🖨שימוש ברצועות בתרגילי משיכה, כגון דד ליפט, חתירה / בנט אובר, פולי עליון וכיו"ב - שימוש ברצועות לדדליפט (lifting straps / Wrist Wraps) - האם כדאי להשתמש ברצועות? יתרונות וחסרונות של שימוש ברצועות? רצועות אחיזה / רצועות משיכה - בעד או נגד?וכאן אסביר, על מה באמת ההבדל בין שימוש ברצועות משיכה במהלך אימון? לבין לא להשתמש ברצועות במהלך אימון. ומה עדיף ומה כדאי.
אז קודם כל נסביר מהן רצועות משיכה. אז רצועות משיכה הן רצועות שמחברים לאמה / שורש כף היד ושבמקביל מחברים אותן למשקל שאותו מושכים. בין אם זה רצועות משיכה בתרגיל שבו משתמשים במוט, כגון דד ליפט, שאז מלפפים את הרצועות סביב המוט, ובין אם זה בתרגיל פולי עליון שקושרים את הרצועות למוט הפולי ואפילו בתרגילים במשקולות חופשיים כאלו ואחרים, שלפעמים קושרים בהם את המשקולת לכף היד.
והמטרה שלשמה משתמשים ברצועות המשיכה, היא כדי לעזור לגוף להרים את המשקל. לדוגמה בן אדם שעושה דדליפט במשקל מסוים. יתכן מצב שבו שרירי הגב והרגליים שלו מסוגלים להרים את המשקל, אבל הצוואר בקבוק שלו והחוליה החלשה שלו, יהיו דווקא שרירי האמות שלו / שרירי היד שלו, והוא לא יוכל להחזיק בידיים שלו את המשקל, שאותו הוא דווקא כן יכול להרים עם שרירי הגוף שלו. במקרה כזה לדוגמה, יתכן והוא ישתמש ברצועות, שיעזרו לו להחזיק את המשקל.
אז מה בעצם הרצועות עושות? הרצועות בסך הכל מורידות עומס משרירי האמה ועוזרות למתאמן להרים ולהחזיק את המשקל. דהיינו, שרירי האמה מתאמצים פחות במהלך התרגיל והתנועה. כאשר בעצם העומס עובר באופן חלקי לרצועות שמחזיקות את המשקל.
אז מתי בטוח לא הגיוני להשתמש ברצועות אחיזה במהלך התרגיל?
1 - אם לדוגמה אתה מתאמן עבור תחרות שאוסרים עליך להשתמש בה ברצועות אחיזה, במקרה כזה לדוגמה לא תשתמש ברצועות אחיזה.
2 - אם אתה רוצה לדעת כמה הגוף שלך מסוגל להרים, בלי "עזרים" כלשהם, במקרה כזה לדוגמה, גם כנראה שלא תשתמש ברצועות אחיזה. אם אתה רוצה להרגיש שאתה חזק ושאתה מסוגל להרים את המשקל "בעצמך", במקרה כזה כנראה שלא תשתמש ברצועות אחיזה וכן כיו"ב.
3 - אם ברצונך שבמהלך התרגיל שלך, תאמץ ותאמן גם את שרירי האמה שלך (במאמץ איזומטרי, דהיינו, מאמץ סטאטי קבוע), הרי שבמקרה שכזה גם לא תשתמש ברצועות משיכה. כמובן שבמקרה כזה, עליך לשים לב שלא להגיע לאימון יתר בשרירי האמה שלך, בגלל שאתה לא משתמש ברצועות אחיזה. משום שבכל תרגילי המשיכה, אתה על הדרך מאמן את שרירי האמה וככה עלול להיווצר אימון יתר לשרירי האמה שלך.
4 - אם ברצונך לאמץ בבת אחת כמה שיותר שרירי בגוף שלך וברצונך להעמיס על הגוף שלך כיחידה אחת, כמה שיותר מאמץ וכמה שיותר משקל? הרי שבמצב שכזה, עדיף לך שהגוף יתאמץ כמה שיותר כיחידה אחת, ולכן אתה תשאף לערב בתרגיל כמה שיותר שרירים. ובמקרה שכזה אתה כנראה תימנע משימוש ברצועות משיכה.
