8:15עלות אלטרנטיבית, להרים כסף מהריצפה, עלות מול תועלת, מאמץ מול תשואה, יתרון מול חיסרון, ניתוח עלות תועלת, מאמץ להרוויח כסף, רווח מול הפסד, הוצאה אלטרנטיבית
האם כדאי להרים כסף מהרצפה בכל מצב?
אליעד כהן פותח בדיון בשאלה פשוטה לכאורה: האם אדם שרוצה כסף, וכמה שיותר ממנו, חייב תמיד להרים כסף שמונח לפניו על הרצפה? התשובה שנשמעת בתחילה כאינטואיטיבית היא "כן", הרי אם האדם רוצה להגדיל את כמות הכסף שלו, ההיגיון מחייב אותו להרים כל מטבע או שטר שהוא מוצא. אך אליעד מסביר שהעניין אינו כה פשוט, ומכניס את המושגים "עלות אלטרנטיבית", "מאמץ מול תשואה" ו"ניתוח עלות - תועלת" כדי לפרק את הסוגיה לעומקה.
מהי עלות אלטרנטיבית וכיצד היא משפיעה על הבחירות שלנו?
ההסבר של אליעד מתמקד במושג עלות אלטרנטיבית, שהוא מושג מרכזי בניתוח כלכלי של החלטות. העלות האלטרנטיבית היא בעצם המחיר או ההפסד האפשרי הנובע מכך שבחרת לעשות דבר מסוים ולא דבר אחר שיכולת לעשות בזמן ובמאמץ זהים. לדוגמה, אם אדם הולך ברחוב ורואה שטר של 100 שקל על הרצפה, האם הוא תמיד ירוויח מכך שירים אותו? לא בהכרח. אליעד מסביר, שאולי באותו זמן, האדם יכול היה להרוויח סכום גדול יותר אם היה משקיע את המאמץ או הזמן באפשרות אחרת שעומדת לרשותו.
לדוגמה, אם האדם עסוק בשיחת טלפון שבה הוא יכול להרוויח מיליון שקל, המאמץ שהוא ישקיע בהרמת 100 שקל עלול להפריע לשיחה הזאת ולהוביל להפסד גדול בהרבה מהתועלת שבהרמת הכסף מהרצפה. במקרה כזה, התועלת המיידית של 100 שקל פחותה מהעלות האלטרנטיבית של הפסד פוטנציאלי של מיליון שקל. באופן דומה, אם אדם נמצא בסיטואציה שבה עליו להשקיע אנרגיה בריכוז או פעולה אחרת משמעותית, אפילו הרמה פשוטה של כסף מהרצפה עשויה להוות הסחת דעת יקרה.
מדוע אנשים לא תמיד מודעים לעלות האלטרנטיבית?
אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת והיא שהרבה אנשים אינם מודעים לעלות האלטרנטיבית, והם פועלים מתוך אוטומט או הרגל. לפעמים אנשים שוכחים את המטרה האמיתית שלהם בגלל שהם עסוקים במטרות קצרות טווח. למשל, מישהו שרוצה להרוויח כמה שיותר כסף יכול להתפתות להרים כסף קטן מהרצפה מבלי לחשוב שהמאמץ הקטן הזה אולי היה מנוצל טוב יותר בפעולה אחרת, משתלמת יותר. למעשה, כל פעולה שאדם עושה, אפילו הקטנה ביותר, כרוכה בעלות אלטרנטיבית כלשהי.
מהי הדוגמה של שודדים ומה המשמעות שלה בניתוח עלות - תועלת?
אליעד נותן דוגמה מוחשית שבה אדם רואה כסף ברחוב, אבל לא מרים אותו כי יש שודדים שרודפים אחריו. המשמעות כאן היא ברורה: במצב כזה העלות של עצירה כדי להרים את הכסף (סיכון חיים או פגיעה פיזית) היא כה גבוהה שהתועלת מהכסף עצמו זניחה לחלוטין. המשמעות הרחבה יותר של דוגמה זו היא שכל פעולה שאנו עושים נמדדת ביחס לתועלת שהיא מביאה לנו, בניכוי העלות האלטרנטיבית והנזק האפשרי הנלווה אליה.
האם קיימת עלות גם בקבלת כסף בחינם?
עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שגם פעולה שנראית חסרת עלות לחלוטין, כגון מישהו שפשוט נותן לך כסף ביד ללא מאמץ, עדיין עשויה להיות כרוכה בעלות מסוימת. העלות במקרה כזה יכולה להיות עצם קבלת הכסף, שאולי מלווה בתחושת מחויבות כלשהי, או בהשקעת זמן קצרה לעצירה ולהתייחסות לאותו אדם. אליעד מסביר שרק אם העלות היא אפס, כלומר, אין שום מחיר או מאמץ או הפסד אפשרי אחר בקבלת הכסף, האדם בוודאות אמור לקחת את הכסף.
מהו ההבדל בין להרים כסף לבין לקבל כסף?
אליעד גם מבהיר את ההבדל בין שתי פעולות דומות לכאורה - "להרים כסף מהרצפה" ו"לקבל כסף שמישהו נותן לך". הוא טוען שכאשר אתה מרים כסף מהרצפה ישנו מאמץ פיזי או מנטלי שכרוך בפעולה, ואילו כאשר מישהו פשוט נותן לך כסף ביד, לכאורה יש פחות מאמץ. אולם גם בקבלת כסף ביד יכולה להיות עלות מסוימת, למשל תחושת מחויבות או אובדן הזדמנויות אחרות בזמן זה.
מדוע השימוש במונח "מהר" משנה את החישוב?
אליעד מוסיף ומסביר שהוספת מונח כמו "מהר" בשאלה "האם כדאי להרים כסף מהר מהרצפה?" משנה את המצב. ברגע שמוסיפים את המונח "מהר", האדם צריך לחשוב האם באותו זמן מהיר, באותה מהירות תגובה ובאותו מאמץ בדיוק, הוא יכול להשיג דבר טוב יותר. לכן, אפילו מילים קטנות כאלו יכולות להשפיע דרמטית על הניתוח של עלות מול תועלת.
סיכום ומסקנה מרכזית מהרצאתו של אליעד כהן:
ההרצאה של אליעד כהן מלמדת בצורה מפורטת, עם דוגמאות מגוונות ומוחשיות, שההחלטה להרים כסף או לבצע פעולה כלשהי חייבת להיעשות תוך שקלול מדויק של התועלת מהפעולה לעומת המאמץ והעלות האלטרנטיבית שכרוכים בה. לא כל פעולה שנראית משתלמת על פניה אכן משתלמת בפועל, וההבנה של עיקרון העלות האלטרנטיבית יכולה לסייע לנו לקבל החלטות טובות ומודעות יותר.
אליעד כהן פותח בדיון בשאלה פשוטה לכאורה: האם אדם שרוצה כסף, וכמה שיותר ממנו, חייב תמיד להרים כסף שמונח לפניו על הרצפה? התשובה שנשמעת בתחילה כאינטואיטיבית היא "כן", הרי אם האדם רוצה להגדיל את כמות הכסף שלו, ההיגיון מחייב אותו להרים כל מטבע או שטר שהוא מוצא. אך אליעד מסביר שהעניין אינו כה פשוט, ומכניס את המושגים "עלות אלטרנטיבית", "מאמץ מול תשואה" ו"ניתוח עלות - תועלת" כדי לפרק את הסוגיה לעומקה.
מהי עלות אלטרנטיבית וכיצד היא משפיעה על הבחירות שלנו?
ההסבר של אליעד מתמקד במושג עלות אלטרנטיבית, שהוא מושג מרכזי בניתוח כלכלי של החלטות. העלות האלטרנטיבית היא בעצם המחיר או ההפסד האפשרי הנובע מכך שבחרת לעשות דבר מסוים ולא דבר אחר שיכולת לעשות בזמן ובמאמץ זהים. לדוגמה, אם אדם הולך ברחוב ורואה שטר של 100 שקל על הרצפה, האם הוא תמיד ירוויח מכך שירים אותו? לא בהכרח. אליעד מסביר, שאולי באותו זמן, האדם יכול היה להרוויח סכום גדול יותר אם היה משקיע את המאמץ או הזמן באפשרות אחרת שעומדת לרשותו.
לדוגמה, אם האדם עסוק בשיחת טלפון שבה הוא יכול להרוויח מיליון שקל, המאמץ שהוא ישקיע בהרמת 100 שקל עלול להפריע לשיחה הזאת ולהוביל להפסד גדול בהרבה מהתועלת שבהרמת הכסף מהרצפה. במקרה כזה, התועלת המיידית של 100 שקל פחותה מהעלות האלטרנטיבית של הפסד פוטנציאלי של מיליון שקל. באופן דומה, אם אדם נמצא בסיטואציה שבה עליו להשקיע אנרגיה בריכוז או פעולה אחרת משמעותית, אפילו הרמה פשוטה של כסף מהרצפה עשויה להוות הסחת דעת יקרה.
