... עצמית, התמדה, איך להתמיד, שינוי הרגלים, גאווה עצמית, גאווה אמיתית, משחק הנפרדות, חופש הבחירה, להסתכל מבחוץ איך אפשר לשלוט בעצמך ולהתמיד בהחלטות לאורך זמן? רוב בני האדם מתקשים בשליטה עצמית ובהתמדה בהחלטות שלהם. אליעד מסביר ... או תסכול מכך שאינו מצליח לשמור על עקביות. למה קשה להתמיד בהחלטות לאורך זמן? אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהרצון של האדם משתנה כל הזמן, וזו הסיבה לקושי להתמיד בהחלטות. הוא מדגיש נקודה חשובה: העובדה שהרצון משתנה אינה אומרת שאין לאדם שליטה על הרצון. ניתן לשלוט ברצון, אך האדם לא ... הם מתקשים לקבל את העובדה שהם עצמם אלה שיוצרים את המציאות שלהם. הוא מתאר מצב שבו אדם אומר: אני אלוהים , ואני זה שבוחר ליצור את המצב שבו אני נמצא. לפי אליעד, כשיש לאדם גאווה אמיתית, הוא מסוגל לקבל את כל המציאות סביבו כתוצר הבחירה שלו, ... האפשרויות האחרות כטובות באותה מידה. רק כאשר הוא יגיע להסתכלות הזו, הוא באמת יוכל לבחור בצורה חופשית, כי לא יהיה לו פחד להיכשל או לשנות את דעתו שוב. כיצד לראות את הדברים מבחוץ עוזר לשליטה עצמית? אליעד מדגיש כי הדרך להתמודד עם הקושי ...

... אלוהים, נקודת המבט של אלוהים, להרגיש שאתה אלוהים, הכל כרצונך תמיד, הרצון של אלוהים, הכל נגד רצונך תמיד, חופש הבחירה של אלוהים, הכל כרצונו של אלוהים איך להרגיש שאתה אלוהים ולראות הכל מנקודת מבטו? אליעד מסביר שהחוויה של להיות אלוהים פירושה לראות את המציאות מנקודת מבט שבה אין הבחנה בין מה שאתה רוצה למה שאתה לא רוצה, או בין מה שקורה למה שלא קורה. רוב האנשים חושבים שאלוהים הוא ישות שכל מה שהיא רוצה תמיד קורה, ואף פעם לא מתרחש דבר שלא ברצונה. אך הוא מבהיר שהחוויה הזו עמוקה יותר והיא כוללת בתוכה דווקא את האפשרות הנגדית - שאין בכלל הבדל בין קורה ללא קורה, וגם לא בין רוצה ללא רוצה. במילים אחרות, להיות אלוהים באמת זה לתפוס שהמציאות כולה היא דבר אחד אחיד, ושאין שום הפרדה בין הרצונות שלך לבין האירועים שמתרחשים. לדברי אליעד, הרבה אנשים מתבלבלים לגבי המושג להיות אלוהים. הם חושבים שאלוהים הוא כוח כל - יכול שכל מה שהוא רוצה מתממש, ושלעולם לא יקרה משהו שהוא לא רוצה. זו התפיסה הרווחת בחברה. אבל זו לא ההגדרה המדויקת של אלוהים מנקודת מבט עמוקה יותר. אליעד אומר שבחוויה של אלוהים האמיתי, אין כלל הבדל בין קרה לבין לא קרה. לדוגמה, אין הבדל בין מצב שבו הטלפון נמצא על השולחן לבין מצב שהוא לא נמצא שם. אין הבחנה בין אירוע ... לבין אירוע שלא קרה. מי שרוצה להבין את החוויה הזו צריך להגיע למצב שבו הוא לא מבדיל כלל בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא לא רוצה. זו המשמעות העמוקה של להיות אלוהים - אתה לא מושפע בשום צורה אם משהו התרחש או לא התרחש, מכיוון שמנקודת המבט שלך הכל אחד ואין ניגודים או הפרדות. מה קורה אם אתה מגלה שאתה אלוהים מהסוג הלא נכון? אליעד מציין אפשרות נוספת, שבה אדם מגלה שהוא אלוהים אבל תופס את האלוהות בצורה שגויה. לדוגמה, אם האדם מגלה שהוא אלוהים, אך הוא חושב שאלוהים הוא מישהו שרק טוב לו ושהכל תמיד קורה בדיוק כפי שהוא רוצה. במצב כזה, האדם עלול להתאכזב מאוד כשהוא יגלה שעדיין מתרחשים דברים שהוא לא רצה בהם. במצב זה, האדם לא באמת גילה את האלוהים האמיתי, אלא את התפיסה השגויה שלו לגבי אלוהים, ולכן הוא עלול אפילו לסבול יותר מבעבר. במילים אחרות, תפיסה מוטעית של אלוהים היא זו שגורמת לסבל, כי האדם ממשיך לחשוב במונחים של רציתי ולא רציתי, וקורה ולא קורה. מה ההבדל בין אלוהים שרוצה לבין אלוהים שלא משנה לו כלום? הסבר נוסף שנותן אליעד הוא שיש שתי פרספקטיבות שונות על אלוהים: הפרספקטיבה המקובלת - שאלוהים רוצה שהכל יהיה כרצונו, ושהוא רק טוב, ולכן לא יכול לקרות משהו שאלוהים לא רוצה. לפי תפיסה זו, אם קורה משהו רע או סבל בעולם, קשה להסביר אותו כי לכאורה אלוהים תמיד רוצה טוב. הפרספקטיבה האמיתית והעמוקה יותר - היא שאין בכלל הפרדה בין רצון לבין המציאות. במצב כזה, לא קיים שום רצון מסוים ש

