... אהבת החוכמה לוגיקה - איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה? לוגיקה. פילוסופיה. אהבת החוכמה. בעיית האינדוקציה. אינדוקציה. דדוקציה. איך ללמוד פילוסופיה ... של המציאות. בנוסף, כאשר האדם לומד פילוסופיה מתוך רצון אמיתי להגיע אל האמת, עליו לזכור כי עליו לחקור גם את הפילוסופיה עצמה. היינו, הפילוסופיה עצמה מושתת על חוקי הלוגיקה. וחוקי הלוגיקה עצמם מבוססים על? חוקי הלוגיקה מבוססים על יכולת התפיסה השכלית האנושית. מגבלות התפיסה האנושית מיוצגים על ידי השכל האנושי. חוקי הלוגיקה אינם מייצגים את יכולת הדמיון של האדם. יכולת הדמיון של האדם אינה באה לידי ביטוי במערכת החוקים הלוגיים. לוגיקה = שכל. לוגיקה שונה מ: דמיון. ההבנה המרכזית שצריכה להיות לגבי חוקי הלוגיקה היא, כי גם חוקי הלוגיקה עצמם הם הנחת יסוד שאינה וודאית. מאחר שהשכל של האדם הוא רק חלק מהמציאות ואינו ... של האדם מסוגל לדמיין אין סוף. אומנם לא בשלמות, אך ברמה של דמיון. בכל מקרה על האדם לזכור כאשר הוא לומד פילוסופיה ומנסה לדעת את האמת האמיתית על המציאות, כי חוקי הלוגיקה עצמם הם צמצום מחשבתי של המציאות. מציאות = אין סוף. שכל = מחשבה = סוף = היגיון = לוגיקה. כאשר האדם לומד פילוסופיה, עליו לחפש לא רק את האמת הלוגית, אלא את האמת האמיתית הכללית על המציאות כולה. זכור, המציאות היא אין סופית והשכל הוא סופי ואינו מסוגל לתפוס את המציאות האין סופית. השכל אינו מסוגל אך הדמיון כן. גם חוקי הלוגיקה עצמם הם רק חלק מתוך המציאות ומתוך השכל הכולל שמנהל גם אותם. זא חוקי הלוגיקה האנושית עצמם הם חלק מלוגיקה גדולה יותר של המציאות. הלוגיקה של המציאות היא לוגיקה אין סופית אמיתית שאין בה שום מגבלות כלשהן. הלוגיקה האנושית משקפת רק חלק וצמצום של הלוגיקה האמיתית של המציאות האין סופית. שילוב של חוקי הלוגיקה + הדמיון = תמונה קרובה לאמת המלאה של המציאות. ...

... עצמית - דמיון - מציאות - לוגיקה - פילוסופיה אני חושב משמע אני קיים (רנה דקארט). האם זאת באמת האמת? מהי האמת האמיתית? אני חושב משמע: 1 - משהו ... עצמה בתוך האני. האם האני יכול להיכנס כולו אל תוך עצמו ולהבין את מהות עצמו בשלמות? האם ניתן להבין מהו אני בלי להבין את מהותו בשלמות? עולם החלומות ... אל חלום ברמה כלשהי, האם הוא יכול לדעת שהוא אכן ער או עדיין ישן וחולם? בחירה חופשית בחלום: האם יש לאדם בחירה חופשית בחלום? האם האדם בוחר על מה לחלום ... שונה מ: חלום מלא). האם אדם יכול לבחור להתעורר מחלום כאשר מתחשק לו? מה יכול לעשות אדם ישן שרוצה להתעורר מחלום ואינו מסוגל לעשות זאת? מודעות עצמית בחלום: האם האנשים שבחלום מודעים לעצמם? האם ... הכללית יותר: האם מחשבה יכולה לחשוב על עצמה? האם דמיון יכול לדמיין את עצמו? האם העולם חושב על עצמו? אם כן, איזה חלק בדיוק חושב על עצמו, האטום הקטן או החיבור שלו לאבן גדולה? ... האם דמות בסרט מצויר יכולה לחשוב על עצמה? האם כאשר דמות מצוירת אומרת אני, האם היא באמת מודעת לעצמה? האם יש הבדל מהותי בין האנשים שבחלום לבין שאר ... הדבר במהותו. ושום דבר לא יכול להיות קיים שהמהות שלו תהיה שונה מדבר אחר. מאחר שאותה המהות מהווה את הכל, ממילא לא יכול להיות שמשהו אחד יהיה באמת שונה ממשהו אחר מצד האמת. הסיבה היחידה שדברים נראים שונים זה מזה, היא רק משום שהדברים ... בין שום דבר לשום דבר וגם לא יכול להיות, כי המהות תמיד תישאר אותה המהות. ההבדל הוא רק בבגדים של המציאות, אך לא במהות שלה. מצד המהות גם הבגדים עצמם ... המלאה, אין שום דבר ולא יכול להיות שום דבר שאינו המהות עצמה. ברמה המעשית: על האדם לחקור ולהתבונן בנל, כי זהו השורש של הכל. כאשר האדם מבין את ...

