אחדות ונפרדות הרצונות והמציאות - מהי מהותם? מהי אחדות הרצונות ואיך היא קשורה לנפרדות הרצונות? אחדות הרצונות היא מצב שבו האדם מזהה את כל הרצונות השונים שלו כמהות אחת ממש. אליעד כהן מסביר שהבעיה המרכזית ... שלו מתממש, טוב לו, וכאשר הרצון אינו מתממש, רע לו. אולם, הסיבה העמוקה לכל תחושת הסבל הזו היא בעצם הנפרדות של הרצונות, משום שאילו האדם היה רוצה את כל הדברים במידה שווה, או לא היה רוצה דבר כלל, הוא ... מעניינת לפיה אם האדם יבחר לרצות את הבעיה שלו עצמה, הבעיה תיעלם עבורו. כיצד כל הדברים בעולם מתאחדים למרות הנפרדות החיצונית? ברמה החיצונית של המציאות, הדברים נראים נפרדים לחלוטין: ישנם אנשים שונים, מקומות שונים, זמנים שונים, ואירועים שונים. אבל ... האדם מבין לעומק, הוא מזהה שבבסיס כל הרצונות האלה, למרות השוני החיצוני ביניהם, יש מהות אחת משותפת. מהי משמעות האחדות של הזמן והמקום? אליעד כהן מתאר כי כל הדברים במציאות נמצאים בתוך זמן ומקום, ולמעשה, הזמן והמקום עצמם גם ... כל דבר ביקום, לא היה זמן ולא היה מקום, אבל בכל זאת, הכל כבר היה קיים, אלא שהוא התקיים באחדות מוחלטת. איך אחדות הרצונות מובילה לשקט פנימי אמיתי? אליעד כהן טוען שכאשר האדם חוקר ומבין את העומק של הרצונות שלו, הוא מגיע ... הרצונות הם אחד ממש. מצב זה מתואר כמצב של שקט פנימי מוחלט, שבו האדם יודע בוודאות שכל המציאות היא אחדות אחת שלמה ומוחלטת. אחדות הרצונות למה הרצון משתנה? איך לחוות שקט פנימי? האם אפשר לרצות את הבעיה? האם יש הבדל בין לרצות ללא לרצות? האם הזמן והמקום הם אחד? הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שנשאלתי, בנושא אחדות הרצונות, בפנימי ובחיצוני. הדבר הוא די פשוט, העניין הוא שאדם רוצה בפנים משהו אחד, אבל חיצונית בעצם עושה משהו ... לא היה משנה לו. כל הצרה שהאדם לא רוצה את הכל באותה המידה, וכל הרע שיש בחיים זה בגלל נפרדות הרצונות כל רגע ורגע, יש לו רצון אחר, הרצון של האדם, כל חלקיק של שניה, יש לו רצון חדש, ... באותו הכיוון, כי אם היה בוחר אחרת, בו ברגע היה משנה את הכיוון. ובעולם שלנו הרצונות משתנים, זה עולם הנפרדות של הרצונות, ובמציאות שלנו בכלל יש הרבה דברים נפרדים אחד מהשני, מקומות שונים, בני אדם שונים ועוד... אך מי ... שנוצר, שם לא היה זמן או מקום, וגם שם, יש עומק נוסף, הכל כבר היה קיים, רק שהכל היה באחדות. ומי שיחקור ויתבונן, יראה את שורש הדברים, שהכל זה אותו אחד, אותו הדבר, ואז תהיה לו הבנה, שאין הבדל ... ימינה לשמאלה או בין הרצון הזה, לרצון הזה, כי מצד האמת, הכל אחד ממש. וזה נקרא השקט הפנימי של אחדות הרצונות, כי בתוכך אתה יודע שהכל אחד ממש, והימינה והשמאלה שהם בנפרדות, הם מחוברים בזה שאין הבדל בין רוצה ללא רוצה

