🖨תכנות התת מודע / טכניקות מכירות / טכניקות שכנוע - איך ליצור הסכמה? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? איך לגרום למישהו לענות לך כן? איך לשכנע לקוח?וכאן אבאר עוד טכניקת מכירות וטכניקת שכנוע, שנעשית בצורה מניפולטיבית על תת המודע של האדם, ושגורמת לו לחשוב בצורה אינסטינקטיבית, את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ואבאר, איך לשאול שאלות מקדימות / שאלות הכנה שיגרמו לאדם להסכים איתך? ואבאר מה אסור לך לשאול מישהו לפני שאתה רוצה שהוא יסכים איתך על משהו? ואבאר איך אתה יכול לגרום למישהו להשיב לך בחיוב / בשלילה על מה שאתה רוצה? ומה משפיע על זה שהאדם עונה לך בחיוב / בשלילה? ואיך ליצור הסכמה עם אדם אחר? ואיך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? ועוד.
והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מכניס את האדם למצב רגשי תודעתי, שבו הוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, ואפילו מצב כזה, שלא רק שהוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אלא שהוא גם רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו. ואז כאשר האדם נמצא במצב תודעתי, שבו הוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, ושהוא רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אז ממילא אתה יכול לגרום לו להסכים עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים, גם אם הוא לא היה עושה את זה בצורה מודעת כאשר הוא מודע לעצמו.
והשאלה הנשאלת היא, איך באפשרותך לגרום לאדם למצב רגשי שבו הוא מסכים / רוצה להסכים איתך? והתשובה לכך היא, שניתן לעשות זאת על ידי זה שלפני שאתה מבקש מהאדם להסכים איתך על מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ולפני שאתה שואל את האדם האם הוא מסכים איתך על דבר כלשהו, לפני כן עליך לשאול אותו רצף של שאלות, שאתה יודע מראש שהוא יסכים איתך ועם דעתך, ושהוא בוודאות יחשוב כמו מה שאתה חושב.
ואתן כאן דוגמה כללית, שכמובן צריך לעשות אותה בהתאמה לאדם שאתה מדבר איתו. אבל הרעיון באופן כללי הוא, שנניח לדוגמה שאתה רוצה לגרום ללקוח לקנות את המוצר שלך. אז לפני שאתה מגיע איתו לנקודת ההחלטה שבה הוא צריך להחליט אם לקנות את המוצר שלך או לא, אז לפני כן עליך לשאול אותו שאלות, שאתה יודע מראש שהוא ישיב עליהן בחיוב.
כגון לדוגמה, האם אתה רוצה ליהנות יותר בחיים? תשובה: כן. האם אתה רוצה לשדרג את עצמך: תשובה: כן. האם אתה רוצה שהילדים שלך יאהבו אותך יותר? תשובה: כן. האם אתה אוהב את עצמך? תשובה: כן. האם תקנה את המוצר הזה, שיגרום לך לשדרוג / הנאה / שהילדים שלך יאהבו אותך, והכל בגלל שאתה אוהב את עצמך? תשובה: כן!
או לדוגמה נניח שאתה רוצה לשכנע את הילד שלך ללכת לישון מוקדם. אז אם תגיד לו מיד, אתה מוכן ללכת לישון מוקדם? אז יכול להיות שהוא יאמר כן ויכול להיות שהוא יאמר לא.
אבל אם לפני שאתה שואל אותו אם הוא מוכן ללכת לישון מוקדם, תשאל אותו שאלות שאתה יודע שהוא יסכים איתך ואפילו ירצה מאוד להסכים איתך, כגון לדוגמה: תרצה מחר לבוא איתי למקום שאתה יודע שהוא ירצה לבוא איתך? תרצה מחר שאקנה לך דבר שאתה יודע שהוא ירצה שתקנה לו? תרצה שאני אעשה דבר שאתה יודע שהוא ירצה שתעשה? אז כאשר אתה שואל אותו את השאלות האלו, אז המוח שלו נכנס למצב תודעתי שהוא מסכים איתך. ולא רק שהוא מסכים איתך, אלא גם שהוא היה רוצה שמה שאתה רוצה שיקרה, שזה באמת יקרה.
