כפי שכבר ביארתי, רוחניות אמיתית היא כאשר אין אצל האדם גשמיות, אלא הכל רוחני. וגשמיות אמיתית, גם היא כאשר אין אצל האדם רוחניות, כי הכל גשמי. דהיינו, שלמות הגשמיות והרוחניות, היא כאשר אין הבדל בין גשמיות לבין רוחניות.

והנה, אצל רוב העולם יש הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. ואצל האדם שני הדברים האלו נתפשים כדברים הפוכים. ומי שרוצה להיות רוחני, אז הוא מתרחק מהגשמיות. ומי שרוצה להיות גשמי, הוא מתרחק מהרוחניות. וכאן נסביר, כיצד יכול האדם להגיע להארה רוחנית אמיתית, דווקא באמצעות הגשמיות. ולא סתם גשמיות, אלא אפילו באמצעות המרדף אחרי הגשמיות. ונחדד, דווקא באמצעות המרדף אחרי הגשמיות.

ואפשר לבאר גם את הצד ההפוך, כיצד להגיע להנאה גשמית וממשית, דווקא באמצעות רדיפה אחרי הרוחניות. אבל כאן נבאר כיצד להגיע להארה רוחנית, באמצעות המרדף אחרי הגשמיות.

ומי שיתבונן בעניין יראה, שמה שהאדם באמת רוצה בסופו של דבר, זה להיות מאושר. ואפשר לקרוא לזה רוחניות או גשמיות, אבל עוד נוסיף ונעמיק האדם רוצה להיות מאושר. ויש מי שחושב להשיג את האושר באמצעות הרוחניות, ויש מי שחושב להשיג את האושר באמצעות הגשמיות. והרוחניות / גשמיות, הן רק דרך להשגת האושר, שהוא תחושה פנימית של האדם.

ואם נתבונן על עניין האושר של האדם, נראה שהוא כולו תלוי בדבר אחד, והוא הבנה. כי כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, על ידי זה הוא מתחבר למציאות בשלמות, ואז הוא חי איתה בשלום ומרגיש תחושה של הרמוניה ואהבה כלפי המציאות. ומה שהאדם באמת רוצה בסופו של דבר, זה להבין את המציאות, כדי לחיות איתה בשלום. כי בסופו של דבר, מה שבאמת חשוב לאדם, זה להרגיש טוב באמת.

ונמצא אם כן, כי כל האושר של האדם, תלוי בכך שהוא יבין את המציאות. והאדם יכול לרדוף אחרי רוחניות או גשמיות או אחרי כל הגדרה אחרת, אבל מה שהאדם באמת מחפש, זה את השקט הנפשי ואת הרוגע ואת האהבה העצמית לעצמו ולמציאות וכולי.

ואם נתבונן על מהות העניין, נראה כי בעצם הארה פירושו כאשר האדם רואה את הדברים כפי מה שהם. דהיינו, כאשר האדם חווה את המציאות, כפי מה שהיא באמת. שאז האדם מבין את המציאות באמת, וחי איתה בשלום באמת.

ומי שיתבונן בעניין יבין, כי הדבר הגדול ביותר שהאדם יכול להשיג אותו, זה להבין את כל המציאות. ונחדד, שלהבין את כל המציאות, זה מסתכם בלהבין דבר אחד בכל המציאות בשלמות. כי מי שמבין דבר אחד בשלמות, הוא מבין את הכל. כי השורש של הכל הוא אותו השורש. ומי שמבין דבר אחד בשלמות, הרי שהוא הבין את הכל.

ונסביר, שכאשר אנחנו אומרים להבין דבר אחד בשלמות, אין הכוונה לדבר מסוים, אלא לכל דבר ודבר שיש בעולם. כי כל הדברים שיש בעולם, הם כולם מחוברים אחד לשני בשורש שלהם, על ידי המציאות שמכילה בתוכה את הכל. ומי שמבין דבר אחד בשלמות, יהיה הדבר אשר יהיה, על ידי זה הוא מגיע להבנה שלמה ולחיבור שלם עם כל המציאות.

ואף על פי שמדובר בלהבין דבר אחד בלבד, הרי שעדיין מדובר על להבין אותו בשלמות. וכדי להבין משהו בשלמות, לפני כן צריך האדם להיות מסוגל להבין דברים באופן חלקי. כי הבנת דבר בשלמות, היא דורשת שיהיה לאדם שכל מאוד גדול.

והנה, לא כל אחד יכול להבין את הדברים בשלמות באופן מידי. והאדם צריך לעשות תרגול ולהכין את עצמו לכך, שתהיה לו את היכולת להבין את הדברים בשלמות.