... או מכונה ייעודית, מכונות כוח ייעודיות או משקולות חופשיים, משקל חופשי או מכונה ייעודית, משקולות חופשיות או מכשירים ייעודיים, מכשיר יעודי או משקולת חופשית , בניית תוכנית אימון איך עדיף להתאמן, במשקולות חופשיות או במכונות ייעודיות? כאשר באים ... לסיכום, ההחלטה אם להשתמש במשקל חופשי או במכונה ייעודית תלויה באופן מוחלט בצרכים האישיים, בנוחות של התנועה, ובמטרות של המתאמן. אליעד כהן מדגיש שאין סיבה ממשית להתלבט או להתעקש דווקא על שיטה אחת. שתי השיטות טובות ומועילות, והעיקר להבין מה עובד ...

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל החלטה חייב להתרחש תהליך מחשבתי. הוא ... אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים להתמודד איתם או להפסיק אותם. הדוגמה שאליעד נותן לכך היא תחושת הצמא: אנחנו לא חושבים קודם האם אנחנו רוצים לשתות, הרצון לשתות פשוט מופיע, ... עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ... (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ... - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד? האסטרטגיה שאליעד מציע ... להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום שבסופו של דבר גם השכל יכול להצדיק את שני הצדדים באופן שווה. מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט מהקונפליקט הפנימי, כי האדם כבר לא מחפש פתרון נוסף. לפי אליעד, אם מישהו עדיין מחפש פתרון נוסף או דרך נוספת ... באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב? ...

... של המציאות, מי מנהל את העולם, איך העולם מתנהל, הכל קורה מעצמו, קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, לא הכל אחד, איך המציאות פועלת, נפרדות נצחית האם יש מישהו שמנהל את המציאות? הסיכום הבא עוסק בהרצאה של אליעד כהן, שבה הוא מסביר לעומק את השאלה: מי או מה מנהל את המציאות, איך פועל העולם, מהי משמעותם של החלקיקים הקטנים שמרכיבים את כל מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל מהשאלה אם יש מישהו שמניע את המציאות או את החלקיקים שלה. הטענה המרכזית שלו היא שאין מישהו או גורם חיצוני אחד שמניע את הדברים. במקום ... באופן טבעי ואוטומטי, כחלק מתנועת החלקיקים עצמם. המציאות מתנהלת מעצמה ואין מישהו מבחוץ שמחליט או מכוון אותה. איך החלקיקים מתארגנים לצורות מוגדרות אם אין אלוהים? אליעד נותן דוגמה מוחשית ופשוטה: כשזורקים כדור, הכדור נעצר מעצמו בגלל חוקי הטבע והחיכוך עם הרצפה, ואין צורך במישהו שיחליט שהכדור יעצור. באותו אופן, ... אך כל זה נעשה ללא כוונה מראש. אליעד חוזר על כך שהחלקיקים אינם בעלי רצון או מחשבה, אלא פשוט נעים ויוצרים צורות באופן מקרי. התנועות האלו אינן נשלטות על ידי אלוהים או על ידי כוח עליון, אלא נובעות מכך שבזמן אינסופי, החלקיקים עוברים את כל המצבים האפשריים. לכן, לפעמים נוצר שולחן, לפעמים נוצר פיל, ולפעמים נוצר משהו אחר לגמרי. האם לחלקיקים יש התחלה או סיבה ראשונה? אליעד מדגיש שהחלקיקים נעים ללא התחלה וללא סוף, ולכן השאלה למה משהו התחיל לנוע בדרך אחת ולא אחרת אינה נכונה. התנועה תמיד הייתה קיימת, ולכן אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה הראשונית כי התנועה לא התחילה לעולם, היא תמיד קיימת. האם אפשר להוכיח שיש גורם חיצוני שמחליט על המציאות? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו טוען שיש אלוהים או כוח עליון, אליעד שואל מייד: ומי מחליט מה אלוהים רוצה? ואם יש מי שמחליט מה אלוהים רוצה, אז מי מחליט מה הוא רוצה, וכך הלאה. לכן, הטענה שיש כוח עליון יוצרת שרשרת אינסופית של שאלות שלא מובילות לתשובה אמיתית. למה התפיסה של הכל אחד ... זמן כלשהי. מכיוון שאין אפשרות ליצירת משהו מתוך כלום, העולם תמיד היה קיים. הוא מסביר שהקיום תמיד היה ותמיד יהיה, ואין נקודה שבה התחיל הכל. לכן אין צורך באלוהים שייצור את העולם כי העולם תמיד היה כאן, והוא מתנהל בכוחות עצמו ובאופן טבעי לחלוטין. האם אפשר להבין את המציאות דרך שאלה מה זה? אליעד מציע גישה אחרת ... והוא קדמון, חסר התחלה וסוף, ונמצא בתנועה תמידית. הנפרדות היא האמת האולטימטיבית, והאחדות שמדברים עליה היא אשליה שנובעת מחוסר הבנה של מהות הדברים. האם יש אלוהים? מי מנהל את העולם? איך העולם מתנהל? האם המציאות אקראית או סיבתית? מהי קדמות העולם? האם הכל אחד? מהי נפרדות נצחית? ...