מדוע אנשים לא תמיד מודעים לעלות האלטרנטיבית?
אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת והיא שהרבה אנשים אינם מודעים לעלות האלטרנטיבית, והם פועלים מתוך אוטומט או הרגל. לפעמים אנשים שוכחים את המטרה האמיתית שלהם בגלל שהם עסוקים במטרות קצרות טווח. למשל, מישהו שרוצה להרוויח כמה שיותר כסף יכול להתפתות להרים כסף קטן מהרצפה מבלי לחשוב שהמאמץ הקטן הזה אולי היה מנוצל טוב יותר בפעולה אחרת, משתלמת יותר. למעשה, כל פעולה שאדם עושה, אפילו הקטנה ביותר, כרוכה בעלות אלטרנטיבית כלשהי.
מהי הדוגמה של שודדים ומה המשמעות שלה בניתוח עלות - תועלת?
אליעד נותן דוגמה מוחשית שבה אדם רואה כסף ברחוב, אבל לא מרים אותו כי יש שודדים שרודפים אחריו. המשמעות כאן היא ברורה: במצב כזה העלות של עצירה כדי להרים את הכסף (סיכון חיים או פגיעה פיזית) היא כה גבוהה שהתועלת מהכסף עצמו זניחה לחלוטין. המשמעות הרחבה יותר של דוגמה זו היא שכל פעולה שאנו עושים נמדדת ביחס לתועלת שהיא מביאה לנו, בניכוי העלות האלטרנטיבית והנזק האפשרי הנלווה אליה.
האם קיימת עלות גם בקבלת כסף בחינם?
עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שגם פעולה שנראית חסרת עלות לחלוטין, כגון מישהו שפשוט נותן לך כסף ביד ללא מאמץ, עדיין עשויה להיות כרוכה בעלות מסוימת. העלות במקרה כזה יכולה להיות עצם קבלת הכסף, שאולי מלווה בתחושת מחויבות כלשהי, או בהשקעת זמן קצרה לעצירה ולהתייחסות לאותו אדם. אליעד מסביר שרק אם העלות היא אפס, כלומר, אין שום מחיר או מאמץ או הפסד אפשרי אחר בקבלת הכסף, האדם בוודאות אמור לקחת את הכסף.
מהו ההבדל בין להרים כסף לבין לקבל כסף?
אליעד גם מבהיר את ההבדל בין שתי פעולות דומות לכאורה - "להרים כסף מהרצפה" ו"לקבל כסף שמישהו נותן לך". הוא טוען שכאשר אתה מרים כסף מהרצפה ישנו מאמץ פיזי או מנטלי שכרוך בפעולה, ואילו כאשר מישהו פשוט נותן לך כסף ביד, לכאורה יש פחות מאמץ. אולם גם בקבלת כסף ביד יכולה להיות עלות מסוימת, למשל תחושת מחויבות או אובדן הזדמנויות אחרות בזמן זה.
מדוע השימוש במונח "מהר" משנה את החישוב?
אליעד מוסיף ומסביר שהוספת מונח כמו "מהר" בשאלה "האם כדאי להרים כסף מהר מהרצפה?" משנה את המצב. ברגע שמוסיפים את המונח "מהר", האדם צריך לחשוב האם באותו זמן מהיר, באותה מהירות תגובה ובאותו מאמץ בדיוק, הוא יכול להשיג דבר טוב יותר. לכן, אפילו מילים קטנות כאלו יכולות להשפיע דרמטית על הניתוח של עלות מול תועלת.
סיכום ומסקנה מרכזית מהרצאתו של אליעד כהן:
ההרצאה של אליעד כהן מלמדת בצורה מפורטת, עם דוגמאות מגוונות ומוחשיות, שההחלטה להרים כסף או לבצע פעולה כלשהי חייבת להיעשות תוך שקלול מדויק של התועלת מהפעולה לעומת המאמץ והעלות האלטרנטיבית שכרוכים בה. לא כל פעולה שנראית משתלמת על פניה אכן משתלמת בפועל, וההבנה של עיקרון העלות האלטרנטיבית יכולה לסייע לנו לקבל החלטות טובות ומודעות יותר.
- מהי עלות אלטרנטיבית?
- האם להרים כסף מהרצפה?
- ניתוח עלות תועלת
- מאמץ מול תשואה
- מתי לא כדאי להרים כסף?
- מה ההבדל בין להרים כסף ולקבל כסף?
- רווח מול הפסד בקבלת החלטות