אהבה עצמית אמיתית - מהי? ואיך להשיג אותה?
איך להשיג אהבה עצמית אמיתית שלא תלויה בשום דבר?
אהבה עצמית אמיתית, לפי אליעד כהן, היא אהבה עצמית שאינה תלויה בשום גורם חיצוני או פנימי, ואינה מבוססת על סיבות או תנאים מסוימים. על פי ההסבר שלו, אהבה עצמית אמיתית היא המצב היחיד שבו האדם מוגן לחלוטין מפני כל פגיעה או תחושה של רע. זאת בניגוד לאהבה עצמית רגילה, שיכולה להתערער אם קורה משהו שלילי בחיים. לדוגמה, אדם יכול לאהוב את עצמו ועדיין להיפגע אם מישהו פוגע בו. אך מי שאוהב את עצמו באמת, לא יחווה כלל תחושה של רע גם במצבים קשים ביותר, כי הוא אינו מפריד בין טוב ורע.
מדוע אהבה עצמית לא יכולה להיות תלויה בסיבות או תנאים?
אליעד מסביר שאם אדם אוהב את עצמו בגלל סיבות מסוימות, כגון תכונות חיוביות שיש לו או הישגים שהצליח בהם, אז בהכרח האהבה שלו לעצמו מוגבלת ותלויה בתנאים. זאת משום שלכל אדם יש אינסוף חסרונות לצד היתרונות שלו, ובכל מצב שיהיו בו חסרונות, האהבה העצמית של אותו אדם תהיה בסכנה. מכאן שהדרך היחידה לאהבה עצמית אמיתית היא לאהוב את עצמך ללא שום תנאי, כלומר, לאהוב את עצמך אפילו אם עשית טעויות קשות, ואפילו אם נראה לך שאתה הכי רע בעולם.
לדוגמה, אליעד מסביר שהעצה הנפוצה להסתכל על "חצי הכוס המלאה" אינה מועילה באמת, כי תמיד קיימת גם חצי הכוס הריקה. כל ניסיון לאהוב את עצמך מתוך הסתכלות על הטוב בלבד אינו מוביל לאהבה עצמית אמיתית, אלא לאהבה מותנית וזמנית בלבד.
מהי אהבת המציאות וכיצד היא מובילה לאהבה עצמית אמיתית?
אהבה עצמית אמיתית, לפי אליעד, היא תוצאה של אהבת המציאות. אהבת המציאות, לפי ההסבר שלו, היא מצב שבו האדם מקבל את כל מה שקורה בעולם, בין אם זה נתפס בעיניו כ"טוב" או כ"רע", בצורה שווה וללא הבחנה. רק כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא אוהב את המציאות כולה, כולל מה שנראה לו כדברים שליליים, אז הוא יכול להגיע לאהבה עצמית אמיתית.
לדוגמה, אליעד מתאר כיצד ילד קטן שאינו יודע להבדיל בין טוב לרע חי באופן טבעי במצב של אהבה עצמית אמיתית, כי מבחינתו הכל הוא אחד ואין הבחנה בין דברים טובים לרעים. ילד קטן אינו מתאהב או מתאכזב משום דבר, כיוון שבעיניו הכל שווה. זה מצב של תפיסת מציאות אחדותית, ללא הפרדה וללא שיפוט.
כיצד ניתן לאהוב את הרע כמו את הטוב?
לפי אליעד, אדם צריך להגיע לתפיסת מציאות שבה הרע נתפס אצלו כשווה לטוב. לשם כך עליו לבצע תהליך התבוננות פנימית שבו הוא מנסה להבין את הסיבות שבגללן הוא מגדיר משהו כ"טוב" ומשהו אחר כ"רע". עליו לחקור את השורש של הרצון שלו בטוב ולשאול למה בכלל הוא רוצה להרגיש טוב ולמה בכלל הוא מעדיף שטוב לו על פני רע לו. ההתבוננות הזאת מובילה את האדם להבין שבמהותו אין שום סיבה אמיתית להעדיף את הטוב על פני הרע, כי בעומקם של דברים, הטוב והרע הם מושגים שרירותיים בלבד.
לדוגמה, אדם יכול לבדוק עם עצמו מדוע הוא רוצה שיקרה משהו מסוים ולא רוצה משהו אחר, ולגלות שאין לו סיבה מוחלטת להעדפה הזאת. על ידי ההתבוננות הזו, התפיסה שלו משתנה והוא מתחיל לראות בטוב וברע מושגים חסרי משמעות מוחלטת, ואז הוא אוהב את המציאות ואת עצמו בצורה שלמה.
למה אי אפשר לזייף אהבה עצמית אמיתית?