והדבר דומה לאדם שצריך להרים משקל מאוד כבד כדי להיות מאושר. והאדם לא יכול בבת אחת להרים את המשקל הכבד הזה. ואם יניחו את המשקל הכבד הזה על ידי האדם, הדבר הזה יגרום לאדם להתמוטט תחת המשקל הכבד. ולכן על האדם לעשות תרגילי חיזוק, שיאפשרו לו ליצור כלי קיבול שתשפר את היכולת שלו להרים דברים כבדים. עד שבסופו של דבר, יוכל האדם להרים את הדבר הגדול ביותר שאותו הוא צריך להרים.

ולהבין דבר אחד בשלמות, לשם כך צריך האדם שתהיה לו יכולת שכלית ורגשית מאוד גבוהה. כי האדם צריך לאזור את כל הכוחות שלו ואת כל היכולות שלו, כדי להבין את הכל בשלמות. ולכל אחד יש את היכולת להבין את הכל. אבל לא אצל כל אחד היכולת הזאת זמינה לשימוש מיידי.

כי לאדם יש פוטנציאל אין סופי. אבל הפוטנציאל הזה לא ממומש בפועל. ולאדם יש המון יכולות שכליות ורגשיות, רק שהאדם לא מביא אותן לידי ביטוי. וכדי שהאדם יוכל להבין את הדברים בשלמות, לשם כך הוא צריך לשמן את הגלגלים של העגלה שלו, דהיינו, האדם צריך לגלות את היכולות השכליות והרגשיות שלו. שבאמצעותן הוא יוכל להכיל בתוכו את הבנת המציאות.

וכדי שהאדם יוכל להתאמן כדי להרים את המשקל הכבד ביותר, לשם כך האדם צריך להתאמן על הרמת משקולות קטנות. כי למרות שהתכלית היא להרים את המשקל הכבד ביותר, ולשבור את שיא העולם, הרי שהאימונים מתחילים בלהרים משקלים קטנים.

דהיינו, על האדם לשפר את היכולות האישיות שלו, גם היכולות השכליות וגם היכולות הרגשיות שלו, בכל תחום. ועל ידי זה בסופו של דבר, כל היכולות של האדם יבואו לידי ביטוי. ואז האדם יוכל לקחת את סך כל היכולת שלו, ולהחזיק איתה את השכל של הבנת המציאות.

ואיך ישפר את האדם את היכולת השכלית והרגשית שלו? תשובה: באמצעות כל דבר. ואפילו באמצעות דברים שנתפשים כגשמיים. כי לרדוף אחרי הכסף לדוגמה, או אחרי כל שטות אחרת, כלפי חוץ זה נראה כמשהו מאוד לא רוחני. אבל מצד האמת, גם אם הכסף לצורך הדוגמה הוא נראה כלא רוחני, הרי שהמרדף אחריו, הוא רוחני לגמרי.

כי המרדף אחרי האושר, הוא המטרה הגדולה ביותר שהאדם יכול להגיע אליה. והמרדף אחרי הכסף, או המרדף אחרי כל שטות או כל דבר אחר, הוא בעצם סוג של תרגול ושיפור מיומנות, כדי להיות מסוגל להשיג את האושר, שזה הדבר הקשה ביותר (משום שהוא הפשוט ביותר. כפי שכבר ביארתי במקום אחר).

ומי שיכול מבחינה טכנית להרוויח כסף, אבל אין לו את היכולת השכלית להבין איך להרוויח את הכסף. הרי שהוא לא יוכל גם להבין את המציאות. כי להבין את המציאות, זה הרבה יותר קשה מאשר להבין איך להתעשר ואיך להרוויח כסף או איך להשיג כל דבר אחר. והדבר שקשה ביותר להשיג אותו, זה את האושר. ומי שלא מסוגל לקנות לעצמו את הצעצועים, דהיינו, להשיג לעצמו שטויות, איך הוא יצליח להשיג את האושר?!

ואין הכוונה לומר שהאדם צריך להתחיל לרדוף אחרי שטויות. כי אפשר להשיג את האושר, גם בלי לרדוף אחרי שטויות. ואת האושר אפשר להשיג בוודאות. כי הוא פנימי. ואת כל שאר הדברים, לא בהכרח שאפשר להשיג, כי הם חיצוניים.

אך אף על פי כן, מי שלא מסוגל להבין תהליכים גשמיים וחומריים של כסף ושל שאר הדברים, הוא גם לא יהיה יכול להבין את המציאות, שכוללת בתוכה את התהליכים האלו.

כי כדי להתעשר או כדי להצליח בכל תחום חומרי, לשם כך האדם צריך להבין לעומק, את מהות התהליך של ההתעשרות. וכיו"ב לגבי כל תחום חומרי אחר ולגבי כל תחום בכלל, שכדי להצליח בו, לשם כך האדם צריך להבין את התהליך בשלמות.

וכל התהליכים שיש בעולם, הם חלק מתהליך אחר גדול יותר של המציאות. ומי שלא מסוגל להבין תהליך קטן בתוך המציאות, כיצד הוא מצפה להיות מסוגל להבין את התהליך שכולל בתוכו את כל התהליכים, ושכל התהליכים הם תתי תהליכים שלו.

והרעיון הוא...