... אקסיומה, הנחות יסוד, לוגיקה, מה חייב להיות קיים? מהו אלוהים? מהות המציאות, יש ואין, מהו קיום? מהי מציאות? מהו מחויב המציאות? להוכיח הוכחות מהם עקרונות האקסיומות והמציאות המחויבת? ההרצאה מתמקדת בשאלות פילוסופיות הנוגעות ...

... וזה פה נטל ההוכחה על זה? אליעד: מה זה נטל ההוכחה אחד אומר אני עושה מה שאני רוצה ככה בא לי לא צריך להוכיח הוכחות, מתי אני אפסיק. ש: אוקי אז הוא יכול להפסיק כי בא לו. אליעד: נכון אם לא בא לי אני אפסיק. ש: אז איפה נטל ההוכחה? אליעד: שנייה אבל מתי אני אפסיק ...

... אהבת החוכמה לוגיקה - איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה? לוגיקה. פילוסופיה. אהבת החוכמה. בעיית האינדוקציה. אינדוקציה. דדוקציה. איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה? פילוסופיה. פילו = אהבת, סופיה = חכמה. פילוסופיה = אהבת ... הפילוסופיה עצמה מושתת על חוקי הלוגיקה. וחוקי הלוגיקה עצמם מבוססים על? חוקי הלוגיקה מבוססים על יכולת התפיסה השכלית האנושית. מגבלות התפיסה האנושית מיוצגים על ידי השכל האנושי. חוקי הלוגיקה אינם מייצגים את יכולת הדמיון של האדם. יכולת הדמיון של האדם אינה באה לידי ביטוי במערכת החוקים הלוגיים. לוגיקה = שכל. לוגיקה שונה מ: דמיון. ההבנה המרכזית שצריכה להיות לגבי חוקי הלוגיקה היא, כי גם חוקי הלוגיקה עצמם הם הנחת יסוד שאינה וודאית. מאחר שהשכל של האדם הוא רק חלק מהמציאות ואינו המציאות עצמה, ממילא ניתן להבין כי מגבלת השכל האנושי אינה משקפת בהכרח את ... האמיתית על המציאות, כי חוקי הלוגיקה עצמם הם צמצום מחשבתי של המציאות. מציאות = אין סוף. שכל = מחשבה = סוף = היגיון = לוגיקה. כאשר האדם לומד פילוסופיה, עליו לחפש לא רק את האמת הלוגית, אלא את האמת האמיתית הכללית על המציאות כולה. זכור, המציאות היא אין סופית והשכל הוא סופי ואינו מסוגל לתפוס את המציאות האין סופית. השכל אינו מסוגל אך הדמיון כן. גם חוקי הלוגיקה עצמם הם רק חלק מתוך המציאות ומתוך השכל הכולל שמנהל גם אותם. זא חוקי הלוגיקה האנושית עצמם הם חלק מלוגיקה גדולה יותר של המציאות. הלוגיקה של המציאות היא לוגיקה אין סופית אמיתית שאין בה שום מגבלות כלשהן. הלוגיקה האנושית משקפת רק חלק וצמצום של הלוגיקה האמיתית של המציאות האין סופית. שילוב של חוקי הלוגיקה + הדמיון = תמונה קרובה לאמת המלאה של המציאות. ...