... על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה? ומה המשמעות של זה? טיעון: לא ניתן להוכיח כי אין אלוהים מכך שהוא אינו לוגי. כי תמיד ניתן לומר שעליו לא חלים חוקי הלוגיקה. כל קושיה על אלוהים נובעת בלוגיקה אנושית. אלוהים הוא מחוץ לחוקי הלוגיקה ולכן עליו לא חלות שום קושיות. ולכן כנל, מכך שאלוהים אינו לוגי, לא ניתן להוכיח מכך שהוא אינו קיים, כי עליו לא חלה הלוגיקה האנושית. סוף טיעון. הפרכה: הטיעון הנל נובע מחוסר הבנה של המשפט הבא: קיומה של ישות שאינה לוגית, שוללת את כל חוקי הלוגיקה כולם. הטיעון הנל מניח כי אפשרי הדבר שחוקי הלוגיקה יתקיימו לצד ישות שאינה לוגית ישות שעליה לא חלים חוקי הלוגיקה. יחד עם זאת, על האדם להבין, כי ברגע שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שבעצם המשמעות המתבקשת מכך היא אחת ויחידה, והיא שאין שום משמעות משום סוג שהוא לכל חוקי הלוגיקה ולכל השכל האנושי. מדוע? חוקי הלוגיקה משמשים את האדם בחיי היום יום לצורך חייו. האדם מסיק מסקנות ופועל לפיהן. האדם חי בתוך מנגנון לוגי של סיבה ותוצאה וכולי. כאשר האדם מנסה לגלות את האמת ולהגדיר מהו אמת ומהו שקר, לשם כך משתמש האדם בחוקי הלוגיקה. לגיטימי לחלוטין לומר כי חוקי הלוגיקה הם אך ורק שימושיים בלבד, אך אין בהם שום אינדיקציה לבירור האמת האמיתית של המציאות. דעה כזו כנל שאינה הופכת את הלוגיקה ואת השכל לכלי למציאת האמת, דעה כזו יכולה לחיות בשלום עם קיומה של ישות שאינה לוגית. רק שאז לא ממש יהיה ניתן להוכיח בדרך לוגית כי הישות הזו שאינה לוגית קיימת, כי הרי אין משמעות ללוגיקה ככלי לחיפוש האמת האמיתית של המציאות. יחד עם זאת, אם האדם מנסה להוכיח בטיעונים לוגיים את האמת האמיתית של המציאות, דהיינו, האדם מתעקש וטוען כי הוא יכול להוכיח בצורה לוגית כי אלוהים קיים וכולי, הרי שבעצם הוא מייחס ל

... הכל אחד - האם באמת הכל אחד? ומה המשמעות של זה? הכל אחד פילוסופיה לוגיקה וכאן נסביר טוב יותר את המשמעות ... ושהכל אחד, בצורה אחרת. וכאן נסביר בצורה פשוטה, מדוע לא הכל אחד ומדוע רעיון האחדות דורש הבנה יותר מעמיקה מאשר מה שנדמה לאדם. ובפשיטות ניתן לראות ולהבין שלא הכל אחד. וההוכחה הפשוטה לכך, היא הצורך לומר שהכל ... הם לא אחד והם לא באחדות עם שאר הרעיונות. אילו הם היו אחד עם שאר הרעיונות, הרי שלא היה ניתן להבדיל ביניהם. מכך שניתן לומר על דבר כלשהו שהוא אחד עם דבר אחר, זה עצמו ההוכחה לכך שהם לא אחד. אילו הם היו אחד לא היה צורך לומר שהם אחד. כאשר האדם אומר אני וכאשר האדם אומר אבן