שאלות מתוך אחדות, לשאול מתוך אחדות, נפרדות מתוך אחדות, אין שכל, להשתחרר מהשכל, אולי אתה טועה, עשייה באי עשייה
איך לשאול שאלות מתוך אחדות?
כדי לשאול שאלות מתוך אחדות, אליעד מסביר שיש להבין תחילה את הרעיון שהכל הוא אחד. לשאול מתוך מקום של אחדות פירושו להבין שאין שאלה אמיתית, מכיוון שהכל ממילא אותו הדבר ואין הבדל מוחלט בין שני הצדדים של השאלה. כשאדם שואל מתוך האחדות הוא בעצם יודע שהתשובה לשאלה היא שהכל אחד, ולכן אין תשובה מוחלטת שיש להכריע בעדה.
לדוגמה, אליעד נותן מקרה שבו מישהו שואל אותו האם קיימת שיטה או דרך נוספת מעבר לשיטה הנוכחית שלו ביחס לשיטה היהודית או כל שיטה רוחנית אחרת. אליעד טוען שאם השואל היה באמת נמצא במקום של אחדות, הוא היה מציג את השאלה אחרת. הוא היה אומר למשל: "אני מבין שמצד אחד יש דימוי בין השיטות ומצד שני אין דימוי, ואני אשמח שתסביר לי מדוע קיים דמיון ומדוע אין דמיון". זאת משום שמנקודת מבט של אחדות, ברור לו כבר מלכתחילה ששני הצדדים נכונים ושווים.
מה המשמעות של נפרדות מתוך אחדות?
המשמעות של "נפרדות מתוך אחדות" היא שאף שהכל אחד מבחינה מוחלטת, במישור היחסי של החיים קיימת הבחנה בין דברים. אליעד מסביר שאדם שנמצא באחדות עדיין חווה את המציאות בצורה של נפרדות ביום יום, מכיוון שתודעתו נמצאת בצמצום. בצמצום יש ידיעה מוגבלת, לדוגמה, אליעד אומר שלכל אחד יש ידע שונה, יש דברים שאדם מסוים יודע ואחר לא, או דברים שחיה יודעת ובני האדם לא. אולם במישור המוחלט, ברור שאין שום הבדל, וכולם באותו מצב של אחדות מוחלטת.
איך להתמודד עם שאלות וספקות ביום יום?
אליעד נותן דוגמאות רבות להתמודדות עם ספקות ושאלות שמטרידות את האדם. אחת השיטות היא לשאול "האם אני באמת בטוח שזה כך?" ו"אולי אני טועה?". עצם הטלת הספק במה שהאדם בטוח בו, מביאה אותו למקום של שקט ושל אחדות, משום שהוא משתחרר מהצורך להגיע לתשובה ודאית.
לדוגמה, אדם שסובל מכאב בטן יכול לשאול: "האם באמת כואבת לי הבטן או אולי הכאב הזה אינו אמיתי?". כאשר הוא מוכן להטיל ספק אפילו בתחושה הפיזית הזו, הוא מגיע למצב של שחרור מהסבל, כי הוא מפסיק להיאחז במחשבה או בתחושה כעובדה מוחלטת.
כיצד להתנהל בחיים מתוך הבנת האחדות?
אליעד מדגים זאת דרך הפעולות היומיומיות כמו אכילה או עבודה. לדבריו, אם אדם אוכל מתוך תחושה שהוא חייב לאכול, הוא נמצא בצמצום ובסבל. לעומת זאת, אם הוא אוכל מתוך בחירה חופשית, מתוך הבנה שהוא אינו חייב, אלא פשוט רוצה בכך, הוא נמצא במצב המושלם ביותר - אין לו תחושת חובה או אילוץ, והוא חווה את החופש המוחלט שלו.
עם זאת, אליעד מציין שלמצב הזה יש שני צדדים: מצד אחד זו השלמות האולטימטיבית - כי האדם עושה הכל מרצונו החופשי לגמרי, ללא תלות או חובה, אך מצד שני, זה יכול להיות גם המצב הגרוע ביותר, מכיוון שאין לו באמת שום סיבה מוחלטת או משמעותית לפעולה שלו, הוא עושה זאת רק כי כך הוא רוצה.
לדוגמה, אדם שאומר לעצמו "אני הולך לעבודה לא כי אני חייב, אלא כי אני פשוט רוצה ללכת לעבודה", נמצא בשלמות ובחופש. אך אותה פעולה בדיוק יכולה להיתפס גם כשלילית, משום שהיא חסרת כל משמעות אובייקטיבית מעבר לרצון סובייקטיבי רגעי.
מה המשמעות של עשייה באי עשייה?
עשייה באי עשייה משמעותה לפעול בעולם ללא תחושת מאמץ או חובה. כשאדם מבין שאין לו חובה אמיתית לפעול בשום צורה מסוימת, והוא עדיין פועל, זוהי עשייה שהיא בו זמנית אי עשייה, משום שאין בה תחושה של הכרח או תלות בתוצאה.
אליעד מסביר זאת באמצעות הדוגמה של עץ הפורח בקיץ ונובל בחורף...