... כן אז? מהי האמת המלאה? - שינה - חלומות - מודעות עצמית - דמיון - מציאות - לוגיקה - פילוסופיה אני חושב משמע אני קיים (רנה דקארט). ... משהו צריך להכניס אותו לתוך מחשבה. המחשבה נמצאת עצמה בתוך האני. האם האני יכול להיכנס כולו אל תוך עצמו ולהבין את מהות עצמו בשלמות? ... בתוך חלום, דהיינו, מתעורר מחלום בתוך חלום, אל חלום ברמה כלשהי, האם הוא יכול לדעת שהוא אכן ער או עדיין ישן וחולם? בחירה חופשית ... בהקיץ חלום צלול = דמיון מודרך של האדם לעצמו שונה מ: חלום מלא). האם אדם יכול לבחור להתעורר מחלום כאשר מתחשק לו? מה יכול לעשות אדם ישן שרוצה להתעורר מחלום ואינו מסוגל לעשות ... הוא בעצם גורם לאנשים שבחלום למות? ובצורה הכללית יותר: האם מחשבה יכולה לחשוב על עצמה? האם דמיון יכול לדמיין את עצמו? האם העולם חושב על עצמו? אם כן, איזה ... הוא יעיר את האני שבתוך החלום ויאחד אותו עם עצמו? האם דמות בסרט מצויר יכולה לחשוב על עצמה? האם כאשר דמות מצוירת אומרת אני, האם היא ... שאין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, כי הכל אותו הדבר במהותו. ושום דבר לא יכול להיות קיים שהמהות שלו תהיה שונה מדבר אחר. מאחר שאותה המהות מהווה את הכל, ממילא לא יכול להיות שמשהו אחד יהיה באמת שונה ממשהו אחר מצד האמת. ... את העולמות כולם למהות שלהם. מצד המהות אין הבדל בין שום דבר לשום דבר וגם לא יכול להיות, כי המהות תמיד תישאר אותה המהות. ההבדל הוא רק ... זה מזה. אך מצד האמת של המציאות עצמה, מצד התמונה המלאה, אין שום דבר ולא יכול להיות שום דבר שאינו המהות עצמה. ברמה המעשית: על ...

... על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה? ומה המשמעות של זה? טיעון: לא ניתן להוכיח כי אין אלוהים מכך שהוא אינו לוגי. כי תמיד ניתן לומר שעליו לא חלים חוקי הלוגיקה. כל קושיה על אלוהים נובעת בלוגיקה אנושית. אלוהים הוא מחוץ לחוקי הלוגיקה ולכן עליו לא חלות שום קושיות. ולכן כנל, מכך שאלוהים אינו לוגי, לא ניתן להוכיח מכך שהוא אינו קיים, כי עליו לא חלה הלוגיקה האנושית. סוף טיעון. הפרכה: הטיעון הנל נובע מחוסר הבנה של המשפט הבא: קיומה של ישות שאינה לוגית, שוללת את כל חוקי הלוגיקה כולם. הטיעון הנל מניח כי אפשרי הדבר שחוקי הלוגיקה יתקיימו לצד ישות שאינה לוגית ישות שעליה לא חלים חוקי הלוגיקה. יחד עם זאת, על האדם להבין, כי ברגע שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שבעצם המשמעות המתבקשת מכך היא אחת ויחידה, והיא שאין שום ... משום סוג שהוא לכל חוקי הלוגיקה ולכל השכל האנושי. מדוע? חוקי הלוגיקה משמשים את האדם בחיי היום יום לצורך חייו. האדם מסיק מסקנות ופועל לפיהן. האדם חי בתוך מנגנון לוגי של סיבה ותוצאה וכולי. כאשר האדם מנסה לגלות את האמת ולהגדיר מהו ... לשם כך משתמש האדם בחוקי הלוגיקה. לגיטימי לחלוטין לומר כי חוקי הלוגיקה הם אך ורק שימושיים בלבד, אך אין בהם שום אינדיקציה לבירור האמת ... דעה כזו כנל שאינה הופכת את הלוגיקה ואת השכל לכלי למציאת האמת, דעה כזו יכולה לחיות בשלום עם קיומה של ישות שאינה לוגית. רק שאז לא ממש יהיה ניתן להוכיח בדרך לוגית כי הישות הזו שאינה לוגית קיימת, כי הרי אין משמעות ללוגיקה ככלי לחיפוש האמת האמיתית של המציאות. יחד עם זאת, אם האדם מנסה להוכיח בטיעונים לוגיים את האמת האמיתית של המציאות, דהיינו, האדם מתעקש וטוען כי הוא יכול להוכיח בצורה לוגית כי אלוהים קיים וכולי, הרי שבעצם הוא מייחס ל