... עצמית, רוחניות, אקראי או סיבתי, הכל זה רק מחשבה, לשלוט במחשבות, שליטה ... לזהות מה באמת מטריד אותו, כיצד לשלוט במחשבותיו, וההבדל בין חשיבה אקראית לסיבתית. אליעד מסביר שרוב בני האדם אינם מודעים ... הנושאים שמטרידים אותו, מכל התחומים, בין אם אלו נושאים רוחניים, כמו שאלות על אלוהים והמציאות, ובין אם אלו בעיות יום - יומיות כמו ... לשאול שאלה יום - יומית כמו בעיה עם השכן, ולכן הוא שואל שאלות פילוסופיות על אלוהים - וזה שקר פנימי. מה הסיבה שאתה לא מצליח להתגבר על הדברים שמטרידים אותך? אליעד עוסק גם בסיבה שבגללה אנשים לא מצליחים להתגבר על הבעיות שלהם. הוא מסביר שהסיבה העיקרית לכך היא שהם מזגזגים בין שתי גישות לחיים: לפעמים הם אומרים שהכל סיבתי (זאת אומרת, שיש סיבה ברורה לכל דבר), ולפעמים הם אומרים שהכל אקראי ... שהכל אקראי, הוא חייב להיות עקבי בזה ולהפסיק לחפש תשובות. ואם הוא מאמין שהכל סיבתי, עליו להמשיך לחקור עד הסוף, להבין מדוע הוא ... וכנה. השני הוא להחליט באופן ברור ועקבי האם אתה מאמין שהכל אקראי או שהכל סיבתי . אם אתה מאמין שהכל סיבתי - תחפש עד הסוף את הסיבה לכל דבר. אל תעצור ואל תוותר, עד שתמצא את ... בכנות ובעקביות: עליך להחליט באופן ברור האם אתה רוצה לחפש תשובות באופן מלא וסיבתי, או להפסיק לחפש לגמרי. הזגזוג בין הגישות הוא ... אמיתית במחשבותיך. איך לשלוט במחשבות? מה הכי מטריד אותי? האם הכל אקראי או סיבתי? מי הם מפורסמים של שקר? מה המשמעות של מודעות ...

