מה יש מעבר לשכל? מה יש מעבר למוח? להרגיש הכי רע, לצאת מהשכל, להשתחרר מהשכל, אין הבדל בין יש לאין, הארה רוחנית, האמת המוחלטת, להשתחרר מהמטריקס, העולם שמעבר, מעל השכל האנושי
מה המשמעות של לצאת מעבר לשכל האנושי?
אליעד כהן עוסק בהרצאה זו בנושא מורכב ועמוק מאוד - השאלה "מה יש מעבר לשכל? מה יש מעבר למוח?" הוא מסביר כיצד אדם יכול להגיע למצב שבו הוא מפסיק להאמין או להניח שיש הבדל בין דברים שבעיני רוב האנשים נראים כמובנים מאליהם, כמו ההבדל בין "רוצה" לבין "לא רוצה", בין "יש" לבין "אין", ובין "אני" לבין "לא אני". לאורך כל ההרצאה, אליעד חוזר על דוגמאות שונות, במטרה להמחיש את הרעיון בצורה ברורה ומפורטת ככל האפשר.
האם באמת יש הבדל בין "רוצה" ל"לא רוצה"?
אליעד מתאר מצב בו אדם חושב שהוא רוצה דבר אחד ולא רוצה דבר אחר, אך לאחר התבוננות עמוקה, עשוי לגלות שאין באמת הבדל בין שתי האפשרויות. לדוגמה, הוא נותן מצב שבו מישהו גונב לך כסף מהכיס, ואתה מתעצבן. אבל אם תגלה שבמקום לגנוב, אותו אדם הכניס לך כסף לכיס, תירגע מיד. אליעד משתמש בדוגמה הזו כדי להראות כיצד אדם מייחס משמעות חיובית או שלילית לדבר מסוים, בעוד שמבחינה מוחלטת ייתכן שאין הבדל אמיתי בין הדברים.
אליעד מדגיש שאדם "נורמלי" חווה את המציאות מתוך הנחות יסוד ברורות, למשל: הוא בטוח שיש הבדל בין "אני רוצה" לבין "אני לא רוצה", ולכן הוא סובל כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. אליעד מסביר שאם האדם היה באמת חוקר עד הסוף, הוא היה יכול לגלות שאולי הרצון והאי - רצון שלו הם בעצם אותו דבר בדיוק.
למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות עמוקות מדי?
אליעד מסביר כי אנשים מפחדים לשאול שאלות יסודיות מדי, כמו "האם בכלל יש הבדל בין יש לאין?", כי הם חוששים להשתגע או לאבד שליטה. הוא מציג דוגמה שבה אדם שואל את עצמו אם הוא צריך לשרוף את עצמו. האדם חושש לשאול את השאלה ברצינות, כי הוא חושב שאולי התשובה שתתקבל תהיה חיובית, ואז באמת הוא ירצה לשרוף את עצמו. אליעד מבהיר כי אדם לא באמת מסוגל להגיע לשאלה כזו עד הסוף, אלא אם הוא נמצא במצב נפשי מסוים מאוד.
איך מגיעים לנקודת ההארה הרוחנית?
לפי אליעד, אדם מגיע להארה כאשר הוא מפסיק לחלוטין לרצות משהו או לא לרצות משהו. הוא נותן דוגמה של "שחקן שמשלמים לו לקבל מכות או עגבניות" בסרט, לעומת אותו אדם שמקבל את אותן מכות ברחוב באמת. האדם מרגיש סבל רק כאשר הוא בטוח שהמציאות שקורית היא "אמיתית", בעוד שאם הוא יודע שהכל משחק, הוא לא באמת סובל. הוא מציג את הרעיון שהסבל נובע מכך שהאדם מאמין שיש הבדל מהותי בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא לא רוצה.
אליעד מסביר שהארה מתרחשת כאשר אדם מגיע לנקודה שבה אין לו שום אינטרס, רצון או ציפייה למציאות מסוימת. בשלב כזה, האדם כבר לא סובל, כי אין לו שום צורך לשנות את המציאות או להיאחז בה.
מה קורה כאשר אדם מגיע ל"רע מזוכך"?
אליעד מתאר מצב שהוא קורא לו "רע מזוכך", מצב בו האדם מרגיש כל כך רע, עד כדי כך שכבר אין לו שום תקווה שמשהו ישתנה לטובה. במצב זה האדם לא מוצא שום משמעות או תועלת בשינוי המציאות, כי הוא כבר מבין שגם אם הוא ישנה...
