מה גורם לחרדה חברתית קשה ולפחד מתקשורת עם אנשים?

החרדה החברתית והפחד מתקשורת חברתית נובעים משני גורמים מרכזיים שהוסברו לעומק בשיחה. הגורם הראשון הוא התחושה של חוסר מימוש הפוטנציאל האישי. מצד אחד ישנה תחושה של "אני לא שווה כלום", תחושת נחיתות ותחושת כישלון, ומצד שני ישנה גם מודעות לפוטנציאל גבוה שלא בא לידי ביטוי. הדיסוננס בין שתי התחושות יוצר מצוקה נפשית ומתח פנימי עמוק.

הגורם השני הוא חרדה חברתית קשה, המתבטאת בקושי בתקשורת עם אנשים, פחד מאלימות (גם פיזית וגם מילולית), ופחד להיפגע רגשית. האדם שסובל מהחרדה מרגיש בודד ומנותק, כאילו הוא חי בעולם של חייזרים שאינם מבינים אותו והוא אינו מבין אותם. הפחד נובע בעיקר מהחשש מדחייה, ביקורת או השפלה, במיוחד במצבים של אינטראקציה עם אחרים.

כיצד מתבטאת חרדה חברתית בפועל ומהן הסיבות שלה?

החרדה מתבטאת בצורה פיזית, כגון לחצים וכאבים בבטן, שנגרמים בעיקר מלחצים נפשיים וחוסר היכולת להתמודד עם הפחד החברתי. הרפואה הפיזית לעיתים מתקשה למצוא סיבה אורגנית ללחצים אלו, ואז מגיעה למסקנה שהבעיה היא נפשית.

הסיבות לפחד ולחרדה קשורות בעיקר לתפיסת העצמי והערך העצמי. האדם החרדתי תופס את עצמו כ"לא שווה" וכ"לא מספיק טוב". הוא מפחד לגלות לאחרים את החולשות שלו, ופוחד שמישהו יגלה את החסרונות שלו וינצל זאת נגדו. החרדה החברתית היא בעצם פחד מחשיפה עצמית ופחד מביקורת או מדחייה.

מדוע האדם הסובל מחרדה חברתית נמנע מלהתחיל עם בחורות?

אחת הדוגמאות שהועלו בשיחה היא החשש להתחיל עם בחורה. הפחד מדחייה הוא כל כך גדול עד שהאדם מעדיף לא לפנות כלל. הוא מדמיין תרחיש שלילי שבו הבחורה דוחה אותו, ובמקום להסתכן ולהתמודד עם הפגיעה האפשרית, הוא מעדיף להישאר באזור הבטוח של הפנטזיה. בפנטזיה, הכל נראה מושלם, הבחורה נשארת יפה, והוא לא נאלץ להתמודד עם תחושת הכישלון וההשפלה.

אלא שהבחירה הזאת, להישאר בפנטזיה, מובילה לתחושת החמצה ופספוס, ולתחושה של חוסר מימוש עצמי, דבר שמחמיר את החרדה החברתית ואת תחושת הנחיתות.

מהו המשחק החברתי ולמה חשוב להשתתף בו למרות הסיכון להיפגע?

אליעד מסביר לעומק את מושג "המשחק החברתי". החיים הם סוג של משחק, שבו לכל אחד יש יתרונות וחסרונות שונים, ושבו קיימת האפשרות להצליח או להיכשל. ההצלחה במשחק כרוכה תמיד בסיכון של פגיעה - ביקורת, דחייה, כישלון או אפילו השפלה.

הבחירה להישאר בבית ולא להשתתף במשחק, היא בעצם בחירה שלא להתמודד עם האפשרות להיפגע. אך הבחירה הזאת גם מונעת את ההנאה, ההתקדמות, וההתפתחות שהחיים והמשחק הזה יכולים לספק. לכן, מי שרוצה באמת ליהנות ולחיות, חייב לקבל את האפשרות להיפגע כחלק בלתי נפרד מהחיים.

איך להתמודד עם הפחד מאלימות מילולית ופיזית?

הפחד מאלימות, בין אם פיזית ובין אם מילולית, הוא חלק מרכזי בחרדה חברתית. הפחד מהמילים הפוגעות הוא לעיתים גדול יותר מהפחד מאלימות פיזית, בגלל הפגיעה הרגשית העמוקה שהוא גורם. הדרך להתמודד עם הפחד הזה, לפי אליעד, היא על ידי הבנה פנימית והשלמה עם האפשרות הגרועה ביותר. האדם צריך לדמיין את התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות, ולהבין שהוא מסוגל להתמודד איתו ולהמשיך לחיות. זהו "המזרון" שמגן עליו מפני הפגיעה - ההבנה שהדברים הכי גרועים הם נסבלים כאשר אתה משלים איתם מראש.

מדוע לא מספיק להגיד "לא אכפת לי" מהעולם?

אליעד מדגיש...