... הכל אחד - האם באמת הכל אחד? ומה המשמעות של זה? הכל אחד פילוסופיה לוגיקה וכאן נסביר טוב יותר את המשמעות הנכונה של רעיון האחדות. ובעיקר להאיר את תשומת ... מאשר מה שנדמה לאדם. ובפשיטות ניתן לראות ולהבין שלא הכל אחד. וההוכחה הפשוטה לכך, היא הצורך לומר שהכל אחד. אילו באמת הכל היה אחד, לא היה צריך לומר ... ביניהם. מכך שניתן לומר על דבר כלשהו שהוא אחד עם דבר אחר, זה עצמו ההוכחה לכך שהם לא אחד. אילו הם היו אחד לא היה צורך לומר שהם אחד. כאשר האדם אומר אני ... אומר אתה, כל אחת מהישויות האלו האדם חווה אותה בצורה אחרת. וזאת ההוכחה לכך שהישויות האלו הן לא ישות אחת. אילו הן היו ישות אחת, הרי שלא היה אפשר ... היא שאין עבר הווה עתיד. אבל ברגע שאמרנו עבר הווה עתיד, הרי שזאת ההוכחה שכן יש זמן. ולכן לומר שהזמן הוא אחד ושאין הבדל בין העבר להווה ולעתיד, זה עצמו הוכחה לכך שיש הבדל. כי אילו לא היה הבדל, לא היה צריך לומר שאין הבדל. וכך ניתן ...

... אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות האם הלוגיקה והשכל האנושי יכולים לברר את האמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם השכל האנושי והלוגיקה יכולים לשמש ככלים לברור האמת האובייקטיבית. אליעד מציג את ההיגיון האנושי וטוען שבניגוד לאמונה המקובלת, השכל הוא לא אמצעי מושלם לגילוי האמת. הסיבה לכך היא שלכל האנשים ... על משהו, תמיד קיימת האפשרות לחשוב על ההפך הגמור של אותו הדבר, מה שמראה שהשכל לא מאפשר להגיע לוודאות מוחלטת. ... או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות. האם קיים הבדל ... בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, אבל המשוגע חושב שהאדם הרגיל טועה. מנקודת מבט אובייקטיבית, אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר. ... הוא אינסופי. לפי ההיגיון הרגיל, לא יכולה להיות יותר מאמת אחת, שכן אם יש יותר מאמת אחת, עולה השאלה איזו אמת נכונה. אבל ... אחד, כי אם יש יותר ממחויב אחד, הם לא יכולים להיות באמת מחויבים. אך מנקודת מבט אחרת, יתכן שמבחינה אובייקטיבית, קיימות כמה ... ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ... נכונים במידה שווה. השיגעונות והסתירות הם לא חולשות השכל, אלא ביטוי לשלמות שלו. כל דעה, גם המשונה ביותר, מבטאת אמת ... יותר מאמת אחת? האם אפשר לסמוך על הלוגיקה האנושית? האם המשוגע והחכם שווים בשכלם? האם יש כמה סיבות ראשונות למציאות? מהי ... השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית. והאם עם השכל אפשר לברר את האמת? ויש ... דבר מסוים, עדיין בשכל יהיה אפשר לחשוב על ההפך של אותו דבר, לכן בשכל אי אפשר לברר את האמת. ונצא מתוך נקודת הנחה שהאמת ... אולי ההפך הוא נכון? לכן השכל לא יכול לברר את האמת, אם השכל היה כל כך טוב, כולם היו מסכימים על הכל. ואפשר לבוא להגיד, ... כן אנחנו חושבים עם השכל והמשוגע טועה! אבל המשוגע גם כן חושב עם השכל וחושב שאחרים טועים! אם כן מי צודק? אי אפשר לדעת ... גם התפישה הזו היא רק בשכל, אבל יכול להיות שמבחינה אובייקטיבית - ועכשיו אנחנו שוב משתמשים בהגדרה של השכל, יש יותר ... אותו בשכל, אבל מבחינה אובייקטיבית יכול להיות שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, כמו הסיבה הראשונה, אפשר להגיד שיש יותר ... מאד להיות שיש יותר מאמת אחת, ומאד יכול להיות שכל השכלים משקפים את האמת, הסיבה שנדמה לאדם שלא כל השכלים משקפים את האמת, ...