אבל מתי כן הגיוני להשתמש ברצועות משיכה?
1 - אם ברצונך במהלך התרגיל לאמן שריר ספציפי בלבד ואינך רוצה על הדרך להעמיס על הגוף שלך כמה שיותר ואינך רוצה על הדרך לאמן את שרירי האמות ואינך רוצה להרשים מישהו ואינך נמצא בתחרות כלשהי, הרי שבמקרה כזה, הגיוני שכן תשתמש ברצועות אחיזה. משום שהן מאפשרות לך להתמקד ולמקד את הכוח ואת המאמץ של הגוף שלך, בשריר מסוים וספציפי שאותו אתה רוצה לאמן, בלי להעביר ולבזבז כוח על שרירים אחרים, כגון שרירי האמה. לדוגמה, אתה רוצה לאמן את שרירי ההמסטרינג שלך, בתרגיל סטיפ לג דד ליפט, מבלי לערבב בתרגיל הזה את שרירי האמה שלך. במקרה שכזה, הגיוני שתשתמש ברצועות אחיזה.
2 - אם ברצונך לאמן שריר ספציפי לדוגמה את זוקפי הגב שלך, ונניח שזוקפי הגב שלך אתה רוצה לאמן אותם ולאמץ אותם ב X משקל, אבל אתה לא מסוגל להתאמן עם משקל העבודה הזה, כי קשה לך להחזיק את המשקל. אז אם אתה חכם, באפשרותך להוריד עומס מהאמות שלך, ואז תוכל להוסיף משקל, שבו תוכל לאמן את השרירים הגדולים יותר שלך, גב, רגליים וכיו"ב, מבלי שהמשקלי עבודה של הרגליים והגב שלך, יהיו תלויים במשקלי העבודה של הידיים שלך.
3 - בתרגיל דד ליפט, לשרירי הידיים שלך יותר בריא להשתמש ברצועות אחיזה ולהישאר בפרונציה, יותר מאשר להשתמש באחיזה משולבת, וביד אחד להחזיק את המשקל בפרונציה ובשניה בסופינציה. זה גם מקטין את הסיכוי לקריעה של שריר היד הקדמית במהלך המשיכה.
לסיכום: שימוש ברצועות אחיזה בתרגילי משיכה, בסה"כ מוריד עומס משרירי האמה ומאפשר לך להעמיס יותר עומס על שרירים אחרים. ואחרי שהבנת את זה, עכשיו פעל כרצונך החופשי...
האם אפשר להיות מאושר? איך להרגיש רק טוב? יתרון בלי חיסרון, מהו אושר אמיתי? עולם שכולו טוב, הכל טוב תמיד, אך ורק אהבה, אך ורק אושר, רוצה להיות מאושר, איך להיות מאושר תמיד? חלק 1האם אפשר להיות מאושר? איך להרגיש רק טוב? יתרון בלי חיסרון, מהו אושר אמיתי? עולם שכולו טוב, הכל טוב תמיד, אך ורק אהבה, אך ורק אושר, רוצה להיות מאושר, איך להיות מאושר תמיד? חלק 1האם אפשר להיות מאושר? איך להרגיש רק טוב? יתרון בלי חיסרון, מהו אושר אמיתי? עולם שכולו טוב, הכל טוב תמיד, אך ורק אהבה, אך ורק אושר, רוצה להיות ... תמידי? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מרכזית ועמוקה: האם ניתן בכלל להגיע למצב שבו האדם מרגיש רק טוב, יתרון ללא שום חיסרון? אליעד מפרק את הנושא באופן יסודי על ידי דוגמאות רבות והסברים מפורטים, כדי להמחיש עד כמה הנושא מורכב ועד כמה כל ניסיון להשגת יתרון מוחלט, ללא כל חיסרון, הוא בלתי אפשרי או לפחות בעייתי. מהו באמת יתרון ללא חיסרון והאם הוא אפשרי? אליעד מציג סיטואציה שבה אדם מבקש להשיג את התחושה הטובה ביותר האפשרית, למשל התחושה ... מה הוא רוצה כשהוא רוצה רק אושר? בהמשך, אליעד בוחן את מושג הרצון עצמו. כאשר אדם אומר שהוא רוצה יתרון ללא חיסרון, אליעד