אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? ✔ איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
5:04חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?
איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים?

השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה.

מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים?

אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - "מותר לעשות", "אסור לעשות", "זה בסדר", "זה לא בסדר" - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד שחונך באופן הזה לא מפעיל את המחשבה העצמית שלו, בדיוק כמו חמור שפועל לפי הוראות בלבד. הילד במצב כזה לא לומד להפעיל שיקול דעת, אלא רק למלא הוראות בצורה טכנית וחסרת הבנה.

מדוע הילד מתנגד להוראות ההורים?

כאשר ההורים כל הזמן אומרים "תעשה כך" או "אל תעשה כך", הילד עלול לראות בהם "טרוריסטים", מכיוון שהוא מרגיש שהם מגבילים אותו בלי להסביר את ההיגיון מאחורי ההגבלות. כתוצאה מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא.

מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן?

אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל "מותר לעשות את זה?", במקום לענות תשובה של "כן" או "לא", ההורה צריך להוביל את הילד לחשוב בעצמו. ההורה אמור להגיד לו: "בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב?" ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה.

מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית?

כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת לילד לפעול מתוך הבנה, ולא מתוך כפייה. ברגע שהילד מבין בעצמו את ההיגיון של הדברים, גם אם אחרים ינסו להשפיע עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב להוריו כי הוא הפנים את ההיגיון של ההוראות.

כיצד ניתן לקחת לאדם את הבחירה החופשית באמצעות חינוך?

אליעד מתייחס לנקודה מעניינת שלדבריו כבר הסביר במקומות אחרים, שלפיה אם אדם מגיע להבנה מלאה ועמוקה של דבר מסוים, הוא לא יכול לפעול בניגוד להבנתו. כלומר, כאשר אדם באמת מבין מדוע פעולה מסוימת נכונה, אין לו בחירה חופשית לפעול אחרת, כי הוא פשוט יודע מה נכון. הוא מציין שאנשים פועלים בניגוד להבנתם רק כאשר הם לא באמת מבינים לעומק את ההיגיון מאחורי הדברים.

מה עושים בפועל כדי ליישם את שיטת החינוך הנכונה?

אליעד מדגיש כי על ההורים לשנות את הפוקוס מחינוך טכני ("עשה או אל תעשה") לחינוך המבוסס על הבנת ההיגיון. כאשר ילד עושה משהו, בין אם נכון או לא, ההורה אמור לשאול: "למה אתה חושב שזה נכון? למה אתה חושב שאולי זה לא נכון? אולי ההפך הוא הנכון?" כלומר, ההורים צריכים לעודד את הילד לחשוב, לנתח ולהבין את פעולותיו ואת ההשלכות שלהן, במקום פשוט לקבל פקודות.

באמצעות גישה זו, הילד לומד לחשוב בצורה עצמאית ובוגרת, וכאשר הוא גדל, הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות מתוך ההבנה שלו, ולא מתוך הכפייה או הפחד מההורים.

לסיכום: מהו חינוך טוב לילדים?

חינוך טוב הוא חינוך שבו ההורים מתמקדים בהסבר ובהיגיון ולא רק בהוראות. ההורים צריכים לעזור לילד לחשוב בכוחות עצמו ולהבין את ההיגיון של כל פעולה. בצורה זו הילד מתפתח לאדם עצמאי, חושב ומבין, שמסוגל להתמודד עם החלטות בצורה נכונה ובוגרת. כאשר ההורים מסבירים את הדברים ולא מנסים לתמרן את הילד, הוא לא יראה בהם אויבים, אלא אנשים שמסייעים לו להבין את העולם טוב יותר.
מהו חינוך טוב ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה?

הנושא שנדון כאן עוסק בחינוך ילדים ובשאלה מה צריך לעשות הורה כאשר הילדים אינם פועלים על פי מה שנאמר להם. במיוחד כאשר ישנם חילוקי דעות בין ההורים על הדרך בה יש לחנך את הילדים, או כאשר הילדים לא פועלים על פי הציפיות של ההורים, גם אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לשיטה החינוכית. אליעד מציין כי התשובה לשאלה זו היא פשוטה יותר ממה שנראה במבט ראשון.

מה קורה כשחונכים ילדים כמו חמורים?