כדי לשאול שאלות מתוך אחדות, אליעד מסביר שיש להבין תחילה את הרעיון שהכל הוא אחד. לשאול מתוך מקום של אחדות פירושו להבין שאין שאלה אמיתית, מכיוון שהכל ממילא אותו הדבר ואין הבדל מוחלט בין שני הצדדים של השאלה. כשאדם שואל מתוך האחדות הוא בעצם יודע שהתשובה לשאלה היא שהכל אחד, ולכן אין תשובה מוחלטת שיש להכריע בעדה.
לדוגמה, אליעד נותן מקרה שבו מישהו שואל אותו האם קיימת שיטה או דרך נוספת מעבר לשיטה הנוכחית שלו ביחס לשיטה היהודית או כל שיטה רוחנית אחרת. אליעד טוען שאם השואל היה באמת נמצא במקום של אחדות, הוא היה מציג את השאלה אחרת. הוא היה אומר למשל: "אני מבין שמצד אחד יש דימוי בין השיטות ומצד שני אין דימוי, ואני אשמח שתסביר לי מדוע קיים דמיון ומדוע אין דמיון". זאת משום שמנקודת מבט של אחדות, ברור לו כבר מלכתחילה ששני הצדדים נכונים ושווים.
מה המשמעות של נפרדות מתוך אחדות?
המשמעות של "נפרדות מתוך אחדות" היא שאף שהכל אחד מבחינה מוחלטת, במישור היחסי של החיים קיימת הבחנה בין דברים. אליעד מסביר שאדם שנמצא באחדות עדיין חווה את המציאות בצורה של נפרדות ביום יום, מכיוון שתודעתו נמצאת בצמצום. בצמצום יש ידיעה מוגבלת, לדוגמה, אליעד אומר שלכל אחד יש ידע שונה, יש דברים שאדם מסוים יודע ואחר לא, או דברים שחיה יודעת ובני האדם לא. אולם במישור המוחלט, ברור שאין שום הבדל, וכולם באותו מצב של אחדות מוחלטת.
איך להתמודד עם שאלות וספקות ביום יום?
אליעד נותן דוגמאות רבות להתמודדות עם ספקות ושאלות שמטרידות את האדם. אחת השיטות היא לשאול "האם אני באמת בטוח שזה כך?" ו"אולי אני טועה?". עצם הטלת הספק במה שהאדם בטוח בו, מביאה אותו למקום של שקט ושל אחדות, משום שהוא משתחרר מהצורך להגיע לתשובה ודאית.
לדוגמה, אדם שסובל מכאב בטן יכול לשאול: "האם באמת כואבת לי הבטן או אולי הכאב הזה אינו אמיתי?". כאשר הוא מוכן להטיל ספק אפילו בתחושה הפיזית הזו, הוא מגיע למצב של שחרור מהסבל, כי הוא מפסיק להיאחז במחשבה או בתחושה כעובדה מוחלטת.
כיצד להתנהל בחיים מתוך הבנת האחדות?
אליעד מדגים זאת דרך הפעולות היומיומיות כמו אכילה או עבודה. לדבריו, אם אדם אוכל מתוך תחושה שהוא חייב לאכול, הוא נמצא בצמצום ובסבל. לעומת זאת, אם הוא אוכל מתוך בחירה חופשית, מתוך הבנה שהוא אינו חייב, אלא פשוט רוצה בכך, הוא נמצא במצב המושלם ביותר - אין לו תחושת חובה או אילוץ, והוא חווה את החופש המוחלט שלו.
עם זאת, אליעד מציין שלמצב הזה יש שני צדדים: מצד אחד זו השלמות האולטימטיבית - כי האדם עושה הכל מרצונו החופשי לגמרי, ללא תלות או חובה, אך מצד שני, זה יכול להיות גם המצב הגרוע ביותר, מכיוון שאין לו באמת שום סיבה מוחלטת או משמעותית לפעולה שלו, הוא עושה זאת רק כי כך הוא רוצה.
לדוגמה, אדם שאומר לעצמו "אני הולך לעבודה לא כי אני חייב, אלא כי אני פשוט רוצה ללכת לעבודה", נמצא בשלמות ובחופש. אך אותה פעולה בדיוק יכולה להיתפס גם כשלילית, משום שהיא חסרת כל משמעות אובייקטיבית מעבר לרצון סובייקטיבי רגעי.
מה המשמעות של עשייה באי עשייה?
עשייה באי עשייה משמעותה לפעול בעולם ללא תחושת מאמץ או חובה. כשאדם מבין שאין לו חובה אמיתית לפעול בשום צורה מסוימת, והוא עדיין פועל, זוהי עשייה שהיא בו זמנית אי עשייה, משום שאין בה תחושה של הכרח או תלות בתוצאה.
אליעד מסביר זאת באמצעות הדוגמה של עץ הפורח בקיץ ונובל בחורף...
- איך לשאול שאלות נכון?
- מה זה אחדות אמיתית?
- האם אפשר להשתחרר מהשכל?
- כיצד להתגבר על ספקות?
- מה המשמעות של עשייה באי עשייה?
- אולי אני טועה?