... אפשרי, רצון מחויב, רצון פשוט, רצון סיבתי, חובת ההוכחה איך לשכנע את עצמך לרצות משהו שאתה לא באמת רוצה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ניתן לשנות רצונות ולשלוט בהם, ובעיקר איך אפשר לשכנע ... על שני סוגים עיקריים של רצונות: רצון סיבתי - רצון שנובע מסיבה כלשהי, למשל אדם שרוצה להגיע לעבודה בזמן כדי להרוויח כסף בסוף החודש. הוא לא רוצה להגיע לעבודה בזמן סתם כך, אלא בגלל התוצאה שתתקבל מכך. רצון פשוט (רצון מחויב) - רצון שלא נשען על סיבות חיצוניות, אלא רצון פנימי מוחלט ללא הסבר. למשל, אדם רעב רוצה לאכול פשוט כי הוא רוצה לאכול, בלי להסביר למה. האם אפשר להפוך רצון סיבתי לרצון פשוט? אליעד מסביר כי רצון פשוט הוא בעצם אשליה במובן מסוים, כי גם הרצונות הפשוטים ביותר עדיין תלויים באמונה פנימית מאוד חזקה. אם תיקח רצון פשוט לכאורה ... שגם הוא נשען על סוג של אמונה או על סיבה נסתרת, גם אם לא מודעת לך. למשל, אם אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, פשוט כי ככה אני רוצה, אפשר להתחיל לאתגר אותו בשאלה - אולי אתה רוצה להרגיש רע? למה לא? האדם ... לכאורה אינו באמת פשוט, אלא יש מאחוריו סיבה נסתרת. או שתגיע למצב של ניטרול הרצון, וכבר לא יהיה אכפת לך אם תרגיש טוב או רע. איך להשתמש בטכניקת ההיפוך לשכנוע עצמי? אם יש לך רצון שאתה רוצה לשכנע את עצמך ... המוח אומר לך: למה שתרצה לעשות כסף בלי סיבה? ועליך להשיב למוח בצורה לא הגיונית: ככה, אני רוצה לעשות כסף סתם כי ככה אני רוצה. בהתחלה זה ייראה מוזר או לא טבעי, אך אם תחזור על כך מספיק פעמים, המוח עשוי לקבל ... עצמי - אם יש מחשבה שאומרת לך אין סיבה שתרצה לעשות כסף סתם כך, אתה יכול להשיב לה: תוכיחי לי למה לא. על ידי כך, אתה מעביר את חובת ההוכחה אליה, והיא נחלשת מכיוון שאינה יכולה לספק הוכחות מוצקות נגד ...

... תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חושב על משהו באופן מודע, פתאום ... לפני שהוא החליט לקנות, הוא לא שם לב לפרסומות של נעליים, אבל מהרגע שהוא החליט, הוא פתאום רואה פרסומות כאלה בכל מקום. הסיבה לכך היא שבתת המודע נמצאים כל הזמן כל הדברים, כל האפשרויות והמידע, אבל תשומת הלב מודרכת לפי ההחלטות המודעות. האם ... שהוא רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן יזום. במקרה הזה, ההתמקדות שלו היא פעולה סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם אירועים שנראים אקראיים - למשל, לפתע מופיעה פרסומת ... מכוון. המוח פשוט שם לב אליו יותר בגלל המיקוד המודע שלו. אליעד מסביר שבסופו של דבר אין דבר שהוא באמת אקראי לגמרי או סיבתי לגמרי. כל תופעה כוללת שילוב של תהליכים מודעים וסיבתיים לצד תהליכים תת - מודעים ואקראיים. התודעה משחקת משחק של התמקדות בדברים בהתאם למה שהיא מחפשת, אך לא כל דבר שהיא מחפשת ... מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי?

... מנתחים תהליך? התנהגות של בעלי חיים, ניתוח תהליך של בעלי החיים, השכל שיש בכל דבר, תהליך סיבתי, תהליך אקראי, האנשה של בעלי חיים איך מנתחים תהליך? כיצד ... כיצד אנו מבינים את ההתנהגות של בעלי החיים על פי דפוסים שאנחנו מזהים כבני אדם, ומהי הדרך בה אנחנו מפרשים את התנהגותם. מהו תהליך סיבתי ומהו תהליך אקראי? ננחה כי ישנם תהליכים סיבתיים שהם תהליכים שבהם יש קשר ברור בין פעולה לתוצאה, כמו שזיהינו אצל בעלי חיים. לדוגמה, כאשר אריה פועל ... לא נובע משיקול דעת רציונלי של בעל חיים, אלא מתוך רצון לפעול לפי תחושות של טוב ורע. בהרצאה נדונה גם אפשרות של תהליך אקראי, שבו אין סיבה ברורה לפעולה. כלומר, אם נניח את התנהגות בעלי החיים ... חשב שהכוחות עומדים לרשותו, הוא יהיה מוכן יותר לקחת את הסיכון ולהיכנס לפעולה, בעוד שהלביאה לא תמיד הייתה משוכנעת שהסיכון שווה את התוצאה. ההבנה שבעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע - האם זה שיקול סיבתי או אקראי? בהמשך, העלו את השאלה האם התהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי או אקראי. האם התנהגות האריה והלביאה נובעת משיקול דעת ... ראיית טובת הנאה אישית, או שמא מדובר בהתנהגות אקראית שנובעת ממצב ספציפי. בשיחה התברר שהנחת היסוד היא שהתנהגות בעלי החיים נתפסת כסיבתית, כלומר, כל פעולה יש לה מניע ברור, כמו חיפוש אחרי מזון או הגנה על טרף. האם אנחנו יכולים להחיל תהליכים סיבתיים על בעלי חיים כמו אצל בני אדם? אחת השאלות המרכזיות הייתה האם תהליכים סיבתיים, כפי שהם מובנים אצל בני אדם, ניתן להחילם גם על בעלי ... התנהגות בעלי החיים מבוססת על רגש אינטליגנטי, או שמא על פעולה אינסטינקטיבית גרידא. אם אנו מניחים שהתהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי, יש להבין את מניעיהם לעומק, על מנת לא לפשט את המצב ולהניח שהם פועלים מתוך שיקול דעת כמו בני אדם. מהו תהליך סיבתי? האם בעלי חיים חושבים כמו בני אדם? האנשה של בעלי חיים ...

