אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילדים ✔איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
6:43איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים, אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 2
איך להתמודד עם התנגדויות בצורה יעילה?

כאשר שני אנשים נמצאים בקונפליקט או בוויכוח, לעיתים קרובות מתרחשת תופעה שבה צד אחד מתקשה לשכנע את הצד השני. אליעד כהן מסביר שלפני שנכנסים לוויכוח או ניסיון לשנות את עמדתו של האדם שמולך, יש קודם כל צורך להבין לעומק את עמדתו של הצד השני. כאשר הצד השני מרגיש שהבנת אותו בצורה מלאה, הוא נרגע מעט, כיוון שהוא יודע שהבנת את כל מה שהוא היה יכול להסביר ולא נשאר לו ספק שאולי אם היה מסביר טוב יותר, היית משתכנע.

לפי אליעד, חשוב להראות לצד השני שלא החמצת שום דבר. אם הוא יחשוב שאולי לא הבנת אותו מספיק טוב, תמיד יהיה לו רצון להסביר את עצמו שוב ושוב, והוא לא יהיה פנוי נפשית להבין את הצד שלך. לכן, הצעד הראשון הוא לשדר לצד השני שאתה מבין אותו לחלוטין - גם אם אינך מסכים איתו כלל.

האם הסכמה והבנה הן תמיד מספיקות כדי לשכנע?

אליעד כהן מציין כי גם אם תראה הבנה כלפי הצד השני והוא יראה שאתה מבין אותו, לא בהכרח ישתנה משהו בעמדתו. ייתכן שהצד השני באמת הבין את ההסבר שלך, אבל לא רוצה לשנות את עמדתו כי שינוי כזה עלול לגרום לו נזק רגשי או הפסד כלשהו. למשל, אם מישהו יודה שטעה, ייתכן שירגיש מושפל, ולכן לא יהיה מוכן להודות בטעותו גם אם הבין לעומק את הטיעון הנגדי.

במצב כזה, אליעד ממליץ לנסות לברר מה גורם לצד השני לחשוש מהשינוי, או מהו הנזק שהוא חושש ממנו. ברגע שאתה מזהה את הנקודה הזאת, ניתן להתייחס אליה ולפתור אותה. כך, תוכל לפתור את המניע הנסתר של הצד השני שלא לשנות את דעתו, ואז יש יותר סיכוי שהוא יסכים להשתכנע.

מתי לא כדאי להשתמש בהסברים והבנות?

אליעד מדגיש שלא תמיד הדרך הנכונה בוויכוח היא לנסות להבין ולהסביר בנחת. לעיתים קרובות, המטרה היא אחרת לחלוטין - למשל, לערער או לבלבל את הצד השני. במקרים מסוימים, דווקא עדיף שלא תסכים עם שום דבר שהוא אומר, אפילו אם הוא צודק בדברים מסוימים. כך, אתה מוציא אותו מריכוז ופוגע ביכולת שלו להציג טיעונים נוספים.

לדוגמה, אם יש לך אינטרס שהאדם ייראה לא חכם בפני אנשים אחרים, או שאתה רוצה להוציא אותו משלוותו ולגרום לו להתבלבל, אתה יכול להטיל ספק בכל משפט שהוא אומר, אפילו במשפטים נכונים לחלוטין. אליעד מביא דוגמה קיצונית, שאם הצד השני אומר "עכשיו יום", תוכל להתעקש ולומר לו "לא נכון, עכשיו לילה", במטרה לערער אותו לחלוטין. זה גורם לו להיראות טיפש או להתעייף מוויכוח מיותר.

כיצד לבחור את הדרך המתאימה בוויכוח?

אליעד מציין שהשיטה שבה אתה משתמש תלויה מאוד במטרה שאתה רוצה להשיג ובכוח שיש לך לעומת הצד השני. לפעמים עדיף לתת לצד השני תחושה שאתה מבין אותו, ואז לנסות לשכנע אותו אחרי שהוא רגוע. לפעמים, דווקא עדיף לא לתת לו להסביר את עצמו בכלל, אלא להציג ישירות את הצד שלך.

הוא מדגים זאת באמצעות אנלוגיה לאומנויות לחימה: יש גישות של הגנה והדיפה ויש גישות של זרימה עם המכה. לפעמים הכי נכון לספוג את המכה ולהוביל את הכוח של היריב, ולפעמים עדיף להדוף את המכה בצורה ישירה. בחירת השיטה המתאימה תלויה מאוד בסיטואציה ובמטרה שאתה רוצה להשיג.

מה החשיבות של הבנת המניעים של האדם שמולך?

נקודה מרכזית שמדגיש אליעד כהן היא שכדי לנצח בוויכוח, יש חשיבות עצומה להבנה של הצד השני: ככל שתדע יותר על הסיבות והפחדים שלו, כך תוכל לשלוט בשיחה. אם תדע מה הצד השני באמת רוצה, ממה הוא חושש, ומה גורם לו להחזיק בעמדתו, יהיה לך קל יותר לתכנן את הטיעונים שלך ולדעת מתי להפעיל לחץ ומתי לשחרר אותו.

לדוגמה, אם אתה יודע שהצד השני אומר משהו לא מתוך אמונה אמיתית אלא מתוך מניע אחר כמו פחד או חשש, תוכל לטפל ישירות במניע הזה. לעומת זאת, אם לא תדע את המניע, תהיה בעמדה חלשה יותר בשיחה.

כיצד להתמודד עם אדם שמשקר או מסתיר מניעים אמיתיים?

אליעד מציין שמול אדם שמשקר או מסתיר מניעים, צריך קודם כל להבין למה הוא עושה זאת. יכול להיות שהוא אומר דברים בלי להאמין בהם, וברגע שאתה מציג בפניו שאתה מבין את הדברים האלה, הוא יכול לחשוב בטעות שאתה מסכים איתו, וזה עשוי להחליש את הטיעון שלו מולך. אך מנגד, צריך לשים לב גם לכך שהוא לא ישתמש בהסכמתך לכאורה כדי לחזק את טענתו בפני אחרים.

לכן חשוב מאוד לדעת מה בדיוק מניע את האדם שעומד מולך - האם הוא אומר דברים אקראיים, או שיש מניעים סיבתיים ברורים מאחורי דבריו. בהתאם להבנת הסיבות שלו, תוכל לקבוע איך להגיב באופן שישרת בצורה הטובה ביותר את המטרה שלך בוויכוח.
איך להתמודד עם קונפליקטים ולשנות עמדות?