החינוך המתבצע כשההורים מתמקדים כל הזמן במה מותר ומה אסור, או מה לעשות ומה לא לעשות, הוא חינוך שמזכיר את התנהגותם של חמורים. אליעד מסביר כי כאשר הורים כל הזמן עוסקים בשאלות של "מה לעשות", הם בעצם חונכים את הילדים בצורה דמוי - חמורית, כי הם לא עוזרים לילד להבין את החשיבה מאחורי ההחלטות. החמור, לדבריו, לא חושב, הוא רק עוסק בשאלה של מה מותר ומה אסור, מבלי להפעיל שיקול דעת. כך גם הילד, כשההורה אינו מסביר לו את ההיגיון מאחורי ההוראות, לא מפתח את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות בצורה עצמאית.

מהו חינוך נכון?

חינוך נכון, לדברי אליעד, הוא לא על להורות לילד מה לעשות ומה לא לעשות, אלא על להסביר לו את צורת החשיבה הנכונה. כאשר ילד שואל את ההורה אם מותר לעשות משהו, במקום לספק תשובה ישירה של "מותר" או "אסור", אליעד מציע שההורה יחשוב יחד עם הילד. הוא ממליץ להגיד לילד: "בוא נחשוב ביחד, מה אתה חושב? מה ההיגיון שלך אומר?" בכך, ההורה מסייע לילד לפתח את יכולת החשיבה שלו ולהבין את ההיגיון שמאחורי כל פעולה, כך שהוא יוכל להגיע למסקנה נכונה בעצמו.

מהי החשיבה החיונית לחינוך טוב?

כאשר ההורים מסבירים לילד את השכל שמאחורי הדברים, הם לא מתמקדים אך ורק בשאלה של מה מותר ומה אסור, אלא מסבירים את ההיגיון שבפעולה או במעשה מסוים. ברגע שהילד מבין את ההיגיון, הוא לא יצטרך להישמע רק למה שההורים אומרים, אלא יוכל לפתח את יכולת החשיבה שלו ולהחליט בעצמו, בהתאם למה שהוא הבין. אליעד מדגיש כי כאשר ההורים מסבירים את הדברים בצורה ישירה, הילד יתחיל לחשוב ולהתנהג כמו אדם נורמלי, ולא כמו "חמור" שעושה רק את מה שמותר או אסור.

האם יש מקום לפתח חשיבה עצמאית אצל הילדים?

התשובה לשאלה זו חיובית. אליעד מציין שבסופו של דבר, כאשר ההורים מגדלים את הילד לחשוב בצורה עצמאית ולהבין את ההיגיון מאחורי ההוראות, הם עוזרים לו להיות אדם עצמאי ובוגר, שמסוגל לקבל החלטות נכונות. ברגע שהילד מבין את הדברים בצורה מעמיקה, הוא לא יצטרך להישמע להוראות בלא להבין את הסיבה מאחוריהם. הוא יוכל להחליט בעצמו מה נכון ומה לא, בהסתמך על ההיגיון שהוא עצמו פיתח.

מה יקרה אם ההורים יתמקמו בתפקיד של "טרוריסטים"?

אליעד מציין כי כאשר ההורים לא מסבירים את ההיגיון מאחורי ההוראות ומתקשים לתת לילד את היכולת לחשוב ולבצע בחירה חופשית, הילד עלול להרגיש שההורים הם "טרוריסטים". במצב כזה, הילד עלול למרוד ולהתנגד להוראות ההורים רק משום שהם לא מאפשרים לו להבין את המניעים שמאחורי ההוראות. כאשר הילד מרגיש שמונעים ממנו את חופש הבחירה, הוא יימנע מלהקשיב להורים ויפעל לפי רצונו, רק מתוך צורך להימנע מהצמצום שמטילים עליו ההורים.

סיכום: איך לחנך את הילדים בצורה נכונה?