מבקש ממנו לבדוק האם הוא בכלל מבין לעומק את המושגים יתרון, חיסרון או אפילו רוצה. הוא מסביר שכדי להשיג את מה שהאדם טוען שהוא רוצה, עליו להבין במאה אחוז מה הוא רוצה, ובו זמנית, כדי לקבל יתרון מוחלט ללא חיסרון עליו לא לדעת כלל מהו חיסרון. כאן נוצרת סתירה פנימית עמוקה: כדי ליהנות מאושר מוחלט, חייבת ... אסור לו אפילו לדעת שיש מושג כזה חיסרון. מדוע תמיד קיים חיסרון, אפילו באושר אינסופי? אליעד מסביר שבעצם ההגדרה יתרון טמונה גם ההכרה בחיסרון. כל מצב של יתרון הוא בהשוואה למצב של חיסרון כלשהו, ולכן תמיד יהיה מצב יחסי בין השניים. אפילו אם אדם היה מגיע לתחושת ... הידיעה שיש חיסרון, או אפילו הפוטנציאל של חיסרון, כבר מהווה חיסרון בפני עצמו. לכן, אליעד טוען שכל ניסיון להשיג יתרון מוחלט מייצר תמיד סתירה פנימית, פרדוקס או פלונטר, כפי שהוא מכנה זאת. האם להבין שתמיד יש חיסרון זה סוף ... שהאדם עדיין יחפש פתרון למצב זה. מהי הדרך היחידה להשיג אושר מוחלט ללא חיסרון? אליעד טוען שהדרך היחידה להשיג יתרון ללא חיסרון היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם לא יודע כלל מהו יתרון או חיסרון. במצב זה הוא אמנם מקבל את כל מה שהוא רוצה, אבל ללא היכולת להגדיר את זה כיתרון או חיסרון. במילים אחרות, האושר המוחלט שאליו האדם שואף יהיה קיים רק במצב שבו האדם לא יודע או לא מסוגל להבחין בין יתרון לחיסרון, וכך הוא אינו סובל מחסרונות כלשהם, אבל גם לא מתייחס לדבר כיתרון. מדוע האדם לא מצליח להגיע למצב של יתרון מוחלט? אליעד מדגיש שכאשר האדם מתעקש לקבל יתרון ללא חיסרון, הוא בעצם שואל שאלה שמכניסה אותו למלכוד עצמי. כל רצון כזה הוא בעצמו החיסרון שממנו האדם סובל. ... אל עבר אושר מוחלט? ההמלצה של אליעד היא לבדוק שוב ושוב את ההנחות הבסיסיות שעליהן נשען הרצון של האדם ליתרון ללא חיסרון. הוא מציע לשאול שאלות כמו מה זה יתרון?, מה זה רצון?, מאיפה בא הרצון?, מהי המציאות שיצרה אותו?, ולהבין לעומק כל מושג. התהליך שהוא מציע הוא חקירה ... תקוע במעגל של חיסרון. רק אם הוא יגיע למצב שבו לא ידע כלל מהו אושר, מהו חיסרון או מהו יתרון, הוא יוכל להשתחרר מהחיפוש אחר אושר מוחלט ולחוות סוג של אושר טוטאלי שאינו תלוי בשום השוואה או הגדרה. זהו המצב הקרוב ביותר למה שהאדם מתכוון אליו כשהוא אומר יתרון ללא חיסרון. סיכום עיקרי התובנות מההרצאה: אי אפשר להרגיש יתרון ללא קיום כלשהו של חיסרון. עצם הרצון ביתרון מוחלט יוצר חיסרון. כדי לקבל אושר מוחלט, האדם חייב לא לדעת כלל מהו חיסרון. הדרך היחידה להתקרב לאושר מוחלט היא חקירה מתמדת של מושגי היסוד - יתרון, חיסרון ורצון. האדם נדרש להתקדם למצב של חוסר ידיעה מוחלטת ביחס למושגים האלו, כי שם נמצא השחרור האמיתי. איך אפשר להיות מאושר תמיד? מהו יתרון בלי חיסרון? למה תמיד יש חיסרון? איך להרגיש טוב כל הזמן? האם אפשר להשיג אושר מוחלט?