במצבים של קונפליקט, במיוחד כאשר שני צדדים אינם מסכימים, חשוב להבין את הדרך בה כל צד רואה את הדברים ואת השיקולים המניעים את העמדות. אליעד מציע כי הדרך המומלצת להצלחה בשיחה שבה שני הצדדים לא מסכימים היא להתחיל בהבנת עמדת הצד השני, ורק לאחר מכן להסביר את עמדתך.

במקרה של קונפליקט בין שני אנשים, קיימת גישה שבה אתה מנסה להראות לצד השני שאתה מבין אותו, אפילו אם אתה לא מסכים עם דעתו. אחת הדרכים להשגת תוצאה חיובית היא לשדר לצד השני שאתה מבין אותו באופן מלא. ברגע שהוא ירגיש שהבנת אותו, הוא יהיה פתוח יותר להקשיב לעמדתך. אליעד מדגיש שזו דרך שנועדה להרגיע את הצד השני ולמנוע ממנו לחשוב "אולי אם הייתי מסביר את עצמי יותר טוב, אולי היה לי סיכוי לשנות את דעתו". בכך אתה מונע את האפשרות שהוא יחשוב שהבעיה היא בהסבר שלו.

מה קורה אם צד אחד מסכים עם הצד השני, אך לא משנה את עמדתו?

לא תמיד הצגת הבנה מספקת לשנות את עמדת הצד השני. אם צד א' הצליח להסביר את עצמו בצורה ברורה והצד השני הביע הסכמה, זה לא בהכרח אומר שהצד השני ישנה את דעתו. ייתכן שבמקרים כאלה, הצד השני מסכים על הנייר, אבל לא מבצע שינוי אמיתי בעמדתו. הסיבה לכך יכולה להיות שלא תמיד מדובר בבעיה בהבנה - לעיתים מדובר בסירוב פנימי של הצד השני לשנות את עמדתו, כי שינוי זה יפגע בו בצורה כלשהי.

מהן הטכניקות בהן אפשר להשתמש לשינוי עמדות?

במצבים כאלה, אליעד מציין כי לא תמיד יש צורך להסביר בצורה יסודית את עמדתך. במקרים מסוימים, אפילו אם הצד השני טוען טענה נכונה, ניתן להפעיל טכניקות של "שיבוש" או "הסחות דעת" כדי להשפיע עליו. לדוגמה, אם אתה רוצה להשפיע על מישהו שמסביר עמדתו, אך יש לך אינטרס להוציא אותו מריכוז או לגרום לו להיראות פחות חכם, אפשר להתווכח איתו על כל פרט קטן, גם אם הוא נכון. השיטה הזאת תוצא את הצד השני מריכוז ותפגע במעמדו בעיני המאזינים.

האם כדאי להילחם בשיחה או פשוט להסביר?

לא תמיד כדאי להילחם בשיחה, לפעמים ההסבר הפשוט והברור הוא שיטה טובה יותר. לעיתים, כשתנסה להסביר את עמדתך, ייתכן שהצד השני לא יוכל להבין את עמדתך, לא מתוך בעיה בהבנה, אלא מתוך סירוב פנימי. אליעד מציין שכאשר זה קורה, יש להבין מה מניע את הצד השני ומה הוא חושש ממנו. ייתכן שהוא לא רוצה להבין אותך כי ייתכן שזה יגרום לו לנזק נפשי או אחר, ולכן יש צורך לטפל בצורך הזה ולהתמודד איתו בצורה חכמה.

מה לעשות כאשר לא מצליחים לשנות את דעתו של הצד השני?

לא תמיד הצגת עמדתך תשפיע על הצד השני. אליעד מציין כי יש מצבים שבהם צריך לחשוב מראש מתי כדאי להסביר לצד השני את עמדתו ומתי כדאי להתחיל מיד בהסבר שלך. לפעמים, כשהסברת לו את עמדתו, הוא מבין אותה יותר לעומק ומחזק את תחושת הצדק שלו, ולכן כדאי לשקול האם קודם להסביר את עמדתו ואחר כך את עמדתך, או אם כדאי לעבור ישר להסביר את עמדתך. כל אחת מהשיטות תלויה בכוח שלך ובכוח של הצד השני.

מה חשוב לדעת על האדם שמולך?

הבנת הצד השני היא המפתח לשליטה בשיחה. כשאתה מבין את הפחדים, הרצונות, או כל פרט חשוב אחר שמניע את הצד השני, אתה יכול לנהל את השיחה בצורה שמובילה אותך למקום שבו תוכל להשפיע על עמדותיו. ככל שתדע יותר על מה מניע את הצד השני, תוכל להסתדר טוב יותר ולהצליח יותר בהשגת מטרותיך. אליעד מדגיש כי עליך לדעת מה באמת עומד מאחורי מה שהצד השני אומר. האם הוא באמת מאמין בזה? או שמא הוא אומר את זה מתוך פחד או צורך חיצוני כלשהו?

האם ניתן להילחם נגד אדם שהשקר הוא חלק מהתשובה שלו?

במקרים שבהם אדם שואל או מציג עמדה מתוך שקר או מניעים מוסתים, אליעד מציע שהדרך הכי טובה היא קודם להבין למה הוא אומר את מה שהוא אומר. יכול להיות שהצד השני לא באמת מאמין במה שהוא אומר, אבל ברגע שאתה מראה לו שאתה מבין אותו, הוא עשוי לחשוב שאתה חושב כמוהו, וזה יכול להוביל אותו לבעיה פנימית. לכן, עליך להבין את מניעי הצד השני על מנת להילחם בטיעוניו בצורה האפקטיבית ביותר.
מה השאלה שלך?

ש: אוקי השאלה היא כזאת כשאתה בקונפליקט.

אליעד: כשמישהו בקונפליקט בוא ניתן טיפ יש אני יש אתה יש הם, יש אנחנו יש מישהו יש בדרך כלל לא יודע, אם אתה אומר משהו שהוא לדעתך נכון בדרך כלל תגיד כשמישהו, אם זה רלוונטי רק אלינו תגיד אנחנו אם זה רלוונטי אליך תגיד אני אלי אז אתה, אתה מדבר באופן גנרי תגיד כשמישהו.

ש: אוקי כשמישהו נמצא בקונפליקט עם מישהו אחר.

אליעד: כן.

ש: ומישהו א' מבין ומסביר גם.

אליעד: חושב שהוא מבין.

ש: חושב שהוא מבין.

אליעד: כן.

ש: למה השני טוען את הטענה שלו.

אליעד: כן.

ש: והוא מסביר לו מגלה אליו אמפתיה והכל כייפי ויש הבנה ביניהם, עכשיו כשזה בא לצד השני זאת אומרת שעכשיו מישהו ב' צריך להבין את מישהו א'.

אליעד: נכון.