למה קיימים השקר והטיפשות של הנפרדות? + למה דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו? למה בעצם קיימת טיפשות ושקר של תפיסת הנפרדות? אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע קיימת בעולם תפיסת הנפרדות והטיפשות של האדם, אותה תפיסה של טוב ורע, של סיבה ותוצאה ושל חוקים. לדבריו, תפיסה זו היא הבסיס לקיומו של העולם וליכולת שלנו לפעול ולחיות. אליעד מסביר כי הנפרדות וההפרדה בין דברים היא זו שמאפשרת מציאות. ללא הנפרדות הזו, לא היה ניתן להתקיים, ולא היה ניתן לקיים שום פעולה, מכיוון שאם האדם היה חי בתפיסה שהכל תמיד טוב בצורה מוחלטת, לא היה צורך בשום פעולה או מאמץ כלשהו. הנפרדות מאפשרת את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אבל אליעד כהן מוסיף כי השלמות האמיתית מתרחשת כאשר האדם מבין את הקשר בין הנפרדות לבין האחדות. כלומר, כאשר האדם מבין שהנפרדות היא ביטוי וצמצום של האחדות עצמה, דווקא אז החיים הופכים לטובים באמת. במצב כזה, הנפרדות לא נתפסת כדבר שלילי, אלא כדבר חיובי וטוב מאוד, מכיוון שהיא מאפשרת ביטוי מוחשי ושלם לאחדות הגדולה יותר. אליעד מדגיש שהשלמות האמיתית אינה רק באחדות אלא בשילוב של נפרדות ואחדות ביחד. הוא מוסיף כי למעשה שורש השאלה למה קיימת הנפרדות? הוא עמוק מאוד ומתחיל כבר בשאלה למה בכלל אלוהים רצה לברוא את העולם מלכתחילה. אם אלוהים חשב על בריאת ... זה אומר שגם הוא חשב במונחים של טוב ושל רע, ולכן השאלה הזו למעשה מתחילה עוד הרבה לפני תפיסת הנפרדות האנושית, אלא בשורש הבריאה עצמה. אליעד מסביר שכדי להבין באמת את שורש הנפרדות, יש להבין את מהות הבורא עצמו, וכיצד נוצר הרצון הראשון שלו לברוא עולם, ואת זה הוא משאיר לחקירה אישית ... היא השטן בהתגלמותו? בנוגע לשאלה השנייה, מדוע דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו, אליעד כהן מסביר כי אמנם כל עולם הנפרדות הוא סוג של שטן, אך התורה היא התגלמות שיא של השטן, מכיוון שהיא מדברת בשם אלוהים ובשם האמת אך למעשה מציגה שקר מוחלט. לדבריו, כל תפיסת החוקים הדתיים, הטענות שיש בחירה חופשית, ושאלוהים מוגבל ביכולתו להעניק טוב, היא כפירה מוחלטת באחדות המציאות ובאמת האבסולוטית. אליעד מפרט כי הסיבה שהוא מגדיר את התורה כשטן היא לא סתם בגלל שהיא חלק מעולם הנפרדות, אלא מכיוון שהיא מתיימרת לדבר בשם האמת ובשם אלוהים, ובעצם מצמצמת ומסלפת את דמות האל האמיתי. הוא מציין את ... על אלוהים מוגבל ולא על אלוהים כל - יכול וטוב באופן מוחלט. לכן, דווקא התורה מהווה ביטוי עמוק של השקר והנפרדות, מכיוון שהיא משקרת לאדם בשם האמת ובשם אלוהים, וכך היא מתעתעת באופן חמור יותר מכל שאר התפיסות בעולם. למה אליעד טוען שמשה ... אליעד, קיבל את האלוהים המוגבל שמדברת עליו התורה, ולא את האלוהים הבלתי מוגבל האמיתי. איך האדם יכול להבין את הנפרדות והאחדות באמת? הפתרון שאליעד כהן מציע הוא שהאדם צריך לחפש את האמת ללא פחד, לחקור ולהבין את מהות הבורא עצמו. כאשר האדם יגיע להבנת האלוהים האמיתי, הוא יצליח להבין את הנפרדות, את הרצון הראשון של הבורא, ואת שורש הטיפשות והשקר של העולם. רק אז האדם יבין באופן ודאי ומוחלט שהתורה היא השטן והיא רק צמצום וביטוי קטן של אלוהים ... שיחקור ויבין לעומק את מהות האלוהות, יגלה שכל מערכת החוקים והאמונות הדתיות הן רק אשליות וסטיות מהאמת האבסולוטית, שהיא האחדות השלמה של המציאות. למה קיימת נפרדות במציאות? למה התורה נחשבת לשטן בהתגלמותו? האם משה רבנו היה פחדן? מה הקשר בין נפרדות ואחדות? האם אלוהים באמת מוגבל? איך להבין את מהות האלוהים?

