אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הורות ✔איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
6:43איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים, אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 2
איך להתמודד עם התנגדויות בצורה יעילה?

כאשר שני אנשים נמצאים בקונפליקט או בוויכוח, לעיתים קרובות מתרחשת תופעה שבה צד אחד מתקשה לשכנע את הצד השני. אליעד כהן מסביר שלפני שנכנסים לוויכוח או ניסיון לשנות את עמדתו של האדם שמולך, יש קודם כל צורך להבין לעומק את עמדתו של הצד השני. כאשר הצד השני מרגיש שהבנת אותו בצורה מלאה, הוא נרגע מעט, כיוון שהוא יודע שהבנת את כל מה שהוא היה יכול להסביר ולא נשאר לו ספק שאולי אם היה מסביר טוב יותר, היית משתכנע.

לפי אליעד, חשוב להראות לצד השני שלא החמצת שום דבר. אם הוא יחשוב שאולי לא הבנת אותו מספיק טוב, תמיד יהיה לו רצון להסביר את עצמו שוב ושוב, והוא לא יהיה פנוי נפשית להבין את הצד שלך. לכן, הצעד הראשון הוא לשדר לצד השני שאתה מבין אותו לחלוטין - גם אם אינך מסכים איתו כלל.

האם הסכמה והבנה הן תמיד מספיקות כדי לשכנע?

אליעד כהן מציין כי גם אם תראה הבנה כלפי הצד השני והוא יראה שאתה מבין אותו, לא בהכרח ישתנה משהו בעמדתו. ייתכן שהצד השני באמת הבין את ההסבר שלך, אבל לא רוצה לשנות את עמדתו כי שינוי כזה עלול לגרום לו נזק רגשי או הפסד כלשהו. למשל, אם מישהו יודה שטעה, ייתכן שירגיש מושפל, ולכן לא יהיה מוכן להודות בטעותו גם אם הבין לעומק את הטיעון הנגדי.

במצב כזה, אליעד ממליץ לנסות לברר מה גורם לצד השני לחשוש מהשינוי, או מהו הנזק שהוא חושש ממנו. ברגע שאתה מזהה את הנקודה הזאת, ניתן להתייחס אליה ולפתור אותה. כך, תוכל לפתור את המניע הנסתר של הצד השני שלא לשנות את דעתו, ואז יש יותר סיכוי שהוא יסכים להשתכנע.

מתי לא כדאי להשתמש בהסברים והבנות?

אליעד מדגיש שלא תמיד הדרך הנכונה בוויכוח היא לנסות להבין ולהסביר בנחת. לעיתים קרובות, המטרה היא אחרת לחלוטין - למשל, לערער או לבלבל את הצד השני. במקרים מסוימים, דווקא עדיף שלא תסכים עם שום דבר שהוא אומר, אפילו אם הוא צודק בדברים מסוימים. כך, אתה מוציא אותו מריכוז ופוגע ביכולת שלו להציג טיעונים נוספים.

לדוגמה, אם יש לך אינטרס שהאדם ייראה לא חכם בפני אנשים אחרים, או שאתה רוצה להוציא אותו משלוותו ולגרום לו להתבלבל, אתה יכול להטיל ספק בכל משפט שהוא אומר, אפילו במשפטים נכונים לחלוטין. אליעד מביא דוגמה קיצונית, שאם הצד השני אומר "עכשיו יום", תוכל להתעקש ולומר לו "לא נכון, עכשיו לילה", במטרה לערער אותו לחלוטין. זה גורם לו להיראות טיפש או להתעייף מוויכוח מיותר.

כיצד לבחור את הדרך המתאימה בוויכוח?

אליעד מציין שהשיטה שבה אתה משתמש תלויה מאוד במטרה שאתה רוצה להשיג ובכוח שיש לך לעומת הצד השני. לפעמים עדיף לתת לצד השני תחושה שאתה מבין אותו, ואז לנסות לשכנע אותו אחרי שהוא רגוע. לפעמים, דווקא עדיף לא לתת לו להסביר את עצמו בכלל, אלא להציג ישירות את הצד שלך.

הוא מדגים זאת באמצעות אנלוגיה לאומנויות לחימה: יש גישות של הגנה והדיפה ויש גישות של זרימה עם המכה. לפעמים הכי נכון לספוג את המכה ולהוביל את הכוח של היריב, ולפעמים עדיף להדוף את המכה בצורה ישירה. בחירת השיטה המתאימה תלויה מאוד בסיטואציה ובמטרה שאתה רוצה להשיג.

מה החשיבות של הבנת המניעים של האדם שמולך?

נקודה מרכזית שמדגיש אליעד כהן היא שכדי לנצח בוויכוח, יש חשיבות עצומה להבנה של הצד השני: ככל שתדע יותר על הסיבות והפחדים שלו, כך תוכל לשלוט בשיחה. אם תדע מה הצד השני באמת רוצה, ממה הוא חושש, ומה גורם לו להחזיק בעמדתו, יהיה לך קל יותר לתכנן את הטיעונים שלך ולדעת מתי להפעיל לחץ ומתי לשחרר אותו.

לדוגמה, אם אתה יודע שהצד השני אומר משהו לא מתוך אמונה אמיתית אלא מתוך מניע אחר כמו פחד או חשש, תוכל לטפל ישירות במניע הזה. לעומת זאת, אם לא תדע את המניע, תהיה בעמדה חלשה יותר בשיחה.

כיצד להתמודד עם אדם שמשקר או מסתיר מניעים אמיתיים?

אליעד מציין שמול אדם שמשקר או מסתיר מניעים, צריך קודם כל להבין למה הוא עושה זאת. יכול להיות שהוא אומר דברים בלי להאמין בהם, וברגע שאתה מציג בפניו שאתה מבין את הדברים האלה, הוא יכול לחשוב בטעות שאתה מסכים איתו, וזה עשוי להחליש את הטיעון שלו מולך. אך מנגד, צריך לשים לב גם לכך שהוא לא ישתמש בהסכמתך לכאורה כדי לחזק את טענתו בפני אחרים.

לכן חשוב מאוד לדעת מה בדיוק מניע את האדם שעומד מולך - האם הוא אומר דברים אקראיים, או שיש מניעים סיבתיים ברורים מאחורי דבריו. בהתאם להבנת הסיבות שלו, תוכל לקבוע איך להגיב באופן שישרת בצורה הטובה ביותר את המטרה שלך בוויכוח.
איך להתמודד עם קונפליקטים ולשנות עמדות?

במצבים של קונפליקט, במיוחד כאשר שני צדדים אינם מסכימים, חשוב להבין את הדרך בה כל צד רואה את הדברים ואת השיקולים המניעים את העמדות. אליעד מציע כי הדרך המומלצת להצלחה בשיחה שבה שני הצדדים לא מסכימים היא להתחיל בהבנת עמדת הצד השני, ורק לאחר מכן להסביר את עמדתך.