ש: הוא מסרב להבין.

אליעד: לא אתה מתכוון להגיד שכשמישהו א' צריך להסביר את עצמו למישהו ב' הוא לא מצליח להסביר את עצמו למישהו ב'.

ש: לא הוא הצליח להסביר השני גם הסכים איתו.

אליעד: אז הוא הבין אותו.

ש: מישהו ב' הבין את מישהו א'.

אליעד: כן אוקי אז?

ש: הוא הבין שמישהו א' הבין את עצמו.

אליעד: הבן אדם הראשון הסביר את עצמו, שני אנשים התווכחו הבן אדם הראשון הראה לשני שהוא מבין אותו.

ש: יפה.

אליעד: כן הלאה, הראה לשני שהוא מבין אותו דהיינו, שהראשון מבין את השני והשני הסכים שהראשון מבין אותו.

ש: יפה עכשיו כדי לאיזושהי תוצאה חיובית נניח בהנחה שהמישהו הראשון בעצם המטרה שלו היא שהשני יכבד את דעתו.

אליעד: שישנה את דעתו אתה רוצה ש - x ישנה את דעתו ויסכים איתך.

ש: בדיוק.

אליעד: כן.

ש: אז עכשיו צריך כאילו איך הופכים את כללי המשחק שהמישהו השני יסביר עכשיו אותי.

אליעד: אתה צריך לדעת להסביר את עצמך ולהסביר לו את עצמך מה אתה רוצה ממנו.

ש: לא אבל הוא צריך כאילו להבין מה אני.

אליעד: נכון ואתה צריך להסביר לו כאילו מה אתה, אתה צריך להסביר לו אתה יכול להגיד הוא לא מבין אותי ואתה יכול להגיד אני לא מצליח להסביר לו.

ש: אוקי ואז עד להגיע למצב שהוא יבין אותי.

אליעד: בדרך כלל בוא נסתפק בכך שהוא יבין את עצמו, בדרך כלל הבן אדם מה שהוא אמר הוא לא מבין הוא אמר משהו הוא לא מבין למה הוא חושב את זה אתה עוד מצפה שהוא יבין אותך אפילו את עצמו הוא בקושי הבין.

ש: אז ההנחה היא שאחרי שאני אראה לו שאני מבין אותו והוא אני אסביר לו.

אליעד: המטרה היא שאתה אמור להראות לו שאתה מבין אותו זה כדי להרגיע אותו שהוא לא יגיד "אולי אם הייתי מסביר לו את עצמי יותר טוב הוא היה מסכים איתי, אני אסביר לך שתראה שאתה לא יכול להסביר את זה יותר טוב, שלא יהיה לך ספק שאולי יש משהו שאני מפספס, לא מפספס שום דבר את כל מה שאתה מבין אני מבין ויותר מזה אני מבין ועדיין אני חושב הפוך ממך".

ש: ואבל צריך לנסות להסביר לו את דעתי.

אליעד: נכון אמת ולא תמיד תצליח להסביר לו אבל מה שכן אני מציין שיכול להיות שאתה לא מבין למה הוא לא רוצה להבין אותך כי כשהוא לא מבין אותך זה לא תמיד לא מבין אותך לפעמים זה לא רוצה להבין אותך.

ש: לא רוצה אז יש סיבה נוספת.

אליעד: נכון הוא מבין שמה שאתה אומר זה נכון אבל הוא לא רוצה לחשוב את זה כי זה יעשה לו רע בצורה כלשהי, צריך לראות מה הרע שזה יעשה לו ואיך פותרים לו את הצורך הזה. עכשיו קודם אמרתי שלא תמיד צריך להסביר לשני את עצמו נכון, אמרתי שזאת הדרך הכי טובה אבל אמרתי שזה לא תמיד נכון כי יש מצבים נגיד שמישהו אומר דעה ולפעמים רוצים לערער אותו לגמרי כאילו שהמטרה היא לשגע אותו.

גם אם מה שהוא אומר זה נכון אתה יכול לתקוף אותו תתקוף אותו תבלבל אותו, תתיש אותו תשגע אותו אל תסכים איתו בכלום גם אם הוא יגיד לך עכשיו יום "לא נכון לילה עכשיו", זה לא תמיד צריך להסכים איתו תלוי מה רוצים כי אם נגיד לדוגמה רוצים להשפיל אותו ואז אם נשפיל אותו נוציא אותו מריכוז ואם נוציא אותו מריכוז הוא נוכל לבלבל אותו בדברים אחרים נגיד.

או נגיד שרוצים להשפיל אותו נגיד שמה שהוא אמר זה נכון אבל נכון מהיבטים מסוימים ואנחנו רוצים שאנשים אחרים ששומעים אותו יחשבו שהוא טיפש ואז אנחנו תוקפים אותו ולא אומרים לו "מה שאמרת זה נכון מהיבט מסוים" כי יש לנו אינטרס שהוא יצא טיפש, כי אם אתה אומר לו שמה שהוא אומר זה נכון מהיבט מסוים אתה בעצם הופך אותו לחכם יחסי ואנחנו רוצים שהוא יחשוב שהוא טיפש או שתהיה אווירה שהוא טיפה.

יש גם מצבים שצריך לעשות עוד שיכלול "מה יש יותר סיכוי שהוא יסכים איתי אם אני אסביר לו את עצמו ואחר כך אני אסביר לו את עצמי או אם אני ישר אסביר את עצמי בלי להסביר לו את עצמו" כי לפעמים אם אתה תסביר לו את עצמו ואחר כך את עצמך ברגע שהסברת לו את עצמו הוא יצליח להבין את עצמו ולא יצליח להבין אותך ועכשיו הוא עוד יותר חושב שהוא צודק. ולכן צריך לעשות בהתחלה שיכלול "מה יש יותר סיכוי שהוא יבין אותי אם אני אגיד לו תעזוב את זה או אם אני אגיד לו קח את זה ואז אני אקח לו את זה חזרה".

ש: זה בעוצמה של הרצון שלו.

אליעד: תלוי בכוח שלך.

ש: לא אבל אם יש לו מאוד רצון מאוד חזק.

אליעד: אם יש לך מאוד כוח אז.

ש: גם אצלנו אצלי אבל אם יש לו רצון.

אליעד: אם יש לך כוח מאוד מאוד חזק, אתה פשוט מנסה לזרוק את האחריות עליו שתלוי ברצון שלו ואני מנסה להסביר שזה תלוי בכוח שלך.

ש: אוקי לא אני אומר מתי השיטות למשל נגיד יש מישהו.

