🖨תכנות התת מודע / טכניקות מכירות / טכניקות שכנוע - איך ליצור הסכמה? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? איך לגרום למישהו לענות לך כן? איך לשכנע לקוח?וכאן אבאר עוד טכניקת מכירות וטכניקת שכנוע, שנעשית בצורה מניפולטיבית על תת המודע של האדם, ושגורמת לו לחשוב בצורה אינסטינקטיבית, את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ואבאר, איך לשאול שאלות מקדימות / שאלות הכנה שיגרמו לאדם להסכים איתך? ואבאר מה אסור לך לשאול מישהו לפני שאתה רוצה שהוא יסכים איתך על משהו? ואבאר איך אתה יכול לגרום למישהו להשיב לך בחיוב / בשלילה על מה שאתה רוצה? ומה משפיע על זה שהאדם עונה לך בחיוב / בשלילה? ואיך ליצור הסכמה עם אדם אחר? ואיך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? ועוד.
והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מכניס את האדם למצב רגשי תודעתי, שבו הוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, ואפילו מצב כזה, שלא רק שהוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אלא שהוא גם רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו. ואז כאשר האדם נמצא במצב תודעתי, שבו הוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, ושהוא רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אז ממילא אתה יכול לגרום לו להסכים עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים, גם אם הוא לא היה עושה את זה בצורה מודעת כאשר הוא מודע לעצמו.
והשאלה הנשאלת היא, איך באפשרותך לגרום לאדם למצב רגשי שבו הוא מסכים / רוצה להסכים איתך? והתשובה לכך היא, שניתן לעשות זאת על ידי זה שלפני שאתה מבקש מהאדם להסכים איתך על מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ולפני שאתה שואל את האדם האם הוא מסכים איתך על דבר כלשהו, לפני כן עליך לשאול אותו רצף של שאלות, שאתה יודע מראש שהוא יסכים איתך ועם דעתך, ושהוא בוודאות יחשוב כמו מה שאתה חושב.
ואתן כאן דוגמה כללית, שכמובן צריך לעשות אותה בהתאמה לאדם שאתה מדבר איתו. אבל הרעיון באופן כללי הוא, שנניח לדוגמה שאתה רוצה לגרום ללקוח לקנות את המוצר שלך. אז לפני שאתה מגיע איתו לנקודת ההחלטה שבה הוא צריך להחליט אם לקנות את המוצר שלך או לא, אז לפני כן עליך לשאול אותו שאלות, שאתה יודע מראש שהוא ישיב עליהן בחיוב.
כגון לדוגמה, האם אתה רוצה ליהנות יותר בחיים? תשובה: כן. האם אתה רוצה לשדרג את עצמך: תשובה: כן. האם אתה רוצה שהילדים שלך יאהבו אותך יותר? תשובה: כן. האם אתה אוהב את עצמך? תשובה: כן. האם תקנה את המוצר הזה, שיגרום לך לשדרוג / הנאה / שהילדים שלך יאהבו אותך, והכל בגלל שאתה אוהב את עצמך? תשובה: כן!
או לדוגמה נניח שאתה רוצה לשכנע את הילד שלך ללכת לישון מוקדם. אז אם תגיד לו מיד, אתה מוכן ללכת לישון מוקדם? אז יכול להיות שהוא יאמר כן ויכול להיות שהוא יאמר לא.
אבל אם לפני שאתה שואל אותו אם הוא מוכן ללכת לישון מוקדם, תשאל אותו שאלות שאתה יודע שהוא יסכים איתך ואפילו ירצה מאוד להסכים איתך, כגון לדוגמה: תרצה מחר לבוא איתי למקום שאתה יודע שהוא ירצה לבוא איתך? תרצה מחר שאקנה לך דבר שאתה יודע שהוא ירצה שתקנה לו? תרצה שאני אעשה דבר שאתה יודע שהוא ירצה שתעשה? אז כאשר אתה שואל אותו את השאלות האלו, אז המוח שלו נכנס למצב תודעתי שהוא מסכים איתך. ולא רק שהוא מסכים איתך, אלא גם שהוא היה רוצה שמה שאתה רוצה שיקרה, שזה באמת יקרה.
או לדוגמה: נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו לעשות דבר כלשהו. אז אם תשאל בצורה ישירה, האם תרצה לעשות X? יכול להיות שהוא יאמר כן או לא. אבל אם לפני כן תשאל אותו, מה דעתך ש... על משהו שאתה יודע שהוא יענה לך בחיוב ותשובה חיובית. ותעשה את זה מספר פעמים, אז בכך אתה מכניס את האדם למצב תודעתי שהוא רוצה להסכים / מסכים איתך. ואז יש הרבה יותר סיכוי שהוא יסכים איתך גם על הדבר שבלי המניפולציה הזאת, היה פחות סיכוי שהוא יסכים איתך.
ואבהיר עוד, שיש שני מצבים: והמצב הראשון הוא מצב שבו האדם השני מסכים איתך באופן פסיבי על מה שאתה אומר לו, אבל אין לו תועלת אישית מכך שהוא מסכים איתך. כגון לדוגמה שאתה שואל מישהו, השעה עכשיו היא X? והוא מסכים איתך, שאכן זאת השעה. שבצורה כזאת לדוגמה, אומנם יצרת עם האדם הסכמה חיובית עם מה ששאלת, אבל הוא לא נמצא במצב רגשי שבו הוא רוצה להסכים איתך. כי לא יצאה לו שום תועלת רגשית, מכך שהוא הסכים איתך. והוא אומנם מוכן להסכים איתך, אבל לא רוצה ובעל אינטרס להסכים איתך.
או לדוגמה אתה שואל את האדם שאלה, שאתה יודע בוודאות שהוא ישיב עליה בחיוב. אבל זאת שאלה אינפורמטיבית טכנית, שאין לה השפעה על מצב רוחו של האדם השני. ז"א האדם השני לא מפיק הנאה ותועלת רגשית, מכך שהוא השיב בחיוב למה שענית לו. שבצורת שאלות כאלו, מצד אחד אתה מכניס את האדם למצב תודעתי שהוא מתרגל להסכים איתך ולהשיב לך בחיוב, אבל עדיין יש מצב יותר חזק, שבו הוא נכנס למצב רגשי שהוא רוצה להסכים איתך.
ואת זה עושים על ידי שאלות, שאתה יודע שלא רק שהוא ישיב עליהן בחיוב, כי זאת האמת ברמה הטכנית, אלא שהוא ירצה להשיב עליהן בחיוב, כי הן משרתות את המטרה שלו ואת האינטרס שלו. ואז האדם נכנס למצב רגשי, שבו הוא רוצה להסכים איתך באופן אקטיבי. ואז ממצב כזה, הרבה יותר קל ליצור הסכמה גם על דבר נוסף.
ויש כאן עוד רמת תחכום נוספת, והיא, שאחרי שאתה שואל את האדם את הדבר המרכזי שאתה מלכתחילה רצית שהוא יסכים איתך, אז כאשר הוא מסכים איתך, אתה מיד ממשיך לשאול אותו שאלות נוספות, שאתה יודע שהוא ירצה להשיב עליהן בחיוב. כדי להשתיק אצלו את תחושת הספק שלו, לגבי התשובה שהוא השיב לך. וכדי, שגם אם יתעורר ספק אצל השומע, מיד כבר הוא נכנס שוב פעם למצב של רצון להסכים איתך.
ויש כאן עוד דרך פעולה נוספת, שאם כאשר שאלת את השאלה המרכזית שלך, לא קיבלת הסכמה על מה שרצית שהוא יסכים איתך, גם אם קיבלת דחייה וגם אם קיבלת תחושת ספק בלבד. דהיינו, שאתה רואה שהוא מבטא חוסר הסכמה ברור, או שהוא מבטא תחושה של ספק והתלבטות, במקרה כזה אתה יכול "בצורה טבעית" להתעלם ממה ששאלת אותו וממה שהוא ענה לך, ופשוט להמשיך לשאול אותו רצף שאלות שאתה יודע שהוא ירצה להסכים איתך, כדי להגדיל אצלו את תחושת הרצון להסכים איתך. ואז...
תורת המכירות / שכנוע - להפוך את האפשרי למחויב - איך לשכנע? איך למכור? איך לגרום למישהו לחשוב כמוך? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך ליצור אמון? איך לגרום למישהו להסכים איתך?תורת המכירות / שכנוע - להפוך את האפשרי למחויב - איך לשכנע? איך למכור? איך לגרום למישהו לחשוב כמוך? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך ליצור אמון? איך לגרום למישהו להסכים איתך? וכאן אבאר, איך אפשר להפוך את האפשרי למחויב. דהיינו, איך אפשר לקחת רעיון כלשהו, שהוא לא חייב להיות נכון, אלא שהוא רק יכול להיות נכון. ואיך אפשר לגרום למישהו אחר, להיות בטוח שאותו הדבר הוא מוכרח להיות נכון, למרות שיש רק אפשרות שהוא נכון. הסבר: אפשרי המציאות = דבר שהנכונות שלו, אינה מחויבת, אלא רק ... לא נכון. מחויב המציאות = דבר שהנכונות שלו היא מחויבת, ושהיא אינה יכולה להיות לא נכונה. בכל תהליך של מכירה ושכנוע, יש המרה של דבר שהוא אפשרי לדבר שהוא מחויב. כי מצד האמת האובייקטיבית לגמרי, שום דבר אינו מחויב, ושום ... היא לא הגיונית בעיניך, עדיין היא אפשרית. וממילא, כל דעה שהיא, היא רק אפשרית בלבד. וכאשר אתה מנסה לדוגמה לגרום ללקוח לקנות את המוצר שלך, האמת היא, שהוא אף פעם לא מוכרח לקנות את המוצר שלך והוא אף פעם לא מוכרח להסכים איתך. כי מצד האמת, למטבע יש צדדים שונים. ומצד אחד של המטבע, אכן הלקוח צריך לקנות את המוצר שלך. אבל מצדדים אחרים, הוא לא צריך לקנות את המוצר שלך. וכדי לסגור עסקה, דהיינו, כדי שהעסקה עם הלקוח תתבצע, בשביל זה עליך להראות לו רק צד אחד של המטבע. ולגרום לו להרגיש ולחשוב ולהבין, שהוא רואה את כל המטבע כולה. כי בעולם היחסי שלנו, מנסים לגרום ללקוח להיצמד לנקודת מבט מסוימת, ולבצע פעולה מוגדרת וספציפית כלשהי, שהיא רכישת המוצר שלך. ואם הלקוח כל הזמן יראה גם את האפשרות שיותר טוב שהוא לא יקנה את המוצר שלך, ואם הלקוח כל הזמן יראה את נקודת המבט, שהוא לא באמת חייב לקנות את המוצר שלך, ואז האדם יראה כל הזמן, ... יכול להיות צודק, זה מקטין את הסיכוי לכך שהוא יעשה בדיוק את מה שאתה רוצה שהוא ייעשה. ותהליך של מכירה הוא תהליך יחסי, שבו רוצים לגרום לאדם לשנות את עמדתו, ולהיצמד לאמת יחסית ומוגדרת כלשהי. ובתהליך כזה צריך בעצם להפוך את האפשרי למחויב. דהיינו, צריך לגרום לדעה שלך שהיא רק אפשרית, להפוך להיות מחויבת אצל הלקוח שלך, ושהוא יהיה בטוח, שרק אתה צודק, ושהוא מוכרח לקנות את המוצר שלך. והשאלה היא, איך הופכים את האפשרי למחויב, ואיך גורמים לדבר שהוא נכון רק בצורה יחסית, ... דהיינו, ככל שהאדם מבין טוב יותר את התהליך ההפוך, שבו הוא יכול לקחת כל דבר שהאדם בטוח שהוא נכון, ולשכנע אותו שהוא לא נכון, ושהוא לא רק נכון, שזה תהליך של הפיכת המחויב לאפשרי. שלאדם נראה שדבר כלשהו הוא ... ביארתי את כל הנושאים האלו במקומות אחרים. ועכשיו נסביר, כיצד אפשר להפוך דבר שהוא אפשרי למחויב. דהיינו, איך אפשר לגרום ללקוח שלך לחשוב שרק אתה צודק, ושהוא רק חייב לרכוש את המוצר שלך, ושאין שום אפשרות בעולם, שהוא לא ירכוש את המוצר שלך. ואסביר, איך אפשר לשכנע מישהו, שאתה רק צודק ושאך ורק אתה צודק, ושאין שום אפשרות בעולם שגם הוא צודק, אלא שרק אתה צודק. ואסביר ... אם בהתחלה תגיד בצורה מוחלטת שרק אתה צודק, אז מצד אחד זה יכול לעבוד. אבל מצד שני זה יכול ליצור תמרור אזהרה בולט מידי, שאומר שאתה שקרן שלא אומר את האמת. כי האמת האובייקטיבית היא, שאתה גם צודק וגם ... ולכן כאשר מנסים להפוך דבר ללגיטימי, אז צריך להתחיל לדבר עליו בצורה יחסית, שגם הוא נכון, ושקיימת האפשרות לכך שהלקוח יקנה את המוצר. ולא תמיד כדאי להתחיל לדבר בצורה מוחלטת, אלא להתחיל לדבר בצורה יחסית. ואחכ לאט לאט מתחילים ... מה שרוצים שהאדם יאמין, ולעטוף לו את זה בצורה הגיונית ושכלית, בלי להזכיר שום מילה של אמונה. כאשר בעצם מוכרים לו אמונה, בעטיפה של שכל. ועוד נקודת התבוננות בעניין, והיא, שכאשר רוצים לשחרר את האדם מהאחיזה שלו בדעה הנגדית, שם כן צריך להפעיל טכניקות של המרה ממחויב לאפשרי. דהיינו, בלי שום אמונה, רק שכל נקי, ורק אמת מוחלטת, עם הטלת ספק בכל דבר. ... בצורה אובייקטיבית, שX הוא יפה, מנקודת מבט אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. וגם כאן, המסר העיקרי הוא, שמי שרוצה להיות מומחה מכירות / מומחה שיווק / מומחה שכנוע וכולי, עליו ללמוד היטב לעומק, את ההבדלים שבין דבר שהוא מחויב לבין דבר שהוא אפשרי. ועליו לדעת ברמת כל מילה של דיבור, האם היא מחייבת את הדבר, או מאפשרת אותו. ואז בזמן אמת האדם יודע איך לשכנע את מי שהוא רוצה במה שהוא רוצה.
NLP, איך ליצור הסכמה? מחויב לפני אפשרי, אפשרי לפני מחויב, איך לגרום למישהו להסכים איתך? לשכנע את הבוס, איך יוצרים הסכמה? איך משכנעים אנשים? איך לשכנע אנשים? טיפים לשכנועNLP, איך ליצור הסכמה? מחויב לפני אפשרי, אפשרי לפני מחויב, איך לגרום למישהו להסכים איתך? לשכנע את הבוס, איך יוצרים הסכמה? איך משכנעים אנשים? איך לשכנע אנשים? טיפים לשכנועNLP, איך ליצור הסכמה? מחויב לפני אפשרי, אפשרי לפני מחויב, איך לגרום למישהו להסכים איתך? לשכנע את הבוס, איך יוצרים הסכמה? איך משכנעים אנשים? איך לשכנע אנשים? טיפים לשכנוע איך לגרום למישהו להסכים איתך? טיפים לשכנוע ההרצאה עוסקת בשיטות לשכנוע ויצירת הסכמה, תוך הבנת מנגנוני השפעה במוח האנושי, בעיקר בהקשר של NLP (תכנות נוירו - לשוני). אליעד מציע טכניקות לשימוש במצבים של שכנוע, במיוחד כאשר מדובר בעניין של בקשות, כמו בקשה לחופשה בעבודה, ובדוגמאות אחרות. מהי הדרך הנכונה לבקש חופשה? אליעד מציין ... הבקשה לא רק תלוי בשאלה עצמה, אלא גם בהקשר הכללי של יחסי העבודה עם המנהל. מהם המנגנונים הפסיכולוגיים מאחורי שכנוע? כשהמוח האנושי מקבל בקשה מסוימת, הוא נוטה להפעיל מנגנונים של סיבתיות. אליעד מסביר את התהליך שבו אדם מציב סיבה אפשרית לשיחה או לבקשה, וכיצד הדבר יכול לשמש לשכנוע. לדוגמה, אם אתה רוצה לשכנע מישהו לתת לך משהו, הצגת סיבה שהיא מקובלת או מתקבלת על הדעת יכולה לשנות את התוצאה. מהו היתרון של הצגת ... מחויבות כלשהי, אתה למעשה נותן לו תחושת שליטה על המצב. דרך זו מפחיתה את ההתנגדות הפנימית ומגדילה את הסיכוי להסכמה. לדוגמה, אם אתה רוצה לבקש חופשה, במקום לשאול אם מגיע לך חופשה, אתה מציין שאתה צברת ימי חופשה ואז ... חובתיות שנוצרת אצל אדם אחרי שהוא מסכים לכמה דברים. ברגע שהמוח כבר קיבל סדרת הסכמות, הוא נוטה להרגיש מחויב להסכים גם לבקשות נוספות. הוא מסביר כיצד ניתן להפעיל מניפולציות על המוח האנושי כדי ליצור הסכמה, באמצעות הצגת דרכי שכנוע שהן יותר גמישות ולא מחייבות. כך לדוגמה, אם אתה מבקש חופשה ומציין שבאת לצבור את החופשה, המוח של הבוס ירגיש יותר מחויב להסכים כי זו תחושת סיבתיות שמובילה להסכמה טבעית. מהי חשיבות השימוש בהסברים אסוציאטיביים? בהסברים אסוציאטיביים, המוח האנושי לא תמיד בודק את כל הנתונים המלאים, הוא מקשר ... הוא לא תמיד מבצע חשיבה סיבתית מדויקת, אלא מקבל את ההסבר על פי האסוציאציות שהמוח בונה. דרך זו של שכנוע לא תמיד עוסקת בעובדות מדויקות, אלא באסוציאציות שגורמות לאדם להסכים או לדחות את הבקשה. מהי החשיבות של סדר השאלות בעת שכנוע? המרצה מדבר על טכניקות שכנוע שמבוססות על סדר השאלות. לדוגמה, אם אתה שואל שאלה שתחייב את האדם להסכים איתך על דבר מה בסיסי וקל להסכים לו, תוכל להנחות אותו בהמשך להסכים גם לבקשה יותר מורכבת. השיטה הזו מאפשרת לאדם להרגיש כי הוא כבר הסכים למשהו, ולכן ההסכמה לבקשה הבאה תהיה קלה יותר. איך להשתמש בשכנוע בהקשרים שונים? לדוגמה, אם אתה רוצה לשכנע מישהו לאכול משהו מסוים, אתה יכול להציג זאת כפתרון למצב לא נעים (כמו רעב). הצגת אפשרויות בצורה שאינה מרגישה כפייתית, תורמת ליצירת הסכמה. דיבור על דברים אפשריים ולא מחייבים עשוי להוריד התנגדות, לעומת הצגת מחויבות מיידית שיכולה להפעיל התנגדות פסיכולוגית. איך מניפולציות יכולות לשפר את שכנוע? אליעד מסביר את התפקיד של מניפולציות עדינות בשכנוע, וכיצד השגת תחושת