אליעד מדגיש שלא ניתן לזייף אהבה עצמית אמיתית כי האדם תמיד יודע ברגש שלו האם הוא משקר לעצמו. הרגש של האדם אינו ניתן לזיוף, ולכן כל ניסיון לאהוב את עצמך בצורה מלאכותית ייכשל. אהבה עצמית אמיתית היא לא התאהבות בעצמך בגלל סיבות מסוימות, אלא מצב שבו האדם מבין שאין לו שום סיבה לא לאהוב את עצמו, ולכן האהבה שלו לעצמו היא מוחלטת וטבעית.
מהי השתוות הרצון ולמה היא הכרחית לאהבה עצמית אמיתית?
אליעד מסביר שהשתוות הרצון היא מצב שבו האדם רוצה את הטוב ואת הרע באותה מידה בדיוק. האדם צריך להגיע למצב פנימי שבו הוא חווה שוויון מוחלט בין תחושת הטוב לתחושת הרע. כל עוד האדם עדיין מעדיף את הטוב על פני הרע, הוא לא יכול לאהוב את המציאות ואת עצמו באופן שלם. רק כשיש שוויון מלא בין שני המצבים, האדם מגיע לאהבת המציאות ואהבה עצמית אמיתית באופן טבעי.
לדוגמה, אדם שחווה כאב ופגיעה כלשהי צריך להיות במצב פנימי שבו הוא חווה את הכאב והפגיעה באותה מידה של שלמות שבה הוא חווה רגעי שמחה ואושר. רק אז, שום דבר באמת לא יכול לפגוע בו, כי כל מצב הוא מצב שלם מבחינתו.
איך בפועל להגיע להשתוות בין טוב לרע?
אליעד מדגיש שהתהליך להגיע להשתוות רצון מצריך התבוננות מעמיקה של האדם בתוך עצמו, דרך שאלות פנימיות כגון "למה אני רוצה להרגיש טוב?" ו"למה אני לא רוצה להרגיש רע?". על ידי השאלות האלה האדם מגיע להבנה עמוקה יותר על עצמו, עד שבסופו של דבר הוא תופס את הטוב והרע כדבר אחד.
רק אדם שמגיע להבנה עמוקה שההבדלים בין טוב ורע אינם אמיתיים, יכול להגיע להשתוות הרצון, ואז לאהוב את כל המציאות באופן טבעי וממילא גם את עצמו.
לסיכום:
אליעד כהן מסביר שאהבה עצמית אמיתית נובעת מהבנה עמוקה שאין שום סיבה להפריד בין טוב ורע, וכאשר האדם מגיע למצב הזה, הוא אוהב את עצמו ואת המציאות בשלמות וללא תנאי.
אהבה עצמית אמיתית, לפי אליעד כהן, היא אהבה עצמית שאינה תלויה בשום גורם חיצוני או פנימי, ואינה מבוססת על סיבות או תנאים מסוימים. על פי ההסבר שלו, אהבה עצמית אמיתית היא המצב היחיד שבו האדם מוגן לחלוטין מפני כל פגיעה או תחושה של רע. זאת בניגוד לאהבה עצמית רגילה, שיכולה להתערער אם קורה משהו שלילי בחיים. לדוגמה, אדם יכול לאהוב את עצמו ועדיין להיפגע אם מישהו פוגע בו. אך מי שאוהב את עצמו באמת, לא יחווה כלל תחושה של רע גם במצבים קשים ביותר, כי הוא אינו מפריד בין טוב ורע.
מדוע אהבה עצמית לא יכולה להיות תלויה בסיבות או תנאים?
אליעד מסביר שאם אדם אוהב את עצמו בגלל סיבות מסוימות, כגון תכונות חיוביות שיש לו או הישגים שהצליח בהם, אז בהכרח האהבה שלו לעצמו מוגבלת ותלויה בתנאים. זאת משום שלכל אדם יש אינסוף חסרונות לצד היתרונות שלו, ובכל מצב שיהיו בו חסרונות, האהבה העצמית של אותו אדם תהיה בסכנה. מכאן שהדרך היחידה לאהבה עצמית אמיתית היא לאהוב את עצמך ללא שום תנאי, כלומר, לאהוב את עצמך אפילו אם עשית טעויות קשות, ואפילו אם נראה לך שאתה הכי רע בעולם.
לדוגמה, אליעד מסביר שהעצה הנפוצה להסתכל על "חצי הכוס המלאה" אינה מועילה באמת, כי תמיד קיימת גם חצי הכוס הריקה. כל ניסיון לאהוב את עצמך מתוך הסתכלות על הטוב בלבד אינו מוביל לאהבה עצמית אמיתית, אלא לאהבה מותנית וזמנית בלבד.
מהי אהבת המציאות וכיצד היא מובילה לאהבה עצמית אמיתית?