פירוק הרצון העצמי של הנפרדות, על ידי השכל של האחדות וכאן יתבאר, איך יכול האדם לפרק ולנטרל את כל הרצונות שלו, הרצונות של הנפרדות, על ידי שימוש בשכל של האחדות? והעניין הוא, כי יש שני סוגים של רצונות או אפילו שלושה. והסוג הראשון, הוא רצון רגיל, שבו האדם רוצה ... חוויית שתיקה, שהרצון של האדם שותק. ויש גם עוד מצב נוסף, שבו, כאשר האדם נמצא בשעת ביטול לשכל של האחדות, אז אין לאדם שום רצון כלל. כי בשעת ביטול לאחדות, אין שום תודעה עצמית ושום רצון כלל, אפילו לא רצון, שאפשר להגדירו כרצון שאינו מוגדר. וזהו הרצון הלא מוגדר ... רצון מוגדר, אבל יש הנאה אין סופית, מהעדר רצון מוגדר וסופי. ובנוסף, הנאה של מילוי רצון סופי, היא גם שקר. כי היא יותר רע, מאשר טוב, והחיסרון, גדול מהיתרון, ביחס לשלמות. כי תמיד יש בתת מודע רצון לאין סוף ... שום סבל כלל. והאדם סובל, רק בגלל ההנאות הסופיות שלו. דהיינו, הנאות שנובעות ממילוי של רצון מוגדר. ובלי ההנאות השקריות האלו, לא היה האדם סובל כלל. והשאלה הנשאלת היא, איך יכול האדם להגיע למצב של רצון שאינו מוגדר, או ... שעל האדם לא להאמין לעצמו, אפילו לא כחוט השערה. ולא להאמין לעצמך פירושו, שעל האדם לא לקבל שום הנחת יסוד שיש לו, כמובנת מאליה, ולא להאמין לשום רצון ולשום שכל עצמי. עד שהשכל והידיעה, מתבררים כאמת מוחלטת. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא מאמין לשקרים, שבהם הוא בטעות משקר את עצמו. ובפועל זה אומר, שעל האדם להבין, שהסבל שלו הוא רק בגלל הרצון העצמי המוגדר שלו. ועל האדם ... משאר המציאות. ואם האדם היה מבין את זה באמת, ממילא הרצון העצמי המוגדר של האדם היה מתבטל. כי האדם משקר את עצמו, בשקר של גן עדן. שאומר, שמחר בעתיד כלשהו וברגע אחר, יהיה יותר טוב, אם המציאות תהיה כך או אחרת. והאדם ... ולשאול את עצמו, מה האמת? האם באמת ראוי לרצות את הדבר הזה, יותר מאשר דבר אחר? ואם האדם ימשיך לשקר את עצמו, הוא גם ימשיך לסבול. והמציאות היא רחמנית, אבל הטיפשות של האדם היא אכזרית. והאדם יכול בקלות לנטרל ... מהי תכלית העולם והחיים, ממילא האדם לא באמת מבין, מהם הטוב והרע. וממילא הרצונות של האדם, הם רצונות של שקר ושל סבל. והחכם האמיתי, יודע שברמה הפנימית של המציאות, אין שום מושג תכלית כלל (ולא שאין תכלית, אלא שאין ... הצורה הזאת, יותר טובה מאשר צורה אחרת? ומה הסיבה שזה טוב וזה רע? והאדם לא מתפשר ולא מאמין לטיפשות ולשקרים של עצמו, אלא מחפש את ההבנה המוחלטת שאין בה שום ניגודיות כלל, אז על ידי זה האדם מקבל שכל, ...

