להתמודד עם לחץ חברתי של מפגינים נגדך ✔התמודדות עם לחץ חברתי, איך להתמודד מול עצמך עם לחץ חברתי? איך להתמודד מול הסביבה עם לחץ חברתי? איך להיות...

למה צריך להתאמץ? למה טוב להתאמץ? לא אוהב להתאמץ, למה קשה להתאמץ? למה יש רע? למה יש הרבה רע? מה טוב ברע? למה לא הכל קל? למה לא הכל בקלות? משמעות החיים

...נהנה מהם. לכן, במובן מסוים, האדם חייב להשלים עם קיומו של הרע, להבין את תפקידו במשחק של החיים, ולקבל אותו כחלק בלתי נפרד מקיום משמעותי וחי. לסיכום, לפי אליעד כהן, החיים דורשים מאמץ משום שזה הבסיס לכל תחושת הקיום והמשמעות. אין קיום בלי קונפליקט ואין משמעות בלי מאמץ. האדם צריך להכיר בכך שהקושי, ההתנגדות והמאמץ הם לא רק הכרחיים, אלא שהם גם מה שמאפשר לנו להרגיש ולחוות את החיים באופן מלא. למה החיים קשים? למה צריך להתאמץ? מה המשמעות של מאמץ בחיים? איך ליהנות מהמאמץ? האם אפשר לחיות בלי קושי? למה יש רע בעולם...

משחק החיים, איך לקחת את החיים בקלות? איך לא להילחץ משום דבר? איך לראות את החיים כמשחק? איך ליהנות מהחיים? איך לקחת את הכל בקלות? איך לא לסבול משום דבר? איך להיות מאושר? האם אני חייב להרגיש טוב? למה אני רוצה להרגיש טוב?

...אכפת לי אם אני מאושר או לא, רק יגרום לעצמו לסבל גדול יותר. הגישה שאליעד מציע שונה בתכלית - היא אומרת להשתמש בשכל, לחקור ולהבין באמת לעומק מדוע בכלל יש לנו צורך להרגיש טוב או להימנע מסבל. דרך התבוננות כנה ואמיתית בשאלות הללו, האדם מסוגל ליהנות מהחיים בדיוק כמו ממשחק - הוא גם יכול להמשיך להרגיש את הרגשות שלו, לאהוב, לשנוא, לרצות או לא לרצות דברים, ובמקביל לראות את כל זה מנקודת מבט חיצונית, כמו משחק או סרט קולנוע. למה חשוב לא לשכנע את עצמך שלא משנה לך? אליעד מזהיר מפני טעות נפוצה של אנשים שמנסים לקצר...

סקרנות אינטלקטואלית - מתי סקרנות טובה ומתי לא?

...חוקי הלוגיקה. והאדם, לא מסוגל להכיל בתוכו את מה שאינו לוגי. וזה כמובן בסדר גמור. וכאשר האדם לא מצליח להבין איזה עניין, עליו לנסות להבין את המהות, של מה שהוא לא מבין. על האדם לנסות להבין, האם חוסר ההבנה שלו, נובע לדוגמה מחוסר ידיעה, או שמא הוא נובע, מכך שאי אפשר להבין את העניין בצורה לוגית כלשהי, כי אולי יש כאן פרדוקס כלשהו. ונחדד: זה שנדמה לאדם שיש פרדוקס, זה עדיין לא אומר שיש פרדוקס. ואולי בכלל המידע שגורם לאדם לחשוב שיש פרדוקס, אולי הוא עצמו לא נכון. אבל אם התברר והתאמת אצל האדם שיש כאן פרדוקס...

שלמות ואיזון רגשי, בינוניות או פרפקציוניזם, להתפשר או להתעקש, איך להיות מאוזן רגשית? איך לזכור שהכל מושלם תמיד? איך לשמור על מצב רוח יציב? המרדף אחרי השלמות, פרפקציוניזם, רוצה שיהיה מושלם, לא חייב שיהיה מושלם, להיות בינוני

...נוספת שאליעד נותן: אדם יכול לקנות לביתו פריטים חדשים ויפים, אבל כדאי לו להשאיר בבית בכוונה חפץ ישן ושבור. זה יזכיר לו שוב ושוב שהשלמות אינה הכרחית ושהכל הוא משחק, חלום, או סוג של שיגעון שבו האדם שרוי כשהוא מתעקש שהדברים חייבים להיות דווקא כפי שהוא רוצה. איך המרדף אחר שלמות יוצר תחושת תסכול מתמשכת? כאשר האדם מתעקש שכל דבר בחייו יהיה מסודר, נקי ומוצלח באופן מושלם, הוא בהכרח נתקל במצבים רבים שבהם זה לא קורה. כל מצב כזה מייצר תסכול עמוק. אליעד מבהיר שהמרדף אחר שלמות הוא לא דבר רע כשלעצמו, אבל כשהוא...

