיימים, הם רק אופציה אחת, מתוך אין סוף אופציות אפשריות. כי כל החוקים של העולם, יכולים להשתנות בפחות מרגע אחד. ואם החוקים ישתנו פתאום, לא יעזרו למדענים ולחכמים בעיניהם כל התיאוריות וההסברים שלהם, אלא, הכל ישתנה בפחות מרגע אחד. (וחלק מהמדענים עצמם מבינים, שחוקי הפיזיקה עצמם נוצרו, דהיינו, שהם אינם קבועים וקיומם אינו מחויב המציאות).

והרעיון הוא, שהמציאות שלנו יש לה פוטנציאל אין סופי. וכרגע הפוטנציאל של המציאות, מוגבל להיות רק ע"פ החוקים שלפיהם המציאות שלנו מתנהלת. כי כרגע לא הכל יכול להיות, כל זמן שחוקי המציאות הם כפי מה שהם. ואעפ"כ גם כרגע הכל יכול להיות בכל רגע מחדש, כי גם חוקי הפיזיקה עצמם וגם כל החוקיות של המציאות כולה, הכל יכול להשתנות בכל רגע מחדש.

והמשמעות של הדבר היא, שמצד אחד יש חוקיות קיימת שהאדם מאמין בה וחי לפיה. שע"פ החוקיות הזאת, יש מקרים שהאדם מבין שעלול לקרות לו דבר רע, שאז הוא מפחד. ויש מקרים שע"פ החוקיות האדם מבין שלא עלול לקרות לו דבר רע, שאז האדם לא מפחד.

אבל, אעפ"כ האדם מבין בשכלו ובליבו, שלמרות שיש חוקיות כלשהי שנראה שלא עלול לקרות לו שום דבר רע, תמיד יש את הספק, אולי אעפ"כ ולמרות הכל, אולי אעפ"כ יקרה דבר רע, מסיבה שאינה צפויה באופן כללי, או מכך שהחוקים עצמם ישתנו באופן פרטי.

ומי שלא מבין את הסיבה שבגללה יש לאדם פחדים כאלו, הוא קורא לפחדים האלו, מחשבות שווא פרנואידיות, פרנויות. וחושב שמדובר בפרנויה או במחשבת שווא, למרות שבאמת מדובר במחשבה מאוד הגיונית ורציונאלית לגמרי כנ"ל.

כי גם אם החוקים לא ישתנו, עדיין יכול להיות שהאדם לא רואה את כל התמונה המלאה. ותמיד יכול לקרות משהו לא צפוי, נגד כל הסיכויים. והאדם בסתר ליבו מבין, שלמרות שהוא בטוח שיקרה דבר כלשהו, הרי שאעפ"כ תמיד יכול לקרות אחרת באופן כללי. וכל שכן, שאפילו החוקים עצמם יכולים להשתנות בכל רגע מחדש כנ"ל.

וכאשר האדם מבין שהכל יכול להשתנות בכל רגע מחדש, על ידי זה לפעמים האדם נכנס לחרדות ולפחדים מאוד גדולים. ולאו דווקא מי שמבין שהכל יכול להשתנות בכל רגע מחדש. אלא אפילו מי שמבין, שהוא לא תמיד מבין את הכל. ושיכול להיות שהשכל שלו מטעה אותו, ושיכול להיות, שלמרות שהוא בטוח שהוא מוגן, אולי אעפ"כ פתאום יקרה לו איזה דבר רע, שהוא לא חשב עליו קודם לכן (מחלה לא צפויה, תאונה לא צפויה, בעיה לא צפויה וכיו"ב).

וכאשר יש לאדם פחד, שנובע מהוודאות של האדם בחוקי המציאות, דהיינו, כאשר האדם מפחד בגלל שהוא מאמין שע"פ חוקי המציאות יכול לקרות לו דבר רע נגד רצונו, אז כאשר האדם פועל ע"פ חוקי המציאות להגן על עצמו, אז הוא נרגע ולא מפחד.

אבל, כאשר הפחד של האדם, נובע מכך שהוא לא בטוח שהוא מבין את חוקי המציאות, דהיינו, כאשר האדם מפחד מכך שיקרה לו דבר כלשהו לא צפוי, דבר שיכול לקרות, אלא שהוא...