או לדוגמה: נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו לעשות דבר כלשהו. אז אם תשאל בצורה ישירה, האם תרצה לעשות X? יכול להיות שהוא יאמר כן או לא. אבל אם לפני כן תשאל אותו, מה דעתך ש... על משהו שאתה יודע שהוא יענה לך בחיוב ותשובה חיובית. ותעשה את זה מספר פעמים, אז בכך אתה מכניס את האדם למצב תודעתי שהוא רוצה להסכים / מסכים איתך. ואז יש הרבה יותר סיכוי שהוא יסכים איתך גם על הדבר שבלי המניפולציה הזאת, היה פחות סיכוי שהוא יסכים איתך.
ואבהיר עוד, שיש שני מצבים: והמצב הראשון הוא מצב שבו האדם השני מסכים איתך באופן פסיבי על מה שאתה אומר לו, אבל אין לו תועלת אישית מכך שהוא מסכים איתך. כגון לדוגמה שאתה שואל מישהו, השעה עכשיו היא X? והוא מסכים איתך, שאכן זאת השעה. שבצורה כזאת לדוגמה, אומנם יצרת עם האדם הסכמה חיובית עם מה ששאלת, אבל הוא לא נמצא במצב רגשי שבו הוא רוצה להסכים איתך. כי לא יצאה לו שום תועלת רגשית, מכך שהוא הסכים איתך. והוא אומנם מוכן להסכים איתך, אבל לא רוצה ובעל אינטרס להסכים איתך.
או לדוגמה אתה שואל את האדם שאלה, שאתה יודע בוודאות שהוא ישיב עליה בחיוב. אבל זאת שאלה אינפורמטיבית טכנית, שאין לה השפעה על מצב רוחו של האדם השני. ז"א האדם השני לא מפיק הנאה ותועלת רגשית, מכך שהוא השיב בחיוב למה שענית לו. שבצורת שאלות כאלו, מצד אחד אתה מכניס את האדם למצב תודעתי שהוא מתרגל להסכים איתך ולהשיב לך בחיוב, אבל עדיין יש מצב יותר חזק, שבו הוא נכנס למצב רגשי שהוא רוצה להסכים איתך.
ואת זה עושים על ידי שאלות, שאתה יודע שלא רק שהוא ישיב עליהן בחיוב, כי זאת האמת ברמה הטכנית, אלא שהוא ירצה להשיב עליהן בחיוב, כי הן משרתות את המטרה שלו ואת האינטרס שלו. ואז האדם נכנס למצב רגשי, שבו הוא רוצה להסכים איתך באופן אקטיבי. ואז ממצב כזה, הרבה יותר קל ליצור הסכמה גם על דבר נוסף.
ויש כאן עוד רמת תחכום נוספת, והיא, שאחרי שאתה שואל את האדם את הדבר המרכזי שאתה מלכתחילה רצית שהוא יסכים איתך, אז כאשר הוא מסכים איתך, אתה מיד ממשיך לשאול אותו שאלות נוספות, שאתה יודע שהוא ירצה להשיב עליהן בחיוב. כדי להשתיק אצלו את תחושת הספק שלו, לגבי התשובה שהוא השיב לך. וכדי, שגם אם יתעורר ספק אצל השומע, מיד כבר הוא נכנס שוב פעם למצב של רצון להסכים איתך.
ויש כאן עוד דרך פעולה נוספת, שאם כאשר שאלת את השאלה המרכזית שלך, לא קיבלת הסכמה על מה שרצית שהוא יסכים איתך, גם אם קיבלת דחייה וגם אם קיבלת תחושת ספק בלבד. דהיינו, שאתה רואה שהוא מבטא חוסר הסכמה ברור, או שהוא מבטא תחושה של ספק והתלבטות, במקרה כזה אתה יכול "בצורה טבעית" להתעלם ממה ששאלת אותו וממה שהוא ענה לך, ופשוט להמשיך לשאול אותו רצף שאלות שאתה יודע שהוא ירצה להסכים איתך, כדי להגדיל אצלו את תחושת הרצון להסכים איתך. ואז...