האם לסלוח או לשמור טינה? מתי לשמור טינה? מתי לסלוח? מתי לנקום? מתי לוותר? נקמה, סליחה, להכיר טובה, הכרת הטוב, לנקום ולנטור, נטירת טינה, סלחנות ונקמנות, לסלוח על בגידה, אמון אחרי בגידה, להאמין לפוליטיקאי, בוגד תמיד בוגד

...לכך השתנו, והאם כיום יש בסיס אמיתי להאמין להבטחות המחודשות. אליעד מסביר שאין לפסול או להאמין לפוליטיקאי רק על סמך העבר, אלא על סמך בדיקה מעמיקה של העובדות והנסיבות. האם חייבים להכיר טובה לאדם שעזר לך בעבר? אליעד מדבר גם על הכרת הטוב ומביא דוגמה של אדם שהציל את חייך בעבר. הוא שואל אם חייבים להכיר לו תודה כל החיים. לפי אליעד, זה נכון להכיר טובה, אך לא נכון לחוש מחויבות בלתי מוגבלת. הוא מדגיש שהמצב הנוכחי הוא שקובע: אם האדם שעזר לך בעבר פוגע בך כיום, אינך חייב להמשיך ולהכיר לו טובה ללא הגבלה. אליעד...

סטטיסטיקה והסתברות, הסתברות וסטטיסטיקה, שיעור בהסתברות, שיעור בסטטיסטיקה, הסתברות סטטיסטית, מה לא יכול להיות? הכל יכול להיות, כמה סיכוי יש? מה הסיכוי? כל קבוע כמחצה על מחצה דמי

...דוגמה של אדם שהולך לעבודה כי הוא מאמין שיקבל משכורת, ומדגיש שכל פעולה שאדם עושה מבוססת על הסתברות מסוימת ואמונה מסוימת לגבי התוצאות הצפויות של הפעולה. למה בכל זאת כדאי להטיל ספק גם באמונות הכי ודאיות? אליעד מסביר את החשיבות של לא לקבל כמובן מאליו את הדברים שאנו בטוחים בהם לחלוטין, אפילו את הדברים שנראים לנו ודאיים. הוא מדגיש שדווקא הדבר הכי בסיסי וברור לנו, ההנחה שדבר והיפוכו לא יכולים להתקיים בו - זמנית, הוא עצמו ראוי לבדיקה. למה? כי ברגע שאדם מצליח להטיל ספק בהנחת היסוד הבסיסית ביותר שלו, הוא...

רצון עצמי, מה באמת אתה רוצה, לא רוצה שום דבר, לרצות שום דבר, רצון אמיתי, שורש הרצון, רצון אפשרי, רצון מחויב

...חוקרים לעומק את הרצונות שלנו? כאשר אדם חוקר לעומק את הרצונות שלו, הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות כמו: למה אני רוצה חברים?, למה אני רוצה להרגיש טוב?. בסופו של דבר, אם האדם כנה מספיק, הוא מגיע להבנה שכל רצון מבוסס על תחושת חיסרון פנימי. הרצון קיים רק בגלל תחושת החוסר, אך האדם אף פעם לא מצליח למלא את החיסרון באופן מלא, כי עצם קיומו של הרצון הוא ההוכחה לכך שקיים חיסרון. כאשר האדם שואל את עצמו מה אני באמת רוצה?, השאלה מתפתחת ומגיעה לנקודה שבה האדם מבין שהוא לא יודע מה הוא באמת רוצה. בנקודה הזו, האדם מבין...

שלמות ההבנה - האם הגעת?

...שלו. בנקודה זו, ממילא כבר אין שאלה אם הגעת לאמת או לא, משום שאתה מבין בצורה בלתי ניתנת לערעור שהכל אחד ושכל האפשרויות נכונות באופן שווה. האם אפשר לשאול האם הגעת לאמת ועדיין להיות בהבנה מלאה? אליעד מבהיר שאפילו האפשרות לשאול את השאלה האם הגעת לאמת או לא מעידה שעוד לא הגעת להבנה מלאה. כשתגיע להבנה מלאה, אם ישאלו אותך אם הגעת לאמת, התשובה לא תוכל להיות חד משמעית כן או לא, שכן גם ההפך יהיה נכון באותה המידה. ההבנה האמיתית, לפיכך, היא כאשר השאלה אינה קיימת עוד, משום שהפרספקטיבה שלך כוללת באופן טבעי ושלם...

חשיבה חיובית, אמונה עצמית, אופטימיות, ביטחון עצמי, חשיבה שלילית, חוסר אמונה עצמית, פסימיות

...הסובייקטיביים שלו, שמגדירים עבורו את הטוב ואת הרע, וממילא גם את הפחד ואת החרדה. ואז האדם חווה את המציאות בצורה נקייה לגמרי, בלי שום רצון מוגדר כלל, ובלי שום העדפה עצמית כלשהי, ובלי שום פחד וחרדה כלל. ומי שיש לו שכל בקודקודו, הוא מעדיף להסתכל על האמת ולפחד, מאשר לשקר לעצמו ולא לפחד. כי כאשר האדם מסתכל רק על האמת, ולא משקר את עצמו בכלל, אז לפעמים הוא רואה בעיות ולא מתכחש אליהן. ואז ממילא הוא מרגיש רע, יותר מאשר מי שהיה משקר לעצמו ומאמין בחשיבה חיובית, שלא יקרה לו שום דבר רע. והאמת, גורמת לאדם לפעמים...

שם
סיסמא