וכאשר האדם אומר לא אני וכאשר האדם אומר אתה, כל אחת מהישויות האלו האדם חווה אותה בצורה אחרת. וזאת ההוכחה לכך שהישויות האלו הן לא ישות אחת. ... אילו לא היה זמן, ממילא לא היה צורך לומר ולא היה ניתן לומר שאין זמן. כאשר אומרים שאין זמן, המשמעות היא שאין עבר הווה עתיד. אבל ברגע שאמרנו עבר הווה עתיד, הרי שזאת ההוכחה שכן יש זמן. ולכן לומר שהזמן הוא אחד ושאין הבדל בין העבר להווה ולעתיד, זה עצמו הוכחה לכך שיש הבדל. כי אילו לא היה ...

... אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות האם הלוגיקה והשכל האנושי יכולים לברר את האמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם השכל האנושי והלוגיקה יכולים לשמש ככלים לברור האמת האובייקטיבית. אליעד מציג את ההיגיון האנושי וטוען שבניגוד לאמונה המקובלת, השכל הוא לא אמצעי מושלם לגילוי האמת. הסיבה לכך היא שלכל האנשים בעולם יש אותו מנגנון שכלי, ובכל זאת הם לא מצליחים להגיע להסכמה מלאה אפילו על דבר אחד. הוא מדגיש שגם כאשר אנשים מסכימים על משהו, תמיד קיימת האפשרות לחשוב על ההפך הגמור של אותו הדבר, מה שמראה שהשכל לא מאפשר להגיע לוודאות מוחלטת. לדוגמה, גם אם כולם היו מסכימים שקיים עולם פיזי, עדיין ניתן להעלות ספק ולהגיד שאולי ההפך הוא הנכון, אולי העולם הוא אשליה או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות. האם קיים הבדל אמיתי בין שכל של משוגע לשכל של אדם חכם? ... מסביר שהשכל של שניהם הוא בדיוק אותו שכל, שניהם משתמשים באותו מנגנון שכלי ובאותה עוצמה בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, אבל המשוגע חושב שהאדם הרגיל טועה. מנקודת מבט אובייקטיבית, אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר. הדוגמה מחדדת את העובדה שהשכל, למרות היותו ... כי האדם אינטואיטיבית חושב שהאמת היא אחת, שכן האמת נתפסת כהמציאות כפי שהיא, והשקר הוא אינסופי. לפי ההיגיון הרגיל, לא יכולה להיות יותר מאמת אחת, שכן אם יש יותר מאמת אחת, עולה השאלה איזו אמת נכונה. אבל גם תפיסה זו, לדבריו, מבוססת על ההיגיון האנושי ... מאמת אחת. הוא מביא את הדוגמה של מחויב המציאות, שלפי ההיגיון הרגיל חייב להיות רק אחד, כי אם יש יותר ממחויב אחד, הם לא יכולים להיות באמת מחויבים. אך מנקודת מבט אחרת, יתכן שמבחינה אובייקטיבית, קיימות כמה אמיתות, כמה סיבות ראשונות, ואפילו כמה אלוהים ... אם קיימים כמה אלוהים, השאלה הרגילה שהשכל יעלה היא מי ברא אותם, ואם קיימות כמה סיבות ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות ... מניח מראש שיש רק אמת אחת. אבל אם באמת קיימות כמה אמיתות במקביל, אז כל הדעות וכל השכלים נכונים במידה שווה. השיגעונות והסתירות הם לא חולשות השכל, אלא ביטוי לשלמות שלו. כל דעה, גם המשונה ביותר, מבטאת אמת אפשרית. השורה התחתונה של דברי אליעד היא שצריך ... כמה מחויבי מציאות המקבילים זה לזה? האם השכל משקף את המציאות האמיתית? האם קיימת יותר מאמת אחת? האם אפשר לסמוך על הלוגיקה האנושית? האם המשוגע והחכם שווים בשכלם? האם יש כמה סיבות ראשונות למציאות? מהי אמת אובייקטיבית? האם כל הדעות נכונות באותה מידה? הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית. והאם עם השכל אפשר לברר את האמת? ויש דבר מאד מפליא, לכל האנשים יש את אותו מנגנון שכלי, ואף על פי כן אף אחד לא מסכים בכלום, ונגיד שכן יסכימו על דבר מסוים, עדיין בשכל יהיה אפשר לחשוב על ההפך של אותו דבר, לכן בשכל אי אפשר לברר את האמת. ונצא מתוך נקודת הנחה שהאמת היא אחת, ואם השכל משקף את האמת, אם לכולם יש ... אנחנו רואים שאפילו האדם עצמו לא מצליח להגיע למוחלטות בשכל שלו, תמיד יהיה אפשר לשאול אולי ההפך הוא נכון? לכן השכל לא יכול לברר את האמת, אם השכל היה כל כך טוב, כולם היו מסכימים על הכל. ואפשר לבוא להגיד, רגע, למשוגעים, אין שכל, והאמת האמיתית צריכה ... משתמשים בשכל שלהם באותה מידה. מצד האמת שניהם משתמשים בשכל באותה מידה, ויכולים להגיד, כן אנחנו חושבים עם השכל והמשוגע טועה! אבל המשוגע גם כן חושב עם השכל וחושב שאחרים טועים! אם כן מי צודק? אי אפשר לדעת מי צודק, מבחינה אובייקטיבית שניהם צודקים. גם ... התפישה שאומרת שיש אמת אובייקטיבית אחת, שהמציאות בזמן נתון יכולה להחיות רק בצורה אחת, גם התפישה הזו היא רק בשכל, אבל יכול להיות שמבחינה אובייקטיבית - ועכשיו אנחנו שוב משתמשים בהגדרה של השכל, יש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, יש יותר מישות אחת שקיומה ... אז הוא כבר לא מחויב כמה מהויות יש למציאות? מהות אחת! אבל הדבר הזה הוא דבר שמבינים אותו בשכל, אבל מבחינה אובייקטיבית יכול להיות שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, כמו הסיבה הראשונה, אפשר להגיד שיש יותר מסיבה אחת, כמו להגיד שיש כמה אלוהים מקבילים אחד ... השכלים לא מסכימים, זה לא אומר שהשכל לא משקף את האמת האחת, כחי מבחינה אמיתית יכול מאד להיות שיש יותר מאמת אחת, ומאד יכול להיות שכל השכלים משקפים את האמת, הסיבה שנדמה לאדם שלא כל השכלים משקפים את האמת, זה בגלל שהוא חושב שיש אמת אחת וזה בשכל, גם ...

