למה אנשים רוצים להיעלם ומה מסתתר מאחורי הרצון הזה?

כאשר בן אדם אומר שהוא רוצה "להיעלם", הכוונה העמוקה שעומדת מאחורי האמירה הזאת היא בעצם לא שהוא רוצה להיעלם, אלא שהוא רוצה להיפטר מתחושת הצמצום והסבל שהוא חווה כרגע. כלומר, האדם לא רוצה להפסיק להתקיים באופן מוחלט, אלא להיפטר מאותם חסרונות, מכאבים, ומגבלות שיש לו במציאות הנוכחית. אליעד מסביר, שכאשר אדם אומר "אני רוצה להיעלם", הוא למעשה אומר: "לא טוב לי כרגע במצב הנוכחי שלי, יש לי חסרונות שגורמים לי להרגיש רע, ולכן אני רוצה לברוח מהם".

לדוגמה, אדם שחווה קושי בחיים - כמו בעיה בריאותית, עבודה מתישה או לחץ נפשי - עשוי לחשוב לעצמו שהוא היה מעדיף פשוט "להיעלם". אולם בפועל, אם ישאלו אותו בצורה מפורטת מה בדיוק מפריע לו, האדם הזה יצביע על בעיות ספציפיות, כלומר, על חסרונות מסוימים במציאות. אליעד מסביר שבמצב כזה, האדם לא באמת רוצה להיעלם מהמציאות עצמה, אלא רק מהחסרונות הספציפיים שהוא מזהה.

מה הקשר בין הרצון להיעלם לבין יתרונות וחסרונות?

לפי אליעד, כל רצון "להיעלם" נובע מכך שהאדם מזהה שיש בעולם שלו יותר חסרונות מאשר יתרונות, או שהוא מרגיש שהחסרונות שלו כל כך חזקים, עד שאפילו היתרונות שיש לו לא מספיקים לו. אבל, אליעד מבהיר נקודה מעניינת מאוד: גם כאשר האדם רוצה להיעלם, הוא נשאר כאן, במציאות, משום שיש לו גם יתרונות שהוא אינו מוכן לוותר עליהם.

לדוגמה, אדם שרוצה לעזוב עבודה שהוא לא אוהב, אבל נשאר כי הוא צריך את המשכורת. המשכורת היא היתרון שמשאיר אותו בכלא הסבל שלו. כלומר, אליעד מדגיש, האדם נמצא כל הזמן במאבק בין הרצון לברוח מהחסרונות לבין הרצון לשמור על היתרונות. לכן, כל רצון להיעלם הוא תמיד רצון יחסי ולא מוחלט.

האם באמת ניתן להיעלם לחלוטין?

אליעד מציג את הרעיון שאי אפשר באמת "להיעלם" לגמרי, מפני שבמקום שאין בו חסרונות, גם אין בו יתרונות. במציאות שאין בה חסרונות, אין סבל, אבל גם אין שום הנאה או סיפוק. זאת אומרת, אם היית יכול להעלים את כל החסרונות במציאות שלך, היית מאבד יחד איתם את כל הטוב שבה. לכן, אדם למעשה לא באמת מעוניין להיעלם לחלוטין, כי אז הוא היה מאבד כל אפשרות ליהנות או לקבל סיפוק מהחיים.

לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו אתה יושב על כיסא ולא טוב לך. אתה רוצה לעבור לכיסא אחר, אבל בסוף אתה מבין שגם הכיסא האחר הוא בדיוק אותו כיסא - כלומר, אין באמת יתרון אמיתי במקום אחר. בסופו של דבר, האדם תמיד יישאר עם אותה דילמה: לא ניתן באמת "להיעלם" כי כל מקום אחר, גם אם הוא נראה בהתחלה יותר טוב, גם לו יש חסרונות ויתרונות משלו.

למה אנשים לא מצליחים באמת להשתחרר מהסבל?

אליעד מסביר שהסיבה המרכזית לכך שאנשים לא מצליחים באמת להשתחרר מהסבל או להיעלם מהצמצום היא שהאדם תמיד שומר לעצמו יתרונות מסוימים שהוא לא מוכן לוותר עליהם. הסבל תמיד מתרחש בגלל שיש משהו טוב שהאדם רוצה לשמור עליו, משהו שהאדם לא מוכן לאבד. כלומר, האדם בעצמו משחד את עצמו להישאר בכלא, משום שהיתרונות של הכלא מספיק חשובים לו כדי לא לוותר עליהם, אפילו שהמחיר הוא סבל.

לדוגמה, אדם יכול לומר שהוא סובל מהעבודה שלו, אך אינו מוכן לעזוב אותה, משום שהוא נהנה מהביטחון הכלכלי שהיא נותנת לו. בכך, הוא בעצמו משאיר את עצמו כלוא. זאת אומרת, האדם משחד את עצמו באמצעות יתרונות כדי להמשיך לסבול את החסרונות.

מה המשמעות האמיתית של הרצון לא לרצות שום דבר?

יש אנשים שאומרים שהם...