גלעד שליט האם הוא סובל, טוב שתלוי בסיבות, האם תמיד יהיה טוב, איך אפשר להיות בטוח שתמיד יהיה טוב
האם גלעד שליט באמת סובל?
אליעד כהן מעלה בהרצאה סוגיות הקשורות לשאלה האם גלעד שליט באמת סובל, ומסביר לעומק כיצד להבין את מושג הסבל. אליעד מתאר כי לעיתים אנשים חושבים שטוב או רע תלויים במציאות חיצונית, אך לטענתו זו טעות. הדוגמה המרכזית שניתנת היא המקרה של גלעד שליט, שבזמן שהותו בשבי הייתה קיימת דאגה גדולה לשלומו, כאשר השיח התקשורתי התמקד בכך שהוא עדיין חי. אליעד מסביר שלפי ההיגיון הפשוט, אם גלעד שליט היה מת, זה היה "פותר את הבעיה", כי אז לא היה סובל יותר. אולם התקשורת, המשפחה והחברה הדגישו שהוא חי, כי המוות נתפס כדבר שלילי, בעוד החיים נתפסים כטובים. אליעד טוען שצריך לשאול אם החיים של גלעד שליט בשבי הם אכן "חיים טובים" או שמא מדובר בסבל מתמשך.
אליעד ממשיך ומרחיב את הדיון, ומבהיר שכולם בסופו של דבר מתים, ולכן הלחץ והחרדה לגבי הישרדות הם בעייתיים. הוא מעלה שאלה פילוסופית משמעותית: אם בסופו של דבר כולם ימותו, מדוע אנשים לחוצים כל כך למנוע את המוות של אדם כמו גלעד שליט, ובכלל?
האם תמיד יהיה טוב, ומהו הטוב האמיתי?
אליעד מתאר דיאלוג שבו משתתף אומר שהוא לפעמים מרגיש שתמיד יהיה טוב, אך זהו מצב זמני. לפי אליעד, הסיבה לכך היא שהטוב של אותו אדם עדיין תלוי בסיבות חיצוניות. כלומר, הטוב שלו מותנה בכך שיקרה או לא יקרה משהו מסוים. למשל, הוא נותן דוגמה שבה אדם מפוטר מהעבודה או מרומה בשוק, ואותו אדם באופן אוטומטי מרגיש רע. אליעד שואל: מדוע בעצם הוא מרגיש רע, ואיך ניתן להיות בטוחים שתמיד יהיה טוב?
אליעד מסביר שתחושת הטוב או הרע היא תוצאה של הגדרות פנימיות שהאדם מעניק למציאות, ולא של המציאות עצמה. לדוגמה, הוא אומר שאנשים מניחים באופן אוטומטי שפיטורים או רמאות הם דברים רעים. אך הוא מבהיר שבפועל אין משמעות אובייקטיבית או מוחלטת ל"רע". הרע הוא בעצם השוואה סובייקטיבית בין מה שהאדם רוצה לבין מה שקורה בפועל. הוא מוסיף דוגמה קיצונית יותר: "אם אדם נפצע או נפגע באופן קיצוני, הוא עדיין יכול לראות זאת כטוב, בתנאי שהוא יחליט שכך זה".
אליעד מביא דוגמה נוספת הקשורה להיבט של גלעד שליט ואומר שאם גלעד היה מת בשבי, בעיה אחת הייתה נפתרת - הבעיה של הסבל שלו. החברה חושבת שהמוות הוא הדבר הגרוע ביותר, ולכן עושה מאמצים למנוע אותו, אך אליעד מסביר שאם גלעד לא חי טוב באמת, מה היתרון בלהחזיק אותו בחיים?
האם הסבל תלוי במצב או בתפיסת המציאות?
אליעד ממשיך ומסביר שגם אנשים שלא נמצאים בשבי יכולים לסבול מאוד. הוא נותן דוגמה ואומר שגם אם גלעד שליט היה חי בישראל, הוא עדיין היה סובל ממשהו אחר. לפי אליעד, הסבל אינו תוצאה של מיקום גיאוגרפי או מצב חיצוני ספציפי כמו שבי בחמאס, אלא הוא תוצאה של מחשבותיו של האדם והפער בין הרצונות שלו לבין המציאות בפועל.
אליעד מציג גם נקודה נוספת: יש אנשים בארץ שחיים במצב של סבל עמוק יותר אפילו מאשר גלעד שליט בשבי, כי להם אין אפילו את התקווה או החלום שיש לגלעד. כך למשל, בזמן שגלעד בשבי הייתה לו תקווה להשתחרר, בעוד יש אנשים שחייהם נטולי תקווה לגמרי.