לוגיקה - למרוד במוסכמות ולצאת אל המוסכמה האמיתית כי האדם מוקף במוסכמות. והמוסכמה הנפוצה ביותר, היא הלוגיקה האנושית, שהאדם רגיל לראות את הישויות השונות שיש בעולם, כנפרדות זו מזו. והאדם חי את חייו בתוך עולם שלם של ... ועל האדם לדעת את האמת, והיא, שכל דבר שניתן למרוד בו, הרי שהוא לא אמת, אלא הוא רק שקר שמתחזה לאמת. כי באמת האמיתית, אי אפשר למרוד כלל. וכאשר האדם עומד מולה, הוא לא יכול למרוד בה, גם אם הוא ממש ירצה. וכל זמן שהאדם יכול למרוד, גם בעזות פנים ובשקר מול אמת כלשהי רעיון כלשהו, הרי שעליו לעשות זאת! כי הוא מחסל בכך, שקר שנדמה לאמת. כי האמת, קיומה הוא מחויב, ואי אפשר למרוד בה. ובפועל, הכוונה היא, שעל האדם להתבונן אל תוכו, ולמרוד בתוכו באמונות שלו, ובשקרים שלו שנדמים בעיניו כאמת. וכל אמת שיש בתוך האדם, שהאדם מסוגל לחשוב בדעתו את ההפך שלה, הרי שהיא שקר עצמי. וכל דבר שנדמה לאדם כמשמעותי, הרי שביחס לאמת המוחלטת, הוא שקר. כי אם יש ... ואכ הוא אינו ראשון, והוא אינו האמת המחויבת. ועל ידי זה שהאדם מורד במוסכמות המחשבתיות שבתוכו, על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל אחד ממש, ושהנפרדות היא לא יותר מאשר אמונה שקרית, שמתחזה לאמת אמיתית. ואז האדם מגיע אל האמת המוחלטת, שהכל אחד ממש, והנפרדות נכללת באחדות, ואז ...

... אלוהים - השכל הלא הגיוני שיש בספר להיות אלוהים, שטיפת מוח, לוגיקה, אור מקיף של הספר להיות אלוהים מהו השכל הלא הגיוני שבספר להיות אלוהים? הספר להיות אלוהים של אליעד כהן מכיל שכל לא הגיוני, אך לא מדובר בסתם חוסר היגיון רגיל. ... מעבר לכל סוגי ההיגיון האפשריים, כאלו שאפילו תיאורטית אי אפשר לחשוב עליהם בצורה הגיונית או להבין אותם בכלים הקיימים של השכל הרגיל. לדוגמה, אליעד מציג את התפיסה הרגילה של בני האדם, שלפיה קיימים דברים והיפוכם, כמו יש ואין. ... מוחלטת בין יש לאין, ושבלתי אפשרי ששני הדברים יהיו קיימים בו זמנית. אולם בספר, אליעד כהן מראה כיצד ניתן לצאת מההיגיון הזה. הספר שובר את המגבלות האלה באופן שיטתי ומציג רעיונות שנראים בלתי אפשריים לחלוטין, מעבר לכל סוג של לוגיקה קיימת. איך הספר להיות אלוהים מבצע שטיפת מוח לשכל האנושי? אליעד מסביר שהספר שלו מבצע סוג של שטיפת מוח מיוחדת. זוהי שטיפת מוח במובן חיובי ומיוחד - מטרתה לשחרר ... דברים מנוגדים: טוב ורע, יש ואין, אמת ושקר. הוא גדל עם מערכת אמונות שמגדירה מה אפשרי ומה לא אפשרי. הספר להיות אלוהים פועל בצורה מתוחכמת, כמעט בלתי מורגשת. הוא לוקח את השכל האנושי ועושה בו מעין שכתוב מחדש. האדם שקורא את ... שמטרתה לנקות את המוח מהאשליה של הנפרדות. לדוגמה, האדם רגיל לחשוב שאם הוא ישיג משהו, הוא ירגיש שלמות או סיפוק, אך הספר מלמד אותו שמחשבה זו שגויה ומובילה לסבל. האור המקיף שבספר עוזר לאדם להבין שאין צורך בנפרדות, ומוביל אותו להכיר באפשרות של אחדות מוחלטת ושלמה, מעבר לכל ניגוד אפשרי. כיצד פועל האנטי - ... לעומת זאת, שותל במוחו של האדם רעיונות הפוכים ומנקה את המוח מהאמונות המוטעות הללו. האדם בהתחלה חושב שהספר מסייע לו להשיג את המטרות שלו בתוך הנפרדות, אך למעשה, באופן נסתר, הוא מוביל אותו החוצה מן הנפרדות ומן האשליה שהיא ... בתודעתו, אל מצב של הבנה עמוקה שאינה מוגבלת על ידי שום לוגיקה מוכרת. מהו הספר להיות אלוהים? איך להשתחרר מההיגיון הרגיל? מהי שטיפת מוח חיובית? מהו אור מקיף? איך לצאת מתפיסת הנפרדות? כיצד עובד אנטי - וירוס מחשבתי? איך ...