במקרה של קונפליקט בין שני אנשים, קיימת גישה שבה אתה מנסה להראות לצד השני שאתה מבין אותו, אפילו אם אתה לא מסכים עם דעתו. אחת הדרכים להשגת תוצאה חיובית היא לשדר לצד השני שאתה מבין אותו באופן מלא. ברגע שהוא ירגיש שהבנת אותו, הוא יהיה פתוח יותר להקשיב לעמדתך. אליעד מדגיש שזו דרך שנועדה להרגיע את הצד השני ולמנוע ממנו לחשוב "אולי אם הייתי מסביר את עצמי יותר טוב, אולי היה לי סיכוי לשנות את דעתו". בכך אתה מונע את האפשרות שהוא יחשוב שהבעיה היא בהסבר שלו.

מה קורה אם צד אחד מסכים עם הצד השני, אך לא משנה את עמדתו?

לא תמיד הצגת הבנה מספקת לשנות את עמדת הצד השני. אם צד א' הצליח להסביר את עצמו בצורה ברורה והצד השני הביע הסכמה, זה לא בהכרח אומר שהצד השני ישנה את דעתו. ייתכן שבמקרים כאלה, הצד השני מסכים על הנייר, אבל לא מבצע שינוי אמיתי בעמדתו. הסיבה לכך יכולה להיות שלא תמיד מדובר בבעיה בהבנה - לעיתים מדובר בסירוב פנימי של הצד השני לשנות את עמדתו, כי שינוי זה יפגע בו בצורה כלשהי.

מהן הטכניקות בהן אפשר להשתמש לשינוי עמדות?

במצבים כאלה, אליעד מציין כי לא תמיד יש צורך להסביר בצורה יסודית את עמדתך. במקרים מסוימים, אפילו אם הצד השני טוען טענה נכונה, ניתן להפעיל טכניקות של "שיבוש" או "הסחות דעת" כדי להשפיע עליו. לדוגמה, אם אתה רוצה להשפיע על מישהו שמסביר עמדתו, אך יש לך אינטרס להוציא אותו מריכוז או לגרום לו להיראות פחות חכם, אפשר להתווכח איתו על כל פרט קטן, גם אם הוא נכון. השיטה הזאת תוצא את הצד השני מריכוז ותפגע במעמדו בעיני המאזינים.

האם כדאי להילחם בשיחה או פשוט להסביר?

לא תמיד כדאי להילחם בשיחה, לפעמים ההסבר הפשוט והברור הוא שיטה טובה יותר. לעיתים, כשתנסה להסביר את עמדתך, ייתכן שהצד השני לא יוכל להבין את עמדתך, לא מתוך בעיה בהבנה, אלא מתוך סירוב פנימי. אליעד מציין שכאשר זה קורה, יש להבין מה מניע את הצד השני ומה הוא חושש ממנו. ייתכן שהוא לא רוצה להבין אותך כי ייתכן שזה יגרום לו לנזק נפשי או אחר, ולכן יש צורך לטפל בצורך הזה ולהתמודד איתו בצורה חכמה.

מה לעשות כאשר לא מצליחים לשנות את דעתו של הצד השני?

לא תמיד הצגת עמדתך תשפיע על הצד השני. אליעד מציין כי יש מצבים שבהם צריך לחשוב מראש מתי כדאי להסביר לצד השני את עמדתו ומתי כדאי להתחיל מיד בהסבר שלך. לפעמים, כשהסברת לו את עמדתו, הוא מבין אותה יותר לעומק ומחזק את תחושת הצדק שלו, ולכן כדאי לשקול האם קודם להסביר את עמדתו ואחר כך את עמדתך, או אם כדאי לעבור ישר להסביר את עמדתך. כל אחת מהשיטות תלויה בכוח שלך ובכוח של הצד השני.

מה חשוב לדעת על האדם שמולך?

הבנת הצד השני היא המפתח לשליטה בשיחה. כשאתה מבין את הפחדים, הרצונות, או כל פרט חשוב אחר שמניע את הצד השני, אתה יכול לנהל את השיחה בצורה שמובילה אותך למקום שבו תוכל להשפיע על עמדותיו. ככל שתדע יותר על מה מניע את הצד השני, תוכל להסתדר טוב יותר ולהצליח יותר בהשגת מטרותיך. אליעד מדגיש כי עליך לדעת מה באמת עומד מאחורי מה שהצד השני אומר. האם הוא באמת מאמין בזה? או שמא הוא אומר את זה מתוך פחד או צורך חיצוני כלשהו?

האם ניתן להילחם נגד אדם שהשקר הוא חלק מהתשובה שלו?

במקרים שבהם אדם שואל או מציג עמדה מתוך שקר או מניעים מוסתים, אליעד מציע שהדרך הכי טובה היא קודם להבין למה הוא אומר את מה שהוא אומר. יכול להיות שהצד השני לא באמת מאמין במה שהוא אומר, אבל ברגע שאתה מראה לו שאתה מבין אותו, הוא עשוי לחשוב שאתה חושב כמוהו, וזה יכול להוביל אותו לבעיה פנימית. לכן, עליך להבין את מניעי הצד השני על מנת להילחם בטיעוניו בצורה האפקטיבית ביותר.
מה השאלה שלך?

ש: אוקי השאלה היא כזאת כשאתה בקונפליקט.

אליעד: כשמישהו בקונפליקט בוא ניתן טיפ יש אני יש אתה יש הם, יש אנחנו יש מישהו יש בדרך כלל לא יודע, אם אתה אומר משהו שהוא לדעתך נכון בדרך כלל תגיד כשמישהו, אם זה רלוונטי רק אלינו תגיד אנחנו אם זה רלוונטי אליך תגיד אני אלי אז אתה, אתה מדבר באופן גנרי תגיד כשמישהו.

ש: אוקי כשמישהו נמצא בקונפליקט עם מישהו אחר.

אליעד: כן.

ש: ומישהו א' מבין ומסביר גם.

אליעד: חושב שהוא מבין.

ש: חושב שהוא מבין.

אליעד: כן.

ש: למה השני טוען את הטענה שלו.

אליעד: כן.

ש: והוא מסביר לו מגלה אליו אמפתיה והכל כייפי ויש הבנה ביניהם, עכשיו כשזה בא לצד השני זאת אומרת שעכשיו מישהו ב' צריך להבין את מישהו א'.

אליעד: נכון.

ש: הוא מסרב להבין.

אליעד: לא אתה מתכוון להגיד שכשמישהו א' צריך להסביר את עצמו למישהו ב' הוא לא מצליח להסביר את עצמו למישהו ב'.

ש: לא הוא הצליח להסביר השני גם הסכים איתו.

אליעד: אז הוא הבין אותו.

ש: מישהו ב' הבין את מישהו א'.

אליעד: כן אוקי אז?

ש: הוא הבין שמישהו א' הבין את עצמו.

אליעד: הבן אדם הראשון הסביר את עצמו, שני אנשים התווכחו הבן אדם הראשון הראה לשני שהוא מבין אותו.

ש: יפה.

אליעד: כן הלאה, הראה לשני שהוא מבין אותו דהיינו, שהראשון מבין את השני והשני הסכים שהראשון מבין אותו.

ש: יפה עכשיו כדי לאיזושהי תוצאה חיובית נניח בהנחה שהמישהו הראשון בעצם המטרה שלו היא שהשני יכבד את דעתו.

אליעד: שישנה את דעתו אתה רוצה ש - x ישנה את דעתו ויסכים איתך.

ש: בדיוק.

אליעד: כן.

