איך לשקר לאנשים ולעמוד בחקירה?

כאשר אדם נדרש להתמודד עם סיטואציה שבה הוא נחקר או מואשם במשהו, בין אם במסגרת לא פורמאלית ובין אם במסגרת רשמית, חשוב להבין שיש שיטות מובנות להתמודד עם טענות ולהצליח להעביר גרסה משכנעת, גם אם היא לא בהכרח תואמת לאמת המוחלטת. אליעד כהן מציג בהרצאה שיטות מעשיות ומפורטות כיצד לעשות זאת בצורה אפקטיבית ומשכנעת.

איך לגבש גרסה משכנעת מול חוקר או אדם שמאשים אותך?

כאשר אדם מאשים אותך במשהו, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לשאול את עצמך "מהי האמת שלי?" ללא קשר למה שטוען הצד השני. לאחר מכן, יש לבדוק מה הצד השני יודע באמת, אילו דברים הוא חושב שהוא יודע, ומדוע הוא בטוח בהם. למשל, יש לבדוק האם יש בידו צילום ברור של המקרה, או רק עדויות כמו שמועות או פירושים למראה עיניו. ככל שהראיה שבידיו חלשה יותר (שמועה, פירוש), כך קל יותר ליצור ספק במהימנותה.

אליעד מסביר כי ככל שאדם מצליח להפוך אמיתות ברורות אצלו לספקות, כך יגדל סיכויו להפוך אמיתות ברורות אצל אחרים לספקות גם כן. לדוגמה, אם אדם בטוח לחלוטין בכך שהיה במקום מסוים, עליו להטיל ספק בכך על ידי שאלות כגון: "מי אמר שזה נכון? אולי טעיתי בזיהוי? אולי התאריך לא נכון?" וכדומה. יצירת ספק זה הוא הבסיס להצלחת השכנוע והשקר.

איך להתמודד עם האשמות המבוססות על ראיות חזקות?

אליעד מסביר שגם כאשר קיימות ראיות חזקות, כמו צילום שלך בזירת האירוע, עדיין אפשר להתמודד איתן באמצעות יצירת ספקות. למשל, גם אם יש צילום ברור, אפשר לטעון שמישהו השתמש בטכנולוגיה מסוימת לשכפל או לזייף את הראיה, או שהצילום איננו מוכיח חד משמעית את המעשה אלא רק נוכחות כללית במקום.

איך לנטרל את אמינות המאשים ולהגן על עצמך בחקירה?

כאשר מישהו מאשים אותך, חשוב למצוא מניע אלטרנטיבי למה שהוא אומר. למשל, לומר שהאדם שטוען נגדך עובר תקופה קשה בחיים, שהוא מבולבל, או שהוא פירש לא נכון את מה שראה. בדרך זו, אינך מאשים אותו בשקר ישיר, אלא נותן הסבר הגיוני אלטרנטיבי ומייצר ספק אצל המאזין.

לדוגמה, אם אדם מאשים אותך במעשה חמור, אפשר לומר: "אני מבין למה הוא חשב ככה, הוא כנראה פירש בצורה לא נכונה את הסיטואציה, כנראה עבר עליו משהו אישי שהשפיע עליו". בדרך זו, אתה יוצר אמפתיה כלפי המאשים, מה שמחליש את הטענה שלו ומייצר אצל השומע ספק ואמון רב יותר כלפיך.

איך להשתמש באינטרסים של השומע כדי לשכנע אותו בגרסה שלך?

חשוב מאוד לזהות את האינטרסים של השומע ולהשתמש בהם לטובתך. למשל, אם אדם שחוקר אותך רוצה להרגיש חכם או מוסרי, אתה יכול לשלב בשיחה אלמנטים שיגרמו לו להרגיש שהוא ממלא את הצורך הזה. אם הוא מחפש קידום מקצועי, אפשר להזכיר בשיחה שחשוב מאוד להתקדם בצורה ישרה, ולא על חשבון אחרים. כך הוא ירגיש שהגרסה שלך משרתת אותו טוב יותר מאשר הגרסה של מי שמאשים אותך.

אליעד נותן דוגמה מעשית: אם החוקר מאשים אותך כדי לקבל קידום, תגיד לו בצורה עדינה: "נכון שכולנו רוצים להתקדם, אבל לא הייתי רוצה להתקדם בצורה לא מוסרית, אני בטוח שגם אתה מרגיש ככה". בכך יצרת מצב שבו הוא עלול לחשוש שאם ירשיע אותך, הוא יקבל תווית של אדם לא מוסרי, דבר שיפגע באינטרס אחר שלו - התדמית שלו בפני עצמו ובפני אחרים.

איך להשתמש ברגשות ובאמפתיה כדי לשכנע?

אחת השיטות החזקות ביותר שאליעד מתאר היא לגרום לשומע להזדהות איתך רגשית. למשל, כאשר אתה מסביר למה המאשים אומר את מה שהוא אומר, תוכל להוסיף משפטים כמו: "תראה, כולנו בני אדם, כולנו עושים טעויות, הוא כנראה פירש את זה לא נכון, כנראה היה לו יום קשה". אמירות אלו גורמות...