מודעות עצמית, קיום עצמי, קיום בלי מודעות, מודעות בלי קיום, מהו קיום? מהי מודעות? מהי תודעה? להעלים את עצמך, השכל של אלוהים, שכל מעל השכל, השכל של אליעד כהןמודעות עצמית, קיום עצמי, קיום בלי מודעות, מודעות בלי קיום, מהו קיום? מהי מודעות? מהי תודעה? להעלים את עצמך, השכל של אלוהים, שכל מעל השכל, השכל של אליעד כהןמודעות עצמית, קיום עצמי, קיום בלי מודעות, מודעות בלי קיום, מהו קיום? מהי מודעות? מהי תודעה? להעלים את עצמך, השכל של אלוהים, שכל מעל השכל, השכל של אליעד כהן מהו קיום ומהי מודעות? איך הם קשורים? במהלך ההרצאה, עוסק אליעד כהן בשאלות פילוסופיות לגבי קיום ומודעות. הוא מתחיל בדיון על כך שבשכל האנושי, קיום ומודעות הם קשורים זה לזה, כלומר, אם אדם מודע, הוא קיים, ואם הוא לא מודע - הוא לא קיים. אך הוא טוען שבמצב של אין שכל, הכל יכול להשתנות. באין שכל, ייתכן שיהיה אדם מודע לדברים מסוימים מבלי שהוא קיים. זהו רעיון שגורם למטלטל את ההבנה הרגילה של מהו קיום ומודעות. הוא מציין כי אם אדם יודע שהוא קיים, אז הוא קיים. אך אם הוא לא יודע שהוא קיים, לא ... היעלמות של עצמך או השגת תודעה חדשה, הכוונה היא להגיע לשלב שבו אדם יכול לדעת שהוא קיים מבלי להיות מודע לכך בצורה הרגילה והאנושית. מהו השכל של אלוהים? איך הוא שונה מהשכל האנושי? אליעד כהן מציין את ההבדלים בין השכל האנושי לשכל של אלוהים. השכל האנושי מבוסס על הבנה שבה אדם שמודע לקיומו - קיים, ואם הוא לא מודע - הוא לא קיים. אולם, הוא טוען כי בשכל של אלוהים, המצב הוא שונה לחלוטין. אלוהים יכול לדעת על ... מבלי שהוא קיים, והוא יכול להכיל כל התפיסות והווריאציות האפשריות. באין שכל אנושי, אליעד טוען שניתן לשלב בין קיום ומודעות בצורה שהיא מעבר לתפיסה האנושית. זהו רעיון מורכב, אך הכוונה כאן היא שהשכל של אלוהים יכול להכיל דברים שלכאורה ... אליעד משיב ומסביר שזה נכון, אך אם משהו קיים, אז בהכרח יש חיסרון. במילים אחרות, אם יש משהו שאתה מודע לו, יש את הצד השני של הדבר הזה - החיסרון שמגיע עם קיומו. הוא מציין גם כי לעיתים אנו ... כדי להראות שהחוויות שיכולות להיות לנו אינן תמיד קשורות להיגיון ולשכל, והן יכולות להתקיים במקביל לשכל מחוץ למציאות. קיום ומודעות הבדלים בין השכל האנושי לשכל של אלוהים חיסרון וקיום ידיעה חווייתית מול ידיעה שכלית הכחשת חוויה ישירה שאלה: האם קיום שווה מודעות, והאם יש קיום ללא מודעות והאם יש מודעות ללא קיום? אליעד: בשכל שלנו, מודע שווה קיים, ואם אתה לא מודע אתה לא קיים. אי אפשר לדעת אם אתה לא קיים, ואם אתה לא קיים אתה לא יכול לדעת. איך ...
