איך נכון להטיל ספק ולברר את האמת?

אליעד כהן מסביר בהרצאה זו על הדרך הנכונה להטיל ספק וכיצד לבדוק מה האמת באופן יסודי ונטול אינטרסים. לפי ההסבר, להטיל ספק זה לשאול את עצמנו: "אולי ההפך הוא הנכון?" לא רק להעלות את האפשרות של ההפך, אלא גם ממש לנסות להוכיח שההפך הוא הנכון. מטרת ההטלה של ספק היא לא לקבל את ההפך מיד כאמת מוחלטת, אלא לבדוק ולחקור את ההפך בכנות ובלי אינטרס אישי, ואז לאחר מכן לבדוק את התוצאות שוב, כדי לדעת מה באמת נכון.

מה ההבדל בין להטיל ספק לבין לנסות להוכיח את ההפך?

כאשר ישנה טענה כלשהי, למשל, "משהו מסוים הוא רע", אליעד מדגיש שיש שתי גישות עיקריות לבדיקת אמיתותה של הטענה:

• גישה אחת היא לשאול בצורה פשוטה: "מי אמר שזה רע?" - זו גישה של הטלת ספק ראשונית בלבד.
• הגישה השנייה והחשובה יותר היא לא רק להטיל ספק, אלא לנסות ממש להוכיח שההפך הוא נכון. במקרה של הדוגמה, אם מישהו טוען שמשהו הוא רע, אליעד מציע לנסות באופן אקטיבי להוכיח שהוא בעצם טוב.

המטרה כאן היא לוודא שלא רק מטילים ספק פסיבי, אלא שהספק מוביל לבדיקה מעשית, כזו שתאפשר הגעה להבנה אמיתית.

מדוע חשוב לא לשאוף רק להוכיח את ההפך?

אליעד מבהיר שהכוונה היא לא להתקבע על ההוכחה שההפך הוא הנכון, כי גם זה יהפוך את החיפוש למוטה ובעל אינטרס אישי. הדגש הוא על נייטרליות: מצד אחד, לא להסתפק רק בשאלה "אולי ההפך נכון?", ומצד שני, לא לנסות להוכיח את ההפך מתוך אינטרס או רצון מסוים שהתוצאה תהיה דווקא הפוכה.

לדוגמה, אדם רוצה לשבת במקום מסוים, אך אומרים לו שאינו יכול. הוא יכול לשאול בפשטות: "אולי בכל זאת אני יכול?" ולהסתפק בכך, אבל הדרך הנכונה לפי אליעד תהיה לא רק לשאול, אלא לנסות ממש להוכיח באופן פעיל שהוא אכן יכול לשבת שם. לאחר שהוכיח לכאורה שזה אפשרי, עליו לשוב ולבדוק שוב האם באמת ההוכחה שלו תקפה. הוא לא אמור להתקבע על ההוכחה ולהפוך אותה למטרה, אלא לראות בה רק שלב בדרך להגעה להבנת האמת.

איך לשלב בין הטלת ספק לבין חיפוש פעיל של ההפך?

לפי אליעד, הדרך הנכונה ביותר לחקור את האמת היא לשלב בין שתי הגישות:

• מצד אחד לשאול ברצינות "האם באמת ההפך נכון?"
• מצד שני, לנסות באופן אקטיבי להוכיח שההפך אכן נכון.

לאחר שלב ההוכחה, חובה לשוב ולבדוק מחדש: "האם מה שהוכחתי הוא באמת נכון?" כי כל ניסיון להוכיח הוא רק חלק מתהליך רחב יותר של חקר האמת. הרעיון הוא לא להתקבע על שום תוצאה, אלא לשמור על פתיחות מתמדת לבדיקה מחדש של כל מסקנה.

מה המשמעות של חקר האמת ללא אינטרס?

לחקור את האמת ללא אינטרס משמעותו לא לרצות שתשובה מסוימת תהיה דווקא נכונה, אלא להיות מוכן לקבל כל תשובה שתתגלה כנכונה. כלומר, אדם צריך להיות פתוח לכך שהתשובה תהיה שונה לחלוטין מזו שרצה או שחשב שתהיה. האמת חייבת להיות המטרה העליונה היחידה, ולא הרצון האישי של האדם.

לכן, אם אדם שואל אם "האם טוב לחיות?", עליו לשאול "אולי ההפך הוא הנכון?" ולנסות ממש להוכיח שעדיף אולי לא לחיות. ורק לאחר שהצליח להוכיח, לבדוק שוב בצורה נייטרלית את תוקף ההוכחה.

לסיכום, אליעד מדגיש שוב ושוב שהאדם חייב להיות נייטרלי ולא להתקבע על אף צד בתהליך בירור האמת. המטרה היא לשאול שאלות, להטיל ספק, להוכיח את ההפך, ואז לחזור ולבדוק מחדש כל תשובה וכל מסקנה באופן מתמשך, בלי אינטרס אישי ובלי ניסיון להגיע לתשובה מוכתבת מראש.