יתרונות וחסרונות בכל דבר, לחפש את הטוב שיש בכל דבר, לחפש את הרע שיש בכל דבר, חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, אזמרה לאלוהי בעודי, בכל דבר יש יתרון, בכל דבר יש חיסרון, אחדות ההפכיםיתרונות וחסרונות בכל דבר, לחפש את הטוב שיש בכל דבר, לחפש את הרע שיש בכל דבר, חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, אזמרה לאלוהי בעודי, בכל דבר יש יתרון, בכל דבר יש חיסרון, אחדות ההפכים... שיש בכל דבר, לחפש את הרע שיש בכל דבר, חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, אזמרה לאלוהי בעודי, בכל דבר יש יתרון, בכל דבר יש חיסרון, אחדות ההפכים איך אפשר להבין שכל דבר כולל יתרונות וחסרונות באותה מידה? הרעיון המרכזי שאליעד ... ויסודי, הוא יגיע למצב שהרשימה של היתרונות ושל החסרונות תהיה שווה בכמות ובאיכות. אליעד מסביר שלפני שאדם מתייחס למשהו כיתרון או חיסרון, הדבר הזה אינו באמת יתרון או חיסרון. הוא הופך לכזה רק כשהאדם מתחיל לפרש ולחשוב עליו בצורה חיובית או שלילית. למשל, אם מישהו חושב ... דבר טוב. אבל אם הוא יתחיל לבדוק את הדבר לעומק, הוא יגלה שיש מצבים שבהם דווקא להיות חולה הוא יתרון - למשל, כשהוא חולה, יש לו יותר זמן למנוחה או לחשבון נפש, ופחות לחץ מהעבודה. כשאדם מבין את היתרון שבלהיות חולה, הוא בעצם מוצא חיסרון מסוים בבריאות, כי עכשיו להיות בריא פירושו פחות מנוחה, ופחות זמן לעצמו. מה ... מתייחס לתפיסה שנקראת אחדות ההפכים, שמטרתה לגרום לאדם לראות שבסופו של דבר אין באמת הבדל בין טוב לרע, בין יתרון לחיסרון. הוא אומר שההבדלים שאנחנו רואים הם רק תפיסות יחסיות, והן אינן מוחלטות. אם אדם מצליח לראות כל יתרון כחיסרון ואת כל החסרונות כיתרונות, הוא למעשה מגיע לתפיסה של אחדות - מצב שבו הכל נראה אותו דבר, ואין ... בין מצבים טובים ורעים. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם אדם מקבל סכום כסף גדול, הוא יכול לחשוב מיד שזה יתרון מובהק, אבל ברגע שהוא יבין שיש בכך גם חסרונות - כמו יצירת תלות או פחד לאבד את הכסף - הוא יבין שבעצם זה לא רק יתרון מוחלט. באותו אופן, אם הוא יראה חיסרון ברור, כמו כאב פיזי, הוא יוכל למצוא בו יתרון - למשל, שהוא מחזק אותו או הופך אותו לפחות מפונק. התהליך הוא סימטרי לחלוטין: כפי שאפשר לראות יתרונות בכל חיסרון, כך אפשר למצוא חסרונות בכל יתרון. אליעד מציין שכשאדם מבין לעומק את הנושא הזה, הוא למעשה משתחרר מהתלות הנפשית בטוב וברע, כי הכל הופך להיות שווה בעיניו. כיצד הופכים כל יתרון לחיסרון וכל חיסרון ליתרון? אליעד מסביר איך לבצע בפועל את התהליך של הפיכת היתרונות לחסרונות ולהפך. הוא נותן דוגמה של אדם שהוא חולה ומרגיש שזה רע. הוא מסביר לו שעליו לנסות לחפש מה טוב במצבו. האדם יגיד למשל שהיתרון בלהיות חולה הוא שיש לו זמן פנוי בבית לנוח. אבל אם האדם באמת מבין זאת, המשמעות היא שהוא תפס שיש חיסרון גם בלהיות בריא - כי כשהוא בריא אין לו זמן למנוחה. כך מתברר שכל יתרון שקיים במצב