להיות אופטימי או פסימי - מה באמת כדאי לך להיות?

כאשר לאדם יש ספק לגבי מה שיקרה בעתיד, קיימות בפניו שלוש אפשרויות עיקריות: להיות אופטימי, להיות פסימי, או פשוט להודות בחוסר הידיעה. אליעד כהן מסביר לעומק את משמעות האופטימיות, הפסימיות והחשיבות של ההכרה במציאות כפי שהיא באמת.

מהי אופטימיות ומהי פסימיות?

כאשר אדם נתקל במצב של ספק לגבי העתיד:

• אדם אופטימי הוא מי שמקווה ומאמין שיקרה לו משהו טוב.
• אדם פסימי חושב שיקרה לו משהו רע.
• אדם שלא יודע מה יקרה או שלא מנחש לטובה או לרעה, מוגדר כספקן.

האם תמיד כדאי להיות אופטימי?

לאופטימיות יש יתרונות משמעותיים, אך גם חסרונות. היתרון הגדול ביותר הוא שאדם אופטימי חווה תחושה טובה יותר ברגע הנוכחי. למשל, אדם שנוסע ברכבת אל תאי הגזים ומדמיין שהוא נוסע לקבל עבודה חדשה, מרגיש טוב באותו הרגע. אך החיסרון הוא שהאופטימיות הזו בדיוק מובילה אותו למותו - האופטימיות מטעה אותו מלראות את הסיכון האמיתי שמולו. לעיתים, דווקא החשיבה ש"הכל לטובה" היא זו שגורמת לאדם להיכשל ולהיפגע.

האם פסימיות היא הפתרון הטוב יותר?

לעומת זאת, הפסימיות מאפשרת לאדם לראות בצורה יותר ברורה את הסכנות ואת הסיכונים האפשריים. הפסימי אינו חי באשליות ולכן יכול להימנע מסכנות. למשל, אותו אדם פסימי שעולה לרכבת, היה מזהה את הסכנה וכנראה מנסה להימנע מלעלות אליה מלכתחילה. החיסרון הברור של הפסימיות הוא התחושה השלילית והקשה יותר בהווה, כיוון שהפסימי כל הזמן מצפה לרע.

מדוע לא אופטימיות ולא פסימיות הן הפתרון המושלם?

אליעד כהן מסביר שהפתרון האמיתי הוא לא להיות אופטימי ולא להיות פסימי - אלא להיות מציאותי. להיות מציאותי פירושו לראות את הדברים בדיוק כפי שהם. אדם המציאותי יודע ומבין שאין באמת הבדל בין טוב לרע מנקודת מבט מוחלטת. ברגע שהאדם מבין לעומק את האחדות של המציאות, הוא לא צריך לבחור אם להיות אופטימי או פסימי.

האדם המציאותי אינו חושש מהעתיד, לא בגלל שהוא משקר לעצמו ואומר "יהיה טוב", אלא כי הוא יודע שגם רע וטוב הם רק תיוגים חסרי משמעות מוחלטת, מכיוון שבסופו של דבר הכל אחד.

מדוע אנשים בוחרים באופטימיות או בפסימיות?

הבחירה באופטימיות או בפסימיות מגיעה תמיד מתוך פחד או ספק לגבי העתיד. אנשים נוטים לאופטימיות כי הם חוששים שיקרה להם משהו רע, ואז מנסים לשכנע את עצמם שהכל יהיה טוב כדי להירגע ברגע ההווה. הפסימי, לעומת זאת, מפחד להיפגע ולכן מעדיף לצפות לגרוע מכל כדי להגן על עצמו מראש.

לדוגמה, אדם שחווה דבר רע אומר לעצמו "הכל לטובה" - אך זאת רק כי כרגע רע לו והוא מנסה להרגיע את עצמו עם שקר זה. אילו היה טוב לו באמת, לא היה צורך לשקר שהכל לטובה.

האם המציאות היא לטובה?

לדברי אליעד כהן, האמירה "הכל לטובה" אינה נכונה כלל. הרע קיים לא בשביל לעשות טוב, אלא כדי לעשות רע. התכלית של הרע היא רע בעצמו. אנשים אומרים שהרע הוא לטובה רק כי קשה להם להתמודד עם המציאות הזו, אך אדם שמבין באמת את המציאות, יודע שגם רע וגם טוב הם למעשה אותו הדבר מהבחינה המוחלטת של האחדות.

כאשר האדם מבין לעומק שהכל אחד, הוא כבר לא צריך להגדיר את הרע כ"טוב", כי עבורו אין באמת הבדל. אין צורך לשקר לעצמך ולומר "יהיה טוב", אם גם הרע טוב באותה המידה. במצב כזה, גם אם יקרה לך משהו גרוע, כמו מוות או כישלון, זה לא באמת משנה לך, כי אתה רואה את הכל באופן שווה.

איך להיות מציאותי באמת ולחיות בשקט פנימי?

האדם שמצליח לראות את המציאות כפי שהיא לא צריך לנסות להיות אופטימי או פסימי, אלא פשוט מסתכל על הדברים ומקבל אותם. ברגע שאדם מבין לעומק את אחדות המציאות - את ה"טוב" האמיתי שיש בכל דבר, שהיא למעשה האחדות - הוא מפסיק לפחד או לקוות לגבי העתיד.

אליעד מדגיש כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר הוודאות היא לא לשקר לעצמך, אלא להודות באמת: אם אינך יודע מה יקרה בעתיד, פשוט תגיד שאתה לא יודע. זו האופציה האמיתית והשלמה ביותר, המאפשרת לאדם שקט נפשי מוחלט.

כאשר אדם מבין שהכל אחד, הוא מסוגל לחיות ללא חשש וללא צורך בשקרים של אופטימיות או פסימיות. פשוט קבלת המציאות כפי שהיא, ללא שיפוטיות מיותרת של "טוב" או "רע".

סיכום: האם עדיף להיות אופטימי או פסימי?

לסיכום דבריו של אליעד כהן, אין צורך להיות אופטימי או פסימי. הפתרון הטוב ביותר הוא פשוט להכיר באמת כפי שהיא, בלי לנסות לשכנע את עצמך בטוב או ברע. כאשר מבינים לעומק את המציאות - את אחדותה המוחלטת - מבינים שאין משמעות לבחירה בין אופטימיות לפסימיות, ואז אפשר לחיות בשלווה אמיתית.