מדוע אנשים לחוצים אם ממילא כולם מתים?
אליעד ממשיך להסביר את המורכבות של החרדה האנושית מהמוות. הוא טוען שאם כולם בסופו של דבר ימותו, מדוע אנשים חיים בלחץ מתמיד בדרך אל המוות הוודאי? הוא מסביר שהלחץ נובע מהתלות בכך שיקרה משהו ספציפי בחיים. לטענתו, אפשר וצריך ללמוד להשתחרר מהלחץ הזה ולראות את המציאות כפי שהיא: שאין באמת הבדל מוחלט בין מצבים שונים, משום שכל מצב הוא למעשה פרשנות סובייקטיבית של האדם.
האם גלעד שליט היה סובל גם בישראל?
אליעד טוען באופן חד משמעי כי גם אם גלעד שליט היה בישראל ולא בשבי בחמאס, הוא היה ממשיך לסבול. אולי הסבל היה נראה אחרת, אבל הוא היה קיים באותה מידה. לדבריו, סבלו של גלעד שליט בשבי אינו ייחודי במובן העמוק, מכיוון שכל אדם סובל מהפער בין מה שהוא רוצה לבין המציאות. אליעד מוסיף כי למעשה, כולם סובלים, והשאלה היחידה היא כמה ומה עוצמת הפער בין הרצונות למציאות.
כיצד ניתן להיות בטוח שתמיד יהיה טוב?
לסיכום, אליעד מסביר שכדי להבטיח שתמיד יהיה טוב, האדם צריך לשנות את התפיסה הבסיסית שלו לגבי טוב ורע. עליו להבין שטוב ורע הם מושגים סובייקטיביים שתלויים באופן שבו האדם מפרש את המציאות. רק אם האדם יצליח להפסיק להגדיר מצבים מסוימים כ"רעים" או "טובים", ויקבל כל מציאות כפי שהיא, אז באמת תמיד יהיה לו טוב, כי הטוב לא יהיה תלוי במצב חיצוני אלא בפרשנות שלו בלבד.
אליעד כהן מעלה בהרצאה סוגיות הקשורות לשאלה האם גלעד שליט באמת סובל, ומסביר לעומק כיצד להבין את מושג הסבל. אליעד מתאר כי לעיתים אנשים חושבים שטוב או רע תלויים במציאות חיצונית, אך לטענתו זו טעות. הדוגמה המרכזית שניתנת היא המקרה של גלעד שליט, שבזמן שהותו בשבי הייתה קיימת דאגה גדולה לשלומו, כאשר השיח התקשורתי התמקד בכך שהוא עדיין חי. אליעד מסביר שלפי ההיגיון הפשוט, אם גלעד שליט היה מת, זה היה "פותר את הבעיה", כי אז לא היה סובל יותר. אולם התקשורת, המשפחה והחברה הדגישו שהוא חי, כי המוות נתפס כדבר שלילי, בעוד החיים נתפסים כטובים. אליעד טוען שצריך לשאול אם החיים של גלעד שליט בשבי הם אכן "חיים טובים" או שמא מדובר בסבל מתמשך.
אליעד ממשיך ומרחיב את הדיון, ומבהיר שכולם בסופו של דבר מתים, ולכן הלחץ והחרדה לגבי הישרדות הם בעייתיים. הוא מעלה שאלה פילוסופית משמעותית: אם בסופו של דבר כולם ימותו, מדוע אנשים לחוצים כל כך למנוע את המוות של אדם כמו גלעד שליט, ובכלל?
האם תמיד יהיה טוב, ומהו הטוב האמיתי?
אליעד מתאר דיאלוג שבו משתתף אומר שהוא לפעמים מרגיש שתמיד יהיה טוב, אך זהו מצב זמני. לפי אליעד, הסיבה לכך היא שהטוב של אותו אדם עדיין תלוי בסיבות חיצוניות. כלומר, הטוב שלו מותנה בכך שיקרה או לא יקרה משהו מסוים. למשל, הוא נותן דוגמה שבה אדם מפוטר מהעבודה או מרומה בשוק, ואותו אדם באופן אוטומטי מרגיש רע. אליעד שואל: מדוע בעצם הוא מרגיש רע, ואיך ניתן להיות בטוחים שתמיד יהיה טוב?