ש: אז עכשיו צריך כאילו איך הופכים את כללי המשחק שהמישהו השני יסביר עכשיו אותי.

אליעד: אתה צריך לדעת להסביר את עצמך ולהסביר לו את עצמך מה אתה רוצה ממנו.

ש: לא אבל הוא צריך כאילו להבין מה אני.

אליעד: נכון ואתה צריך להסביר לו כאילו מה אתה, אתה צריך להסביר לו אתה יכול להגיד הוא לא מבין אותי ואתה יכול להגיד אני לא מצליח להסביר לו.

ש: אוקי ואז עד להגיע למצב שהוא יבין אותי.

אליעד: בדרך כלל בוא נסתפק בכך שהוא יבין את עצמו, בדרך כלל הבן אדם מה שהוא אמר הוא לא מבין הוא אמר משהו הוא לא מבין למה הוא חושב את זה אתה עוד מצפה שהוא יבין אותך אפילו את עצמו הוא בקושי הבין.

ש: אז ההנחה היא שאחרי שאני אראה לו שאני מבין אותו והוא אני אסביר לו.

אליעד: המטרה היא שאתה אמור להראות לו שאתה מבין אותו זה כדי להרגיע אותו שהוא לא יגיד "אולי אם הייתי מסביר לו את עצמי יותר טוב הוא היה מסכים איתי, אני אסביר לך שתראה שאתה לא יכול להסביר את זה יותר טוב, שלא יהיה לך ספק שאולי יש משהו שאני מפספס, לא מפספס שום דבר את כל מה שאתה מבין אני מבין ויותר מזה אני מבין ועדיין אני חושב הפוך ממך".

ש: ואבל צריך לנסות להסביר לו את דעתי.

אליעד: נכון אמת ולא תמיד תצליח להסביר לו אבל מה שכן אני מציין שיכול להיות שאתה לא מבין למה הוא לא רוצה להבין אותך כי כשהוא לא מבין אותך זה לא תמיד לא מבין אותך לפעמים זה לא רוצה להבין אותך.

ש: לא רוצה אז יש סיבה נוספת.

אליעד: נכון הוא מבין שמה שאתה אומר זה נכון אבל הוא לא רוצה לחשוב את זה כי זה יעשה לו רע בצורה כלשהי, צריך לראות מה הרע שזה יעשה לו ואיך פותרים לו את הצורך הזה. עכשיו קודם אמרתי שלא תמיד צריך להסביר לשני את עצמו נכון, אמרתי שזאת הדרך הכי טובה אבל אמרתי שזה לא תמיד נכון כי יש מצבים נגיד שמישהו אומר דעה ולפעמים רוצים לערער אותו לגמרי כאילו שהמטרה היא לשגע אותו.

גם אם מה שהוא אומר זה נכון אתה יכול לתקוף אותו תתקוף אותו תבלבל אותו, תתיש אותו תשגע אותו אל תסכים איתו בכלום גם אם הוא יגיד לך עכשיו יום "לא נכון לילה עכשיו", זה לא תמיד צריך להסכים איתו תלוי מה רוצים כי אם נגיד לדוגמה רוצים להשפיל אותו ואז אם נשפיל אותו נוציא אותו מריכוז ואם נוציא אותו מריכוז הוא נוכל לבלבל אותו בדברים אחרים נגיד.

או נגיד שרוצים להשפיל אותו נגיד שמה שהוא אמר זה נכון אבל נכון מהיבטים מסוימים ואנחנו רוצים שאנשים אחרים ששומעים אותו יחשבו שהוא טיפש ואז אנחנו תוקפים אותו ולא אומרים לו "מה שאמרת זה נכון מהיבט מסוים" כי יש לנו אינטרס שהוא יצא טיפש, כי אם אתה אומר לו שמה שהוא אומר זה נכון מהיבט מסוים אתה בעצם הופך אותו לחכם יחסי ואנחנו רוצים שהוא יחשוב שהוא טיפש או שתהיה אווירה שהוא טיפה.

יש גם מצבים שצריך לעשות עוד שיכלול "מה יש יותר סיכוי שהוא יסכים איתי אם אני אסביר לו את עצמו ואחר כך אני אסביר לו את עצמי או אם אני ישר אסביר את עצמי בלי להסביר לו את עצמו" כי לפעמים אם אתה תסביר לו את עצמו ואחר כך את עצמך ברגע שהסברת לו את עצמו הוא יצליח להבין את עצמו ולא יצליח להבין אותך ועכשיו הוא עוד יותר חושב שהוא צודק. ולכן צריך לעשות בהתחלה שיכלול "מה יש יותר סיכוי שהוא יבין אותי אם אני אגיד לו תעזוב את זה או אם אני אגיד לו קח את זה ואז אני אקח לו את זה חזרה".

ש: זה בעוצמה של הרצון שלו.

אליעד: תלוי בכוח שלך.

ש: לא אבל אם יש לו מאוד רצון מאוד חזק.

אליעד: אם יש לך מאוד כוח אז.

ש: גם אצלנו אצלי אבל אם יש לו רצון.

אליעד: אם יש לך כוח מאוד מאוד חזק, אתה פשוט מנסה לזרוק את האחריות עליו שתלוי ברצון שלו ואני מנסה להסביר שזה תלוי בכוח שלך.

ש: אוקי לא אני אומר מתי השיטות למשל נגיד יש מישהו.

אליעד: מישהו עכשיו ביומיום מתווכח איתך על משהו אפשרות אחת אתה אומר לו "קח את זה" ואחרי שהוא רגוע שזה כבר אצלו אז אתה לוקח לו את זה ואפשרות שנייה שאתה אומר לו "לא תן לי את זה", אתה צריך לעשות חישוב "מתי יהיה לי יותר קל להוציא את זה ממנו אם אני אתן לו את זה ואז הוא יירגע ואז אני אקח לו את זה" או "לא אני אסור לי לתת לו את זה כי אם אני אתן לו את זה הוא יכול להשאיר את זה אצלו צריך ישר לקחת לו את זה".

זה כמו באומנויות לחימה יש אומנות לחימה שאומרת לך תהדוף את המכה ויש אומנות לחימה שאומרת לך תזרום עם המכה תספוג את המכה תוביל את המכה, מה עדיף תלוי בהקשר אין לזה חוקים.

ש: לפעמים בן אדם שמשקר והוא זורק איזה רעיון אז הוא לא באמת מאמין בזה אבל ברגע שאתה מראה לו שאתה מבין אותו אז הוא בכלל אומר "וואלה עוד אחד חושב כמוני".

אליעד: לכן אמרתי מההתחלה שצריך לבדוק למה הוא אמר את מה שהוא אמר האם הוא אמר את זה אקראי או סיבתי.

ש: אולי הוא בכלל צודק.

אליעד: הבנו אתה צריך לנסות להבין את הבן אדם השני ככל שתבין אותו יותר טוב ככה תוכל לשלוט בו יותר, עומד מולך בן אדם אומר משהו אם אתה תדע עליו מידע מקדים למה הוא אומר את זה מה הסיבות שהוא אומר את זה מה הפחדים שלו מה הרצונות שלו מה זה, אם אתה רוצה לשלוט בו יותר קל לך לשלוט בו אבל אם כל מה שאתה יודע זה שאתה לא רוצה את מה שהוא אומר וזהו אז אתה בבעיה. הבנו?
מתווך לשנות דעות להתייחס אחריות אישית עקשנות ויכוח בין דתי לחילוני נזק נפשי ניגודים חוסר ודאות לשאול שאלות להתעקש אומנות אומנות הויכוח איך לחנך ילדים איך לטפל איך לטפל בהתנגדויות איך לטפל בהתנגדות אתאיזם אתאיסט אתאיסטים אתיאיזם אתיאיסטיות בין בני זוג בני זוג דיאלקטיקה דיבייט דיבייטינג דת דתות דתי דתיים הדרכה להורים הדרכת הורים הדתיים הורה הורות הורים הורים וילדים החרדים התנגדויות התנגדות ויכוח ויכוח בין בני זוג ויכוח בין דתי לאתאיסט ויכוח בין דתי לחילוני ויכוח בין הורים וילדים ויכוח בין חילוני לדתי ויכוחים זוגיות חילוניות חילונים חינוך ילדים חרדים טיפול טיפול בהתנגדויות טיפול בהתנגדות טיפולים יהדות תורה מצוות אלוהים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים לטפל לטפל בהתנגדויות לטפל בהתנגדות מטופל מטופלים מטפל מיהו דתי רטוריקה שינוי שינוי עמדות שינויים
חלק 1
חלק 1
... שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים, אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 1 איך לטפל בהתנגדויות? ההרצאה עוסקת בטיפול בהתנגדויות, שינוי עמדות, דיאלוגים בין דתיים לאתאיסטים, חילונים לדתיים, ויכוחים בין בני זוג, הורים וילדים, דיבייטים ורטוריקה. אליעד מסביר כיצד ניתן להתמודד עם התנגדויות באופן כללי, תוך הדגשת חשיבות ההתמודדות עם קונפליקטים פנימיים ... מציע להיות מודע לכך ולהגיב בצורה שקולה. עליך להסביר את עמדתך ולהגיד אני מבין למה אתה חושב כך, ובכך להוריד את המתח. הוא מדגים זאת עם דוגמה של אדם שטוען שגנבת ממנו משהו, ואתה מגיב בצורה רגועה, אני מבין למה אתה חושב כך, אבל אני לא גנבתי. אם תשמור על עמדתך בצורה רגועה, תוכל להוריד את המתיחות ולנהל את השיחה בצורה יותר חיובית. מהן מניפולציות על רגשות? אליעד מדבר על המניפולציות הרגשיות שמשתמשים בהן ...
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ... לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה ... לוודא מראש כיצד יוכל להחזיר אותה, כך אותה אישה רצתה להיות בטוחה במאה אחוז שתוכל לעמוד בלחץ הנפשי של הורות. היא תכננה מראש את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה ... כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה לפחדים רבים אחרים שיש לאנשים, כגון הפחד להיכנס לזוגיות, הפחד מבגידה, ... אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית ... עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - הוריים אינם בוחרים בכך באמת, אלא מתוך פחד. רבים מהם רואים את העולם כאכזרי, ולו היו יכולים לבחור מראש האם ... חופש אמיתי. המטרה היא להבין מה טוב שילדים יכולים להעניק, ולהשיג את הטוב הזה באופן עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת חופשית. איך להתגבר על פחדים? מהי בחירה חופשית אמיתית? כיצד לשפר ביטחון עצמי? ... ונראה מה יהיה, היא לא רצתה להיות תלויה בחסדי אחרים. היא רצתה לתכנן מראש את ההיבטים הכלכליים והרגשיים הכרוכים בהורות. בסופו של דבר, היא הגיעה למסקנה שאם תביא ילד, היא תהיה בלחץ רגשי תמידי: היא תאהב את הילד שלה ... להגן על עצמו, אז איך הוא יכול להגן על מישהו אחר? בשל הפחדים הללו, היא שקלה להיות אל - הורית, כלומר, לבחור במודע לא להביא ילדים לעולם. כיצד להתמודד עם הפחד? האישה רצתה לדעת איך להתמודד עם הפחד שלה ... לא נובע מהפעולה עצמה, אלא מהאפשרות להרגיש רע אם הדברים לא יסתדרו כפי שהוא רוצה. יישום הפתרון לגבי פחד מהורות כדי להתמודד עם הפחד מהבאת ילדים, האישה צריכה לדמיין את עצמה כאמא ולדמיין כמה טוב יוצא לה מהחוויה הזו. ... מה שהיא מחפשת ממקום אחר, ייתכן שהיא לא תרגיש צורך בילד כלל. מה מניע את רוב האנשים האל - הוריים? לרוב, אנשים שבוחרים לא להביא ילדים עושים זאת לא מבחירה אמיתית, אלא מתוך פחד. רובם חושבים שהעולם הזה אכזרי, ... לשמור עכשיו היא הולכת לשמור על מישהו אחר בקיצור היא מאוד פחדה להביא ילדים והיא כבר שקלה להיות אל הורית אני לא רוצה ילדים רוצה לא להביא ילדים בכלל להיות אל הורית זה נקרא, מפה לשם משם לפה היא עכשיו אמרה אני רוצה לדעת איך אני יכולה להתמודד עם הפחד להביא ... תשיג את זה כבר ממקום אחר אז היא גם לא תרצה ילד כי זאת האמת. עכשיו רוב האנשים האל הוריים רוב האנשים האל הוריים אלא שלא רוצים ילדים רובם הם לא רוצים ילדים לא מבחירה רובם לא רוצים ילדים מחוסר בחירה הם חושבים שהם לא יסתדרו עם הילדים הם חושבים שהעולם הזה אכזר רוב האנשים האל הוריים הם חושבים שהעולם הזה אכזר בסדר זה רובם, רוב האנשים האל הוריים גם אם הם היו יכולים להתאבד הם היו מתאבדים ורובם כאילו אם הם היו יכולים לא להיוולד לא היו ... הוא אומר עזוב לא רוצה להיוולד מי צריך את הכאב ראש הזה זה רוב האנשים תבדוק רוב האנשים האל הוריים אם הייתה אפשרות לא היו מביאים את עצמם לעולם. כי אם אתה אומר הייתי בוחר להיוולד אז החיים שלך ... טוב מה עכשיו צריך לסבך עוד מישהו בבעיה הזאת ואני עוד אמור לאהוב אותו אבל זאת אומרת שרוב האל הוריים הם אל הוריים לא מבחירה הם אל הוריים הם כאילו חושבים שהם בוחרים לא להביא ילדים הם לא בוחרים לא להביא ילדים כמו אלה חייבים להביא ילדים ...
אמהות ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות
אמהות ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות
... ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות האם אישה ללא ילדים לא מממשת את הפוטנציאל שלה? קיימת ... מימוש עצמי ללא ילדים פוטנציאל לא ממומש אצל נשים האם אישה חייבת להביא ילדים? רחם ופוטנציאל נשי אל - הורות אצל נשים נשים ללא ילדים ואושר אישי עכשיו יש נושא שאומר זה עניין שיותר קשור לנשים אבל הוא קשור ...
הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת?
הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד ... לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. והשאלה המרכזית היא, איך אפשר לגרום למישהו, להבין דברים מסובכים, ... יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. ... כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של ... איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, ... שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בדכ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ולהחליף אותם למשחקים של ילדים יותר בוגרים. אבל, הדבר הזה, ... אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמה הנל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמה של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס למשחק בבובות בצורה יותר בוגרת. כי אפילו לשחק בבובות, ... מסיבה כלשהי, לא צריך להילחם בו, אלא צריך לנסות לנתב את המשחק שלו עם הבובות, למשהו יותר בוגר. ולדוגמה, ההורה יכול להציע לילד שלו, לעשות איזה משהו שכלי עם הבובות. כגון להציע לילד ליצור איזו הצגה של הבובות, או ... יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג של פסיכולוגיה הפוכה. דהיינו, במקום לומר לילד, לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, במקום ... שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ההורה. ומי שהוא הורה חכם, הוא מקיים את מה שנאמר, חנוך לנער על פי דרכו. דהיינו, שהוא מנסה לגרום לילד לחשוב בצורה בוגרת, בתוך הדברים שהילד עצמו רגיל לעשות. ועל ההורה, במקום לנסות לשנות את החיצוניות של הילד, במקום זה על ההורה, לנסות לקחת את השכל ואת צורת המחשבה הבוגרת, ולנסות לשלב אותה בחוכמה, בתוך הדברים שאותם הילד עושה ושאליהם הוא ... הגדולה היא, במקום להילחם בו, פשוט לנסות לגרום לו לעשות את מה שהוא כבר עושה, בצורה יותר חכמה. ועל ההורה להכניס את עצמו לנעליים של הילד. ופשוט לשאול את עצמו, כיצד יכול הילד שלי, להשיג את המטרות האישיות שלו, באמצעות צורת החשיבה הבוגרת יותר שלי כהורה. ועל ההורה לנסות לגרום לילד, להצליח להשיג את המטרות האישיות שלו כילד, באמצעות צורת חשיבה יותר בוגרת. ובאופן כללי נאמר, כי ...
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ... יתרונות שלא השגנו וחסרונות שיהיה עלינו להתמודד איתם. איך אפשר להחליט בלי לחץ אם להביא ילדים לעולם? אליעד ממליץ להוריד את הלחץ ולהבין שההחלטה לא קריטית כפי שנדמה לנו. הוא מציע להפנות את הפוקוס פנימה, במקום להתעסק בשאלה החיצונית ... לגבי העתיד. אנשים משתוקקים לשלווה הזו שהילדים משקפים. אך האמת היא שניתן להשיג שלווה פנימית כזו גם בלי קשר להורות או זוגיות, בעזרת עבודה פנימית ואיזון בין הרצון לבין המציאות. האם אפשר להיות מאושרים בלי תלות בהחלטה אם להביא ... מעצמן במהלך הדרך. לדעתו, הדרך הכי נכונה ומדויקת היא להיות אותנטיים ולא לפתח תיאוריות מסובכות לגבי העתיד. למה חשוב להוריד את הלחץ מהחלטות גורליות? אליעד מדגיש שהלחץ שנוצר בעקבות החלטות גורליות הוא תוצר של האמונה שההחלטה הזאת תקבע אם ... ללא תלות בתוצאות. להביא ילדים או לא? חיים בלי ילדים האם להתחתן ולהביא ילדים? איך לקבל החלטה בלי לחץ? אלהורות ואושר אישי האם ילדים הופכים אנשים למאושרים יותר?
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
... האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים? ... לעולם, סיבות כן להביא ילדים לעולם, מי רוצה להביא ילדים לעולם? ילדים זה שמחה, למה אנשים רוצים ילדים? להיות הורה לילדים, גידול ילדים, הבאת ילדים לעולם, לא רוצים להביא ילדים לעולם, להיות או לא להיות אמא, אל הורים, נשים שלא רוצות ילדים, גברים שלא רוצים ילדים, החיים ללא ילדים, נשים שלא רוצות להיות אמהות, גברים שלא רוצות ...
יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור על הילד בבריכה? איך לבחור גננת לילד? איך לא לשכוח ילד באוטו? שכחת תינוק ברכב
יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור על הילד בבריכה? איך לבחור גננת לילד? איך לא לשכוח ילד באוטו? שכחת תינוק ברכב
יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור ... טביעת ילדים בבריכה, והחשש מהתעללות בגן ילדים. אליעד כהן מתאר את התופעות האלה כקשורות ישירות להתנהלות הנפשית והרגשית של ההורים, וכן מציע הסברים שיכולים לעזור להבין את התופעות הללו יותר לעומק. איך שוכחים ילד ברכב? הנקודה הראשונה בה מתמקד אליעד כהן היא תופעת שכחת הילדים ברכב, שהיא תופעה שנראית לא ניתנת להבנה במבט ראשון. כיצד יכול הורה לשכוח את הילד בתוך הרכב? כהן מסביר שלמעשה, מדובר לא בטעות רגילה אלא בתופעה שמעידה על הזנחה רגשית כלפי הילד. הוא טוען שברוב המקרים, ההורה שוכח את הילד בגלל שהוא מציב את הילד במקום פחות חשוב לעומת דברים אחרים, כמו הפלאפון למשל. כהן מציין שכאשר מדובר על ילדים קטנים, תינוקות במיוחד, ההורה לא רואה אותם כאנשים עצמאים שדורשים תשומת לב מלאה, אלא יותר כאובייקט שמפריע לפעילות היומיומית שלו. אם ההורה היה שואל את עצמו האם היה שוכח את הילד אם היה במקום אחר או אם היה מדובר במצב חירום, ... הרגשיים והשגרתיים של היום יום, הילד נשכח כמו שהוא נשכח בכל פעם, במובן שאין קשר רגשי חזק שמחייב את ההורה להתמקד בילד בצורה מוחלטת. הקשר לתופעות נוספות כמו טביעת ילדים בבריכה לסוגיה זו יש קשר ישיר לתופעות כמו טביעת ילדים בבריכה. כהן מסביר כי אלו תופעות שמתחברות לנושא של חוסר תשומת לב ברגעי סיכון, דבר שיכול להיגרם כאשר ההורה נמצא במצב של עייפות נפשית, עיסוק בהסחות דעת כמו עבודה או טכנולוגיה, או פשוט חוסר מודעות. כל אלו יחד מובילים למצב שבו ילד יכול להימצא בסיכון מבלי שההורה יהיה ער למצב. ההורה פשוט לא מצליח לשים לב לרגע הקריטי שבו הדבר היה יכול להימנע, שכן