לוגיקה - למרוד במוסכמות ולצאת אל המוסכמה ... כי האדם מוקף במוסכמות. והמוסכמה הנפוצה ביותר, היא הלוגיקה האנושית, שהאדם רגיל לראות את הישויות ... אי אפשר למרוד כלל. וכאשר האדם עומד מולה, הוא לא יכול למרוד בה, גם אם הוא ממש ירצה. וכל זמן שהאדם יכול למרוד, גם בעזות פנים ובשקר מול אמת ... הכוונה היא, שעל האדם להתבונן אל תוכו, ולמרוד בתוכו באמונות שלו, ובשקרים שלו שנדמים בעיניו כאמת. וכל אמת שיש בתוך האדם, שהאדם מסוגל לחשוב בדעתו את ההפך שלה, הרי שהיא שקר ... את האמת שהכל אחד ממש, ושהנפרדות היא לא יותר מאשר אמונה שקרית, שמתחזה לאמת אמיתית. ואז ...

... להיות אלוהים - השכל הלא הגיוני שיש בספר להיות אלוהים, שטיפת מוח, לוגיקה, אור מקיף של הספר להיות אלוהים ... עבורו. לעומת זאת, בספר להיות אלוהים מוצגים דברים שהם מעבר לכל סוגי ההיגיון האפשריים, כאלו שאפילו תיאורטית אי אפשר לחשוב עליהם בצורה הגיונית או להבין ... דברים והיפוכם, כמו יש ואין. אנשים רגילים לקבל שיש ניגודיות מוחלטת בין יש לאין, ושבלתי אפשרי ששני הדברים יהיו קיימים בו זמנית. אולם בספר, אליעד כהן מראה ... לצאת מההיגיון הזה. הספר שובר את המגבלות האלה באופן שיטתי ומציג רעיונות שנראים בלתי אפשריים לחלוטין, מעבר לכל סוג של לוגיקה קיימת. איך הספר להיות אלוהים ... לתוך עולם של דואליות וניגודים. האדם רגיל מגיל אפס שישנם דברים מנוגדים: טוב ורע, יש ואין, אמת ושקר. הוא גדל עם מערכת אמונות שמגדירה מה אפשרי ומה לא ... התודעתית שלו. אליעד משווה את זה למערכת חיסונית תודעתית שמטרתה לנקות את המוח מהאשליה של הנפרדות. לדוגמה, האדם רגיל לחשוב שאם הוא ישיג משהו, הוא ירגיש שלמות או סיפוק, אך הספר מלמד אותו שמחשבה זו שגויה ומובילה לסבל. האור המקיף שבספר ... את מה שהם רוצים בחיים, כמו הצלחה, אושר, או סיפוק. הספר, לעומת זאת, שותל במוחו של האדם רעיונות הפוכים ומנקה את המוח מהאמונות המוטעות הללו. האדם ... האדם חייב להתעלות מעל ההיגיון הרגיל ומעבר לכל המושגים הקיימים בתודעתו, אל מצב של הבנה עמוקה שאינה מוגבלת על ידי שום לוגיקה מוכרת. מהו הספר להיות אלוהים? ...