... הרצון, איך משנים רצון? איך יוצרים רצון? איך לחזק רצון? איך להחליש רצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי, רצון סיבתי, איך עובד הרצון? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור ... הרצון? הרצון, כפי שמוסבר בהרצאה, לא תמיד פועל בצורה מסודרת וברורה, ולעיתים נדמה שהוא אקראי. כאשר אדם רוצה משהו, יש לבדוק האם מדובר ברצון שמגיע מסיבה או אם מדובר ברצון אקראי, שאין לו הסבר ישיר או סיבתי. אליעד מציין כי לא ניתן לפעול או לרצות משהו בלי סיבה, אם כי לפעמים נדמה שהרצון אינו מושפע ממניע ברור. מהו רצון אקראי ומהו רצון סיבתי? רצון אקראי הוא רצון שאין לו סיבה ברורה. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להיות טייס, אך אינו מסביר מדוע הוא רוצה זאת, הוא מציין רצון אקראי. הוא מבצע את הרצון רק משום שזה מה שהוא רוצה, ולא בגלל סיבה כלשהי. מנגד, יש רצון סיבתי, שבו הרצון נובע מסיבה. אם אדם רוצה להיות טייס, יש לכך סיבות או מניעים ... אם אדם רוצה להיות טייס, הוא יכול להוסיף סיבות כמו אני רוצה להיות טייס כי אני רוצה להיות עצמאי או אני רוצה טייס כי אני אוהב את תחום התעופה. כל סיבה כזו מחזקת את הרצון ומביאה אותו ממקום של אקראיות למקום של סיבתיות. לגבי איך להחליש את הרצון, אליעד מציין שדרך אחת להחליש רצון היא לשאול את עצמך למה אתה רוצה משהו, ובמידה והתשובה לא מבוססת על סיבה חזקה וברורה, תוכל להחליש את הרצון. אם אדם רוצה ... שאפשר להפעיל רצון גם בדרך אקראית, אולם לפעמים ההבנה שהרצון הוא אקראי יכולה לשנות את המידה שבה אנחנו פועלים על פיו. כאשר אדם מבין שלמעשה אין לו סיבה מסוימת לרצות משהו, זה יכול להפחית את עוצמת הרצון, ... הסיבות או על ידי הצגת סיבות חלופיות. לדוגמה, אם ילד רוצה לשחק כל היום, אפשר להציג לו את הסיבות מדוע זה לא כדאי. האם הרצון הוא תמיד אקראי או סיבתי? הרצון, על פי אליעד, הוא תמיד תוצאה של שילוב בין סיבה לאקראיות. הרצון יכול להתגלות כהחלטה אקראית או כתוצאה מסיבה מסוימת, תלוי איך אנחנו בוחרים להסתכל עליו. בסופו של דבר, הרצון תמיד מבוסס על משהו - בין אם מדובר בסיבה ובין אם מדובר במניע אקראי. מהי המהות של הרצון? מהות הרצון, כפי שנדמה מההרצאה, היא שילוב של הסיבה והרצון האקראי. השאלה הגדולה היא האם אנחנו יכולים להפעיל את הרצון בצורה של אקראיות או שהסיבה תמיד תעמוד מאחוריו. ההבנה שמאחורי הרצון יכול להיות מניע אקראי יכולה להוביל אותנו למקום שבו אנחנו לא תוקעים את עצמנו במעגל של סיבות, אלא פועלים מתוך הבנה פנימית. מה זה רצון סיבתי? איך לחזק את הרצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי - ...