האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים?

אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת במציאות הפיזית.

אליעד מדגיש שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה).

האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט?

כדי להבין אם חווית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך אחרת? לדוגמה, מבחינה פיזיקלית, חוקי הפיזיקה כביכול מונעים תופעות מסוימות, כמו תעופה של אדם ללא כנפיים. אך למעשה, גם את החוקים האלה אפשר לשנות או לדמיין אחרת.

אליעד מרחיב את הטיעון גם לגבי ביולוגיה ומסביר שאם טוענים שלא ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות חיצונית ספציפית.

מה ההבדל בין חוויות זהות לחוויות דומות?

אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשצובטים מישהו באצבע אחת ואז באצבע אחרת, התחושה היא שונה. האם זה אומר שהתחושות האלה אינן דומות או שאי אפשר לקרוא להן באותו שם "צביטה"? ודאי שאפשר. זה רק מראה שכל חוויה, גם אם דומה מאוד, תמיד תהיה שונה בפרטים הקטנים של הזמן, המקום, והאופן שבו היא קרתה.

לדוגמה, אם מישהו לא רוצה שיצבטו אותו, זה לא משנה אם יזיזו את מקום הצביטה כמה מילימטרים ימינה או שמאלה - עדיין יכאב לו, ועדיין יגיד "תפסיק". כלומר, למרות השוני בפרטים, המהות של החוויה זהה: הכאב הוא אותו כאב במהותו.

מה הקשר בין חוויית בנג'י לחוויית אמהות?

אליעד מביא דוגמה של קפיצת בנג'י כדי להסביר את הנושא עוד יותר לעומק. מי שקפץ בנג'י מרגיש תחושות של פחד, לחץ, אדרנלין וכו'. האם אפשר לחוות את אותה תחושה בדיוק בלי לקפוץ? לפי הטענה שלו, אולי לא במדויק, אך בהחלט אפשר להתקרב מאוד, כי המהות של החוויה היא תחושת הפחד, חוסר הוודאות, או ההתרגשות, שאפשר לייצר בדרכים אחרות, גם אם הצורה שונה.

אליעד מציע שאם ניקח את כל התחושות שיש בחוויית הלידה (פחד, התרגשות, לחץ, עצב, שמחה וכו'), אפשר בהחלט להגיע לחוויה מאוד דומה, גם בלי ללדת בפועל. עם זאת, זה לעולם לא יהיה זהה ברמה המדויקת של הצורה החיצונית.

האם אפשר להשיג את אותה חוויה בדיוק, או שזה בלתי אפשרי?

אליעד מגיע למסקנה מעניינת ופרדוקסלית: מצד אחד, אי אפשר להשיג בדיוק את אותה חוויה, כי הצורה שבה היא מתרחשת תמיד שונה. אפילו אותה אישה, אם תלד שוב, תחווה משהו מעט שונה. מצד שני, אם מסתכלים רק על המהות (מה שהאדם מרגיש בתוכו), אפשר בהחלט לחוות בדיוק את אותה התחושה באמצעות פעולות או מצבים אחרים...