אחד, הוא בדיוק החיסרון שבמצב ההפוך לו. אליעד מדגיש שכדי להגיע למצב האיזון המלא, לא מספיק להבין ... אותה כמות יתרונות וחסרונות בכל דבר, אלא גם צריך להבין שכל היתרונות והחסרונות הם בדיוק אותם הדברים עצמם. כלומר, היתרון הוא בעצמו חיסרון, והחיסרון הוא בעצמו יתרון. רק כאשר האדם מגיע להבנה שאין שום דבר שהוא רק טוב או רק רע, אלא הכל הוא תמיד בו ... כל היתרונות והחסרונות שווים לחלוטין, באופן מלא וסופי, הוא עשוי להגיע לקושי חדש: אם הכל שווה לחלוטין ואין שום יתרון לדבר אחד על פני האחר, אז איך יחליט מה לעשות? מצד אחד זה קשה, כי אם אין הבדל - ... חיובי ושלילי? מהי אחדות ההפכים? למה בכל טוב יש רע ובכל רע יש טוב? אזמרה לאלוהי בעודי איך למצוא יתרון בכל חיסרון? איזון בין טוב לרע מהם היתרונות והחסרונות של כל דבר בחיים? ההרצאה עוסקת בתפיסה של יתרונות וחסרונות, ... מהם כיותר דומיננטי על פני השני. הרעיון המרכזי הוא שבסופו של דבר אין באמת הבדל בין טוב לרע, בין יתרון לחיסרון, וכל סיבה בעולם יכולה להיות מנותחת הן כיתרון והן כחיסרון. האלמנט הראשון בהרצאה מתמקד בהבנה שכל דבר בעולם מכיל כמות שווה של יתרונות וחסרונות. אם תכתוב את ... שבהיותו חולה, כמו זמן מנוחה בבית או אפשרות להתבונן ולהעריך את הבריאות יותר. בצורה זו, כל חיסרון יכול להסתיר יתרון, וההפך - כל יתרון מכיל בתוכו גם חיסרון. האם כל דבר בעולם באמת טוב או רע? אליעד מביא דוגמה שבה הוא מראה איך אם אדם מוצא משהו טוב בעולם, הוא יכול למצוא גם את הצדדים הרעים שבו. למשל, כסף יכול להיות יתרון מובהק, אבל הוא גם יכול להיות חיסרון, כי הוא יוצר תלות. אם מחפשים את הרע בתוך הדבר הטוב, רואים ...
אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמיתאושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית... הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר. מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת? השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם ... רק כשנחזור לתודעה של אחדות, נוכל להשתחרר מההפרדה ומהחיסרון. מהות הסבל והחיסרון הפרדה כגורם לחיסרון מודעות עצמית ותחושת החיסרון יתרון בחיסרון אחדות מול נפרדות תודעת אין שכל כיצד להבין את חוויית החיסרון למה בכלל לשאול על חוויית חיסרון? שאלה: ... לכך שקיים שולחן, ובאותה נשימה אני מודע לכך שחסרים פה כל שאר הדברים שאינם שולחן?. האם תמיד יש גם יתרון בכל ידיעה? שאלה: דיברת על כך שתמיד יש חיסרון, אבל האם אין גם יתרון בכל ידיעה? תשובה: כן. אם תמיד יש חיסרון, פירושו שגם תמיד יש יתרון. בכל פעם שאתה אומר יש פה כוס, מעבר לזה שאתה מרגיש שחסר פה דבר אחר, אתה גם מרגיש שיש ... יודע או רואה. עצם הידיעה מייצרת תחושה של יש. לכן, אם תמיד יש חיסרון בכל הגדרה, גם תמיד יש יתרון בכל הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון. מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון? שאלה: למה עצם הידיעה פירושה בהכרח חיסרון? תשובה: מפני שכל ידיעה על דבר מסוים ... מבפנים. ההבנה העמוקה יכולה להפוך לחוויה שבה הגבולות מיטשטשים, או לחלופין, אתה מגיע לקבלה מלאה של עצם קיום החיסרון והיתרון בו - זמנית, בלי להיאבק בהם. האם אפשר להגיע לחוויה של אחדות מוחלטת? שאלה: מה זה בדיוק אומר להיות ... שאין פה רק מילים, אלא ממש תנועה נפשית של הפרדה, וכך להרגיש את אותה חוויית חיסרון וגם את חוויית היתרון שקיימת בכל ידיעה. מה המסר הסופי? שאלה: איך לסכם את כל מה שנאמר? תשובה: חוויית החיסרון איננה רק תחושה ... משהו - בהכרח אני מגדיר אותו כנפרד ממשהו אחר, ומכאן אני חווה חיסרון. מצד שני, בכל הגדרה יש גם יתרון: אני חווה שיש כאן דבר כלשהו שאני מזהה, וזה מוסיף לי תחושה של יש. לכן, אין מצב שבו אתה לא נהנה בכלל, כי בכל הגדרה יש יתרון, ואין מצב שאתה לא חסר בכלל, כי בכל הגדרה יש חיסרון. ככל שאתה מבין את העניין לעומק, כך יש ... לא שלם. אני רוצה להגיד שגם הפוך זה אותו הדבר. אם תמיד יש חיסרון, זה אומר שגם תמיד יש יתרון. אם כל חוויה היא חיסרון, אז גם כל חוויה היא יתרון. כרגע, אם חסר לך 100 שקל, אתה אומר חסר לי, אם מביאים לך 100 שקל, אתה אומר יש לי. אבל האמת היא שבכל דבר יש יתרון וחיסרון. גם אם יש לך 100 שקל אז חסר לך משהו אחר, אבל גם אם אין לך, אז גם זה שאתה יודע, אין לי, יש בזה יתרון. כל דבר שאתה יודע אותו, יש בו יתרון. אם אתה מבין שבכל דבר שאתה יודע יש חיסרון, כדי לדעת שיש פה שולחן, אתה צריך לדעת שחסר פה משהו, או שחסרים פה דברים חוץ מהשולחן. ואז זה אומר, שאם אתה יודע משהו בעצם יש לך גם יתרון. כלומר, שאין מצב בעולם שאתה לא נהנה ממנו. למשל אדם יגיד, ממה יש לי ליהנות? אם אתה יודע שיש פה שולחן, אז יש משהו שטוב לך. היתרון הוא, שאתה יודע שיש. מה שאני רוצה להגיד, שמי שמודע שתמיד יש חיסרון, הוא גם מודע גם שתמיד יש יתרון. חיסרון הכוונה, שאתה תמיד חווה שחסר, שזה אומר שאתה תמיד חווה שיש. תמיד יש חיסרון, זה בתנאי שאתה תמיד ... משהו, אתה צריך לחשוב שאתה רוצה את ההפך. שאלה: לא יכולה להיות לך בעיה, אם אתה לא יודע מה הפיתרון שלה. אליעד: להגיד, אני לא רוצה פה משהו, זה כמו להגיד, אני רוצה פה משהו אחר. אז אם לא ... שאני לא רעב. (בחיצוני זה לא אותו הדבר) אבל בפנימי, ברמה הכי תחתונה, אין לך מילוט, ההפך שלה זה הפיתרון המוחלט של כל הבעיות. למשל אם יש לך בעיה, אני רעב, אתה הופך את זה לאני שבע. אבל זה ... חיסרון, זה לא בגלל שאני חושב שיש מצב שבו אף פעם אין חיסרון, אלא בגלל שאני חושב שתמיד יש יתרון? אני לא רוצה את התמיד יש חיסרון, לא בגלל האין חיסרון, אלא בגלל היש תמיד יתרון. התמיד יש יתרון - זה בתוך השכל. אם אתה מוטרד מכך שתמיד יש גם יתרון וגם חיסרון, ואם אתה לא מוכן לקבל את זה, אז זה מהאין שכל. להגיד שאתה לא רוצה את החיסרון זה בגלל שאתה לא רוצה את היתרון, אבל להגיד שאני לא רוצה את היתרון והחיסרון, אלא רוצה אחד, זה רק בגלל שאתה מודע לאין שכל. שאלה: מה שיעורי הבית שלי? אליעד: כלום. שאלה: ...