... השכל האנושי, יכולת תפישה, להכיל דבר והיפוכו, אחדות ההפכים, לוגיקה, אחדות הניגודים, להבין את האחדות, פרדוקסים מדוע המוח האנושי מתקשה לתפוס דבר והיפוכו בו זמנית? המוח האנושי מוגבל מטבעו ביכולת להבין דבר והיפוכו בו זמנית. אליעד כהן מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה של שני חפצים, עגבנייה וגזיה, כשהוא שואל איזה מהם שוקל יותר. האדם מסוגל לתפוס שלוש אפשרויות בסיסיות: או שהעגבנייה כבדה יותר, או שהגזיה כבדה יותר, או שהם שווים במשקלם. המוח יכול גם להיות במצב של חוסר וודאות, אך הוא אינו מסוגל לתפוס מצב שבו העגבנייה בו זמנית כבדה יותר, קלה יותר וגם שווה במשקלה לגזיה. הסיבה לכך היא שלפי המנגנון הלוגי שבמוח, ברגע שאומרים שדבר אחד גדול יותר, זה מיד שולל את האפשרות שהוא קטן יותר או שווה. מהי הסיבה לחוסר היכולת לתפוס אחדות מוחלטת של ההפכים? הסיבה לחוסר היכולת הזאת היא הגבולות הפנימיים של השכל האנושי. המוח פועל לפי חוקי הלוגיקה המובנים בו, ובאופן בסיסי, לוגיקה אינה מאפשרת קבלה של סתירה פנימית. אליעד מסביר, שכדי לתפוס משהו, השכל חייב לבצע הפרדה והגדרה ברורה. אם משהו מוגדר כטוב, זה מייד שולל את הגדרתו כרע. לכן, כל ניסיון לתפוס דבר והיפוכו נכשל, כי ברגע שמוגדר היבט אחד של משהו, המוח פוסל את ההיבט המנוגד באופן מיידי. האם המגבלה הלוגית של השכל היא מוחלטת? אליעד מציג שהמגבלה אינה בהכרח מוחלטת, אלא קשורה לאופן שבו המוח מתייחס למציאות. הוא טוען שאם אדם יחקור באופן עמוק ויסודי את התפיסות הבסיסיות ... אני קיים?, הוא יגלה שהוודאות המוחלטת שבה הוא תופס דברים, אינה באמת מבוססת על משהו אובייקטיבי, אלא על תפיסה סובייקטיבית שהפכה להיות מוחלטת עבורו. אדם כזה יכול לגלות שהוודאות הלוגית שבה הוא מתייחס למציאות אינה מוחלטת כפי שהיא נראית לו. מהו המפתח להבנת האחדות של ההפכים לפי אליעד? לפי אליעד כהן, המפתח להבנת אחדות ההפכים נמצא ביכולת של האדם לשאול שאלות יסודיות עד הסוף. כלומר, לבדוק את הדברים שבהם הוא בטוח לחלוטין ולשאול עליהם שאלות כמו אולי לא?, אולי ההיפך נכון?. דרך חקירה מתמדת זו, ניתן לפרוץ את הגבולות של המנגנון הלוגי של המוח. התהליך הזה מאפשר לאדם לחוות פרספקטיבה חדשה שבה הוא יכול לראות כיצד דברים שנראו מנוגדים, הם בעצם צדדים שונים של אותה האחדות. האם תפיסת האחדות מחייבת ויתור על הלוגיקה? אליעד מבהיר שתפיסת האחדות לא מחייבת ויתור על הלוגיקה, אלא הרחבתה. אין צורך לשקר או להכחיש את התפיסה הקיימת, אלא רק לזכור שהתפיסה הנוכחית היא תמיד סובייקטיבית ולא בהכרח אובייקטיבית. למשל, אדם שרואה אריה מולו לא צריך להכחיש את החוויה שלו, אבל הוא יכול לזכור שזו עדיין חוויה סובייקטיבית, וכך נוצרת גמישות רבה יותר בתפיסת המציאות. כיצד ניתן להגיע למצב של דבר והיפוכו בחוויה האישית? אליעד מסביר שאם אדם ישאל שוב ושוב מי אמר שזה נכון? לגבי המחשבות והאמונות הכי בסיסיות שלו, הוא יוכל להגיע למצב שבו המחשבות מאבדות את האחיזה המוחלטת שלהן. כאשר אדם יצליח לחוות באמת שההבדל בין יש לאין, או בין טוב לרע, הוא לא מוחלט אלא יחסי בלבד, הוא יוכל לחוות מצב של גם וגם. למשל, אדם יכול להרגיש רעב בו זמנית עם ההבנה שרעב ושובע הם במהותם דבר אחד. איך זה מתבטא בחיי היום יום? אליעד מציין שאדם שחווה את המצב הזה של גם וגם יחווה את החיים בצורה קלילה יותר ופחות תובענית. הוא יוכל לחוות רגשות או מחשבות בצורה פחות מחייבת ופחות לוחצת, כי הוא כבר לא יהיה לכוד בתוך ההפרדות הלוגיות הרגילות. זה לא אומר שהוא יפסיק לפעול בצורה נורמטיבית, אלא שהוא יוכל לפעול עם יותר מודעות לכך שכל התפיסות הן סובייקטיביות, ולא אובייקטיביות ומוחלטות. מדוע האדם לא מצליח ליישם את התובנות הללו למרות ההבנה? למרות שאדם יכול להבין את העיקרון בתיאוריה, אליעד מסביר שבפרקטיקה האדם עדיין נתקע בתוך ההפרדות הלוגיות כי הוא לא באמת משתחרר מהאמונה הסמויה שהסובייקטיבי שלו הוא האובייקטיבי. עד שאדם לא יטיל ספק אמיתי ויסודי בכל הוודאויות שלו, הוא ימשיך לפעול לפי אותה ה