לצפות בתוכניות ריאליטי, צפייה בטלוויזיה, צפייה בתוכניות ריאליטי, צפייה בתוכניות מציאות, לראות את עצמך מבחוץ, מודעות עצמית ותוכניות ריאליטי, מודעות עצמית ותוכניות מציאות, התפתחות אישית ותוכניות ריאליטי, השתקפות עצמית ותוכניות מציאותלצפות בתוכניות ריאליטי, צפייה בטלוויזיה, צפייה בתוכניות ריאליטי, צפייה בתוכניות מציאות, לראות את עצמך מבחוץ, מודעות עצמית ותוכניות ריאליטי, מודעות עצמית ותוכניות מציאות, התפתחות אישית ותוכניות ריאליטי, השתקפות עצמית ותוכניות מציאותלצפות בתוכניות ריאליטי, צפייה בטלוויזיה, צפייה בתוכניות ריאליטי, צפייה בתוכניות מציאות, לראות את עצמך מבחוץ, מודעות עצמית ותוכניות ריאליטי, מודעות עצמית ותוכניות מציאות, התפתחות אישית ותוכניות ריאליטי, השתקפות עצמית ותוכניות מציאות איך צפייה בתוכניות ריאליטי עוזרת למודעות העצמית? אחד הדברים המעניינים בצפייה בתוכניות ריאליטי הוא שהן מאפשרות לבני אדם להסתכל על עצמם מזווית חיצונית. כאשר אדם ... ריאליטי, הוא עשוי לזהות בתגובות, בהתנהגויות ובמעשים של המשתתפים תכונות ודפוסים הקיימים גם בו עצמו, אך כאלה שלא היה מודע להם קודם לכן. לדוגמה, ייתכן שלמישהו יש נטייה להגיב בדרמטיות למצבים שונים, והוא מעולם לא הבחין בכך עד לרגע ... כמו האנשים שעל המסך כדי ללמוד מהם משהו משמעותי על עצמך. האנשים בתוכניות ריאליטי לעיתים קרובות בטוחים לחלוטין שהם מודעים לעצמם ולמעשים שלהם, אך בפועל הם לחלוטין לא מודעים לחסרונות ולדפוסים של עצמם. הצופה יכול לחשוב שהוא שונה, שהוא לא כזה טיפש או לא כזה חסר מודעות, אבל אם הוא באמת יתבונן לעומק, הוא עשוי לגלות שגם הוא עיוור לחסרונות מסוימים שלו בדיוק באותה צורה שהמשתתפים ... בעצמם לא פחות ממה שאתה בטוח בעצמך. ולכן, השאלה שחשוב לשאול היא: במה אני דומה להם? איפה אני לא מודע לעצמי בדיוק כמוהם?. מודעות עצמית לעומת אשליית מודעות - איפה אתה נמצא? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין מודעות עצמית אמיתית לבין אשליית מודעות. משתתף בתוכנית ריאליטי יכול להיות משוכנע שהוא מבין את עצמו, שהוא מכיר את חסרונותיו וחולשותיו, אבל הצופים בבית רואים היטב שהוא אינו מודע כלל לחלקים גדולים בהתנהגותו. באותו אופן, גם אתה עלול להאמין שאתה מודע לעצמך לגמרי, בזמן שבפועל אתה לוקה באותה אשליה בדיוק. הצפייה באנשים אחרים בתוכניות אלו יכולה לשמש כמראה המאפשרת לך לבחון איפה אתה באמת עומד ביחס למודעות העצמית שלך. כיצד אפשר להיעזר בתוכניות ריאליטי להתפתחות אישית? תוכניות ריאליטי אינן רק אמצעי בידור אלא גם כלי מצוין להתפתחות אישית ולמודעות עצמית. הצפייה בתוכנית מאפשרת לך להסתכל על עצמך בעקיפין, לזהות הרגלים ודפוסים שלא שמת לב אליהם וללמוד על עצמך ... לא כמו האנשים האלה, נסה לעצור לרגע ולשאול: איפה אני בכל זאת דומה להם? אילו דברים אני עושה בלי מודעות מלאה? מה אני יכול ללמוד מזה על עצמי?. שאלות