מה עושים אם הילד לא קיבל חינוך נכון?

כאשר ההורים מבינים כי הילד שלהם לא קיבל את החינוך הראוי או חונך בצורה שגויה, עולה השאלה כיצד לתקן את המצב. אליעד כהן מדגיש שאין פתרון אחד ויחיד או נוסחה מדויקת לבעיה זו. הדבר דומה לכך שאדם שהתרגל למצב מסוים, כמו מי שכל חייו חי בים ועכשיו רוצה להפוך לפרופסור באוניברסיטה, או מי שלא דיבר מעולם צרפתית ועכשיו רוצה ללמוד את השפה - הדרך היא להתחיל ללמוד, להמשיך ולהתמיד עד להשגת השינוי הרצוי. באותו האופן, גם כאשר הילד גדל בצורה שאינה נכונה, התיקון נעשה בהדרגה, בצורה איטית וסבלנית.

איך לתקן טעויות שנעשו בעבר בחינוך הילדים?

אליעד מסביר שכאשר ההורה שם לב שהילד שלו התעצב או גדל בצורה לא טובה, ראשית עליו להכיר בעובדה שהדבר כבר התרחש, ואין טעם להתייאש או להיכנס ללחץ מכך. בדיוק כפי שאדם שנכנס לחובות כלכליים גדולים (לדוגמה, מינוס של 100 מיליון שקל) חייב להתחיל לשפר את המצב צעד אחר צעד, כך גם ההורה צריך להבין שמדובר בתהליך איטי וממושך שדורש סבלנות ואורך רוח. ההמלצה שלו היא להקפיד על שינויים קטנים, לעבוד בהדרגה וללא לחץ או רצון לתקן הכל בבת אחת.

כיצד לתקן את עצמך כהורה אם גדלת בצורה לא נכונה?

חשוב להבין, כך מסביר אליעד, שגם ההורים עצמם לפעמים גדלו בצורה לא נכונה או שלא קיבלו חינוך ראוי. אם ההורים מבינים שהם עצמם "עקומים" או שגדלו בצורה בעייתית, הם יכולים להשתמש באותה גישה בדיוק: התיקון העצמי חייב להיעשות לאט, בשלבים קטנים ומדודים. כל שינוי קטן הופך לחלק מהשינוי הגדול יותר. המטרה היא להבין שאין דרך לקפוץ מיד מהקיצוניות האחת לשנייה. השינוי חייב להיות מדורג, כמו אימון גופני או למידת שפה חדשה, שלב אחר שלב.

מה עושים עם ילד שמפונק מדי או מפגין כפיות טובה?

כאשר ילד גדל בסביבה בה קיבל הכל בלי מאמץ או דרישה כלשהי, וכתוצאה מכך הפך למפונק או לכפוי טובה, אליעד ממליץ להורים להכיר בכך שהבעיה היא שהם עצמם "פינקו" את הילד יתר על המידה, אולי מתוך רצון להעניק לו חום ואהבה. עכשיו, כשההורים רוצים לתקן את התוצאה, הם צריכים להבין כי גם כאן אין פתרון קסם. הפתרון הוא להפסיק לתת הכל ללא דרישה, וללמד את הילד להתאמץ קצת יותר. ההורה חייב להתחיל לדרוש מהילד לבצע משימות מסוימות או לקחת אחריות על פעולות מסוימות, גם אם זה קשה בהתחלה. מדובר בתהליך מתמשך שדורש הרבה סבלנות ואורך רוח.

איך לעודד ילד לשנות הרגלים ולהתאמץ?

אליעד כהן מציע להורים להתחיל לשוחח עם הילד, לתהות איתו יחד, לשאול אותו שאלות שמגרות את המחשבה וההתבוננות העצמית, כך שהילד יתחיל להבין בעצמו את הצורך בשינוי. הדגש הוא לא להכריח את הילד, אלא לנהל איתו דיאלוג מתמשך, סבלני ומעמיק. ההורה יכול לשאול שאלות שמובילות את הילד לחשוב בעצמו על תוצאות ההתנהגות שלו, על המניעים ועל ההשלכות של מעשיו. הדרך היא לגרום לילד להבין בהדרגה שכדי לקבל יותר, הוא צריך להתאמץ ולהשקיע יותר.

כיצד לשנות את הגישה של הילד להורים ולסביבה?

ילדים לעיתים מפגינים כעס או כפיות טובה כלפי הוריהם, במיוחד אם הם רגילים לקבל הכל בלי שום מאמץ מצדם. במקרה כזה, אליעד מסביר, ההורים צריכים לשנות את האופן שבו הם מגיבים להתנהגות הילד. עליהם ללמד אותו בהדרגה שהוא צריך להתאמץ ולתת משהו בתמורה כדי לקבל את מבוקשו. לדוגמה, אם ילד התרגל לקבל את כל מה שהוא מבקש בלי שום תנאי, ההורים יכולים להתחיל להציב תנאים ברורים יותר לקבלת פרסים או פינוקים, ולסייע לילד להבין שדברים לא מגיעים ללא מאמץ או ללא נתינה מצדו.

האם קיימת נוסחה ברורה לתיקון טעויות בחינוך?

אליעד מדגיש שאין נוסחה חד - משמעית לתיקון טעויות בחינוך. כל ילד הוא אינדיבידואל, ולכל משפחה יש את המאפיינים שלה. המפתח האמיתי, לדבריו, הוא הגישה ההדרגתית והסבלנית. ההורים צריכים לעבוד על עצמם ועל הילד, ליצור שיחות משמעותיות, להימנע מלחצים מיותרים, ולזכור שכל שיפור קטן הוא חלק מההתקדמות הגדולה.