להשתחרר מהשכל באמצעות השכל, רע אין סופי, שלמות הרע, סבל אין סופי, הדרך הקצרה ביותר להשתחרר מהשכל
איך אפשר להשתחרר מהשכל בעזרת השכל עצמו?
כדי להשתחרר מהשכל בעזרת השכל עצמו, אליעד מסביר שהדרך היחידה להתנתק מהשכל היא דווקא דרך שימוש בשכל עצמו. השימוש בשכל הוא כמו ירידה במדרגות של בניין בן ארבעים קומות. ככל שאדם מתורגל יותר, כך הוא יכול לרדת במהירות רבה יותר. אליעד משתמש בדוגמה של אסון מגדלי התאומים, שבה אנשים שתרגלו וידעו את הדרך החוצה הצליחו לברוח במהירות מתוך הבניין, בעוד שאחרים שלא הכירו את הדרך נתקעו או נפגעו. באנלוגיה הזו, המגדל או הבניין מייצג את השכל, והדרך החוצה היא השימוש בשכל כדי למצוא נקודות מילוט או פתחים דרכם אפשר לצאת החוצה אל האין - שכל, אל מקום האחדות, שהוא היציאה מהסבל והכאב.
האם אפשר לקפוץ ישר החוצה בלי לעבור את כל הדרך?
אליעד מסביר שאפשר גם לנסות לקפוץ מקומה גבוהה, אבל אפילו לקפיצה מקומה ארבעים לוקח זמן מסוים להגיע למטה. ככל שהקומה גבוהה יותר, הנפילה ארוכה יותר. אם האדם נמצא במצב גרוע מאוד (למשל, משקל כבד), אפילו הנפילה לוקחת לו זמן רב. כלומר, אליעד אומר שעדיף למצוא את הדרך הקצרה ביותר לצאת, שהיא השימוש הנכון בשכל. אמנם אפשר לקפוץ, אבל גם זה כרוך בזמן וכאב. האנלוגיה הזו מתארת את היציאה מהשכל אל האחדות דרך כאב וסבל, כאשר הדרך הטובה והקצרה ביותר היא להכיר היטב את הדרך החוצה ולהשתמש בשכל כדי להקל על היציאה.
למה הכאב והסבל מובילים להשתחררות מהשכל?
אליעד מסביר שכאב וסבל יכולים להביא למצב של ויתור או כניעה מוחלטת, וזה למעשה יכול להוביל לשחרור מוחלט. הוא מדגים זאת דרך דוגמה מסרט, שבו אנשים נמצאים בבניין מוקפים במפלצות בכל קומה. למרות שיש מפלצות בכל קומה, האנשים מתקדמים לכיוון היציאה, כי הם יודעים שבסופו של דבר הם ייצאו מהבניין. באותה מידה, גם האדם יכול להתקדם בתוך השכל (הבניין) למרות הסבל והקושי, כי הוא יודע שבסוף הדרך מחכה לו השחרור המוחלט.
עוד דוגמה שהוזכרה היא של אדם שמגיע לנקודת סבל קיצונית, וכשהוא מגיע לסף מסוים, הוא באופן אוטומטי משתחרר מהכאב. בדיוק כמו הגוף הפיזי שמגיע לסף כאב מסוים ויכול לאבד את ההכרה כדי להפסיק את הכאב, כך גם הנפש מגיעה לנקודה שבה היא מתנתקת מהסבל. ככל שהכאב והסבל גדולים יותר ומתקרבים לשורש הרע, כך גדלה האפשרות לשחרור מוחלט. בשיא הסבל האדם מגיע להבנה שאין באמת סיבה להמשיך להיאחז בטוב היחסי שמחזיק אותו בתוך הסבל.
מהו סבל אינסופי ומהו שלמות הרע?
אליעד טוען שסבל אינסופי אינו יכול להיות מוחלט לחלוטין, משום שסבל תמיד קיים רק אם נשאר מעט טוב. אפילו טיפה של טוב מאפשרת לסבל להימשך. אם הכל היה רק רע באופן מוחלט ושלם, האדם כבר לא היה...