האם רצון זה רע? האם רצון זה טוב? האם רצון הוא חיסרון? חיסרון או יתרון, חיסרון או שלמות, אין הבדל בין חיסרון ליתרון, אין הבדל בין חיסרון לשלמות, בחירה חופשית מלאה, הכל קורה מעצמוהאם רצון זה רע? האם רצון זה טוב? האם רצון הוא חיסרון? חיסרון או יתרון, חיסרון או שלמות, אין הבדל בין חיסרון ליתרון, אין הבדל בין חיסרון לשלמות, בחירה חופשית מלאה, הכל קורה מעצמוהאם רצון זה רע? האם רצון זה טוב? האם רצון הוא חיסרון? חיסרון או יתרון, חיסרון או שלמות, אין הבדל בין חיסרון ליתרון, אין הבדל בין חיסרון לשלמות, בחירה חופשית מלאה, הכל קורה מעצמו האם רצון הוא טוב או רע? בשיחה, אליעד כהן מעלה דיון מעמיק בשאלה האם רצון הוא טוב או רע, והאם הרצון עצמו מהווה חיסרון או יתרון. הרעיון המרכזי הוא שהרצון נובע מתחושת חיסרון, שכן עצם העובדה שהאדם רוצה משהו, מעידה על כך שחסר לו אותו ... שאין הבדל מהותי בין חיסרון לשלמות. מבחינה לוגית פשוטה, חיסרון הוא ההפך משלמות. אולם ברמה העמוקה ביותר, ההבדל בין יתרון לחיסרון הוא אשלייתי. הוא מסביר שכל יתרון הוא סוג של חיסרון, משום שכל יתרון הוא יחסי ולא מוחלט, ולכן אינו יכול לספק שלמות אמיתית. אפילו אם לאדם יהיו כל היתרונות האפשריים בעולם, עדיין תחסר לו תחושת השלמות המוחלטת. לכן, יתרון וחיסרון הם למעשה אותו הדבר - שניהם אינם שלמות מוחלטת. כדי להמחיש זאת, אליעד מציג שאלות רטוריות: מה זה בעצם יש פה משהו או אין פה משהו? האם תחושת החיסרון והיתרון באמת אומרות משהו מהותי, או שהן בסך הכל פרשנות של האדם? הוא טוען שאם האדם יחקור לעומק, יגלה שהתחושות ... אינן אומרות כלום באופן מוחלט, ואם הן אינן אומרות דבר מוחלט, אין באמת הבדל בין תחושת חיסרון לשלמות או יתרון. מה קורה כאשר מבינים שאין הבדל בין יתרון לחיסרון? לפי אליעד, ברגע שהאדם מבין שאין הבדל אמיתי בין יתרון לחיסרון, בין שלמות לחוסר, החיים ממשיכים כפי שהיו, אך הגישה הפנימית משתנה לגמרי. האדם ממשיך לחוות רצונות, חסרונות, ושאיפות, אך הם כבר אינם נתפסים כסבל או בעיה. האדם יודע שהחיסרון והיתרון אינם בעלי משמעות אמיתית, ולכן אינו סובל בגלל הרצונות שלו. התחושה של חסר משהו קיימת רק באופן יחסי, ובתוך ... קורית מאליה, ללא בחירה אמיתית. סיכום הנקודות המרכזיות: רצון הוא תחושת חיסרון שמובילה לסבל. אין הבדל מהותי בין חיסרון ליתרון או שלמות. יתרון הוא תמיד יחסי ולכן אינו יכול לספק שלמות אמיתית. כאשר מבינים שאין הבדל בין חיסרון לשלמות, החיים ממשיכים רגיל ...
