מה ההבדל בין "אני לא רוצה" לבין "אני רוצה שלא"?

כשאדם מדבר עם עצמו, יש חשיבות גדולה מאוד לדייק במילים שהוא בוחר להשתמש בהן. אליעד כהן מדגיש את חשיבות הדיוק בשיח הפנימי, ומסביר את ההבדל בין המשפטים "אני לא רוצה" לבין "אני רוצה שלא", הבדל שלכאורה נראה קטן, אך משמעותי ביותר להבנת הרצונות והעמדות הפנימיות של האדם.

המשפט "אני לא רוצה" יכול להיות מובן בשני אופנים:

• האופן הראשון הוא מצב נייטרלי - האדם אומר "אני לא רוצה לאכול" במובן של "אין לי העדפה לאכול, אבל גם לא אכפת לי אם אוכל". במקרה כזה, האדם לא מתנגד לפעולה, אלא פשוט לא מעוניין באופן אקטיבי לבצע אותה. לדוגמה, מישהו ששואלים אותו אם הוא רוצה לאכול והוא עונה "אני לא רוצה", אך אם יציעו לו, הוא לא יתנגד להצעה.
• האופן השני הוא מצב של התנגדות פעילה - האדם אומר "אני לא רוצה" ומתכוון "אני רוצה שלא", כלומר, הוא מתנגד לפעולה באופן מפורש ואקטיבי. לדוגמה, מישהו שאומר "אני לא רוצה לאכול" מפני שיש לו בדיקת דם בבוקר והוא צריך להיות בצום. הוא אינו רק אדיש או נייטרלי, אלא יש לו העדפה ברורה לא לאכול.

מה החשיבות של הדיוק בשיח הפנימי לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מסביר שכאשר האדם מדבר עם עצמו, אי - הבהירות בשימוש במונחים כמו "לא רוצה" יכולה להוביל לבלבול פנימי, ולכן מומלץ מאוד לחדד את הדברים עד כמה שניתן. למשל, אם אדם אומר לעצמו "אני לא רוצה לעשן", חשוב שיברר לעצמו אם כוונתו היא שהוא נייטרלי כלפי העישון, או שהוא ממש מתנגד לו באופן ברור ואקטיבי - כלומר, "רוצה שלא לעשן".

לפי אליעד, כאשר האדם אומר "אני רוצה", ברור שהוא אינו רוצה את ההפך, זה מובן מאליו. אבל כשאדם אומר "אני לא רוצה", לא ברור מיד אם הכוונה היא לנייטרליות ("לא אכפת לי") או לרצון הפוך ברור ("אני רוצה שלא"). למשל, אם נשאל מישהו "אתה רוצה לשתות קולה?" והוא יענה "אני לא רוצה", צריך לברר האם הוא פשוט אדיש לנושא או שמא הוא מתנגד לשתיית הקולה באופן פעיל - לדוגמה, בשל דיאטה או טעם אישי.

מהי דוגמת האש והמים הקרים שאליעד כהן מציג?

אליעד נותן דוגמה נוספת להמחשת ההבדל בין "לא רוצה" לבין "רוצה שלא". אם מציעים למישהו להכניס את ידו לאש, והוא אומר "אני לא רוצה", המשמעות כאן היא לא רק שהוא אינו אדיש לאפשרות זו, אלא שהוא מתנגד לכך בתוקף - הוא למעשה רוצה שלא להכניס את ידו לאש. לעומת זאת, אם מציעים לו לשתות מים קרים והוא אומר "אני לא רוצה", זה יכול להיות נייטרלי - הוא אינו מתנגד לכך באופן חד, אלא פשוט לא מעוניין בכך באותו רגע.

ההבדל בין שני המצבים האלה הוא ברור וחשוב להבנה מדויקת של רגשותיו ורצונותיו של האדם.

האם "לא רוצה" תמיד סותר את "רוצה"?

אליעד כהן מציין שהמונח "אני רוצה" סותר בהכרח את "אני לא רוצה". אם מישהו אומר שהוא "רוצה לדחות את הדיון", ברור שהוא לא רוצה שלא לדחות אותו. אבל אם הוא אומר "אני לא רוצה לדחות את הדיון", עדיין לא ברור האם הוא רוצה שלא ידחו את הדיון או שהוא פשוט אדיש ולא אכפת לו אם הדיון ידחה או לא.

מה ההבדל בין "רוצה", "מוכן", "לא רוצה" ו"רוצה שלא" לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מציג ארבעה מצבים אפשריים:

• "רוצה" - מצב שבו האדם באופן ברור ואקטיבי מעוניין בדבר.
• "מוכן" - מצב שבו האדם לא מעוניין במיוחד, אך גם אינו מתנגד. כאשר יש הכרח לבחור בין "רוצה" ל"לא רוצה", "מוכן" נכנס לתוך קטגוריית ה"רוצה".
• "לא רוצה" - מצב נייטרלי שבו האדם אינו מעוניין בדבר אך אינו מתנגד לו באופן אקטיבי.
• "רוצה שלא" - מצב שבו האדם מתנגד באופן ברור ואקטיבי לדבר.

לדוגמה, אם שואלים מישהו "אתה רוצה לאכול איתי?" הוא יכול לענות "כן" (רוצה ברור), "בסדר" (מוכן), "אני לא רוצה" (אדישות או נייטרליות) או "אני רוצה שלא" (התנגדות פעילה).

כיצד על האדם לדייק בשיח הפנימי שלו?

אליעד כהן מציע לאדם להתבונן היטב בשיח הפנימי שלו, ולהחליף את הביטוי "לא רוצה" בביטויים מדויקים יותר כגון "רוצה שלא" או "אין לי העדפה". לדוגמה, במקום להגיד "אני לא רוצה לעשות משהו", עדיף שיגיד לעצמו "אני רוצה שלא לעשות את זה", כדי לוודא שמדובר בהתנגדות אקטיבית וברורה.

לסיכום, לפי אליעד כהן, הדיוק בשימוש במילים בשיחה הפנימית שלנו יכול לסייע לנו להבין בצורה עמוקה ומדויקת יותר את הרצונות האמיתיים שלנו, ולהוביל לבהירות פנימית ושלווה גדולה יותר.