אליעד: מישהו עכשיו ביומיום מתווכח איתך על משהו אפשרות אחת אתה אומר לו "קח את זה" ואחרי שהוא רגוע שזה כבר אצלו אז אתה לוקח לו את זה ואפשרות שנייה שאתה אומר לו "לא תן לי את זה", אתה צריך לעשות חישוב "מתי יהיה לי יותר קל להוציא את זה ממנו אם אני אתן לו את זה ואז הוא יירגע ואז אני אקח לו את זה" או "לא אני אסור לי לתת לו את זה כי אם אני אתן לו את זה הוא יכול להשאיר את זה אצלו צריך ישר לקחת לו את זה".

זה כמו באומנויות לחימה יש אומנות לחימה שאומרת לך תהדוף את המכה ויש אומנות לחימה שאומרת לך תזרום עם המכה תספוג את המכה תוביל את המכה, מה עדיף תלוי בהקשר אין לזה חוקים.

ש: לפעמים בן אדם שמשקר והוא זורק איזה רעיון אז הוא לא באמת מאמין בזה אבל ברגע שאתה מראה לו שאתה מבין אותו אז הוא בכלל אומר "וואלה עוד אחד חושב כמוני".

אליעד: לכן אמרתי מההתחלה שצריך לבדוק למה הוא אמר את מה שהוא אמר האם הוא אמר את זה אקראי או סיבתי.

ש: אולי הוא בכלל צודק.