אליעד מסביר שתחושת הטוב או הרע היא תוצאה של הגדרות פנימיות שהאדם מעניק למציאות, ולא של המציאות עצמה. לדוגמה, הוא אומר שאנשים מניחים באופן אוטומטי שפיטורים או רמאות הם דברים רעים. אך הוא מבהיר שבפועל אין משמעות אובייקטיבית או מוחלטת ל"רע". הרע הוא בעצם השוואה סובייקטיבית בין מה שהאדם רוצה לבין מה שקורה בפועל. הוא מוסיף דוגמה קיצונית יותר: "אם אדם נפצע או נפגע באופן קיצוני, הוא עדיין יכול לראות זאת כטוב, בתנאי שהוא יחליט שכך זה".
אליעד מביא דוגמה נוספת הקשורה להיבט של גלעד שליט ואומר שאם גלעד היה מת בשבי, בעיה אחת הייתה נפתרת - הבעיה של הסבל שלו. החברה חושבת שהמוות הוא הדבר הגרוע ביותר, ולכן עושה מאמצים למנוע אותו, אך אליעד מסביר שאם גלעד לא חי טוב באמת, מה היתרון בלהחזיק אותו בחיים?
האם הסבל תלוי במצב או בתפיסת המציאות?
אליעד ממשיך ומסביר שגם אנשים שלא נמצאים בשבי יכולים לסבול מאוד. הוא נותן דוגמה ואומר שגם אם גלעד שליט היה חי בישראל, הוא עדיין היה סובל ממשהו אחר. לפי אליעד, הסבל אינו תוצאה של מיקום גיאוגרפי או מצב חיצוני ספציפי כמו שבי בחמאס, אלא הוא תוצאה של מחשבותיו של האדם והפער בין הרצונות שלו לבין המציאות בפועל.
אליעד מציג גם נקודה נוספת: יש אנשים בארץ שחיים במצב של סבל עמוק יותר אפילו מאשר גלעד שליט בשבי, כי להם אין אפילו את התקווה או החלום שיש לגלעד. כך למשל, בזמן שגלעד בשבי הייתה לו תקווה להשתחרר, בעוד יש אנשים שחייהם נטולי תקווה לגמרי.
מדוע אנשים לחוצים אם ממילא כולם מתים?
אליעד ממשיך להסביר את המורכבות של החרדה האנושית מהמוות. הוא טוען שאם כולם בסופו של דבר ימותו, מדוע אנשים חיים בלחץ מתמיד בדרך אל המוות הוודאי? הוא מסביר שהלחץ נובע מהתלות בכך שיקרה משהו ספציפי בחיים. לטענתו, אפשר וצריך ללמוד להשתחרר מהלחץ הזה ולראות את המציאות כפי שהיא: שאין באמת הבדל מוחלט בין מצבים שונים, משום שכל מצב הוא למעשה פרשנות סובייקטיבית של האדם.
האם גלעד שליט היה סובל גם בישראל?
אליעד טוען באופן חד משמעי כי גם אם גלעד שליט היה בישראל ולא בשבי בחמאס, הוא היה ממשיך לסבול. אולי הסבל היה נראה אחרת, אבל הוא היה קיים באותה מידה. לדבריו, סבלו של גלעד שליט בשבי אינו ייחודי במובן העמוק, מכיוון שכל אדם סובל מהפער בין מה שהוא רוצה לבין המציאות. אליעד מוסיף כי למעשה, כולם סובלים, והשאלה היחידה היא כמה ומה עוצמת הפער בין הרצונות למציאות.
כיצד ניתן להיות בטוח שתמיד יהיה טוב?
לסיכום, אליעד מסביר שכדי להבטיח שתמיד יהיה טוב, האדם צריך לשנות את התפיסה הבסיסית שלו לגבי טוב ורע. עליו להבין שטוב ורע הם מושגים סובייקטיביים שתלויים באופן שבו האדם מפרש את המציאות. רק אם האדם יצליח להפסיק להגדיר מצבים מסוימים כ"רעים" או "טובים", ויקבל כל מציאות כפי שהיא, אז באמת תמיד יהיה לו טוב, כי הטוב לא יהיה תלוי במצב חיצוני אלא בפרשנות שלו בלבד.
- האם גלעד שליט סובל?
- איך תמיד יהיה טוב?
- מהו טוב אמיתי?
- האם המוות הוא רע?
- מדוע אנשים מפחדים למות?
- האם ניתן להפסיק לסבול?
- האם הסבל הוא סובייקטיבי?
050-3331-331