... השכל האנושי, יכולת תפישה, להכיל דבר והיפוכו, אחדות ההפכים, לוגיקה, אחדות הניגודים, להבין את האחדות, פרדוקסים מדוע המוח האנושי מתקשה לתפוס דבר והיפוכו בו זמנית? המוח האנושי מוגבל מטבעו ביכולת להבין דבר והיפוכו בו זמנית. אליעד כהן מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה של שני חפצים, עגבנייה וגזיה, כשהוא שואל איזה מהם שוקל יותר. האדם מסוגל לתפוס שלוש אפשרויות בסיסיות: או שהעגבנייה ... או שהגזיה כבדה יותר, או שהם שווים במשקלם. המוח יכול גם להיות במצב של חוסר וודאות, אך הוא אינו מסוגל לתפוס מצב שבו העגבנייה בו זמנית כבדה יותר, קלה יותר וגם שווה במשקלה לגזיה. הסיבה לכך היא שלפי המנגנון הלוגי שבמוח, ברגע שאומרים שדבר אחד גדול יותר, זה מיד שולל את האפשרות שהוא קטן יותר או שווה. מהי הסיבה לחוסר היכולת לתפוס אחדות מוחלטת של ההפכים? הסיבה לחוסר היכולת הזאת היא הגבולות הפנימיים של השכל האנושי. המוח פועל לפי חוקי הלוגיקה המובנים בו, ובאופן בסיסי, לוגיקה אינה מאפשרת קבלה של סתירה פנימית. אליעד מסביר, שכדי לתפוס משהו, השכל חייב לבצע הפרדה והגדרה ברורה. אם משהו מוגדר כטוב, זה מייד שולל את הגדרתו כרע. לכן, כל ניסיון לתפוס דבר והיפוכו נכשל, כי ברגע שמוגדר היבט אחד של משהו, המוח פוסל את ההיבט המנוגד באופן מיידי. האם המגבלה הלוגית של השכל היא מוחלטת? אליעד מציג שהמגבלה אינה בהכרח מוחלטת, אלא קשורה לאופן שבו המוח מתייחס למציאות. הוא טוען שאם אדם יחקור באופן עמוק ויסודי את התפיסות ... שבה הוא תופס דברים, אינה באמת מבוססת על משהו אובייקטיבי, אלא על תפיסה סובייקטיבית שהפכה להיות מוחלטת עבורו. אדם כזה יכול לגלות שהוודאות הלוגית שבה הוא מתייחס למציאות אינה מוחלטת כפי שהיא נראית לו. מהו המפתח להבנת האחדות של ההפכים לפי אליעד? לפי אליעד כהן, המפתח להבנת אחדות ההפכים נמצא ביכולת של האדם לשאול שאלות יסודיות עד הסוף. כלומר, לבדוק את הדברים שבהם הוא בטוח לחלוטין ולשאול עליהם שאלות כמו אולי לא?, אולי ההיפך נכון?. דרך חקירה מתמדת זו, ניתן לפרוץ את הגבולות של המנגנון הלוגי של המוח. התהליך הזה מאפשר לאדם לחוות פרספקטיבה חדשה שבה הוא יכול לראות כיצד דברים שנראו מנוגדים, הם בעצם צדדים שונים של אותה האחדות. האם תפיסת האחדות מחייבת ויתור על הלוגיקה? אליעד מבהיר שתפיסת האחדות לא מחייבת ויתור על הלוגיקה, אלא הרחבתה. אין צורך לשקר או להכחיש את התפיסה הקיימת, אלא רק לזכור שהתפיסה הנוכחית היא תמיד סובייקטיבית ולא בהכרח אובייקטיבית. למשל, אדם שרואה אריה מולו לא צריך להכחיש את החוויה שלו, אבל הוא יכול לזכור שזו עדיין חוויה סובייקטיבית, וכך נוצרת גמישות רבה יותר בתפיסת