אלה יכולות לסייע לך לשפר את המודעות העצמית שלך וליצור שינוי חיובי בהתנהגות שלך. מהם היתרונות בלראות את עצמך דרך אחרים? אחד היתרונות הבולטים בצפייה באחרים בטלוויזיה הוא שאתה רואה מצבים קיצוניים של חוסר מודעות וחוסר שליטה עצמית. אמנם אתה לא חייב להיות קיצוני כמוהם, אבל עצם הצפייה בהם מחדדת את ההבנה שיש דברים ... כשהוא אומר, אולי אתה לא מתנהג בצורה טיפשית כל כך כמו המשתתף בתוכנית, אבל האם גם אתה אולי לא מודע לתכונה שלילית שיש לך, כפי שהמשתתף לא מודע לתכונותיו השליליות?. בעזרת השאלות הללו, אתה יכול לשפר משמעותית את המודעות שלך לעצמך. לסיכום, מה הערך האמיתי של צפייה בתוכניות ריאליטי? תוכניות ריאליטי הן כלי יוצא דופן ללימוד עצמי ולהגברת המודעות העצמית. הן מאפשרות לך להסתכל על עצמך מזווית חיצונית, להבחין בתכונות ובדפוסים שאתה לא שם לב אליהם בדרך כלל, ולהבין לעומק את ההבדל בין מודעות עצמית אמיתית לבין אשליית מודעות. במקום להתרחק מן הדמויות שעל המסך, נסה להשתמש בהן ככלי עזר לשיפור המודעות העצמית שלך. בפעם הבאה שאתה יושב מול תוכנית ריאליטי, שאל את עצמך מה אתה יכול ללמוד מזה על עצמך - ואיך אתה יכול להשתמש בזה כדי לגדול ולהתפתח כאדם. נזקי צפייה בטלביזיה תועלת בצפייה בטלביזיה איך להיות מודע לעצמך? בעד ונגד תוכניות מציאות התמכרות לתוכניות ריאליטי ההבדל בין מודעות עצמית לאשליית מודעות כיצד לזהות דפוסים אישיים דרך אחרים ההשפעה של תוכניות ריאליטי על ההתבוננות העצמית אחד הדברים המעניינים בצפייה בתוכניות ריאליטי ... לזהות בתגובות ובמעשים של משתתפי התוכנית תכונות או דפוסים שקיימים גם בו - אך אולי הוא מעולם לא היה מודע אליהם. לראות את עצמך דרך האחר כאשר אדם רואה אחרים בטלוויזיה, במיוחד בסיטואציות מוקצנות כמו אלו המופיעות בריאליטי, זה ... לא אומר שאין לך מה ללמוד מהם. אחד האלמנטים המרתקים בתוכניות כאלה הוא שהן מלאות באנשים שחושבים שהם מאוד מודעים לעצמם, אבל בפועל הם לא מודעים כלל לחסרונות שלהם. מודעות עצמית מול אשליית מודעות כאשר אתה צופה בתוכנית, אתה עלול לשים לב לכך שאחד המשתתפים חושב שהוא מבין את עצמו לחלוטין, אבל הצופה מהצד מזהה שהוא בכלל לא מודע להתנהגותו האמיתית. ייתכן שגם אתה לא מודע לחלוטין לכל החסרונות שלך, ממש כפי שהמשתתפים אינם רואים את עצמם בצורה אובייקטיבית. מה אפשר ללמוד מזה? ייתכן שאתה ... מאפשרות לך לבחון את עצמך דרך אחרים, לראות את הדברים שאתה עושה שאולי לא שמת לב אליהם, וללמוד על מודעות ואשליית מודעות. לכן, בפעם הבאה שאתה צופה בריאליטי, נסה לחשוב - מה אני יכול ללמוד מזה על עצמי? השפעת תוכניות ריאליטי על ההתנהגות מודעות עצמית והתבוננות פנימית כיצד לזהות דפוסים אישיים דרך אחרים ההבדל בין מודעות עצמית לאשליית מודעות נזקי צפייה בטלביזיה, תועלת בצפייה בטלביזיה, איך להיות מודע לעצמך? לצפות בתוכניות מציאות, האח הגדול, לראות תוכניות מציאות, לראות ...