כדי לחנך ילדים בצורה נכונה, יש להתמקד בהסבר ובהבנה. במקום לשלוט על הילד ולהגיד לו מה מותר ומה אסור, ההורים צריכים להסביר את ההיגיון של כל פעולה ולפתח אצל הילד את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות עצמאיות. חינוך כזה לא רק עוזר לילד להתנהג בצורה נורמלית, אלא גם מסייע לו לפתח את כישוריו השכליים וההבנתיים, כך שהוא יוכל להתמודד עם החלטות בעתיד בצורה מושכלת.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חינוך ילדים והשאלה שנשאלתי היא מה צריך לעשות הורה כאשר הוא רואה שהילדים עושים חלק ממה שהוא אומר, ההורה רוצה שהילדים יעשו דבר אחד והילדים עושים דבר אחר בפרט אם מגיעים למצב שצד אחד מההורים חושב שצריך לעשות ככה וצד אחר חושב שצריך לעשות ככה ואז הילדים נמצאים באיזה בלבול ובפרט שגם אם שני ההורים מסכימים איך צריך לחנך את הילדים עדיין הרבה פעמים הילדים עושים אחרת והשאלה הנשאלת היא זה מה לעשות ואיך לחנך את הילדים בצורה נכונה והתשובה לשאלה הזאת היא יותר פשוטה ממה שנדמה.

כאשר ההורים הם חמורים דהיינו, הם מתעסקים כל הזמן במה לעשות ובמה לא לעשות אז גם שיטת החינוך שלהם שהם מחנכים את הילדים שלהם זאת בעצם שיטת חינוך של חמורים ואז גם הילדים יוצאים חמורים ולפעמים החמורים האלה הם מקשיבים גם אם לפעמים החמורים האלה לא מקשיבים להם, אבל אם ההורים הם בני אדם חושבים והם מחנכים את הילדים שלהם בצורה שהם מחנכים בני אדם אז גם הילדים מתנהגים כמו בני אדם.

אני אסביר מה אני מתכוון לחנך ילד פירושו לחנך אותו לדרך חשיבה נכונה, מה זאת אומרת הורים שמתעסקים בלהסביר לילד שלהם "תעשה ככה או תעשה ככה את זה אסור את זה מותר, את זה מותר את זה אסור את זה אני מרשה לך את זה אני לא מרשה לך" זה הורים חמורים, למה זה הורים חמורים? כי הם כל הזמן מתעסקים במה לעשות "מותר לעשות אסור לעשות, מה הוא יעשה הוא יעשה ככה או יעשה ככה?" וזה חמור למה חמור כי החמור מה מעניין אותו מה לעשות "לעשות לא לעשות, כן לעשות לא לעשות", החמור לא חושב החמור לא מפעיל את דעתו אין לו שיכול דעת לחמור.

לעומת זאת חינוך נכון פירושו לא להגיד לילד שלך להגיד מה לעשות ומה לא לעשות חינוך נכון פירושו להסביר לילד שלך את צורת החשיבה הנכונה, כאשר הילד שלך שואל אותך "מותר לעשות את הדבר הזה?" במקום להיות כמו חמור שאומר לו מותר או אסור ואז הילד שלך נשאר חמור ואתה מצפה שכשהוא יגדל הוא יבין את מה התכוונת לו ואת החוכמה הנפלאה שיש בשיגעון שלך במקום זה כאשר הילד שלך אומר לך "מותר לעשות את זה אסור לעשות את זה?" תגיד לו "רגע בא נחשוב ביחד, מה אתה חושב מה ההיגיון שלך אומר, למה אתה חושב ככה למה אתה חושב אחרת" וכו' ולהוביל את המחשבה של הילד שהוא עצמו יגיע למסקנה הנכונה מה צריך לעשות.

זה נקרא לחנך את הילד כמו שמחנכים בן אדם וכאשר מחנכים את הילד כמו שמחנכים בן אדם ממילא הילד מתנהג כמו בן אדם, אני אסביר אם ההורים מחנכים את הילד "מותר אסור, אסור מותר, מרשה לך לא מרשה לך, למה עשית למה לא עשית" אם הם מתעסקים כל הזמן במה הוא עשה ובמה הוא לא עשה הילד לא מבין הוא מבין שההורים שלו זה טרוריסטים שכל מה שמעניין אותם זה מה הוא עושה ומה הוא לא עושה וכו' ואז כל מה שהילד רוצה מצד האמת כל מה שהוא רוצה זה לעשות הפוך ממה שההורים שלו אומרים, למה כי הוא אומר "ההורים האלה זה טרוריסטים לא נותנים לי לחיות רוצה לעשות מה שאני רוצה אל תשגעו לי את השכל".