המציאות. כיצד ניתן להגיע למצב של דבר והיפוכו בחוויה האישית? אליעד מסביר שאם אדם ישאל שוב ושוב מי אמר שזה נכון? לגבי המחשבות והאמונות הכי בסיסיות שלו, הוא יוכל להגיע למצב שבו המחשבות מאבדות את האחיזה המוחלטת שלהן. כאשר אדם יצליח לחוות באמת שההבדל בין יש לאין, או בין טוב לרע, הוא לא מוחלט אלא יחסי בלבד, הוא יוכל לחוות מצב של גם וגם. למשל, אדם יכול להרגיש רעב בו זמנית עם ההבנה שרעב ושובע הם במהותם דבר אחד. איך זה מתבטא בחיי היום יום? אליעד מציין שאדם שחווה את המצב הזה של גם וגם יחווה את החיים בצורה קלילה יותר ופחות תובענית. הוא יוכל לחוות רגשות או מחשבות בצורה פחות מחייבת ופחות לוחצת, כי הוא כבר לא יהיה לכוד בתוך ההפרדות הלוגיות הרגילות. זה לא אומר שהוא יפסיק לפעול בצורה נורמטיבית, אלא שהוא יוכל לפעול עם יותר מודעות לכך שכל התפיסות הן סובייקטיביות, ולא אובייקטיביות ומוחלטות. מדוע האדם לא מצליח ליישם את התובנות הללו למרות ההבנה? למרות שאדם יכול להבין את העיקרון בתיאוריה, אליעד מסביר שבפרקטיקה האדם עדיין נתקע בתוך ההפרדות הלוגיות כי הוא לא באמת משתחרר מהאמונה הסמויה שהסובייקטיבי שלו הוא האובייקטיבי. עד שאדם לא יטיל ספק אמיתי ויסודי בכל הוודאויות שלו, הוא ימשיך לפעול לפי אותה ה

... ואין כאחד, אין שכל, לצאת מהשכל, מחויב המציאות, לוגיקה, קיים או לא קיים, לא לדעת כלום, לדעת שום דבר איך אפשר להיות בטוח במשהו אם הכל מוטל בספק? אליעד כהן ... השולחן, עדיין קיימת האפשרות שהוא נמצא בתוך חלום או מדמיין את הכל. הדוגמה של השולחן מובילה לטענה כי כל תפיסה חושית שלנו, כמו ראייה, שמיעה ומישוש, אינה יכולה להבטיח בוודאות מוחלטת שהמציאות החיצונית קיימת. אפילו חוויות שנתפסות כממשיות מאוד יכולות להיות חלום. אליעד מציין שהמסקנה היחידה שאדם יכול להגיע אליה בכנות היא שהוא לא יודע בוודאות האם יש ... אמיתית או אשליה בלבד. הוא מדגיש שהתחושה של הקיום שלנו תלויה בשכל שלנו ובתודעה, אבל בעצם אנחנו לא יכולים לאמת אותה מעבר לספק. אליעד ממשיך ומציע תרגיל מחשבתי שבו האדם עוצם עיניים ומבודד את כל חושיו. גם במצב כזה, עדיין קיימת תודעה שממשיכה לחשוב ולהיות מודעת לעצמה. עם זאת, הוא טוען שגם התחושה הזאת אינה ודאית. האדם לעולם לא יכול להיות בטוח שהוא קיים באופן מוחלט כי הוא תלוי ... היא בעצמה מוטלת בספק. האם אפשר להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת? אליעד מדגיש שככל שמעמיקים לחשוב ולהתבונן פנימה, מגיעים למקום שבו לא יודעים כלום. ... הבדל בין מה שהוא יודע לבין מה שהוא לא יודע. הכל הופך לאפשרי, ולא מחויב המציאות. מה הקשר בין היכולת לדעת לבין השכל האנושי? בהמשך אליעד מסביר ... מסוגל להגיע לוודאות מוחלטת. הוא מציין שמי שמנסה ללכת עם השכל שלו עד הסוף מגיע למצב שבו הוא לא יכול לדעת כלום בוודאות, מאחר שהשכל תמיד ימצא ספק או סתירה פנימית בכל טענה ובכל אמונה. כאשר אדם מתבונן פנימה בשכל שלו, הוא מגלה ... מוגדרת לבין ההבנה שאין שום וודאות לגביה. הוא מתאר זאת כמלחמה פנימית בין שני צדדים: צד אחד שמאמין שיש חשיבות ומשמעות לחיים, וצד שני שמאמין שאין משמעות ואין הבדל בין הדברים. האדם נמצא ... שאין פתרון קסם לחוסר הוודאות של החיים, אלא הבנה עמוקה שהכל אפשרי. לדעתו, דווקא ההבנה שאנחנו לא יכולים לדעת בוודאות שום דבר, היא זו שמשחררת את האדם ... הוא מגיע לחוויה של אחדות מוחלטת. איך לדעת מה האמת? האם המציאות קיימת באמת? מה זה מחויב המציאות? איך אפשר לדעת משהו בוודאות? מה זה לצאת מהשכל? איך להשתחרר ...

... הבנה חלקית, פתרונות לבעיות, למצוא פתרון לבעיה, משל ונמשל, היקש לוגי, הסקה לוגית איך אפשר ללמוד מתהליך אחד לתהליך אחר? כדי להבין איך אפשר ללמוד מתהליך אחד על תהליך אחר, צריך קודם כל להבין שישנם דברים דומים ושונים בין התהליכים. לדוגמה, אם אדם רואה מישהו מורח גבינה על פרוסת לחם, הוא יכול ללמוד מזה איך למרוח טחינה על פיתה. זהו תהליך דומה - בשני המקרים מדובר במריחה, אבל הם אינם זהים לחלוטין. אם אותו אדם ינסה ... אותו עיקרון תקף גם ללמידה של נהיגה. אדם שלמד נהיגה במקום אחד לא יכול לשכפל באופן מדויק את התהליך במקום אחר. עליו להפשיט את התהליך המקורי, לזהות את המרכיבים הבסיסיים ולהתאים אותם לסביבה החדשה. ... שמי שרוצה לטעום את האור הגנוז צריך להעלות את היראה לשורשה. ניתן לחשוב שאפשר להשליך את העיקרון הזה על כל תחום בחיים, אבל לא תמיד זה מדויק. העיקרון נכון באופן כללי, אבל לכל מטרה יש דרך ייחודית ... למצב שאין פחד. רק אם אדם מבין את המשמעות המלאה של מושג זה, הוא יכול להשתמש בו בתהליכים אחרים. מדוע אי אפשר להשליך רעיונות ללא הבנה מלאה? אליעד מדגים זאת באמצעות המשל של קריאת ספר בעברית. אם ... אם אין הבנה מלאה של המשל, ההשלכה על הנמשל תהיה מוגבלת או שגויה. איך מיישמים את עקרון ההבנה המלאה במציאות היומיומית? אליעד מדגיש שיישום נכון של רעיונות מופשטים תלוי ברמת ההבנה שלהם. ככל ... של המקור. רק כאשר האדם מבין את הרעיון המופשט בצורה שלמה, הוא יכול לקחת את אותו רעיון ולהשליך אותו בצורה נכונה על בעיות ומטרות שונות בחייו. הבנה חלקית תוביל להשלכה מוגבלת או שגויה, בעוד הבנה מלאה מאפשרת גמישות ויישום נכון בכל מצב. איך ללמוד מדבר לדבר? מהי הבנה מלאה? מה הכוונה להעלות את היראה לשורשה? ... של משל ונמשל? איך פותרים בעיות בעזרת תהליכים מקבילים? מה זה הסקה לוגית?