אהבה עצמית אמיתית, לפי אליעד, היא תוצאה של אהבת המציאות. אהבת המציאות, לפי ההסבר שלו, היא מצב שבו האדם מקבל את כל מה שקורה בעולם, בין אם זה נתפס בעיניו כ"טוב" או כ"רע", בצורה שווה וללא הבחנה. רק כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא אוהב את המציאות כולה, כולל מה שנראה לו כדברים שליליים, אז הוא יכול להגיע לאהבה עצמית אמיתית.
לדוגמה, אליעד מתאר כיצד ילד קטן שאינו יודע להבדיל בין טוב לרע חי באופן טבעי במצב של אהבה עצמית אמיתית, כי מבחינתו הכל הוא אחד ואין הבחנה בין דברים טובים לרעים. ילד קטן אינו מתאהב או מתאכזב משום דבר, כיוון שבעיניו הכל שווה. זה מצב של תפיסת מציאות אחדותית, ללא הפרדה וללא שיפוט.
כיצד ניתן לאהוב את הרע כמו את הטוב?
לפי אליעד, אדם צריך להגיע לתפיסת מציאות שבה הרע נתפס אצלו כשווה לטוב. לשם כך עליו לבצע תהליך התבוננות פנימית שבו הוא מנסה להבין את הסיבות שבגללן הוא מגדיר משהו כ"טוב" ומשהו אחר כ"רע". עליו לחקור את השורש של הרצון שלו בטוב ולשאול למה בכלל הוא רוצה להרגיש טוב ולמה בכלל הוא מעדיף שטוב לו על פני רע לו. ההתבוננות הזאת מובילה את האדם להבין שבמהותו אין שום סיבה אמיתית להעדיף את הטוב על פני הרע, כי בעומקם של דברים, הטוב והרע הם מושגים שרירותיים בלבד.
לדוגמה, אדם יכול לבדוק עם עצמו מדוע הוא רוצה שיקרה משהו מסוים ולא רוצה משהו אחר, ולגלות שאין לו סיבה מוחלטת להעדפה הזאת. על ידי ההתבוננות הזו, התפיסה שלו משתנה והוא מתחיל לראות בטוב וברע מושגים חסרי משמעות מוחלטת, ואז הוא אוהב את המציאות ואת עצמו בצורה שלמה.
למה אי אפשר לזייף אהבה עצמית אמיתית?
אליעד מדגיש שלא ניתן לזייף אהבה עצמית אמיתית כי האדם תמיד יודע ברגש שלו האם הוא משקר לעצמו. הרגש של האדם אינו ניתן לזיוף, ולכן כל ניסיון לאהוב את עצמך בצורה מלאכותית ייכשל. אהבה עצמית אמיתית היא לא התאהבות בעצמך בגלל סיבות מסוימות, אלא מצב שבו האדם מבין שאין לו שום סיבה לא לאהוב את עצמו, ולכן האהבה שלו לעצמו היא מוחלטת וטבעית.
מהי השתוות הרצון ולמה היא הכרחית לאהבה עצמית אמיתית?
אליעד מסביר שהשתוות הרצון היא מצב שבו האדם רוצה את הטוב ואת הרע באותה מידה בדיוק. האדם צריך להגיע למצב פנימי שבו הוא חווה שוויון מוחלט בין תחושת הטוב לתחושת הרע. כל עוד האדם עדיין מעדיף את הטוב על פני הרע, הוא לא יכול לאהוב את המציאות ואת עצמו באופן שלם. רק כשיש שוויון מלא בין שני המצבים, האדם מגיע לאהבת המציאות ואהבה עצמית אמיתית באופן טבעי.
לדוגמה, אדם שחווה כאב ופגיעה כלשהי צריך להיות במצב פנימי שבו הוא חווה את הכאב והפגיעה באותה מידה של שלמות שבה הוא חווה רגעי שמחה ואושר. רק אז, שום דבר באמת לא יכול לפגוע בו, כי כל מצב הוא מצב שלם מבחינתו.
איך בפועל להגיע להשתוות בין טוב לרע?
אליעד מדגיש שהתהליך להגיע להשתוות רצון מצריך התבוננות מעמיקה של האדם בתוך עצמו, דרך שאלות פנימיות כגון "למה אני רוצה להרגיש טוב?" ו"למה אני לא רוצה להרגיש רע?". על ידי השאלות האלה האדם מגיע להבנה עמוקה יותר על עצמו, עד שבסופו של דבר הוא תופס את הטוב והרע כדבר אחד.
רק אדם שמגיע להבנה עמוקה שההבדלים בין טוב ורע אינם אמיתיים, יכול להגיע להשתוות הרצון, ואז לאהוב את כל המציאות באופן טבעי וממילא גם את עצמו.