לעומת זאת אם ההורים מחנכים את הילד כמו שמחנכים בן אדם, זאת אומרת שמסבירים לו את השכל של הדבר לא מנסים לעבוד עליו למה מנסים להגיד לו "אם אני אגיד לו ככה הוא יחשוב ככה ואם אני אגיד לו ככה הוא יחשוב ככה אז אני אגיד לו ככה" אין דברים כאלה תגיד תסביר לילד שלך את הדברים כפי מה שהם, תסביר לו "תקשיב ככה ותקשיב ככה וההיגיון הוא ככה וההיגיון הוא ככה" לנסות להסביר לילד את השכל של הדברים, אז כאשר הילד מבין את השכל של הדברים אז גם אם כל העולם אחר כך יגיד לו לעשות אחרת הילד עדיין יקשיב להורים.

וכפי שכבר הסברתי בנושא אחר שיש אפשרות לקחת לאדם את הבחירה החופשית שלו אפשר לגרום לבן אדם שלא תהיה לו בחירה חופשית, איך? באמצעות שמביאים אותו להבנה הבנה אם האדם באמת מבין מסוים הוא לא יכול לעשות אחרת ממה שהוא מבין, מתי אדם עושה אחרת כאשר הוא לא באמת מבין. בסיכומו של דבר הנושא הוא פשוט אתה רוצה שהילדים שלך יהיו מחונכים תתעסק פחות בלהגיד להם מה לעשות מה לא לעשות "למה עשית למה לא עשית" כל המשוגעים האלה.

במקום זה להסביר להם איך לחשוב "מה אתה חושב" וגם אם הילד עושה נכון "למה אתה חושב שזה טוב ולמה אתה חושב שזה לא טוב, האם זה באמת טוב אולי ההפך הוא הנכון ואולי ככה אולי ככה", להתחיל לפתח לילד את החשיבה שלו וכאשר מחנכים את הילד לחשוב כמו בן אדם אז גם הילד מתנהג כמו בן אדם ועל ידי זה הילדים גדלים להיות אנשים נורמליים ואז גם הם חיים חיים נורמליים.
היכולת ל מסקנה נכונה טיפש שיטות לפיתוח החשיבה לדבר לפתח להסביר מה עושים ב לפתח את החשיבה לפתח את השכל היגיון איך לחנך איך לחנך ילד איך לחנך ילדים בני אדם הדרכה להורים הדרכת הורים הורה הורות הורים הורים וילדים חינוך חינוך טוב חינוך ילדים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך לחנך ילד לחנך ילדים מהו חינוך מהו חינוך טוב מחנך מחנכים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה ... אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא ... למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים ... בוחר לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... 2 - באמצעות זה שנגרום לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - ... לא ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
... כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חווית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. אליעד נותן דוגמה לשחקן קוסמות שמח כשהוא עושה קסם, אך אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חווית המשחק של הילד לבין חווית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חווית המשחק כמו
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, ... לעיתים השיטה תעבוד לזמן קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה ... מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש שמשהו רע יקרה לו. האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד ... חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של ה
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל ... שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל להתייחסות שגויה שגורמת ... מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, אוטיסט או כבעל הפרעה אחרת. ... אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה. סיכום והמלצה ... האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) הוא מה שמנציח את ... הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים כלפי ... לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין ... כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב ... מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול ... יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות ... של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). לוותר לחלוטין על העניין (טוב, אל ... בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך לקבל החלטות? איך למצוא זוגיות? איך לעשות יותר כסף? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך לחנך ילדים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך ליצור אהבה? איך לפרש חלומות? איך לשנות תכונות אופי? איך להאמין בעצמך? איך להיגמל מהימורים? איך להעביר ביקורת בונה? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשפר את הזיכרון? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? כעס ועצבים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? דיכאון? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מי ברא את אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? למה לא להתאבד? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה העולם קיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם הכל אפשרי? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע בעולם? האם אפשר לדעת הכל? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? בשביל מה לחיות? האם יש משמעות לחיים? האם יש או אין אלוהים? מה המשמעות של החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך להנות בחיים? איך להיות מאושר? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע וסבל בעולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לעסקים, קואצ'ר מומלץ, טיפול הוליסטי בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 27_05_2025 השעה 22:26:33 - wesi1