נפרדות, שהיא כולה אחדות - חיבור הנפרדות והאחדות הטעות הגדולה ביותר של האדם היא, שהוא מפריד, בין היש לבין האין. דהיינו, בין הנפרדות (יש), לבין האחדות (אין). ובגלל ההפרדה הזאת, נדמה לאדם שהאחדות לא קיימת כלל, ושאחדות פירושו ההעדר המוחלט של הנפרדות. כי הרי האחדות מנוגדת לנפרדות, ואכ אחדות פירושו העדר מוחלט. ומשום כך נדמה לבני האדם, שהחכם האמיתי / המציאות, הם מציאות של נפרדות. כי אחדות, היא העדר מוחלט של נפרדות. והחכם האמיתי / המציאות, הם בתוך נפרדות של זמן ומקום, ואכ גם הם בנפרדות ממש, שהיא נפרדת מהאין המוחלט שהוא האחדות. והאדם אינו מבין שזה הכל רק מחמת טעות מחשבתו, שנדמה לו שהיש והאין נפרדים זה מזה, ועל ידי זה הוא מפריד, בין צורת הנפרדות לבין צורת האחדות. והאדם אינו מבין, שגם האחדות וגם הנפרדות, אלו רק צורות של אחדות גדולה עוד יותר, שהיא האחדות האמיתית, ששם הכל אחד ממש. ושם, צורת האחדות וצורת הנפרדות, מתאחדות והופכות להיות לישות אחת ממש. והוא נגד השכל של האדם, שהצורות שמנוגדות זו לזו מצד הגדרתן, הן יהיו ישות אחת ממש. ואעפכ, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם עוד לא הגיע אל האחדות האמיתית, נדמה לו, שלהגיע לאחדות, פירושו שהוא ייעלם לגמרי. כי באחדות, שהיא ההעדר המוחלט, אין שום תודעה עצמית כלל. וזו אכן האמת, אלא שזו אמת חלקית בלבד. כי באחדות האמיתית, הכל אחד ממש. ושם, התודעה של האדם עדיין קיימת, והעולם עדיין קיים, והנפרדות עדיין קיימת, והכל קיים כרגיל ממש. אלא, ששם, הקיום הנפרד, הוא זהה לגמרי להעדר הקיום המוחלט. והוא נגד השכל, ואעפכ הוא כך. כי מהות צורת הנפרדות וצורת האחדות, היא אחת ממש. וכאשר האדם זוכה להגיע לאחדות האמיתית, אז הוא רואה את האמת, שכל הנפרדות, היא אחדות ממש. ולא שאין נפרדות כלל, אלא שיש נפרדות, שהיא בבחינה אחת עם האין נפרדות כלל. שזאת ורק זאת, היא אחדות אמיתית של אמת, שמאחדת בתוכה את הנפרדות ואת האחדות, כישות אחת.

נפרדות, היא אחדות - למה שלמות הנפרדות, היא שלמות האחדות? ובו יתבאר, מדוע ולמה, שלמות הנפרדות ושלמות האחדות, היא אחת? דהיינו, שאין סוף נפרדות ואין סוף אחדות, זה אותו הדבר ממש. כי בעולם שלנו, יש גם מהות וגם צורה. והצורה, נפרדת מהמהות שלה. וכל זמן שהמהות נפרדת מהצורה, הרי שזו לא שלמות האחדות, כי המהות נפרדת מהצורה. אבל זו גם לא שלמות הנפרדות, כי הצורה מחוברת ונמצאת באחדות, עם המהות שלה. וגם אם הן אינן ישות אחת ממש, עדיין הצורה מחוברת בדרך כלשהי, למהות שלה. דהיינו, שיש גם אחדות וחיבור, של לפחות שתי ישויות, בכל מצב שהוא. כי שום דבר לא יכול להיות נפרד לגמרי, כי כל דבר ... מחובר תמיד. אבל כאשר הצורה והמהות הם אחד ממש, שההוויה והלבוש הם אחד ממש, אז מצד אחד זו שלמות האחדות. כי המהות לא נפרדת מהצורה, אלא הם אחד ממש. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי שום דבר לא נמצא באחדות עם שום דבר, כי יש רק ישות אחת ממש. ואז זו גם שלמות האחדות, כי אין ריבוי. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי יש ישות אחת, שהיא ככ נפרדת מכל דבר שהוא, עד ששום דבר אחר לא קיים מבלעדיה. כי תמיד יש מכנה משותף והוויה אחת, שמאחדת את הנפרדות. כי המקום / המציאות, הם מקיפים את הכל, והם מאחדים את כל מה שבתוכם. והמציאות, מקיפה את המהות והצורה, ומאחדת אותם. אבל כשיש רק ישות אחת ויחידה, שאפילו זמן ומקום אין, אז זו שלמות הנפרדות, שאין שום מכנה משותף ושום אחדות כלל. ובסיכומו של דבר, שלמות האחדות והנפרדות, היא אחד ממש.

אמונה - איך אפשר לחיות בעולם הנפרדות, בלי אמונה? כפי שהתבאר, האמונה השקרית היא שורש כל הרעות שיש בעולם, כולל כולן. וכל רע שיש בעולם, קיים רק בגלל אמונה שקרית. כי באמת, הכל מושלם. וכשהאדם מאמין שלא הכל מושלם, מיד הוא מרגיש חיסרון של נפרדות וכולי. ולכן צריך האדם לבטל את האמונה, שהיא שורש כל הרעות שיש בעולם. והשאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר לחיות ... להמשיך לחיות כאן בעולם שלנו בצורה רגילה, שימשיך להאמין ולחיות כאן בעולם שלנו בצורה הרגילה. ומי שמואס בחוויה של נפרדות, ורוצה להגיע לחוויה של העדר רצון נפרד מוחלט, אז, ביטול ועקירת כל האמונה, תביא את האדם לחוויית שלמות נצחית. ... המציאות שלנו, שם על האדם לזכך את עצמו מכל שמץ של אמונה. כגון לדוגמה, שאם האדם מבין בשכל של הנפרדות שלו, שהגוף שלו צריך לאכול, אין צורך להילחם ברצון הזה. כי המלחמה החיצונית, אינה נצרכת ואינה מועילה במאומה. אבל ...

שאלות - הנפרדות, היא שורש כל השאלות - איך לשאול ולראות, שהכל אחד ושאין שום שאלה? כי כמות המידע, היא אין סופית. ... צריך להבין את הכל. ולהבין את הכל, פירושו להבין את מהות הדבר. ומי שידע ויבין דבר אחד בשלמות, יגיע לאחדות של המציאות, שכוללת בתוכה את הכל. והנה, האדם כל הזמן נתקל בשאלות חדשות. ובכל פעם שיש לאדם תשובה, מיד ... האחד, שהוא התשובה של כל השאלות? והעניין הוא, כי לכל השאלות שיש בעולם, יש שורש אחד ויחיד. והוא, ניגוד ההפכים של היש והאין. כי בשורש המציאות, היש והאין הם אחד. וזאת השאלה החזקה ביותר בעולם, שהיא שורש כל השאלות. כי היא חיבור ההפכים המנוגדים, שהוא הפך כל המהות, של התפישה השכלית של האדם. והשאלה הזאת, היא השאלה היחידה שבאמת קיימת במציאות. וכל ... שונות של השאלה, האם יש או אין. כי כל השאלות שיש בעולם, נובעות, מכך שיש אצל האדם, חשיבה של נפרדות, בין שתי אפשרויות שונות. כגון לדוגמה, שהאדם מתלבט מה לעשות, שזה נובע רק משום, שהוא עושה הפרדה, בין האפשרויות ... שמצד האמת, מי שישתמש בשכל שלו, יראה שאין שום הבדל אמיתי, בין שום דבר לשום דבר, וכל ההבדלים, הם שקריים בלבד. ומי שרוצה לצאת מכל השאלות שלו, עליו להבין, שבעצם כל השאלות שלו, נובעות מתוך כך, שנדמה לו בטעות, ... בכלל שאין הבדל. כי האדם, בטוח שכן יש הבדל. ואעפכ, מי שרוצה לרפא את נפשו, עליו להטיל ספק בתפישת הנפרדות שלו. ועליו לברר את האמת ולשאול, האם באמת יש הבדל אמיתי, בין אם אני אעשה כך או אחרת? והאם ... אמיתי, בין התשובה הזאת, לבין תשובה אחרת, שנראית הפוכה ומנוגדת לה? וכאשר האדם שואל את זה, אז מיד קופץ השקר ואומר לו, ברור שיש הבדל, כי זה דבר אחד, וזה דבר אחר. וזה, יש צורה מסוימת, וזה, אין צורה ... צורה אחרת, וברור שיש הבדל בין הדברים האלו. וזהו מעשה שטן שמתעתע באדם. ועל האדם לחסל ולהוציא להורג, את השקר של הנפרדות. ואיך? על ידי זה שהאדם לא יאמין ולא יקבל שום תשובה, עד שהוא לא יבין באופן מוחלט, למה הדבר הוא כך ולא אחרת? כגון לדוגמה שהאדם מתלבט, האם באמת יש הבדל בין דבר לבין היפוכו. ועל האדם לשאול, למה יש הבדל בין הדבר הזה לבין הדבר הזה? ומה גורם לכך, שיהיה הבדל בין הדברים ... נמצא באמונה שגויה. כי אם האדם לא מבין בשלמות את מהות ההבדל, ואעפכ הוא ממשיך להתייחס לדבר בצורה של נפרדות, הרי שהוא מאמין לטעות, שגורמת לו לחשוב שיש נפרדות, בלי שהוא מבין מהי האמת. וגם מי שלא יתייחס לנפרדות, בלי להבין באמת, את האחדות, גם הוא טועה. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות, הוא טועה, ולא משנה, כיצד הוא מתייחס אליה. כי גם הנפרדות קיימת. ומצד האמת, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. אבל האדם שמתייחס לנפרדות או לאחדות, בלי להבין את המציאות, הוא טועה, והוא מוכרח להבין את מהות המציאות, ואת מהות ושורש ההבדלים שבין הצורות השונות שבמציאות. ומי שיברר את האמת עד הסוף באמת, דהיינו, ימסור את נפשו להבין, כיצד קיימת הנפרדות הזאת? ולמה יש את הנפרדות הזאת? ומה גורם לכך שהנפרדות תהיה קיימת? מי שימסור את נפשו להבין את הנל באמת, הוא יגלה שבכלל אין שום נפרדות כלל, אפילו לא כאשליה. אלא הכל אחד ממש. ואז כאשר האדם הולך עד הסוף ועד הקצה האחרון, של המאמץ להבין את המציאות, ולא לקבל כמובן מאליו את הנפרדות ואת ההפרדה שיש בין דבר לדבר, אלא האדם מוסר את נפשו להבין את מהות ההפרדה הזאת, אז על ידי ... אחד, וכל השאלות נעלמות לגמרי, ואז האדם חי חיים טובים באמת. ולא שהאדם מגלה שבשורש הכל אחד, ושאעפכ יש נפרדות. כי זאת לא הבנה של אחדות, וזאת הבנה שעדיין יש בה שאלות. כי עדיין יש הפרדה בין השורש והמהות, לבין הצורה. אלא מדובר על הבנה פנימית באמת, ששם האדם רואה את האמת, שהצורה נכללת במהותה, לישות אחת ממש. שאז אין שום שכל של נפרדות, ושום שאלה כלל. ויש נפרדות וגם אחדות, בו זמנית כישות אחת וכולי.

אחדות של אמת, שיוצרת את שלמות הנפרדות - מהי? ובו יתבאר, מהי אחדות של אמת? ולמה כאשר האדם מנסה להבין אותה, הוא בעצם גם מתרחק ממנה. ואעפכ הוא מתקרב אליה? וכולי. כי מצד האמת, הנפרדות והאחדות הם אחד. כי הצורה והמהות, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מנסה להתקרב אל האחדות, אז אם זו אחדות של אמת, זה גורם לו להרגיש טוב באופן מיידי. אך אם זו אחדות של שקר, אז זה גורם לו להמשיך להרגיש רע בצורות שונות. והכוונה היא, שכאשר האדם מחפש את האחדות, הוא בעצם יוצר שקר ונפרדות. כי להגיע באמת אל האחדות, פירושה, להבין באמת ובשלמות, שאין שום מהות כלל, שנפרדת מצורה חיצונית כלשהי, אלא הכל באשר לכל, זאת מהות אחת ויחידה, שהיא באחדות עם כל דבר שיש. ולמרות שהצורות נראות נפרדות, הרי שבאמת, הן מהות אחת ויחידה. וכאשר האדם מבין את האחדות הזאת של האמת, שהיא לא שוללת את הנפרדות, אלא רק משלימה אותה, והיא השלמות של הנפרדות, אז תכף ומיד הוא מרגיש, את השלמות של האחדות. אבל, מי שהוא נאחז באחדות של שקר, דהיינו, שהוא מנסה להשיג אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות שלנו, אחדות, שהיא צורה שונה מהיש, דהיינו, רק את האין, שהוא מנוגד ליש, אז הוא מרגיש רע בצורה שונה. משום שחיפוש האחדות השקרית הזאת, הוא בעצם יצירת נפרדות, בין האחדות לבין הנפרדות. וכיוב שהאדם חושב שאין שום סיבה לשום דבר, כי הכל אחד. והוא לא מבין שהכל אחד, פירושו שאין מושג ... שהכל אחד. דהיינו, ששום דבר, אינו משמעותי יותר מאשר דבר אחר. והכל ככ אחד, עד שאפילו חיפוש משמעות של שקר, גם הוא משמעותי באמת, בפני עצמו למען עצמו. והאחדות של אמת, היא שוללת את זה שהאדם חושב, שרק צורה ... לא מבין את הדבר הזה בשלמות, אז הוא חווה ריקנות וחוסר משמעות. וזה משום, שהוא נאחז באחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות. שהוא נאחז באחדות, שהיא שאין שום משמעות לנפרדות שלנו, ושהמשמעות האין סופית, היא נפרדת מכל הדברים כולם. ועל ידי המחשבה הזאת, האדם באמת חווה שהמשמעות נפרדת ורחוקה ... המשמעות האמיתית של כל המציאות כולה, שהיא המשמעות, מנקודת המבט, שלפני כל האירועים כולם. וזו עדיין הבנת אחדות של שקר. ואחכ על האדם להבין, שהמשמעות האין סופית, והשלמות האין סופית, שהיא כמובן לא נמצאת בתוך שום צורה כלל, כי ... פעם שהוא מתקרב לאחדות האמיתית, הוא תכף ומיד חווה את השלמות האמיתית, שיש בכל דבר. כי הוא זוכר ומבין, שהנפרדות והאחדות, הם ישות אחת ממש, ולכן האין סוף, מחובר אל הסוף באחדות אחת. וכאשר האדם מנסה להבין את האחדות ואת המהות ואת המחויב, אז הוא עושה זאת, על ידי זה שהוא מרחיק ממחשבתו את כל מה שהוא נפרדות / צורה / ואפשרי המציאות בלבד. ואז על ידי זה, האדם יוצר את שלמות הנפרדות, שבין האחדות לבין הנפרדות. כי כדי שהאדם יבין בשכל שלו מהי האחדות, לשם כך הוא מפריד אותה מהנפרדות. וכדי להבין את המהות, לשם כך האדם מפריד אותה מהצורות. ומצד אחד האדם מנסה להבין את האחדות והמהות, ומהצד השני הוא יוצר את שיא השקר. כי האמת היא, שהמהות והצורה הם אחד, והנפרדות והאחדות הם אחד בשלמות, עד שאין שום אחדות ומהות כלל, אלא הכל אחדות אחת אין סופית, למרות הנפרדות של הצורות. אבל האדם שמאמין לשכל שלו, שהיש והאין הם נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, את התגלמות ... רואה ומבין את האמת, שהכל אחד ממש. ושהכל הוא מחויב המציאות, למרות שהוא נראה כאפשרי המציאות. ואז האחדות נכללת בנפרדות בשלמות. ואז האדם כבר לא צריך להגדיר ולהפריד את האחדות מהנפרדות כדי להבין אותה, אלא הוא מצליח להבין אותה, להכיל אותה, לחשוב עליה, ולחוות אותה, בתוך הנפרדות עצמה. וכל זה, רק על ידי זה שהאדם רואה את האמת, שהכל אחד ממש. ושהאחדות האין סופית, ששם הכל ...

אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא? לפעמים תוהה האדם לעצמו, האם הוא נמצא באחדות או בנפרדות. וכמובן, שמי שתוהה לעצמו היכן הוא נמצא, הרי שהוא בנפרדות. כי באחדות, אין שום הפרדה בין נפרדות לאחדות, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובנוסף, מי שחושב שהוא באחדות, שישאל את עצמו, למה בעצם הוא משנה את המציאות? כי אם האדם באמת נמצא בחוויה של אחדות אמיתית, שהכל ממש מושלם אצלו, אז למה הוא משנה את המציאות?! וכמובן שהאדם יכול לתרץ כאן תירוצים שונים, למה הוא משנה את המציאות, למרות שהוא באחדות ובשלמות. אבל, כל זמן שהאדם מבין את השאלה עצמה, למה הוא משנה את המציאות, הרי שהוא לא באחדות כלל. כי באחדות האמיתית, אין שום הבדל כלל, בין משנה ללא משנה, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובסיכומו של דבר, מי שחווה הבדלה כלשהי, בין חוויה של אחדות לבין חוויה של נפרדות, הוא כמובן בחוויה של נפרדות.

האחדות - התלבטות בתהליך קבלת החלטות, נפרדות מול אחדות, איך לחזור אל האחדות, מה לשאול כדי לחוות אחדות למה מתלבטים בתהליך קבלת החלטות? אליעד כהן מסביר את הקושי בתהליך קבלת החלטות, באמצעות דוגמה של אדם שעומד בחנות ... נראית לו יפה יותר, אחרת מתאימה יותר לסגנון שלו, ושלישית אולי מתאימה לאירוע מסוים. עצם ההתלבטות נובעת מהתפיסה של נפרדות - הרגשה שכל אפשרות היא שונה ונפרדת מהשנייה. אולם אליעד כהן מציע נקודת מבט נוספת: אם האדם היה עיוור ... כזה, כל החולצות היו נראות לו זהות, ואז ההתלבטות הייתה נעלמת לחלוטין. מכאן עולה הבנה שהסיבה להתלבטות היא ההבחנה בנפרדות, ההבחנה שיש הבדל אמיתי בין האפשרויות השונות. ככל שיש יותר נפרדות, יש יותר התלבטות וקושי להחליט. איך אפשר לחזור לתחושת האחדות בתהליך קבלת החלטות? אליעד כהן מסביר כיצד אפשר לחזור לתחושה של אחדות על ידי התבוננות מעמיקה במהות של הדברים. הוא מדגים איך אפשר לעשות זאת באמצעות שאלות פשוטות אך עמוקות. אדם ... לבחירה הספציפית. ככל שאדם שואל את עצמו למה זה חשוב לי? יותר פעמים, כך הוא מתקרב חזרה אל תחושת האחדות, כי הוא מבין שההבדלים שיצרו את ההתלבטות מלכתחילה היו רק הבדלים חיצוניים, שטחיים, ולא הבדלים מהותיים. כיצד שאלת מה האמת מחזירה אותנו לאחדות? אליעד כהן מדגיש ששאלת המפתח לחזרה לתחושת האחדות היא השאלה מה האמת?. כאשר אדם עומד מול דילמה, אם הוא שואל את עצמו ברצינות האם באמת יש הבדל ... אינו קיים במהות הדברים אלא רק בצורה החיצונית. עצם התהליך של ההתבוננות והחקירה העצמית הזו מחזיר את האדם לתחושת האחדות, שבה אין הבדלים משמעותיים בין האפשרויות השונות. לדוגמה, האדם עשוי להבין שלא משנה איזו חולצה יבחר, התחושה האמיתית של סיפוק, שמחה או ביטחון תגיע מבפנים ולא תהיה תלויה בבחירה שלו. כלומר, הוא מגלה שההתלבטות שלו נבעה מאשליה של נפרדות, ולכן ברגע שהוא רואה את האמת הפנימית הזו, ההתלבטות מתפוגגת והוא חווה את תחושת האחדות. מהי נקודת המבט של האחדות לעומת נקודת המבט של הנפרדות? נקודת המבט של הנפרדות גורסת שכל אפשרות היא ייחודית, נפרדת, בעלת יתרונות וחסרונות משלה, ולכן קשה להחליט בין האפשרויות. לעומת זאת, נקודת המבט של האחדות רואה את המהות האחת שמאחורי כל האפשרויות. כאשר מסתכלים על המהות, מגלים שבסופו של דבר כל האפשרויות שוות במהותן, וההבדלים ביניהן הם הבדלים שטחיים בלבד. כדי לעבור מנקודת המבט של הנפרדות לנקודת המבט של האחדות, צריך לתרגל התבוננות ושאילת שאלות חוזרת ונשנית, עד שמגלים את המכנה המשותף המהותי בין כל האפשרויות. איך חקירה עצמית מובילה לחוויית האחדות? אליעד כהן מדגיש שחוויית האחדות מתאפשרת רק כאשר אדם מוכן לחקור לעומק את ההתלבטות שלו. אם אדם מתלבט בין שתי החלטות, הוא צריך לשאול ... עומד מאחורי ההתלבטות?. ככל שהחקירה העצמית עמוקה יותר, כך האדם מתקרב אל השורש של ההתלבטות, ושם הוא מגלה את האחדות. החקירה העצמית הזו מאפשרת לאדם להפסיק להיאחז בהבדלים המדומים ולראות את הדברים ממבט גבוה יותר, שבו אין באמת הבדל משמעותי בין הבחירות. כתוצאה מכך, ההתלבטות מתפוגגת, והאדם חווה חופש ואחדות. איך להפסיק להתלבט בהחלטות? מהי תחושת האחדות? איך להפסיק לדאוג ממה חושבים עלי? מה זה חקירה עצמית רוחנית? איך להבין שהכל אחד? איך לקבל החלטות בלי ...