אליעד כהן עוסק בהרצאה זו בנושא מורכב ועמוק מאוד - השאלה "מה יש מעבר לשכל? מה יש מעבר למוח?" הוא מסביר כיצד אדם יכול להגיע למצב שבו הוא מפסיק להאמין או להניח שיש הבדל בין דברים שבעיני רוב האנשים נראים כמובנים מאליהם, כמו ההבדל בין "רוצה" לבין "לא רוצה", בין "יש" לבין "אין", ובין "אני" לבין "לא אני". לאורך כל ההרצאה, אליעד חוזר על דוגמאות שונות, במטרה להמחיש את הרעיון בצורה ברורה ומפורטת ככל האפשר.
האם באמת יש הבדל בין "רוצה" ל"לא רוצה"?
אליעד מתאר מצב בו אדם חושב שהוא רוצה דבר אחד ולא רוצה דבר אחר, אך לאחר התבוננות עמוקה, עשוי לגלות שאין באמת הבדל בין שתי האפשרויות. לדוגמה, הוא נותן מצב שבו מישהו גונב לך כסף מהכיס, ואתה מתעצבן. אבל אם תגלה שבמקום לגנוב, אותו אדם הכניס לך כסף לכיס, תירגע מיד. אליעד משתמש בדוגמה הזו כדי להראות כיצד אדם מייחס משמעות חיובית או שלילית לדבר מסוים, בעוד שמבחינה מוחלטת ייתכן שאין הבדל אמיתי בין הדברים.
אליעד מדגיש שאדם "נורמלי" חווה את המציאות מתוך הנחות יסוד ברורות, למשל: הוא בטוח שיש הבדל בין "אני רוצה" לבין "אני לא רוצה", ולכן הוא סובל כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. אליעד מסביר שאם האדם היה באמת חוקר עד הסוף, הוא היה יכול לגלות שאולי הרצון והאי - רצון שלו הם בעצם אותו דבר בדיוק.
למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות עמוקות מדי?
אליעד מסביר כי אנשים מפחדים לשאול שאלות יסודיות מדי, כמו "האם בכלל יש הבדל בין יש לאין?", כי הם חוששים להשתגע או לאבד שליטה. הוא מציג דוגמה שבה אדם שואל את עצמו אם הוא צריך לשרוף את עצמו. האדם חושש לשאול את השאלה ברצינות, כי הוא חושב שאולי התשובה שתתקבל תהיה חיובית, ואז באמת הוא ירצה לשרוף את עצמו. אליעד מבהיר כי אדם לא באמת מסוגל להגיע לשאלה כזו עד הסוף, אלא אם הוא נמצא במצב נפשי מסוים מאוד.
איך מגיעים לנקודת ההארה הרוחנית?
לפי אליעד, אדם מגיע להארה כאשר הוא מפסיק לחלוטין לרצות משהו או לא לרצות משהו. הוא נותן דוגמה של "שחקן שמשלמים לו לקבל מכות או עגבניות" בסרט, לעומת אותו אדם שמקבל את אותן מכות ברחוב באמת. האדם מרגיש סבל רק כאשר הוא בטוח שהמציאות שקורית היא "אמיתית", בעוד שאם הוא יודע שהכל משחק, הוא לא באמת סובל. הוא מציג את הרעיון שהסבל נובע מכך שהאדם מאמין שיש הבדל מהותי בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא לא רוצה.
אליעד מסביר שהארה מתרחשת כאשר אדם מגיע לנקודה שבה אין לו שום אינטרס, רצון או ציפייה למציאות מסוימת. בשלב כזה, האדם כבר לא סובל, כי אין לו שום צורך לשנות את המציאות או להיאחז בה.
מה קורה כאשר אדם מגיע ל"רע מזוכך"?
אליעד מתאר מצב שהוא קורא לו "רע מזוכך", מצב בו האדם מרגיש כל כך רע, עד כדי כך שכבר אין לו שום תקווה שמשהו ישתנה לטובה. במצב זה האדם לא מוצא שום משמעות או תועלת בשינוי המציאות, כי הוא כבר מבין שגם אם הוא ישנה...
- מה יש מעבר לשכל?
- איך להשתחרר מהמטריקס?
- האם יש הבדל בין רוצה ללא רוצה?
- מה זו הארה רוחנית?
- האם יש משמעות לחיים?
- האם אפשר לחיות בלי שכל?
- איך להגיע לאמת המוחלטת?