אליעד: הבנו אתה צריך לנסות להבין את הבן אדם השני ככל שתבין אותו יותר טוב ככה תוכל לשלוט בו יותר, עומד מולך בן אדם אומר משהו אם אתה תדע עליו מידע מקדים למה הוא אומר את זה מה הסיבות שהוא אומר את זה מה הפחדים שלו מה הרצונות שלו מה זה, אם אתה רוצה לשלוט בו יותר קל לך לשלוט בו אבל אם כל מה שאתה יודע זה שאתה לא רוצה את מה שהוא אומר וזהו אז אתה בבעיה. הבנו?
איך לגלות שקרנים צריך לנסות להבין להשתמש לחץ התמודדות עם קונפליקטים ילדה לגרום לאישה תחושה להראות ניסיון לתכנן אומנות אומנות הויכוח איך לטפל איך לטפל בהתנגדויות איך לטפל בהתנגדות אתאיזם אתאיסט אתאיסטים אתיאיזם אתיאיסטיות בין בני זוג בני זוג דיאלקטיקה דיבייט דיבייטינג דת דתות דתי דתיים הדרכה להורים הדרכת הורים הדתיים הורה הורות הורים הורים וילדים החרדים התנגדויות התנגדות ויכוח ויכוח בין בני זוג ויכוח בין דתי לאתאיסט ויכוח בין דתי לחילוני ויכוח בין הורים וילדים ויכוח בין חילוני לדתי ויכוחים זוג זוגיות חילוניות חילונים חינוך ילדים חרדים טיפול טיפול בהתנגדויות טיפול בהתנגדות טיפולים יהדות תורה מצוות אלוהים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים לטפל לטפל בהתנגדויות לטפל בהתנגדות מטופל מטופלים מטפל רטוריקה שינוי שינוי עמדות שינויים
חלק 1
חלק 1
... שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים , אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 1 איך לטפל בהתנגדויות? ההרצאה עוסקת בטיפול בהתנגדויות, שינוי עמדות, דיאלוגים בין דתיים לאתאיסטים, חילונים לדתיים, ויכוחים בין בני זוג, הורים וילדים, דיבייטים ורטוריקה. אליעד מסביר כיצד ניתן להתמודד עם התנגדויות באופן כללי, תוך הדגשת חשיבות ההתמודדות עם קונפליקטים פנימיים כדי לטפל בקונפליקטים חיצוניים. מהו ...
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
... ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים? למה כדאי להביא ילדים לעולם? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה אם כדאי להביא ילדים לעולם, והאם יש סיבה מוסרית או רגשית לעשות זאת. אליעד מציין כי שאלת ההבאה של ילדים לעולם היא שאלה שנוגעת באופן ישיר לתפיסת החיים של כל אדם. פעמים רבות השאלה ... הוא חווה את העולם כמרגע סבל. הוא מציין שמי שחי חיים מלאים בקשיים, עשוי לחשוב שלא כדאי להביא ילדים לעולם, מתוך תפיסה שהחיים הם סבל ואין סיבה להביא ילדים כדי שהם יסבלו. מה קורה כשחווים את החיים כסבל? כאשר אדם רואה את המציאות כסבל, הוא עלול לחשוב שלסבול זהו מצב קבוע, ולכן יחשוש להביא ילדים שיחוו את אותו הסבל. אליעד מציע שזו לא הדרך הנכונה להתבונן בעולם. הוא מדגיש ... סבל להבין שהוא יכול למצוא הנאה גם בתוך הקשיים, ולהפוך את החיים למשהו מהנה יותר. למה להביא ילדים לעולם? ההסבר שמבקש אליעד להעביר הוא, שבסופו של דבר, אם אדם מרגיש טוב עם עצמו ועם חייו, אם הוא מרוצה מהם, אז אין סיבה שלא לרצות להביא ילדים לעולם. בדיוק כמו כל החלטה אחרת בחיים, זו החלטה של תהליך אישי שבו כל אדם בוחר ... להקים משפחה. כל אחד מההחלטות האלו מהווה משחק או חוויה חדשה שהאדם יכול לחוות בחיים. האם להביא ילדים זה משחק? הוא מציין כי כל אחת מההחלטות הללו היא כמו משחק. יש לו יתרונות, ... יכול לבחור לשחק את משחק העושר, זוגיות, או כל תחום אחר, כך ניתן גם לשחק את המשחק של לגדל ילדים. אליעד מדגיש שמי שמרגיש טוב עם עצמו, מי שחי חיים מלאים בעניין והנאה, יכול בהחלט לבחור להביא ילדים, זהו בהחלט החלטה לגיטימית. לסיכום: אליעד מסביר שההחלטה אם להביא ילדים או לא היא החלטה אישית, והיא קשורה לעולם הפנימי של כל אדם. אם אדם מרגיש שזו ... לחוות, אם הוא מצליח לראות את החיים כמשחק, אם הוא לא רואה אותם כסתם סבל, הוא יכול לבחור להביא ילדים לעולם. זהו חלק מהמשחק של החיים, ואחת מהאפשרויות שנמצאות בפניו. למה להביא ילדים? האם להביא ילדים? איך לראות את החיים כמשחק? סיבות לא להביא ילדים סיבות כן להביא ילדים למה אנשים שואלים אם כדאי להביא ילדים לעולם? יש אנשים שתוהים למה להביא ילדים, בעיקר כשהם מסתכלים על העולם וחווים בו קשיים או סבל. לעתים הם חושבים שזה ...
אלימות ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה
אלימות ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה
... ילדים, כעס ילדים, חרדות ילדים, פחדים ילדים, קשיים רגשיים אצל ילדים, חינוך ילדים אלימים, התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים, התפרצויות זעם אצל ילדים, סכיזופרניה אצל ילדים, התפרצויות כעס אצל ילדים, לרפא אוטיזם, לרפא סכיזופרניה למה כעס של ילד אוטיסט שונה מכעס של ילד רגיל? כאשר ילד רגיל כועס, ניתן לתקשר איתו בשלב כלשהו ולברר למה הוא כעס. אפשר לשאול אותו שאלות כמו למה כעסת? או מה גרם לך להתעצבן?, וכך לנסות לפתור את הבעיה. לעומת זאת, במקרה של ילד אוטיסט, פעמים רבות לא ניתן לתקשר איתו בצורה ברורה או להבין בדיוק מה הוא רוצה. גם לאחר שהילד האוטיסט נרגע, הוא לרוב לא מסוגל להסביר מה גרם לו להתפרץ בזעם, ולכן קשה מאוד לפתור את הבעיה בצורה ישירה. מה הגורם הכללי להתפרצויות כעס אצל ילדים ואצל מבוגרים? כל כעס, אצל כל אדם, נובע מכך שהמציאות מתרחשת נגד רצונו. כאשר האדם רוצה דבר מסוים וזה לא מתרחש, או כאשר קורה משהו שהוא אינו רוצה, הוא יחווה כעס. זוהי הסיבה הכללית, והיא תמיד נכונה. גם אם לא ברור מה בדיוק גרם לילד האוטיסט להתפרץ, עדיין בוודאות ניתן לומר שהוא כועס כי משהו במציאות מתנגש עם הרצון שלו. מה לעשות כאשר הילד כבר בעיצומו של התקף הזעם? כאשר הילד כבר נמצא במצב של כעס קיצוני, לא ניתן לתת פתרון אוניברסלי אחד. כל מקרה לגופו: אם הילד מסכן את עצמו או אחרים, צריך לפעול באופן נקודתי - להרחיק חפצים מסוכנים, להחזיק אותו או להרגיע בצורה אחרת. אליעד מדגיש שבאופן עקרוני, הגישה הטובה ביותר אינה להמתין למצב שהילד כבר התפרץ בזעם, אלא למנוע את ההתפרצויות מראש. איך למנוע מראש את התפרצויות הזעם של ילד אוטיסט? כדי למנוע התפרצויות זעם מראש יש לפעול בשני כיוונים: ללמד את הילד להכיל את המציאות, גם כשהיא מנוגדת לרצונותיו. ללמד את הילד איך לשנות את המציאות בצורה אפקטיבית כדי שיתאים לו. איך ללמד את הילד להכיל את המציאות גם כשהיא נגד רצונו? ביום יום, צריך לחשוף את הילד באופן מבוקר והדרגתי לסיטואציות שבהן הוא לא מקבל את מבוקשו באופן מיידי. למשל, אם הוא מבקש להחליף ערוץ בטלוויזיה, במקום להחליף מיד, ניתן לומר בעוד דקה או עוד שתי דקות, וכך הילד מתרגל למצב שהרצון שלו לא מתממש מיד. דוגמה נוספת: אם הילד צמא, במקום להביא לו את המים מיד, אפשר לעודד אותו להביא מים בעצמו. כך הילד מתרגל למציאות שדורשת ממנו מאמץ ואינה תמיד תואמת בדיוק את רצונו המיידי. המהות היא לאזן בין חשיפה מבוקרת למציאות מתסכלת לבין סיפוק הרצונות שלו. חשיפה גדולה מדי לקשיים עלולה לגרום להתפרצויות נוספות, וחשיפה קטנה מדי לא תאפשר לילד לפתח את יכולת ההכלה. איך ללמד את ה
