האם קיימת בכלל בחירה חופשית?

אליעד כהן פותח את השיחה בשאלה האם קיימת באמת בחירה חופשית. הוא מציע לכל אחד לחשוב על פעולה שבחר לאחרונה, למשל, הבחירה לצפות בסרטון. השאלה שעולה מיד היא: "האם יכולת לבחור אחרת?" לדוגמה, אם אדם בחר לצפות בהרצאה של אליעד, האם היה יכול לבחור שלא לצפות בה? התשובה המתבקשת היא שכן, הוא היה יכול לבחור אחרת.

למה בחרת לעשות את מה שבחרת?

אליעד ממשיך עם השאלה המהותית: "למה בחרת מה שבחרת? למה דווקא את הבחירה הזו ולא אחרת?". הוא מדגים בצורה פשוטה - אדם בוחר להרים את היד. האם יכול היה לבחור שלא להרים את היד? ודאי שכן. אז למה בחר דווקא בפעולה זו? הוא מסביר, שככל שיש לאדם יותר סיבות לבחור בפעולה מסוימת, כך הבחירה שלו פחות חופשית. כל סיבה שיש לפעולה למעשה מחייבת את האדם לבחור בה. ככל שהסיבות מתרבות, האדם פחות בוחר באופן חופשי, כי הוא פועל מתוך חובה או כפייה של אותן סיבות.

מהי בחירה אמיתית ללא סיבה?

אליעד מסביר שבחירה חופשית באמת היא בחירה שנעשית ללא סיבה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת מתוך תחושה של "ככה רציתי", ללא כל סיבה מוגדרת, זוהי למעשה בחירה אמיתית. אפילו סיבה אחת קטנה, אם קיימת, גורמת לכך שהבחירה כבר איננה חופשית לחלוטין, כי הסיבה הזו מחייבת אותו. גם אם אדם חושב שבחר ללא סיבה, ייתכן שיש סיבה נסתרת שהוא אינו מודע לה. לכן הבחירה האמיתית, שהיא ללא שום סיבה, היא נדירה או אפילו בלתי אפשרית במציאות האנושית.

האם אלוהים בוחר באופן חופשי?

אליעד מתייחס לנושא של אלוהים, המכונה "סיבת כל הסיבות" או "מסובב כל הסיבות". לדבריו, אלוהים הוא הראשון שאין שום סיבה לפניו. אם לאלוהים היתה סיבה לפעולה שלו, הרי שהוא לא היה חופשי, אלא נשלט על ידי אותה סיבה. מכאן הוא מגיע למסקנה שאלוהים חייב לפעול ללא סיבה כלל. זאת אומרת, שאלוהים עושה הכל בלי שום סיבה. לדוגמה, אליעד מציג שאלה בנוגע לתורה: "למה אלוהים נתן את התורה?". הוא עונה באופן מפתיע: אלוהים נתן את התורה סתם כך, ללא שום סיבה. ברגע שלאלוהים יש סיבה, הוא כבר לא חופשי והוא נשלט על ידי אותה סיבה, וזה סותר את הרעיון של אלוהים כסיבת כל הסיבות.

מה ההשלכות אם אלוהים פועל בלי סיבה?

אליעד מדגיש שאם אלוהים עושה דברים בלי סיבה, עולות שאלות גדולות לגבי אמון או הסתמכות עליו. הוא מציע לשקול את האפשרות שהפעולות של אלוהים הן אקראיות לחלוטין, בלי מטרה או אינטרס. תפיסה זו יכולה לגרום לאנשים לשאול את עצמם, מה הטעם לסמוך על אלוהים או להאמין בפעולותיו אם הן חסרות כל בסיס הגיוני?

האם יש סתירה ברעיון הסיבתיות והבחירה?

כאן אליעד מציג זווית הפוכה לחלוטין. לפי נקודת המבט הזאת, גם אם קיימות סיבות לבחירה כלשהי, האדם עדיין לא באמת מחויב לאותן סיבות. לדוגמה, אם אדם אוכל כי הוא רעב, הוא לכאורה חייב לאכול כי יש לו סיבה - רעב. אבל אליעד טוען שהאדם עדיין בוחר האם לתת משמעות לסיבות האלה או לא. האדם יכול היה גם לבחור אחרת, למשל, לבחור לא לאכול למרות הרעב, או אפילו לבחור לא להרגיש רעב מלכתחילה. לפי נקודת המבט הזו, הסיבות אינן מחייבות את האדם, כי האדם עצמו הוא זה שבוחר להעניק כוח ומשמעות לאותן סיבות.

האם האדם בוחר גם את הסיבות של עצמו?

אליעד מדגיש את הנקודה שהאדם לא רק בוחר את הפעולות שלו, אלא גם את הסיבות שמניעות אותו לפעול. לדוגמה, האדם לא רוצה למות ולכן אוכל. אך מדוע הוא לא רוצה למות? התשובה של אליעד היא כי האדם בחר לא לרצות למות. גם ההעדפות והרצונות הבסיסיים של האדם הם בעצם בחירה שלו. זה מוביל את אליעד למסקנה שאף סיבה אינה יכולה להכריח את האדם לבחור באופן חד משמעי, כי האדם הוא זה שנותן את הכוח לאותה סיבה, הוא תמיד יכול לבחור אחרת.

סיכום: שתי נקודות מבט על בחירה חופשית

אליעד כהן מציג בסיום שתי נקודות מבט מרכזיות:

• ככל שיש לאדם יותר סיבות לבצע פעולה, כך הוא פחות בוחר בה באופן חופשי, כי הוא הופך להיות כבול לסיבות הללו שמחייבות אותו.
• מנגד, אפילו כאשר קיימות סיבות לפעולה מסוימת, האדם עדיין אינו מחויב להן כי הוא יכול לבחור אם לתת להן כוח להשפיע עליו או לא.

לדעתו, האדם יכול להתבונן על שתי נקודות מבט אלו ולמצוא את נקודת האיזון שלו בנוגע להבנה מהי באמת בחירה חופשית, והאם היא בכלל קיימת.