זיהוי עצמי, הכרה עצמית, פילוסופיה של נפש האדם, מהי מודעות עצמית? להיות מודע לעצמך, ידיעת האני, ידיעת הקיום העצמי, להיות מודע לקיומך, מהו האני? מהי תודעה עצמית? מדעי הקוגניציהזיהוי עצמי, הכרה עצמית, פילוסופיה של נפש האדם, מהי מודעות עצמית? להיות מודע לעצמך, ידיעת האני, ידיעת הקיום העצמי, להיות מודע לקיומך, מהו האני? מהי תודעה עצמית? מדעי הקוגניציהזיהוי עצמי, הכרה עצמית, פילוסופיה של נפש האדם, מהי מודעות עצמית? להיות מודע לעצמך, ידיעת האני, ידיעת הקיום העצמי, להיות מודע לקיומך, מהו האני? מהי תודעה עצמית? מדעי הקוגניציה מהי מודעות עצמית ומהו האני? אליעד כהן מסביר לעומק מהי מודעות עצמית, מהו זיהוי עצמי ומה המשמעות של האני בתפיסה הפילוסופית והקוגניטיבית. לדבריו, מודעות עצמית היא תחושה שבה האדם מרגיש וחווה שהוא קיים ונפרד מדברים אחרים. הוא שואל מהי בדיוק המודעות, אך טוען כי אף על פי שאנחנו משתמשים במושג מודעות, קשה להגדיר אותה בצורה מדויקת ומוחלטת. לדבריו, הסיבה לקושי היא משום שהמודעות היא משהו ראשוני מאוד, ולפיכך אי אפשר להסביר אותה במונחים של משהו אחר שקדם לה. איך מזהים מי מודע ומי לא? אליעד מדגים את השאלה הזו בצורה פשוטה: כאשר אתה חושב על משהו שאתה רוצה, אתה יודע בוודאות שזה אתה שחושב את זה. הידיעה הזו של אני שחושב היא בעצם הגדרת המודעות העצמית. הוא מוסיף שאי אפשר לראות מודעות במובן של חפץ חיצוני - אף אחד לא ראה שולחן מודע לעצמו. מה שרואים ומרגישים זה רק את עצמנו, כתחושה פנימית. למה אי אפשר להסביר מה זה מודעות עצמית? אליעד כהן טוען שאי אפשר להסביר מהי מודעות עצמית לאדם שאין לו מודעות כלל, בדיוק כמו שאי אפשר להסביר למישהו מה זה הבדל בין דברים, כאשר הוא לא מסוגל לחוות הבדל. אליעד מדגים: אי אפשר להסביר לאדם שאין לו מודעות מה זה תחושת אני, מפני שהמודעות היא הדבר הבסיסי ביותר - כל התחושות והרגשות באים אחרי המודעות. לכן, כל ניסיון להסביר מהי המודעות במונחים של רגשות, מחשבות או תחושות, אינו תקין, כיוון שהמודעות קודמת לכל אלה. האם האני תופס מקום וזמן במציאות? אליעד כהן דן בשאלה האם האני, אותו דבר מופשט שנקרא מודעות עצמית, תופס מקום וזמן. הוא טוען שתלוי איך מגדירים מקום וזמן. הוא מדגים באמצעות השוואה לכיסא: הכיסא תופס מקום פיזי בעולם, אך המודעות או האני לא תופסים מקום באותו מובן מוחשי. הוא מסביר שהמודעות היא ישות מופשטת, וישות מופשטת אינה מוגבלת במקום ובזמן באותו אופן כמו עצמים פיזיים. הוא מסביר כי מודעות היא למעשה הפרדה, וכאשר יש הפרדה בין דבר לדבר, נוצרת ישות של אני. האם המודעות היא משהו שלומדים או שהיא מולדת? אליעד מסביר שבבית מסוים אפשר לומר שאף אחד לא לימד אותך שאתה קיים או שיש לך מודעות עצמית. האדם יודע שהוא קיים עוד לפני שלימדו אותו להבחין בין דברים. הוא טוען שהמודעות היא סוג של ידע ראשוני, ידע שלא הועבר אליך בשום דרך חיצונית אלא קיים בתוכך מעצם קיומך. מצד שני, אליעד מוסיף שלפעמים מלמדים ילדים מגיל צעיר להבחין בין דברים ולומר זה שונה מזה, וזו בעצם למידה של מודעות - כי מודעות היא בעצמה ההפרדה בין דברים. האם יכול להיות שהמודעות שלך שונה משל אחרים? אליעד מדגיש את הרעיון שכל אדם חווה את עצמו כישות נפרדת, ולכן יש שוני בין המודעות של אדם אחד לזו של אדם אחר. האדם לא יכול לדעת בוודאות אם המודעות שלו דומה לזו של אחרים, אלא רק להסיק זאת מתוך השוואה של ההתנהגויות והתגובות של אחרים. הוא מדגים זאת ... הקיר, כי אתה יכול לחשוב ולהרגיש, ואילו הקיר לא מגיב ולא מביע רגשות. לפיכך, אתה מסיק שיש הבדל בין המודעות שלך לבין משהו שאינו מודע. האם מודעות יכולה להתקיים ללא הבדל? אליעד מסביר שהמודעות במהותה היא יצירת הבדל - הפרדה בין אני לבין משהו אחר. לכן לא ניתן לדבר על מודעות ללא הבדל. ברגע שאדם מרגיש שהוא מודע, המשמעות היא שהוא מזהה את עצמו כנפרד ממשהו אחר. הוא מדגיש שהמודעות היא הבסיס לתחושת ההפרדה, ולכן אי אפשר לנסות ולהסביר את המודעות עצמה במונחים של דברים שמגיעים אחריה כמו תחושות, רגשות ומחשבות. מהי התשובה האמיתית לשאלה מה זה מודעות? אליעד טוען ...
קיום בלי ידיעה עצמית, המציאות מודעת לעצמה, קיום בלי מודעות עצמית, בריאה יש מאין, יצירה יש מאין, לפני הפוטנציאל של המציאות, הקיום של אלוהים, התודעה של אלוהים, איך נוצר העולם?קיום בלי ידיעה עצמית, המציאות מודעת לעצמה, קיום בלי מודעות עצמית, בריאה יש מאין, יצירה יש מאין, לפני הפוטנציאל של המציאות, הקיום של אלוהים, התודעה של אלוהים, איך נוצר העולם?קיום בלי ידיעה עצמית, המציאות מודעת לעצמה, קיום בלי מודעות עצמית, בריאה יש מאין, יצירה יש מאין, לפני הפוטנציאל של המציאות, הקיום של אלוהים, התודעה של אלוהים, איך נוצר ... קיום בלי ידיעה עצמית? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם ייתכן מצב שבו משהו קיים, אך אינו מודע לקיומו. הדיון מתחיל בשאלה בסיסית: מה זה קיום, ומה זו מודעות? אליעד מסביר שיש שתי אפשרויות בסיסיות: או שקיום מחייב מודעות, ואז אי אפשר להפריד ביניהם, או שקיום אינו תלוי במודעות, ואז אפשר להניח שקיים משהו גם אם אין לו מודעות עצמית. אליעד מדגים זאת באמצעות האבן: האם אבן קיימת רק כאשר מישהו מסתכל עליה ומודע אליה? אם נאמר שקיום דורש מודעות של מישהו שיתבונן בדבר, אזי האבן תלויה לחלוטין במודעותו של הצופה. אך אם נניח שקיום אינו תלוי במודעות, האבן קיימת גם אם אף אחד לא מודע אליה. אליעד מסביר שזוהי שאלה של הגדרות: אם ההגדרה שלנו לקיום היא משהו שתלוי בידיעה, אז כמובן שלא ייתכן ... אליעד מתייחס למושג המצוי הראשון או הדבר הבסיסי שממנו הכל מורכב. על פי ההסבר, המצוי הראשון אינו יכול להיות מודע לקיומו, כי להיות מודע לקיום דורש שני דברים לפחות: הדבר עצמו, והידיעה על הדבר. אבל הדבר הראשון, בהגדרתו, הוא רק אחד - ולכן לא יכולה להיות בו מודעות לקיומו, כי אין בו הפרדה בין מודע לבין הדבר עצמו. לדוגמה, אם הדבר הראשון היה יודע שהוא קיים, אז כבר היה בו פיצול לשניים: הוא עצמו, ... קיים. וכאשר יש שניים, כבר נדרש גורם שלישי שמאחד אותם. מכאן מסיק אליעד לוגית שהדבר הראשון אינו יכול להיות מודע לקיומו. האם הדבר הראשון באמת קיים אם הוא אינו מודע לקיומו? אליעד מציג את הטענה שאם הדבר הראשון לא מודע לעצמו, אז לכאורה הוא לא קיים. אך כאן הוא מסביר שהמציאות היא למעשה זו שמודעת לעצמה, לא באמצעות הידיעה הרגילה של האדם אלא ברמה של הוויה טהורה. כלומר, עצם הקיום הוא בעצמו מודעות, אבל לא במובן הרגיל שאנו חושבים עליו כהכרה או ידיעה. לדבריו, הדבר הראשון הוא למעשה הקיום עצמו. אם הוא ... קיים (כגון המציאות שאנו חווים כרגע), חייבים לקבל את קיומו של הדבר הראשון, אפילו אם הוא אינו יודע או מודע לעצמו במובן האנושי. מה המשמעות של קיום ללא מודעות לאדם? אליעד מסביר שאצל האדם השאלה משתנה מעט, מפני שמבחינת האדם, קיום ללא מודעות עצמית נתפס כחסר משמעות. לדוגמה, אם לאדם אין שום מודעות שהוא קיים, אז מבחינתו הוא למעשה לא קיים, כי אין שום משמעות לקיום כזה עבורו. עם זאת, אליעד מדגיש שזה עניין סובייקטיבי לחלוטין, כי ברמה האובייקטיבית ייתכן שמשהו קיים גם אם האדם לא מודע אליו כלל. המשמעות של קיום או מודעות תלויה תמיד בהגדרות ובאופן שבו אנחנו בוחרים לפרש את המושגים האלה. אליעד מציין שוב ושוב שהכל תלוי בהגדרות: אם האדם מחליט להגדיר שקיום דורש מודעות, אז קיום ללא מודעות אינו אפשרי מבחינתו. לעומת זאת, אם הוא מוכן לקבל שקיום לא מחייב מודעות, אז כמובן שאפשרי קיום בלי ידיעה עצמית. איך ייתכן שמדבר אחד ללא מודעות יצאו דברים שונים ומודעים? השאלה הזו מובילה לדיון עמוק יותר בשאלה איך בכלל נוצר העולם מהדבר הראשון. אליעד מסביר שכאשר מנסים להבין איך מתוך הדבר הראשון, שאין בו כל פיצול או מודעות עצמית, נוצר העולם המורכב, נוצרת בעיה פילוסופית עמוקה. לדוגמה, אם הכל מורכב מדבר אחד אחיד, כיצד ייתכן שיש דברים ... בלי ידיעה עצמית אפשרי או בלתי אפשרי בהתאם להגדרה שבה משתמשים. הדבר הראשון או המציאות עצמה אינה יכולה להיות מודעת לעצמה במובן האנושי, כי זה דורש פיצול. הקיום עצמו הוא סוג של מודעות, גם אם לא במובן הרגיל של ידיעה או הכרה. הריבוי וההבדלים בעולם הם תפיסה סובייקטיבית של האדם, ולא מציאות ... שאלה פילוסופית עמוקה שמובילה להבנת ההבדל בין תפיסת האדם את המציאות לבין המציאות כפי שהיא. האם אפשרי קיום בלי מודעות? האם המציאות מודעת לעצמה? בריאה יש מאין מהו הדבר הראשון שממנו הכל נוצר? האם הקיום של אלוהים מודע לעצמו? איך נוצר העולם? מהי תודעה אלוהית?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331