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
... הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה אחת פחדה מאוד להביא ילד כי היא חששה שאם תביא ילד, הוא עלול להיפגע או אפילו למות, והיא לא תוכל לשאת את הכאב הנפשי שיתלווה לכך. האישה הזו היא ... היא תכננה מראש את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה של קושי. הפחד שלה התמקד בדאגה לילד: הפחד שהוא ימות, ידרס בכביש, יעבור התעללות בגן, ייאנס, יירצח ועוד. החרדה התבססה על ההבנה שקשה מאוד לאדם להגן אפילו על עצמו, ולכן כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר ... אינו נובע מהפעולה עצמה אלא מהתלות בתחושת הטוב שאדם מצפה לקבל מהפעולה. אם אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית מאותם רגעים. התשובות עשויות להיות: הילד נותן לה תחושת משמעות בחיים. הוא גורם לה להרגיש שייכת. הוא יוצר אצלה תחושת משפחתיות. הוא מספק לה תחושת ביטחון שהיא לא תהיה לבד בעתיד. הוא מאפשר לה להרגיש כאמא טובה. לאחר זיהוי הצרכים הללו, עליה למצוא דרך להרגיש את התחושות האלו גם ללא ילד. למשל, אם היא מפחדת להזדקן לבד, עליה לפתור את הפחד ישירות ולא באמצעות הבאת ילד. לאחר שתרגיש שהיא יכולה להשיג את התחושות הללו בעצמה, ללא תלות בילד, רק אז תוכל לבחור באמת האם היא רוצה ילד או לא, ממקום של חופש אמיתי ולא מתוך פחד. מדוע לא מספיק לשקול סיכוי מול סיכון? יש גישה שאומרת שעל האדם לשקול יתרונות מול חסרונות. אך אליעד מסביר שזה פתרון לא מספיק, כי באמת יש סיכון משמעותי שמשהו רע יקרה לילד. במקום זאת, הפתרון הוא לטפל ישירות בגורם לפחד - התלות הרגשית בדבר. אם האדם יכול להרגיש טוב גם ... הוא ייגש לאישה מתוך חופש בחירה ולא מפחד. היכולת להרגיש טוב בלי תלות במשהו מאפשרת בחירה חופשית אמיתית. אם האדם כבר מרגיש מסופק ומאושר בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים ממקום נקי מפחד. אם יגיע למצב שבו הוא משיג את כל הטוב שהוא מדמיין שהילדים יעניקו לו ללא ילדים, הוא עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - ... לא - רבים היו בוחרים שלא להיוולד מלכתחילה. הם אינם מסוגלים לדמיין את עצמם מסתדרים עם האתגרים והכאב שהחיים מציבים, ובמיוחד לא עם הקושי שבהבאת ילדים לעולם. איך להגיע לבחירה חופשית אמיתית לגבי ילדים? האדם האידיאלי, לפי אליעד, הוא מי שיכול להביא ילדים וגם לא להביא
ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים
ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים
ילדים, למה ילדים זה שמחה? למה ילדים זה אהבה ללא תנאים? למה ילדים זה אושר אמיתי? שיקולים להביא ילדים, אהבת הורים לילדים, לאהוב את עצמי ללא תנאים, לאהוב את המציאות ללא תנאים, אין לי ילדים, אני רוצה ילדים, אני לא רוצה ילדים למה ילדים זה שמחה? האם ילדים באמת גורמים לאושר אמיתי ולשמחה בחיים? לפי אליעד כהן, למרות שלא כולם חושבים שילדים הם שמחה, ואף שיש כאלו המשכנעים את עצמם בכך משום שכבר יש להם ילדים, ישנם היבטים מהותיים שהופכים את הילדים למקור אמיתי לשמחה. אחת הסיבות המרכזיות לכך שילדים הם שמחה היא שהילדים מאפשרים להורים לחוות סוג ייחודי ונדיר של אושר, אושר שקשה למצוא בדברים אחרים בחיים. אליעד כהן מסביר שלעומת קניית בית, רכב או אפילו מערכת יחסים זוגית, אשר לרוב מבוססות על תנאים מסוימים והדדיות, האהבה לילדים היא כמעט תמיד אהבה ללא תנאים. כאשר אדם קונה בית, הוא אוהב אותו כל עוד הבית עומד בתנאים מסוימים של נוחות ואיכות. בזוגיות, האהבה נשענת על מערכת יחסים הדדית של לתת ולקבל, ואם משהו משתבש בתנאים האלה, היחסים מסתיימים. לעומת זאת, ילדים הם שלך לתמיד, ולכן האהבה אליהם היא אהבה נקייה וללא תנאים. אליעד כהן מוסיף ומדגיש, כי ההורים מביאים ילד לעולם לא במטרה לקבל משהו ממנו בטווח הקצר, אלא בעיקר מתוך הרצון להעניק לו אהבה, חום ודאגה. ההורה נהנה מהיכולת לתת ולתת בלי תנאים ובלי לחשב אם מקבלים בחזרה מספיק, וזו הסיבה המרכזית לכך שהאושר מילדים הוא גדול ומיוחד. כאשר אדם אוהב ללא תנאים, הוא משתחרר מתחושת הלחץ והסטרס של האהבה שמבוססת על תנאים. באהבה מותנית תמיד יש פחד וסטרס: אוהבים אותי או לא, מקבל מספיק או לא, מנצלים אותי או לא. אבל באהבת ילד, האהבה היא בחינם לחלוטין, נטולת חששות או פחדים, ולכן היא טהורה, כיפית ומאושרת. מה הכיף בלשנוא ומה הכיף בלאהוב? לפי אליעד כהן, לא רק ... דבר רע, לבין שנאה עם סיבה. לצד זה, אליעד מציין שגם לאהוב בחינם, כלומר, ללא תנאים, זו חוויה מדהימה ונדירה שאנשים רבים לא מכירים ולא חווים. האהבה לילדים היא דוגמה מעולה לאהבה ללא תנאים וללא גבולות, וזה מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת. ההורים נותנים הרבה יותר משהם מקבלים, וזו חוויה מעצימה של נתינה טהורה, ללא חישובים וללא חשבונות, וכשנותנים ככה - זה פשוט כיף. האם יש משהו יותר טוב מאהבת הורים לילדים? אליעד כהן מסביר שקיימת רמה גבוהה יותר, אפילו מעבר לאהבת ההורים לילדים. הרמה הזו מתבטאת ביכולת של האדם לאהוב ללא תנאים לא רק את ילדיו, אלא גם את עצמו ואת המציאות כולה. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לאהוב את עצמו ואת כל המציאות ללא תנאים, הוא למעשה מגיע לשיא הגבוה ביותר האפשרי של חוויית האהבה. אחרי שהאדם מגיע למצב הזה, הוא יכול לבחור אם להביא ילדים או לא, כי האושר והאהבה שלו אינם תלויים בילדים אלא הם נמצאים בתוכו באופן תמידי ושלם. למה אנשים אוהבים את הילדים שלהם ללא תנאים? אליעד כהן מסביר שהאהבה ללא תנאים לילדים נובעת גם מסיבות פסיכולוגיות ורגשיות עמוקות יותר. בין השאר, ההורים רואים בילדיהם המשכיות של עצמם, ולכן הם אוהבים אותם בצורה בלתי מותנית. בנוסף לכך, התחושה שה
חרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות
חרדות של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות
... של ילדים, למה הילד מפחד? ממה הילד מפחד, למה הילד בחרדה? למה ילדים מפחדים? ממה ילדים מפחדים, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים, מנגנון הפחד אצל ילדים, ילדים לא מפחדים, ילדים עם חרדות למה לילדים יש יותר חרדות מאשר למבוגרים? אליעד כהן מסביר שילדים נוטים לחוות חרדות ופחדים בעוצמה גדולה יותר ממבוגרים, כמו פחדים ממפלצת מתחת ... או פחדים מדברים שנראים בלתי פרופורציונליים למבוגרים. הסיבה לכך איננה שילדים הם מטבעם פחדנים יותר, אלא שהם נמצאים בשלב שבו המודעות שלהם מתפתחת. הילד הוא כמו דף חלק, ולכן אין לו עדיין פרספקטיבה שמאזנת מחשבות מפחידות. כשהילד שומע שמשהו עלול להיות מסוכן, הוא לוקח את זה ברצינות רבה כי אין לו עדיין מחשבות ... מה הסיכוי שזה יקרה או גם אם יקרה משהו, אפשר להתמודד עם זה. לכן, פחדים אצל ילדים יכולים להיות מאוד חזקים כי אין להם עדיין יכולת להרגיע את עצמם בעזרת מחשבות מאזנות. איך נוצר פחד ממפלצת מתחת למיטה אצל ילדים? אליעד כהן מתייחס לשאלה אם מישהו באמת מלמד ילדים לפחד ממפלצות. לעיתים ילדים לומדים לפחד מסיפורים שמספרים להם המבוגרים על מפלצות. אך הוא מוסיף שגם ללא סיפורים מפורשים, ילדים יכולים לפתח פחד ממפלצת רק מתוך הדמיון שלהם. ילדים משלימים מידע חסר בעזרת דמיונם, שיכול להיות פעיל מאוד, וכך נוצרים פחדים דמיוניים, כגון פחד ממפלצות מתחת למיטה. הילד לא יודע להבחין עדיין בין דמיון למציאות באופן ברור, וכאשר חסר לו מידע, הוא משלים אותו בהשערות שעלולות להיות מפחידות. מה גורם לילד שלא פחד בעבר להתחיל לפחד? ילד שנולד לא מפחד באופן מודע, ולעיתים נדמה כאילו הוא מתנהג בצורה חסרת פחד לגמרי, למשל כאשר הוא רץ לכביש ללא מודעות לסכנה. עם זאת, ברגע שילד לומד שיש סכנה, כמו מכונית שעלולה לדרוס אותו, הוא מתחיל לפתח פחד. השינוי הזה קורה כי הילד לומד להכיר את הסכנה, אך לא מקבל יחד עם זה את הצד המרגיע של מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה ... להתמודד עם הסכנה. אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההסבר המאוזן: אם מלמדים את הילד לפחד ממשהו, חשוב להסביר לו גם איך ניתן להעריך את הסכנה בצורה נכונה וכיצד להתמודד עמה, אחרת הפחד הופך למוגזם ובלתי מאוזן. האם יש ילדים שאינם מפחדים כלל? לפי אליעד כהן, אין ילדים שבאמת אינם מפחדים כלל. כל ילד נולד עם מנגנון פחד בסיסי, אך השאלה היא עד כמה מופעל המנגנון הזה ולגבי אילו ...
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
... ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות למה קשה להחליט אם להביא ילדים לעולם? אליעד כהן מסביר שהסיבה לקושי בהחלטה אם להביא ילדים לעולם או לא, נובעת מכך שאנשים מנסים למצוא תשובה מוחלטת לשאלה שאין לה באמת תשובה חד - משמעית. אנשים מחפשים הוכחה ברורה לכך שעדיף להביא ילדים או לא להביא ילדים, אך האמת היא שאין נוסחה או ... רבים אחרים בחיים. ההחלטה מבוססת תמיד על תפיסות, אמונות, וערכים אישיים שמשתנים מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. האם באמת משנה אם נביא ילדים לעולם או לא? אליעד טוען שבסופו של דבר, מה שקובע את האושר שלנו הוא לא האם יש לנו ילדים או לא, אלא ההתאמה בין מה שיש לנו לבין הרצונות שלנו. הוא מסביר שבעולם קיימות שתי אפשרויות: חיים עם ילדים וחיים בלי ילדים, ובכל אחת מהאפשרויות יש ... מאחר שבכל דרך חיים שנבחר בה תמיד יישארו יתרונות שלא השגנו וחסרונות שיהיה עלינו להתמודד איתם. איך אפשר להחליט בלי לחץ אם להביא ילדים לעולם? אליעד ממליץ להוריד את הלחץ ולהבין שההחלטה לא קריטית כפי שנדמה לנו. הוא מציע להפנות את הפוקוס פנימה, במקום להתעסק בשאלה החיצונית האם להביא ילדים או לא, ולהתמקד בשאלה איך להיות מרוצים בכל מצב. לדבריו, אם אדם יוכל לפתח יכולת פנימית של קבלת המציאות כפי שהיא, השאלה אם יהיו לו ילדים או לא תהיה הרבה פחות ... בכל מצב, במקום להתלבט ללא סוף בין שתי אופציות שבכל מקרה מכילות שילוב של טוב ורע. האם אפשר להגיע להחלטה מושלמת בנוגע לזוגיות וילדים? אליעד טוען חד - משמעית שאי ... כזו, ההחלטות נעשות יותר פשוטות וקלות, ממש כמו להחליט מה לאכול לארוחת הצהריים, ללא דרמה ולחץ. מה באמת אנשים מחפשים כשהם רוצים ילדים? אנשים רבים מאמינים שילדים יביאו להם אושר, שמחה, שקט נפשי ותחושה של מימוש עצמי. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך היא שהילדים נתפסים כיצורים שחיים באופן ספונטני, טבעי, וללא לחץ וחרדות לגבי העתיד. אנשים משתוקקים לשלווה הזו שהילדים משקפים. אך האמת היא שניתן ... גם בלי קשר להורות או זוגיות, בעזרת עבודה פנימית ואיזון בין הרצון לבין המציאות. האם אפשר להיות מאושרים בלי תלות בהחלטה אם להביא ילדים? התשובה של אליעד היא כן. לדבריו, החוכמה האמיתית היא לפתח יכולת ליהנות מכל האפשרויות, גם עם ילדים וגם בלי ילדים. במקום להחליט תחת לחץ, אפשר לפתח יכולת פנימית שתאפשר לאדם לחוות אושר ושלמות פנימית ללא קשר לנסיבות החיצוניות. כך אפשר ליהנות מהיתרונות של חיים עם ילדים ומהיתרונות של חיים ללא ילדים בו זמנית, ללא תלות מוחלטת ... הדרך הטובה ביותר לבחור זוגיות ולחיות טוב? אליעד מציע להתמקד רק בשאלה פשוטה אחת: עם מי הכי כיף לי להיות?. במקום לשאול אם רוצים ילדים או לא, יש לבדוק אם טוב ונעים להיות עם בן או בת הזוג בחיי היומיום. אם הזוגיות נעימה וכיפית, השאלות על ילדים, חתונה, ושאר ההחלטות ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים , טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ... מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של ... יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים ... להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן ... שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא ...
חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים
חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים
חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים איך אפשר לעזור לילד שלא רוצה עזרה? אליעד מסביר תחילה שיש להבחין בין העובדות עצמן לבין הפירושים שנותנים להן. אם ילדה לא רוצה שההורה יעזור לה, זוהי העובדה. הפרשנות שההורה נותן, לדוגמה שהילדה עקשנית או עצבנית, היא כבר פירוש, ולא עובדה אובייקטיבית. הוא מציע תמיד להיצמד לעובדות בלבד. למשל, אם הילדה מקללת את אמא שלה, העובדה היא שהיא מקללת, ולא שהיא עצבנית. היא עצבנית הוא פירוש שההורה נותן ... לעזור למישהו, יש קודם להבין מה באמת מפריע להורה עצמו. הרבה פעמים ההורה אומר רע לי כי אני לא מצליח לעזור לילדה שלי. אליעד מחדד זאת ואומר שרע להורה בגלל שהוא רוצה לעזור לילדה, ולא מצליח. הוא מסביר שלא עצם חוסר היכולת לעזור הוא שגורם לרע, אלא הרצון לעזור שאינו מתממש. למה הילדה מתנהגת בצורה בעייתית לפי ההורה? ההורה מייחס לילדה בעיות כמו שאין לה חברים או שהיא עצבנית ואלימה. אליעד מסביר כי אלו פירושים, ולא עובדות. למשל, ההורה טוען שאין לילדה חברים כי היא לא יוצאת מהבית. אך אליעד