כדי להשתחרר מהשכל בעזרת השכל עצמו, אליעד מסביר שהדרך היחידה להתנתק מהשכל היא דווקא דרך שימוש בשכל עצמו. השימוש בשכל הוא כמו ירידה במדרגות של בניין בן ארבעים קומות. ככל שאדם מתורגל יותר, כך הוא יכול לרדת במהירות רבה יותר. אליעד משתמש בדוגמה של אסון מגדלי התאומים, שבה אנשים שתרגלו וידעו את הדרך החוצה הצליחו לברוח במהירות מתוך הבניין, בעוד שאחרים שלא הכירו את הדרך נתקעו או נפגעו. באנלוגיה הזו, המגדל או הבניין מייצג את השכל, והדרך החוצה היא השימוש בשכל כדי למצוא נקודות מילוט או פתחים דרכם אפשר לצאת החוצה אל האין - שכל, אל מקום האחדות, שהוא היציאה מהסבל והכאב.
האם אפשר לקפוץ ישר החוצה בלי לעבור את כל הדרך?
אליעד מסביר שאפשר גם לנסות לקפוץ מקומה גבוהה, אבל אפילו לקפיצה מקומה ארבעים לוקח זמן מסוים להגיע למטה. ככל שהקומה גבוהה יותר, הנפילה ארוכה יותר. אם האדם נמצא במצב גרוע מאוד (למשל, משקל כבד), אפילו הנפילה לוקחת לו זמן רב. כלומר, אליעד אומר שעדיף למצוא את הדרך הקצרה ביותר לצאת, שהיא השימוש הנכון בשכל. אמנם אפשר לקפוץ, אבל גם זה כרוך בזמן וכאב. האנלוגיה הזו מתארת את היציאה מהשכל אל האחדות דרך כאב וסבל, כאשר הדרך הטובה והקצרה ביותר היא להכיר היטב את הדרך החוצה ולהשתמש בשכל כדי להקל על היציאה.
למה הכאב והסבל מובילים להשתחררות מהשכל?
אליעד מסביר שכאב וסבל יכולים להביא למצב של ויתור או כניעה מוחלטת, וזה למעשה יכול להוביל לשחרור מוחלט. הוא מדגים זאת דרך דוגמה מסרט, שבו אנשים נמצאים בבניין מוקפים במפלצות בכל קומה. למרות שיש מפלצות בכל קומה, האנשים מתקדמים לכיוון היציאה, כי הם יודעים שבסופו של דבר הם ייצאו מהבניין. באותה מידה, גם האדם יכול להתקדם בתוך השכל (הבניין) למרות הסבל והקושי, כי הוא יודע שבסוף הדרך מחכה לו השחרור המוחלט.
עוד דוגמה שהוזכרה היא של אדם שמגיע לנקודת סבל קיצונית, וכשהוא מגיע לסף מסוים, הוא באופן אוטומטי משתחרר מהכאב. בדיוק כמו הגוף הפיזי שמגיע לסף כאב מסוים ויכול לאבד את ההכרה כדי להפסיק את הכאב, כך גם הנפש מגיעה לנקודה שבה היא מתנתקת מהסבל. ככל שהכאב והסבל גדולים יותר ומתקרבים לשורש הרע, כך גדלה האפשרות לשחרור מוחלט. בשיא הסבל האדם מגיע להבנה שאין באמת סיבה להמשיך להיאחז בטוב היחסי שמחזיק אותו בתוך הסבל.
מהו סבל אינסופי ומהו שלמות הרע?
אליעד טוען שסבל אינסופי אינו יכול להיות מוחלט לחלוטין, משום שסבל תמיד קיים רק אם נשאר מעט טוב. אפילו טיפה של טוב מאפשרת לסבל להימשך. אם הכל היה רק רע באופן מוחלט ושלם, האדם כבר לא היה...
- איך להשתחרר מהסבל?
- מהו סבל אינסופי?
- איך להשתחרר מהשכל?
- שלמות הרע
- האם יש דרך מהירה לצאת מהסבל?
- איך להגיע לאחדות מוחלטת?