הוא ממקד את תשומת הלב בדברים ... ההיבט הרגשי של שכחת הילד כחלק מההסבר על שכחת הילד, אליעד כהן מציין גם את האספקט הרגשי - כיצד ההורה מגיב לילד ברגעים בהם הוא מציב את הילד במעמד של נושא ולא כאדם עצמאי שיש לו צרכים והרגשות. הוא מציין שברגעים שבהם הילד נמצא פחות חשוב מבחינה רגשית, קל להורים לשכוח אותו או להתעלם מצרכיו. חיבור לרגש ולעצם קיומו של הילד יוצר שינוי מיידי באחריות ובצורת ההתמודדות עם הילד. מהו הורות אמיתית? כהן מציין שבסופו של דבר, המהות של הורות אמיתית היא לא להביא ילד לעולם רק משום שזו המשימה או הצורך החברתי. הוא מדבר על חינוך שמוביל להבנה של ההורה את המשמעות האמיתית של ההורות - שמירה על הילד, רגישות לצרכיו הרגשיים, ומחויבות טוטאלית. כהן מסביר שהורות צריכה להיעשות מתוך תחושת אחריות עמוקה כלפי הילד, ושלא ניתן להסתמך רק על אינסטינקטים אלא על חיבור אמיתי ומודעות למצב של הילד. האם ההורה היה סומך על מטפל עבורו כפי שהוא סומך על מטפלת לילד? כחלק מהסברים אלו, כהן מציע דימוי חשוב: מה ... זאת בשבילו אם הוא לא מכיר אותו או לא יודע מה אמיתי במצב שלו? הוא מראה בהשוואה זו כיצד ההורה אינו שואל את עצמו מספיק שאלות לפני שהוא סומך על גננת או מטפלת בילד, ואין לו את המודעות לבדוק ... יכול להיות אחראי על ילדיו ולבחור את הדרך בה יגיב למצב, אך זה דורש הרבה יותר מודעות עצמית ורגשית להורות. הוא ממליץ על חינוך רציני, מודעות גבוהה לרגשות ולצרכים של הילד, ולהבין שלפעמים החשיבות של הילד חשובה יותר מאשר דברים אחרים. הורות ורגש מה גורם לשכיחת ילד ברכב? טביעת ילדים בבריכה הורות וחינוך ילדים כיצד לבחור גננת לילד? אהבת הורים לילדים, האם הורים אוהבים את הילדים? למה שוכחים תינוק באוטו? למה שוכחים ילד ברכב? למה שוכחים פעוט ברכב? למה ילדים טובעים בבריכה? למה מביאים ילדים לעולם? אל הורות
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים מהו סבל למען הילדים? אליעד מציין שמדובר בתופעה נפוצה, בה הורים מרגישים שהם סובלים למען הילדים. התופעה הזו מתבטאת במצבים שבהם הורה נשאר בזוגיות לא טובה או עושה ויתורים רבים עבור ילדיו, מתוך רצון להימנע מלגרום להם סבל. אך בפועל, הילד לא תמיד מודע לויתורים הללו, וההורה מוצא את עצמו סובל יותר. סבל זה יכול להתבטא במגוון צורות: למשל, הורה שמרגיש שהוא שוהה בזוגיות לא טובה ... שמשפיעים יותר עליהם. לשאול אם יש מקום לבחון האם הילדים עצמם לא לוקחים אחריות על רווחתם האישית ורגשותיהם. האם הורים אחראים באופן מוחלט לסבל של הילדים? אליעד מציין שזו מחשבה בעייתית שיכולה להוביל להאשמה עצמית. לעיתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדותו, יחשוב שגם הוא עלול לגרום רע לילדיו. זה קורה כי הוא לא מבדל בין אשמתו האישית לבין האשמה שיכולה להיווצר מהתנהגות הוריו. לכן, אליעד ממליץ לקחת אחריות רגשית אישית, ללמוד לא להאשים את הורינו על הסבל שחווינו בילדות, ובכך למנוע את גלגול האשמה גם על הילדים. מה צריך לעשות כדי לשנות את התפיסה הזאת? על ההורה ללמוד לקחת אחריות על רגשותיו האישיים: להבין שמה שהוריו עשו לו בילדותו לא בהכרח היה הגורם הבלעדי לסבלו, ושהוא עצמו היה יכול לבחור כיצד להרגיש ולפרש את המצבים ... ורע. האם טוב ורע הם תמיד מוחלטים, או שניתן להסתכל עליהם מנקודות מבט שונות? מהם הקשיים והדילמות בקשר לאהבה והורות? אליעד גם מדבר על הקשר בין אהבה להורות, ואיך הקשר הזה יכול להוביל לסבל. הוא מציין כי לאנשים רבים ילדים הם מקור השמחה הגדול ביותר בחיים. אך ... מוכנים להקריב את עצמם למען ילדיהם, מבלי לשאול אם באמת זו הדרך הנכונה. עליהם להבין את המחיר של האהבה וההורות, ולהיות מוכנים לשלם אותו. סיכום בסופו של דבר, אליעד מציע שנבין את התפיסות השגויות שהחברה וההורים עצמם מכתיבים לנו בנוגע להורות, ונפנים לשאלות מהותיות כמו מהו טוב עבור הילדים שלי?, האם עלי להיות מושלם?, האם ילדיי אחראיים גם על טובתם? כל אלו חשובים כדי להבין את גבולות האחריות ההורית וההשלכות על הסבל האישי והמשפחתי. הורים וילדים לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר למה אנשים חווים סבל למען הילדים? התופעה הזו מתארת מצב שבו הורה מרגיש ... של ההורה. לבחון את ההנחה אני חייב שדווקא בדרך המסוימת הזו יהיה להם טוב. לעתים אנשים מניחים שרק אם ההורים נשארים יחד זה טוב לילדים, או שרק מצב אחד ספציפי הוא הנכון. לשאול מדוע בכלל חייבים למנוע מהם כל ... גורמים. יתכן שדווקא הימצאות בזוגיות לא טובה יוצרת סבל גדול יותר לילדים. למה חשוב להבין את הקשר בין האשמת ההורים להאשמה עצמית? לעתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדות, ייטה להשליך את אותה תפיסה על עצמו כלפי ילדיו. הוא יחשוב כמו שההורים שלי גרמו לי רע, ככה גם אני עלול לגרום רע לילדים שלי. לכן, אם הוא לא לומד להפסיק להאשים את הוריו בסבל שהוא חווה, הוא ימשיך להרגיש אשמה וסבל על כך שילדיו סובלים. ההבנה הזו מאפשרת לזהות שהתפיסה הורים אחראים בלעדית לסבל של הילדים לא תמיד נכונה, ושאפשר ללמוד לקחת אחריות רגשית אישית ולא לגלגל אותה הלאה. מה ניתן לעשות בפועל כדי לשנות את התפיסה הזו? ללמוד לקחת אחריות רגשית על החוויות האישיות: להבין שלא בהכרח ההורים הם אלו שגרמו באופן מוחלט לסבל בעבר, אלא גם לאדם עצמו היתה בחירה (גם אם מצומצמת) כיצד לפרש את ... לכן, כדאי לזכור שהאושר הגדול שילדים מעניקים טומן בחובו גם אפשרות לסבל, והתשלום הזה הוא חלק מהחבילה הכללית של הורות. מה חשוב לזכור כדי להתמודד טוב יותר עם הנושא? יש מגוון פרספקטיבות ואפשרויות להסתכלות: החל מהטלת ספק בשאלה האם ... יש אמת מסוימת בכך שהורה משפיע על מצב הילדים, תמיד קיימים עוד גורמים, ולילדים עצמם יש תודעה ואחריות משלהם. הורים וילדים: תפיסות רגשיות והשפעות הדדיות לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר יחסי הורים וילדים, להאשים את ההורים, האשמת ההורים, לסבול בשביל הילדים, סובלת בשביל הילדים, רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים, בשביל הילדים שלי, שיקולים להתגרש, האושר של הילדים שלי, של מי הילדים שלי? הילדים שלי לא שלי, הדרכת הורים, הילדים שלך לא שלך, האם הילד שלי הוא שלי? להישאר ביחד בשביל הילדים, רק בשביל הילדים, רק בגלל הילדים, ... להישאר בשביל הילדים, האם להישאר ביחד בשביל הילדים? הכל בשביל הילדים, מה לא עושים בשביל הילדים? הכל למען הילדים, הורים למען הילדים, בשביל ההורות, להיות אבא טוב, להיות אמא טובה, להיות הורה טוב, משפחתיות, כי זה טוב לילדים, שלילדים יהיה טוב, ילדים זה שמחה, האם להתגרש? ייסורי מצפון בגלל גירושים, ייסורי מצפון בגלל הילדים, אומנות ההורות, מהי הורות טובה? ילדים להורים גרושים, גירושים של ההורים, ילדים וגירושים, לא להתגרש בגלל הילדים, גירושים או ילדים, ילדים להורים פרודים