מחויבות יכולה לשפר את הסיכוי שבן אדם יסכים לבקשה מסוימת. הוא מסביר את השיטה בה האדם מציב אפשרות של הסכמה לפני שהוא מציב את הבקשה המרכזית. זהו מנגנון שבו התחושה של המחויבות מתחילה לפני שבן אדם פועל, מה שמגביר את הסיכוי שהוא יגיב בצורה חיובית. מהי הדרך היעילה ביותר לשכנע את הבוס? לסיכום, אליעד מדגיש את הצורך להפעיל מניפולציות מסוימות כאשר אנו מציגים בקשה או שאלה לבוס. הוא ממליץ להציג את הבקשה בצורה שתשדר כוונה לחיוב, ולא ליצור תחושה של תוקפנות או דרישה. כל בקשה צריכה להיבנות על בסיס תחושת מחויבות והסכמה קודם לכך. איך לשכנע אנשים? מה זה NLP? איך לשכנע את הבוס? טיפים לשכנוע סיבות אפשריות ומחויבות
איך ליצור הסכמה בוויכוחים? איך להגיע להסכמה? איך לנהל דיונים יעילים? איך יוצרים הסכמה? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתווכח נכון? איך לא לריב? איך מסכימים על משהו? לבדוק על מה כן מסכימים, לבדוק למה לא מסכימים, להסביר את עצמךאיך ליצור הסכמה בוויכוחים? איך להגיע להסכמה? איך לנהל דיונים יעילים? איך יוצרים הסכמה? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתווכח נכון? איך לא לריב? איך מסכימים על משהו? לבדוק על מה כן מסכימים, לבדוק למה לא מסכימים, להסביר את עצמךאיך ליצור הסכמה בוויכוחים? איך להגיע להסכמה? איך לנהל דיונים יעילים? איך יוצרים הסכמה? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתווכח נכון? איך לא לריב? איך מסכימים על משהו? לבדוק על מה כן מסכימים, לבדוק למה לא מסכימים, להסביר את עצמך איך אפשר להגיע להסכמה בזמן ויכוח? כאשר מתמודדים עם ויכוח או אי - הסכמה בין שני אנשים, חשוב להבין תחילה את המטרה: האם המטרה היא להוכיח מי צודק, או להגיע להסכמה ולמנוע את הריב. אליעד כהן מסביר כי אם שני הצדדים מעוניינים באמת להגיע להסכמה, יש שיטה פשוטה וברורה שעליהם לפעול לפיה. למה כדאי להתחיל במה שמסכימים עליו? הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לשאול את השאלה: על מה אנחנו מסכימים? המטרה בשלב הזה היא להציף את כל הנקודות שעליהן קיימת כבר הסכמה. לדוגמה, כאשר בני זוג מתווכחים, במקום לצלול מיד לנקודות שבהן לא מסכימים, כדאי להתחיל מנקודות בסיסיות שעליהן קיימת הסכמה, כמו: האם אנחנו מסכימים שאנחנו בני זוג?, האם אנחנו מסכימים שאנחנו אוהבים זה את זה?, או האם אנחנו מסכימים שאנחנו רוצים שיהיה לנו טוב?. כך גם בדוגמה פוליטית: אדם ימני ואדם שמאלני יכולים תחילה להסכים על דברים בסיסיים, כגון האם שנינו מסכימים שאנחנו אזרחי אותה מדינה?, האם אנחנו מסכימים ששנינו רוצים שיהיה טוב למדינה?, ... יותר להגיע להבנה ולהתקדם לנקודות השנויות במחלוקת. מה עושים כשלא מסכימים על נקודה ספציפית? כאשר מגיעים לנושא שבו אין הסכמה, הצעד הבא הוא לנסות להבין למה כל צד חושב את מה שהוא חושב. לדוגמה, אם צד אחד חושב שהכי ... המסקנות אכן נכונות. איך לפרק אי - הסכמות מורכבות? אם מגיעים לנושא מורכב או עמוק מדי, שעדיין לא מצליחים להסכים עליו, אליעד כהן ממליץ לפרק את הנושא לחלקים קטנים יותר ויותר. בכל פעם שיש אי - הסכמה על חלק מסוים, עוצרים ושואלים: למה אני חושב את מה שאני חושב? ומנסים שוב להגיע להסכמה בחלק קטן עוד יותר של הנושא. לדוגמה, במקרה של אדם שחושב שרודפים אחריו פילים (סכיזופרן), אין טעם פשוט להגיד לו שהוא טועה או לשכנע אותו בכוח. במקום זאת, צריך