מבהיר שהעובדה היחידה היא שההורה לא רואה אותה יוצאת מהבית, והפירוש שהילדה בודדה או שאין לה חברים הוא רק מחשבה או פרשנות של ההורה. כמו כן, אליעד מציע שההורה יעשה חסד עם עצמו ויגיד בצורה מדויקת: ההתנהגות של הילדה מתפרשת לי כבעייתית, במקום לומר שהיא בעייתית בצורה מוחלטת. מה לעשות כשהילדה לא מבקשת עזרה? אם הילדה לא מבקשת עזרה, אליעד אומר שהדרך היחידה היא פשוט לא לעזור. ואם הילדה מבקשת ואז מתנגדת שוב, יש להבהיר לה בצורה ברורה: את רוצה או לא רוצה שאעזור לך?. כך יוצרים גבולות ... יחסית - להחליט שמקבלים את העובדה שרוצים לעזור, ואז לבדוק כיצד אפשר לעזור בפועל במציאות. למשל, לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית, ובכך אולי להשפיע על ההתנהגות שלה. איך לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר להשפיע על הילדים היא באמצעות דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת בעצמו. לדוגמה, במקום לומר משפט מוחלט כמו האדם ... מודעות עצמית כגון: אני חושב שההתנהגות שלו טיפשית, או זה נראה לי טיפשי, אבל אולי הוא חושב אחרת. באופן זה הילדה תוכל ללמוד מההורה להטיל ספק במחשבות של עצמה, ולא להאמין להן באופן מוחלט. איך לעזור לילדה להתמודד עם בדידות ושעמום? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת: כשהילדה מתלוננת על בדידות או שעמום, ההורה יכול להשתמש בדיוק באותן מילים כדי ליצור הזדהות. למשל, כשהילדה אומרת משעמם לי, גם ההורה יגיד לה: גם לי משעמם לפעמים, והנה ככה אני מתמודד. כך ה
התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים
התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים
... ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך החיים. לדוגמה, הוא מציג את העובדה שכשנולד תינוק, אין לו מושג או פחד לגבי ... היא תכונה מולדת. אולם, הרצון למות או הנטייה להתאבד אינן מולדות. מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי שמציין אליעד כהן, היא חרם חברתי בבית הספר, בריונות, שיימינג או השפלות מצד בני גילם. הוא מסביר שכאשר ילד עובר השפלה, נידוי או צחוק, הוא עלול להגיע למצב שהוא אינו רוצה לחיות יותר. השאלה החשובה שאליעד מעלה היא: מדוע הילד חושב שזו סיבה מספיק חמורה כדי להתאבד? הוא מסביר שילד חושב שחרם הוא סוף העולם בגלל הדרך שבה חונך בבית. ההורים לימדו את הילד לחשוב שהוא חייב להיות אהוב, שהוא חייב להרגיש טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן מחדד נקודה שנויה במחלוקת אך חשובה מאוד: ההורים הם אחראים חלקית, ולעיתים משמעותית, להתאבדות ילדיהם. הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ממצבים חברתיים שליליים. ההורים, דרך חינוך שאומר לילד שהוא חייב תמיד להיות אהוב או להצליח, למעשה מעצימים את הסיכון להתאבדות במקרה שהילד יתמודד עם מציאות קשה, כמו חרם או דחייה חברתית. הוא מציג דוגמה מפורטת: כשההורים מחבקים, מלטפים ומפנקים את הילד באופן קיצוני (פוצי מוצי), הם אמנם מעניקים לו הרגשה טובה, אך בו זמנית גם גורמים לו להיות תלוי בהרגשה הזאת ולפחד מאיבוד אותה הרגשה. כשהוא נתקל במציאות קשה, כמו חרם חברתי או השפלה, הוא חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם ה
פרפקציוניזם ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים
... ילדים, התנהגות כפייתית אצל ילדים, ocd אצל ילדים, הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים, הפרעת התנהגות של ילדים, אובססיה טורדנית כפייתית אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים וכאן יתבאר, כיצד ואיך צריך להתמודד עם הפרעה טורדנית כפייתית (ocd) באופן כללי ואצל ילדים בפרט (ocd של ילדים). ומדובר כאן על מקרים שהילד סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמה שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמה שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיוב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך ... שלו, לשם כך צריך להבין, מה השכל ומה הסיבה ההגיונית, שהיא זו שגורמת להתנהגות שלו. והסיבה לכך שהילד סובל מהפרעת התנהגות כפייתית, והסיבה לכך שהילד חוזר על עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואחכ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ולפעמים מה שקורה זה, שהילד מוציא את הדברים מפרופורציה, והוא מתחיל לסבול מפרפקציוניזם ילדים . שזה אומר, שהילד לפעמים מנסה להיות פרפקציוניסט, ולא ... וכיוב. שהאדם מתחיל להתנהג באובססיה לגבי איזה דבר, כאילו מתוך רצון שהדבר יהיה מושלם. כגון לדוגמה, ילד שחוזר על המשפטים שלו, פעם אחרי פעם. שזה נובע מכך שהילד רוצה להיות בטוח ב 100% שיש הבנה מלאה, בינו לבין האדם שאיתו הוא מדבר. והבנה מלאה של 100%, אף פעם אין. ואף פעם הילד לא יכול להיות בטוח ב 100%, שבאמת הבינו אותו ב 100%. ואז זה גורם לילד, להתחיל לחזור על עצמו כמה פעמים, כדי להיות בטוח שהבינו אותו. או לדוגמה, ילד שחוזר על הפעולות שלו, והולך ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים, אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 2
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: ילדים, איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להנות בחיים? אולי אנחנו במטריקס? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים? האם לדומם יש תודעה? האם אפשר לדעת הכל? האם יש בחירה חופשית? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? למה יש רע בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם המציאות היא טובה או רעה? מי ברא את אלוהים? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה המשמעות של החיים ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילדים, איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם לחץ? דיכאון? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיגמל מהימורים? איך לשתול מחשבות? איך לפרש חלומות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לחנך ילדים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשנות תכונות אופי? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לנהל את הזמן? איך להתמודד עם גירושין? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשפר את הזיכרון? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא גישור, מאמן זוגי, מאמן רוחני בנושא ילדים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4530 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 00:00:16 - wesi1