איך להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה?
איך להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה?
איך להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה? איך ... אפשר להתגרש בצורה שתמנע או תצמצם את הפגיעה בילדים. לדבריו, הסיבה שילדים נפגעים מגירושים קשורה באופן ישיר לחוויה של ההורים מהתהליך. אם ההורים חווים את הגירושים כטראומה קשה או ככישלון, גם הילדים יחוו זאת כך, ולהפך. ההסבר מתבסס על כך שהילדים מזדהים רגשית ומחשבתית עם ההורים שלהם. ככל שהילד צעיר יותר ופחות בעל יכולת הבחנה עצמאית, הוא נוטה יותר לאמץ את הרגשות והתחושות של ההורה. לכן, ככל שההורה ירגיש שהגירושים הם אסון, גם הילד יאמץ את ההרגשה הזאת. למה ילד נפגע מהגירושים של הוריו? ילדים יכולים להיפגע מגירושים מסיבות רבות. הם יכולים להרגיש נטושים, מכיוון שכבר אינם ישנים בכל לילה עם שני ההורים באותו בית. הילד יכול להרגיש עצוב או בודד מכיוון שפתאום ההורה שלו לא נמצא תמיד איתו, ויש תחושה של פירוק המסגרת המוכרת והבטוחה שהייתה קיימת. אליעד מסביר כי כאשר ההורה אומר לעצמו המשפחה שלי התפרקה, המשפחה חייבת להיות ביחד, הילד שומע ומפנים זאת, ולפיכך יחווה בעצמו שהמשפחה שלו התפרקה. כלומר, ההורה מעביר לילד את התחושה שהגירושים הם דבר שלילי וטראומטי, והילד מקבל את נקודת המבט הזו. מה הקשר בין אמונות ההורים לפגיעה בילדים? אליעד מדגים כיצד המחשבות והאמונות של ההורים משפיעות על הילדים. הוא מסביר שאם ההורה מאמין בצורה חזקה במשפחה כמשהו שחייב להיות מאוחד ושלם, הוא יחווה סבל גדול יותר כשהוא מתגרש, מכיוון שהוא רואה זאת כהתפרקות של חלום חשוב. הילד, שמזדהה עם ההורה שלו, יאמצו את אותה האמונה ולכן גם הוא יסבול מכך. לדוגמה, אם ילד גדל עם אמונה שצריכים להיות אבא, ... ירגיש רע מאוד כאשר הוא מגלה שזה כבר לא מתקיים. אליעד מציין שאמונה זו לא מגיעה משום מקום, אלא שההורים עצמם משרישים את האמונה הזו בילד. הם אומרים לו כמה טוב שיש שני הורים, ועד כמה חשוב האיחוד המשפחתי, וכאשר הגירושים מתרחשים, הילד מרגיש שכל האמונה הזו התנפצה לו. כיצד אפשר להפחית את הטראומה מהגירושים? אליעד מציע פתרון פשוט אך יסודי: כדי להפחית את הטראומה של הילד מהגירושים, ההורה צריך קודם כל להפחית את הטראומה שלו עצמו מהגירושים. אם ההורה יחשוב שהגירושים הם תהליך טבעי ולא אסון נורא, גם הילד יחשוב כך במידה רבה. ככל שההורה פחות יחווה את הגירושים כדבר רע, כך הילד שלו יושפע פחות מכך. הסיבה לכך היא שהילד תופס את המציאות דרכו של ההורה, במיוחד בגילאים צעירים. הילד בדרך כלל מזדהה מאוד עם ההורה שלו, ואם ההורה משדר שזה אירוע טבעי ולא טראומטי, הילד ילמד לקבל את השינוי במציאות בצורה בריאה יותר. דוגמה להורות משותפת ללא טראומה כדוגמה נוספת אליעד מציין ילדים שנולדים לתוך מסגרת של הורות משותפת מראש, כאשר שני ההורים כלל אינם חיים יחד ולא מגדלים את הילד במסגרת זוגית. במקרה כזה, לילד אין טראומה מכיוון שמעולם לא הועברה לו האמונה שחייבים לחיות במסגרת זוגית. מכאן שאליעד מוכיח שהפגיעה בילד נגרמת כתוצאה מתפיסות ואמונות שההורים משרישים בו, ולכן ניתן למנוע או להפחית את הטראומה על ידי שינוי אמונות אלה אצל ההורים עצמם. לסיכום, אליעד כהן מדגיש את חשיבות האופן שבו ההורה חווה את תהליך הגירושים. ככל שההורה יראה בגירושים אירוע פחות טראומטי ופחות שלילי, כך הילד שלו יושפע פחות מהאירוע. ... אסון. איך להתגרש בלי לפגוע בילדים? איך להקל על ילדים בגירושים? השפעת הגירושים על ילדים איך למנוע טראומה מגירושים? הורות משותפת ללא טראומה עכשיו אמרנו כזה דבר אם בן אדם רוצה בשעה טובה ומוצלחת הוא הבין שמאוד רע לו ... סיבות כי פתאום הוא כבר לא ישן בלילה באותו בית והוא פעם פה ופעם פה ופתאום הוא יכול להרגיש שההורים שלו נטשו אותו ויכול להיות הרבה סיבות למה שילד יפגע מזה שההורים שלו התגרשו ואפשר לחפש בגוגל ילדים להורים גרושים ולראות איך משפיע גירושים של הורים על הילדים. והשאלה היא זה מה לעשות כדי שהילד יפגע כמה שפחות מתהליך הגירושים והתשובה היא מאוד פשוטה התשובה היא כמו שנאמרה כאן היא שזה הכל תלוי איך ההורים שמתגרשים שניהם ביחד וכל אחד לחוד חווים את הגירושים, אם ההורה חווה שהתהליך של הגירושים זה אירוע טראומטי עבורו ... זה נכון שבאופן יחסי יכול להיות שהוא ירגיש רע אבל הסיפור שהוא מספר לעצמו שהוא חייב שיהיה לו זוג הורים ביחד זה סיפור שההורים שלו סיפרו לו ומספרים לו, ההורים שלו מספרים לו איזה מזל שיש לך שני הורים ואנחנו אוהבים אותך הם שותלים לו במוח את המחשבה של הביחד הזה ואז הם אומרים לו אומרים לך טוב ... פחות טראומטי זה כל הסיפור. ולכן אם לדוגמה נגיד מראש מגיל קטן לדוגמה נגיד שיש ילדים שנגיד יש להם הורות משותפת שמראש הם לא גדלו עם זוג הורים אלא מראש נגיד זה איזה, אנשים נגיד שהביאו ילד ומראש הם לא מגדלים אותו ביחד נגיד אז מה קורה ...
חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם
חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם
חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון ... החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא ... של מה שאתה מחפש, או לא. האם אפשר לחוות אמהות בלי ללדת? איך ליצור חוויות זהות? חוויה וירטואלית של הורות האם אפשר להרגיש כמו אמא בלי ילדים? האם כל חוויה היא ייחודית?
אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג
אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג
אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג איך להתמודד עם ילד שמתגעגע להורה השני? הנושא המרכזי בהרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצבים בהם ילד מתגעגע להורה השני, במיוחד כשיש תוצאות רגשיות כמו תחושת קנאה או עיכוב בחינוך ילדים. בסיטואציה כזו, הורה אחד מוצא את עצמו מרגיש לא נעים או מודאג מהמחשבה שהילד מעדיף את ההורה השני. מה עושים כאשר הילד אומר שהוא מתגעגע להורה השני או שהאהבה שלו מופנית יותר אליו? בהתחלה, מדברים על איך להורה יכול להתמודד עם תחושת חוסר הערכה או עם תחושת הכאב מכך שהילד מביע געגועים להורה השני. כל שיחה מתחילה בכך שההורה צריך להפסיק לחשוב על הבעיה כמכשול אישי, אלא להימנע מלחשוב שזהו מצב שדורש פתרון מיידי. יש מספר אפשרויות שאותן ניתן להציע להורה: ראשית, אם הילד מתגעגע להורה השני, כדאי להבין מה בדיוק הוא מחפש או חווה שם. כל ילד מתגעגע למשהו שונה - ייתכן שמדובר בפעילויות משותפות כמו טיולים, זמן חופשי או שגרת חיים פחות מחייבת. אם ההורה לא יכול לספק את מה שהילד מתגעגע אליו, כדאי להראות לו את היתרונות של המצב הנוכחי ולנסות לשדר לו שמה שהילד עושה עם ההורה השני לא תמיד מביא לו את מה שהוא חושב שהוא מקבל. לדוגמה, אם אבא לקח אותו לחופשה, האם כל ... דרך נוספת היא להדגים לילד את החסרונות שבמה שהוא רוצה. לדוגמה, אם הילד נהנה מההיתר להישאר ער מאוחר עם ההורה השני, אפשר להסביר לו איך הדבר משפיע על השגרה היומיומית או על הלימודים, דבר שיכול להוביל לתוצאות פחות טובות. ... לתת לו את מה שהוא מתגעגע אליו אם זה אפשרי במסגרת המשמורת הנוכחית. האם יש פתרונות לצמצום הקנאה בין ההורים? לאורך כל הדיון, עולה נושא של קנאה בין ההורים, כאשר אחד מהם מרגיש שהילד לא אוהב אותו מספיק בגלל השפעתו של ההורה השני. יש כאן דילמה שמלווה בהרגשה של תחרותיות בין ההורים, ותחושת חסר מול מה שההורה השני יכול לספק. אליעד מציע להורים לא להתמקד בפתרון מיידי של הצהרות רגשיות, אלא להבין אם ההתמודדות עם הבעיה היא באמת אפשרית. לפני שנכנסים לעימותים או פותחים בשיחות על הרגשות הללו, כדאי לשאול את עצמכם אם המטרה היא לגרום לילד לאהוב יותר את ההורה שמרגיש דחוי או אם זו שיחה שמטרתה להביא לשינוי עמוק ולקבל את הקיים. ההורים צריכים גם להבין, במיוחד במקרה של משמורת משותפת או חלקית, שלעיתים לא ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות של הילד ... שיכולות לכלול עידוד לסבלנות. איך להימנע מהשפעות רגשיות שליליות על הילד? כחלק מההבנה של המורכבות הרגשית שמתפתחת בין הילד להוריו, חשוב גם לשאול איך אפשר למנוע מהילד להרגיש אשמה או לחץ. אם הילד מרגיש צורך לבחור בין ההורים או נמשך לאחד מהם יותר, ההורה שמרגיש מאוכזב לא חייב להכריח אותו לבחור בינו. אליעד מדגיש שחשוב לא להעמיס על הילד רגשות שליליים ותחושות של אשמה. ההורים יכולים לשדר לילד שמה שחשוב זה שהוא ירגיש נאהב ומוערך על ידי שני ההורים, גם אם יש לו חוויות שונות עם כל אחד מהם. חשוב לעודד את הילד להיות כנה עם הרגשות שלו בלי לחוש שהוא פוגע באחד ההורים. ההורים צריכים לקבל את המצב על פי טבעו ולזכור שלפעמים אין פתרון מושלם. לפעמים עליהם פשוט לקבל שהילד לא יכול ... וזה בסדר. האם יש מקום לנסות לתקן את הרגשות של הילד? בדיוק באותו הקשר, אם ילד מצהיר שהוא מתגעגע להורה השני, האם יש מקום לתקן את הרגש הזה? אליעד מציע להורים לבדוק האם אפשר באמת לשנות את המצב, או אם זה מצריך עיבוד אישי של כל אחד מההורים. אם הדבר לא ניתן לשינוי, וההורה חושב שהילד לא מקבל את מה שהוא זקוק לו, אז כדאי להשלים עם זה. במקום להילחם או לנסות לשנות את תחושות הילד, אפשר להתמקד בהבנה של המצב ולהימנע מלפתוח את הנושא באופן שמעשית לא יעזור. אם חד הורית משמורת משותפת חינוך ילדים קנאה בין בני זוג ילד מתגעגע להורה השני רגשות אשמה בילדים הורות אחרי פרידה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לטפל בהתנגדויות? שינוי עמדות, דיאלקטיקה, טיפול בהתנגדויות, ויכוח בין דתי לאתאיסט, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין בני זוג, ויכוח בין הורים וילדים, אומנות הויכוח, דיבייט, רטוריקה, חלק 2
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: הורות, למה העולם קיים? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע וסבל בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש משמעות לחיים? בשביל מה לחיות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם לדומם יש תודעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם הכל אפשרי? האם יש אמת מוחלטת? האם אפשר לדעת הכל? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה לא להתאבד? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להיות מאושר? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הורות, איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיגמל מהימורים? איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לא להישחק בעבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך ליצור אהבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך לשנות תכונות אופי? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשפר את הזיכרון? איך להאמין בעצמך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם גירושין? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם אכזבות? איך להשיג איזון נפשי? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא פסיכותרפיה הוליסטית, אימון אישי קריירה, מאמן אישי מומלץ בתחום הורות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4688 שניות - עכשיו 02_09_2025 השעה 04:01:53 - wesi1