לסיכום:
אליעד כהן מסביר שאהבה עצמית אמיתית נובעת מהבנה עמוקה שאין שום סיבה להפריד בין טוב ורע, וכאשר האדם מגיע למצב הזה, הוא אוהב את עצמו ואת המציאות בשלמות וללא תנאי.
- מהי אהבה עצמית אמיתית?
- איך לאהוב את עצמי באמת?
- השתוות הרצון מהי?
- אהבת המציאות והקשר לאהבה עצמית
- איך לקבל את הרע כמו הטוב?
- האם אפשר לזייף אהבה עצמית אמיתית?
אהבה עצמית ואהבת המציאות. איך לאהוב את עצמך בשלמות? מהי אהבה עצמית אמיתית? במה היא תלויה? מה הדרך להשיג אותה? איך היא קשורה לתפישת הטוב והרע, ועוד.
וביארתי שמי שיאהב את עצמו באמת, שום דבר בעולם לא יוכל לפגוע בו. אבל רק אם האהבה היא אמיתית. וביארתי שהאדם יכול לאהוב את עצמו באמת, רק אחרי שהוא ינטרל את האפשרות שלו לא לאהוב את עצמו.
ועל האדם לאהוב את כל כולו, כולל את חצי הכוס הריקה. ולכל אחד יש אין סוף חסרונות. ועל האדם לאהוב את עצמו בשלמות. ועל האדם לאהוב את עצמו בלי סיבות כלשהן.
וביארתי כי אהבה עצמית היא תוצאה של אהבת המציאות. ואהבת המציאות היא תוצאה של שינוי תפישת הטוב והרע, שהאדם תופש אותם כדבר אחד.
ואצל ילד קטן שלא מבדיל בין טוב לרע, אצלו יש אהבה עצמית אמיתית ללא סיבה כלשהי. וביארתי שאהבה עצמית אמיתית, היא לא התאהבות בעצמך. והרגש של האדם יודע להרגיש מתי האדם משקר את עצמו.
ואהבה עצמית אמיתית אפשרית רק כאשר האדם אוהב באמת את כל המציאות בשלמות. וכל זמן שהאדם חושב שיש רע במציאות, ממילא הוא לא יאהב את עצמו בשלמות. ושיש כאן דבר והיפוכו. כי האדם צריך להבדיל בין טוב לרע, ואעפ"כ לא להבדיל ביניהם.
והדרך להגיש להשתוות הרצון, היא על ידי חיפוש הסיבה שבגללה האדם תופש את המציאות כפי מה שהיא.
ועל האדם לחקור מהיכן מגיע הרצון להרגיש טוב. ומי שיתבונן מספיק, יגיע לנקודה שבה הטוב והרע נמצאים באחדות. וממילא הוא יאהב את המציאות ואת עצמו בשלמות ובאמת.
וביארתי שמי שיאהב את עצמו באמת, שום דבר בעולם לא יוכל לפגוע בו. אבל רק אם האהבה היא אמיתית. וביארתי שהאדם יכול לאהוב את עצמו באמת, רק אחרי שהוא ינטרל את האפשרות שלו לא לאהוב את עצמו.
ועל האדם לאהוב את כל כולו, כולל את חצי הכוס הריקה. ולכל אחד יש אין סוף חסרונות. ועל האדם לאהוב את עצמו בשלמות. ועל האדם לאהוב את עצמו בלי סיבות כלשהן.
וביארתי כי אהבה עצמית היא תוצאה של אהבת המציאות. ואהבת המציאות היא תוצאה של שינוי תפישת הטוב והרע, שהאדם תופש אותם כדבר אחד.
ואצל ילד קטן שלא מבדיל בין טוב לרע, אצלו יש אהבה עצמית אמיתית ללא סיבה כלשהי. וביארתי שאהבה עצמית אמיתית, היא לא התאהבות בעצמך. והרגש של האדם יודע להרגיש מתי האדם משקר את עצמו.
ואהבה עצמית אמיתית אפשרית רק כאשר האדם אוהב באמת את כל המציאות בשלמות. וכל זמן שהאדם חושב שיש רע במציאות, ממילא הוא לא יאהב את עצמו בשלמות. ושיש כאן דבר והיפוכו. כי האדם צריך להבדיל בין טוב לרע, ואעפ"כ לא להבדיל ביניהם.
והדרך להגיש להשתוות הרצון, היא על ידי חיפוש הסיבה שבגללה האדם תופש את המציאות כפי מה שהיא.
ועל האדם לחקור מהיכן מגיע הרצון להרגיש טוב. ומי שיתבונן מספיק, יגיע לנקודה שבה הטוב והרע נמצאים באחדות. וממילא הוא יאהב את המציאות ואת עצמו בשלמות ובאמת.
050-3331-331