לשאול אותו למה הוא מאמין בכך. אם הוא לא מסוגל לענות, צריך לפרק את ... שיש לך עיניים?, האם אנחנו מסכימים שמה שרואים בעיניים אמור לשקף את המציאות?. כך אפשר למצוא נקודת אי - הסכמה מדויקת יותר, ולטפל בה. האם חייבים להגיע להסכמה מוחלטת? אליעד כהן מסביר כי לפעמים לא ניתן להגיע להסכמה מוחלטת. במקרה כזה, ישנה אפשרות להסכים על כך שלא ניתן להוכיח מי צודק יותר, או להסכים שלא להסכים. חשוב להדגיש שאין מדובר פשוט בהסכמה שרירותית, אלא בהבנה אמיתית של שני הצדדים שאכן לא ניתן להוכיח מי צודק ... חושב כפי שהוא חושב. לבחון כל חלק בפני עצמו עד שמגיעים לנקודה ספציפית של אי - הסכמה. לא לנסות לשכנע את הצד השני בכוח, אלא להבין לעומק את הנחות היסוד שלו ושלך. אם אי אפשר להגיע להסכמה מלאה, להסכים על כך שלא ניתן להוכיח מי צודק יותר. השיטה הזו יעילה מאוד במניעת כעסים, תסכולים ורגשות שליליים, שכן היא מתמקדת בהבנה עמוקה ולא במאבקי כוח. האם צריך תמיד לשכנע את האחר? לא תמיד חייבים לשכנע את האחר בצדקתנו. לפעמים מספיק להבין היטב למה אנחנו חושבים את מה שאנחנו חושבים, ולכבד את זכותו של האחר ... קיצוניים, כמו אדם עם דעות לא רציונליות או משובשות, לפעמים המטרה היא פשוט להבין אותו טוב יותר, ולאו דווקא לשכנע אותו שהוא טועה. לבסוף, אליעד מדגיש שהכי חשוב הוא שהאדם יהיה מסוגל להגיע להסכמה פנימית עם עצמו, ושהמחלוקת הפנימית שלו תיפתר, שכן הרבה מהקשיים בחיים נובעים מחוסר הסכמה פנימית. יצירת הסכמה ניהול דיונים איך לשכנע מישהו? איך לגרום למישהו להבין אותך? נסכים שלא נסכים האם חייבים להגיע להסכמה? תקשורת בין אישית איך ליצור הסכמה בוויכוחים? איך להגיע להסכמה? איך לנהל דיונים יעילים? בפני מי שמתמודד עם ויכוח או מחלוקות, השאלה המרכזית היא איך להגיע להסכמה או לפחות לשוחח בצורה יעילה ומבוססת על כבוד הדדי. איך לגרום למישהו להסכים איתך או איך לא להיגרר לריב? אליעד מציע שיטה שיכולה לעזור לשני הצדדים להפסיק לריב ולהתחיל להבין אחד את השני, ... הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה אחרי שמפרקים את הנושא לחלקים, חשוב לא לנסות להכות על ראשו של השני או לשכנע אותו בכוח. במקום זאת, על כל צד לשאול את עצמו: למה אני חושב את מה שאני חושב? אם הוויכוח ... הדרך להגעה אליה. האם חייבים להגיע להסכמה מוחלטת? אם הגעתם לנקודה שבה אין הסכמה מלאה, אליעד מציע את האפשרות להסכים שלא להסכים. כלומר, לא בהכרח צריך להגיע להסכמה מוחלטת על כל נושא. במקום זאת, אפשר להכיר בכך ששני הצדדים צודקים על ... משובשות? במקרים קיצוניים, כמו כשמתמודדים עם אדם שסובל מסכיזופרניה (למשל, אדם שמאמין שרודפים אחריו פילים), אליעד מציין שאין צורך לשכנע אותו בטעותו בהכרח. במקום לשכנע אותו שאין פילים, יש לשאול אותו למה הוא מאמין בכך. באופן זה, תוכל להבין את הנחות היסוד שלו ולבחון ... שהוא חושב ולפרק את הנושא לחלקים יותר קטנים. כך, תהליך זה עשוי להוביל להסכמה על חלקים מסוימים, ואולי גם להסכים שלא ניתן להוכיח מי צודק. יצירת הסכמה ניהול דיונים וויכוחים הסכמה במחלוקות תקשורת בין אישית יצירת הסכמה, ניהול דיונים, תקשורת בין אישית, איך לשכנע מישהו? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לטפל בסכיזופרן? האם מחויב להגיע להסכמה? על מה כן מסכימים? נסכים שלא נסכים, הסכמה שאין הסכמה, האם חייבים להסכים? מתי לא חייבים להסכים?
איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק?איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק?איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק? איך לרפא סכיזופרניה והפרעות ... לטיפול בהפרעות נפשיות קשות, כגון סכיזופרניה, פרנויה והפרעות אישיות שונות, מתבססת על בירור האמת יחד עם המטופל, במקום ניסיון לשכנעו שהוא טועה. הרעיון המרכזי הוא שלא נכון לנסות לשכנע אדם עם תפיסות שווא שהן שגויות, אלא צריך לנהל איתו דיאלוג אמיתי ולברר יחד איתו האם הוא צודק או לא. למה גישה ישירה לשכנוע בדרך כלל נכשלת? הטעות הנפוצה בטיפול בסכיזופרנים ואנשים עם מחשבות שווא היא שהמטפל מניח מראש שהוא הבריא ושהמטופל הוא ... האם ראית אותה?, היכן בדיוק היא מוסתרת?. בדיקה כזו יוצרת אמון ותחושה אצל המטופל שמתייחסים אליו ברצינות, ובכך מקרבת להסכמה ולהבנה הדדית. אליעד מבטיח שבמאה אחוז מהמקרים שבהם מתייחסים ברצינות לטענות המטופל ובודקים איתו ביחד, מגיעים בסופו של דבר להסכמה. או שמגלים שאכן יש מצלמה, או שמגלים שאין מצלמה, או שמגיעים להבנה עמוקה יותר לגבי המקור של מחשבת השווא. ... כבוד הדדי ושל פתיחות אמיתית בין המטפל למטופל. אם המטפל בטוח שהוא צודק ושאינו יכול לטעות, הוא לא יצליח לשכנע את המטופל ואף לא יוכל להבין את נקודת המבט שלו. לעומת זאת, כשהמטפל בא מתוך הבנה שאולי המטופל צודק, ... מחשבותיו ורגשותיו. עצם היחס המכבד גורם למטופל להיות פחות מתגונן ויותר פתוח לשינוי אמיתי. כיצד הגישה הזו מתאימה למצבי שכנוע בחיי היומיום? אליעד כהן מסביר שהשיטה מתאימה לא רק להפרעות נפשיות, אלא גם למצבים יומיומיים של שכנוע. למשל, ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית. במקום לכפות עליו את הדעה שלך (אתה חייב להכין שיעורים!), כדאי לברר ... אבל אם ינסו לשאול בכנות אולי השני צודק?, יוכלו להגיע להבנה ולמכנה משותף. הגישה הזו מאפשרת לפתור ויכוחים מורכבים וליצור הבנה אמיתית בין אנשים. איך לבצע בפועל את תהליך בירור האמת? הדרך המעשית לברר את האמת היא לשאול שאלות ... אחריו? האם יש סיכוי שהמטופל צודק ואני טועה? שאלות אלו יוצרות דיאלוג פתוח, מקרבות את המטופל למטפל, ומאפשרות להגיע להסכמה או לפחות להבנה טובה יותר של המצב. האם קיימים מצבים בהם המטפל אינו יודע איך לברר את האמת? אליעד ... בלי הנחות מוקדמות. להיות פתוח לכך שהמטופל צודק. כך, לפי אליעד, אפשר לרפא גם הפרעות נפש קשות וגם להצליח לשכנע ולהגיע להסכמות במצבים מורכבים בחיים. שכנוע במצבים מורכבים התמודדות עם מחשבות שווא בדיקת האמת מול כל אדם טיפול בהפרעות נפש באמצעות דיאלוג פתוח איך אפשר ... ידי אליעד כהן לטיפול ולריפוי של סכיזופרניה, פרנויה, פיצול אישיות, והפרעות נפש קשות אחרות. במקום הגישה הנפוצה של ניסיון לשכנע אדם שהוא טועה (אתה מדמיין, אתה משוגע), הגישה היעילה ביותר, לפי אליעד כהן, היא בירור משותף של האמת. השיטה ... ולכן אין לבוא בגישה של עליונות אלא מתוך רצון אמיתי וכנה לברר את האמת ביחד. מדוע לא כדאי לנסות לשכנע את המטופל שהוא טועה? כאשר אדם סכיזופרן אומר, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה הנפוצה והלא נכונה היא להגיד לו: אתה ... זו לא יעילה כי היא מיד סוגרת את האדם וגורמת לו להתבצר עוד יותר בעמדתו. לפי ההסבר, ככל שמנסים לשכנע אדם שהוא טועה, כך הוא פחות פתוח להקשיב או לשנות את דעתו. לדוגמה, אדם הטוען שיש מצלמה נסתרת בקיר ... המכבדת והפתוחה מובילה את המטופל להרגיש מובן יותר ומאפשרת לדיאלוג להיות אפקטיבי ומשמעותי. כיצד ניתן ליישם את הגישה במצבי שכנוע אחרים? אליעד מסביר שהשיטה יעילה לא רק להפרעות נפשיות, אלא גם בכל מצב שדורש שכנוע. לדוגמה, אם ילד לא רוצה להכין שיעורי בית, ההורה לא צריך להכריח אותו מיד אלא לברר איתו בכנות: למה ... באמת כדאי לך לשחק עכשיו? אולי יש דרך אחרת לפתור את זה? בדיקה משותפת של האמת מאפשרת למצוא פתרון מוסכם שמתאים לשני הצדדים. גם בוויכוחים פוליטיים השיטה עובדת. אם אדם תומך בביבי ואחר מתנגד, במקום לשכנע בכוח, הגישה תהיה לברר ביחד איפה כל צד אולי טועה, איפה הוא צודק, ומה אפשר ללמוד מהאחר. רק בגישה כזו אפשר להגיע להסכמה אמיתית. איך מתמודדים עם ספקות ועם אי - ודאות במהלך הבירור? אחד ההיבטים החשובים של הגישה הוא ההכרה בכך ... זאת, הגישה שאליעד מציג מבוססת על פתיחות הדדית, ספקנות בריאה וחקירה משותפת של האמת. לפי אליעד, גישה זו מביאה להסכמה ב - 100% מהמקרים אם היא מיושמת באופן מלא ובכנות אמיתית. כיצד ניתן ללמוד עוד על יישום השיטה? אליעד מציע למי שמעוניין ללמוד עוד על הגישה הזו לחפש באינטרנט מושגים כמו איך לגרום למישהו להסכים איתך, איך לשכנע אנשים, טיפול בהפרעות נפשיות, איך להסביר דברים ואיך לשכנע משוגעים, כדי להרחיב את ההבנה של דיאלוג פתוח וכבוד אמיתי במהלך טיפול ושכנוע. שכנוע במצבים מורכבים התמודדות עם מחשבות שווא בדיקת האמת מול כל אדם טיפול בהפרעות נפש באמצעות דיאלוג פתוח איך לרפא ... הנפשיות, גם לסכיזופרניה, פרנויה, פיצול אישיות והפרעות קליניות אחרות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך לנסות לרפא את האדם בכך שמשכנעים אותו שהוא טועה. במקום זאת, יש לבוא בגישה של בירור האמת יחד עם המטופל, מתוך ההבנה שאולי הוא צודק ... יותר). אם באים למטופל בתחושה של אני הנורמלי, אתה המשוגע, סוגרים את הדלת להבנה אמיתית, וכמעט אין סיכוי להגיע להסכמה. דוגמה נוספת היא אדם שטוען שיש מצלמה נסתרת בקיר שעוקבת אחריו. במקום לומר לו אתה מדמיין, הגישה צריכה להיות: ... לכך. בא נבדוק יחד. במאה אחוז מהמקרים, אם בודקים יחד את האמת עם גישה פתוחה, מגיעים לנקודה משותפת של הסכמה. איך דוגמת הפיל ממחישה את הגישה? אם אדם טוען יש פה פיל, ואחרים לא רואים אותו, הגישה המומלצת היא ... הוא פרופסור באוניברסיטה או אפילו אלוהים שמדבר אל האדם, ולנסות להבין למה הוא מתכוון. כיצד מיישמים את הגישה במצבי שכנוע אחרים? הרעיון הזה תקף לא רק בטיפול בהפרעות נפשיות, אלא גם בכל מצב שכנוע אחר. לדוגמה, אם ילד לא רוצה לעשות שיעורי בית, במקום לגשת אליו בגישה של אני צודק, אתה טועה, אתה ... לקחת את הטענות של המטופל ברצינות ולשאול את השאלות הנכונות - מקרבת מאוד את המטופל למטפל, ופותחת אפשרות להגיע להסכמה ולשיפור במצב הנפשי. איך ללמוד עוד על יישום השיטה? בהסבר המקורי מצוין שאפשר לגשת לאתר ולחפש נושאים כמו איך לגרום למישהו להסכים איתך, איך להסביר את עצמך, טיפול בהפרעות נפשיות או איך לשכנע משוגעים. יש שם הרחבות על האופן שבו עורכים דיון עם אדם בעל טענות קיצוניות, ועל הדרך לשאול שאלות ולבדוק את האמת יחד. שכנוע במצבים מורכבים התמודדות עם מחשבות שווא בדיקת האמת מול כל אדם טיפול בהפרעות נפש באמצעות דיאלוג פתוח
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...