לצאת מהמטריקס, להרגיש טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון, איך נוצרות מחשבות? איך לשלוט במחשבות? איך לשלוט ברגשות? לשלוט במציאות, להיות רק מאושר, לא לסבול בכלללצאת מהמטריקס, להרגיש טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון, איך נוצרות מחשבות? איך לשלוט במחשבות? איך לשלוט ברגשות? לשלוט במציאות, להיות רק מאושר, לא לסבול בכלללצאת מהמטריקס, להרגיש טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון, איך נוצרות מחשבות? איך לשלוט במחשבות? איך לשלוט ברגשות? לשלוט במציאות, להיות רק מאושר, לא לסבול בכלל איך אפשר להרגיש טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון? כדי להבין איך להרגיש טוב בלי רע, יתרון בלי חיסרון, אליעד כהן מסביר שעלינו תחילה להבין את מקור המחשבות והרגשות שלנו, ומה גורם לנו להרגיש אותם בכלל. ... תוצאה של תפיסה שלנו לגבי המציאות. למשל, אם אנחנו חושבים שיש הבדל בין יש לאין, זה יוצר לנו תפיסת יתרון וחיסרון. למשל, כשאדם מרגיש שחסר לו משהו, הוא מגדיר אין ואז מרגיש רע, או כשיש לו משהו, הוא מגדיר ... יותר, אבל אז אליעד מדגים שיש פה בעיה עמוקה יותר: אם האדם ישלוט בכל וידע הכל מראש, כל תחושת היתרון שלו תיעלם, כי לא יהיה לו שום חיסרון. אליעד משתמש בדוגמה פשוטה: נניח שיש מישהו שכל יום נותן לך ... רוצה לשלוט במציאות, אבל מצד שני, אם הוא ישלוט במציאות באופן מלא, לא יהיה לו שום משחק או שום יתרון, ואז זה יחזיר אותו לנקודת ההתחלה, לאותה מציאות מוגבלת שבה הוא נמצא עכשיו. האם שליטה במציאות באמת תביא לאושר ... תהיה לאדם שליטה מלאה, אז לא יהיה לו יותר שום דבר חדש להשיג או לרצות. הוא יאבד את תחושת היתרון, את תחושת ההתקדמות וההתפתחות. זה יחזיר אותו לאותה נקודה שבה הוא נמצא כעת - שיש יתרון וחיסרון. האדם בסוף יצטרך ליצור שוב מצב דומה למצב הקיים כרגע, שבו חלק מהדברים הוא שולט וחלק לא, חלק ... את כל הכוח, הוא היה יוצר אותה בדיוק כמו שהיא? התשובה שאליעד מציע היא שיש מניפולציה עמוקה של תפיסת יתרון וחיסרון. האדם לכוד בהרגשה שהוא צריך יתרון כדי להרגיש טוב, אבל מצד שני, אי אפשר יתרון בלי חיסרון. אם לא יהיה חיסרון, היתרון יאבד משמעות. האדם רוצה מצב שאין בו חיסרון בכלל, אבל כזה מצב לא יכול באמת להתקיים במסגרת המשחק שהוא ... שאליעד מציע לבחון לעומק היא מי אמר בכלל שצריך להיות הבדל בין יש לאין? כל המשחק הזה של חיסרון ויתרון, טוב ורע, נובע רק מההנחה הזו. אם האדם יעז לשאול את השאלה הזו ולבדוק אותה לעומק, הוא יוכל לפרוץ ... ואם הוא יהיה מוכן לשאול זאת וללכת עד הסוף עם השאלה, הוא יוכל להשתחרר מכל אילוץ, שליטה, חיסרון או יתרון. הוא יחווה מציאות שבה אין שום כפייה או הגבלה, וזו למעשה המשמעות האמיתית של לצאת מהמטריקס. אליעד מבהיר שבסופו ... יהיה מוכן לכך, הוא באמת יוכל להשתחרר ולחוות את מה שהוא מחפש - תחושת שלמות מוחלטת ללא תלות בחיסרון ויתרון. איך לשלוט במחשבות? האם אפשר להיות מאושר תמיד? לצאת מהמטריקס למה אנשים לא מרוצים מהמציאות? איך להרגיש טוב בלי ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?