כפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם יש בו שכל כלשהו, שדרכו יכול האדם להתקרב אל הבנת המציאות כולה ואל האושר הפנימי של עצמו. ובמאמר הזה ננסה לבאר את עניין סרטי הילדים ואגדות הילדים. כאשר ההתמקדות היא לא בכל סרטי הילדים, אלא בסרטים לילדים שלקוחים מעולם האגדות והדמיון, או סרטים מצוירים, וכל הסרטים שהם בעיקר סיפורי אגדות שרק ילדים יכולים ליהנות מהם.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי סרטי הילדים כשמם כן הם, הם מתאימים בעיקר לילדים. בעיקר סרטים שיש בהם אגדות שונות, שרק ילדים יכולים להזדהות ולהתחבר רגשית לתוכן של הסרט. כי ילד שעוד לא מכיר את העולם, ושאין לו עדיין דעות קדומות כלשהן על העולם, הוא יכול להתחבר לעלילה של הסרט. אך אדם מבוגר שכבר מכיר את המציאות, הוא יתקשה יותר להתחבר מבחינה רעיונית לסרט שלא משקף את המציאות של האדם הבוגר.
וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר בעולם יש בו שכל. וגם סרטי הילדים שלקוחים מעולם האגדות והדמיון, גם בהם יש המון שכל. כי לכל סרט מסרטי הילדים, יש את המסר שלו. וההבדל בין סרטי הילדים לסרטי המבוגרים, הוא בתרחיש של עלילת הסרט. כי גם בסרטי הילדים יש עלילה עם משמעות כלשהי עבור הילד. רק שהמשמעות הזאת, לא ממש מדברת עבור האדם המבוגר.
והנה, בכל התהליכים שיש בעולם, בכולם יש שכל. וגם בסרטי הילדים, גם בהם יש שכל. והשכל שיש בסרטי הילדים, הוא שכל שמדבר גם לילדים, וגם לתת המודע של האדם הבוגר. כי בכל אדם בוגר, יש גם ילד. וכאשר אנחנו אומרים שבאדם הבוגר יש גם ילד, זה לא כחיסרון, אלא כיתרון.
כי צורת החשיבה של האדם הבוגר, היא אומנם מודעת יותר למציאות, אבל בנושאים מסוימים, היא גם רחוקה יותר מאשר המציאות. כי האדם הבוגר נבדל מהילד בשני דברים. הדבר הראשון, הוא כמות הידיעות של האדם הבוגר, ביחס לכמות הידע של הילד. והדבר השני הוא, היכולת השכלית של האדם הבוגר לנתח את המידע שאותו הוא יודע.
ולמרות שהאדם הבוגר יש לו את שני היתרונות הנ"ל, הרי שלאדם הבוגר ולצורת החשיבה של האדם הבוגר, יש גם חסרונות. כי כאשר האדם נולד, הוא נולד ללא דעות קדומות כלשהן. וככל שהאדם מתבגר, כך צורת החשיבה שלו הופכת להיות יותר מקובעת.
ובמקום אחר ביארתי, כי הקושי של האדם להיות מאושר, הוא משום שלהיות מאושר זה פשוט מידי. כי כדי להיות מאושר לא צריך לעשות שום דבר מיוחד. ולכן ילדים הם יותר קרובים אל האושר, משום שהם עוד לא התחילו לסבך לעצמם את צורת החשיבה. וכאשר הילד נולד, הוא נולד אל גן העדן. וכאשר הוא מתבגר, הוא לאט לאט מתחיל לסבך את עצמו, בגלל צורת החשיבה של המבוגרים, ועל ידי זה האושר מתרחק מהאדם.
ואין הכוונה לומר כי צורת החשיבה של הילד עדיפה יותר, כי גם לה יש את החסרונות שלה. ואילו לצורת החשיבה של הילד לא היו שום חסרונות, הרי שכל בני האדם היו נשארים מאושרים כל חייהם, כהמשך לאושר שלהם מגיל צעיר. אלא שצורת החשיבה של הילד, למרות שיש בה יתרונות, יש בה גם חסרונות. כאשר החיסרון העיקרי הוא, אי השימוש בשכל.
וכאשר האדם מתבגר, הרי שלמרות שיש לו את צורת החשיבה של האדם הבוגר, הרי שנשאר אצלו בתת מודע, גם את צורת החשיבה של הילד. כי האדם מתבגר מבחינה חיצונית, אבל בפנימיות שלו, צורת החשיבה של הילד, לא נעלמת לגמרי, אלא שהאדם פשוט לא משתמש בה ולא מביא אותה לידי ביטוי בחיי היום יום.
ושלמות צורת החשיבה, היא כאשר האדם מכיל בתוכו גם את החשיבה הבוגרת ואת יכולת הניתוח השכלית, וגם את צורת החשיבה של הילד, שהיא החשיבה הפשוטה יותר, ללא דעות קדומות, ללא נטייה לסבך דברים פשוטים, והיכולת להתחבר לדברים כפי מה שהם, בלי לשפוט אותם בצורה שגויה. וכאשר יש לאדם את כל אלו, הוא לא יכול ליפול מהאושר.
וסרטי הילדים, הם מדברים לשני רבדים שונים. גם לרובד המודע של הילדים. כי הילדים יכולים בקלות להזדהות עם הרעיונות של סרטי הילדים, אבל סרטי הילדים מדברים גם לרובד תת המודע של האדם, שבו האדם עדיין חושב כמו ילד. כי השלמות היא לחשוב כמו מבוגר, וגם כמו ילד בו זמנית. וסרטי הילדים ועולם האגדות, הם מדברים אל נקודת הילד שיש בתוך האדם.
וכאשר ילד רואה סרט ילדים, הילד מבין את הסרט ואת האגדה, לפי היכולת השכלית הלא מפותחת שלו. אך כאשר אדם בוגר נחשף לאיזה סיפורי אגדות של ילדים, אז יש לו את הבחירה. או לבחור להתייחס אל אגדת הילדים כאל איזו מעשייה מטופשת, או לבחור להתחבר אליה דרך נקודת הילד שיש בתוכו, שהיא הנקודה שהייתה לכל אחד כאשר הוא היה ילד, ועדיין לנתח את הנקודה הזאת דרך צורת מחשבה של אדם בוגר.
ז"א, כי יש צורת הסתכלות של ילד, שהוא מסתכל על הסרט ילדים, כעל איזה דבר משעשע, בלי לנסות לפענח בשכלו את המשמעויות הפילוסופיות והפסיכולוגיות של המסר שיש בסרט. ויש צורת הסתכלות מזלזלת של אדם בוגר, שהוא מתייחס לכל עניין אגדות הילדים, כאל משהו מטופש שרק ילדים מסוגלים להתחבר אליהן ולאהוב אותן.
אבל יש גם את צורת ההסתכלות הראויה, שבה האדם מסוגל להתחבר למשהו שהוא שונה מצורת החשיבה הרגילה שלו ביום יום, והאדם כן מנסה להתחבר בתוכו אל נקודת הילד שבתוכו, שהיא רואה את הדברים בלי דעות קדומות ובלי לשפוט אותם. ובנוסף על כך, האדם יכול גם לנתח את נקודת הילד הזאת שבתוכו, באמצעות צורת החשיבה הבוגרת שלו.
וכפי שאמרנו, הקושי להיות מאושר, הוא משום שלהיות מאושר זה פשוט מידי. וככל שהאדם הופך להיות יותר בוגר, כך הוא משתמש יותר בשכלו, וכך הוא מתקשה יותר להיות מאושר. וכל אגדות הילדים, הן כולן מדברות אל צורת החשיבה הפשוטה שיש...
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי סרטי הילדים כשמם כן הם, הם מתאימים בעיקר לילדים. בעיקר סרטים שיש בהם אגדות שונות, שרק ילדים יכולים להזדהות ולהתחבר רגשית לתוכן של הסרט. כי ילד שעוד לא מכיר את העולם, ושאין לו עדיין דעות קדומות כלשהן על העולם, הוא יכול להתחבר לעלילה של הסרט. אך אדם מבוגר שכבר מכיר את המציאות, הוא יתקשה יותר להתחבר מבחינה רעיונית לסרט שלא משקף את המציאות של האדם הבוגר.
וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר בעולם יש בו שכל. וגם סרטי הילדים שלקוחים מעולם האגדות והדמיון, גם בהם יש המון שכל. כי לכל סרט מסרטי הילדים, יש את המסר שלו. וההבדל בין סרטי הילדים לסרטי המבוגרים, הוא בתרחיש של עלילת הסרט. כי גם בסרטי הילדים יש עלילה עם משמעות כלשהי עבור הילד. רק שהמשמעות הזאת, לא ממש מדברת עבור האדם המבוגר.
והנה, בכל התהליכים שיש בעולם, בכולם יש שכל. וגם בסרטי הילדים, גם בהם יש שכל. והשכל שיש בסרטי הילדים, הוא שכל שמדבר גם לילדים, וגם לתת המודע של האדם הבוגר. כי בכל אדם בוגר, יש גם ילד. וכאשר אנחנו אומרים שבאדם הבוגר יש גם ילד, זה לא כחיסרון, אלא כיתרון.
כי צורת החשיבה של האדם הבוגר, היא אומנם מודעת יותר למציאות, אבל בנושאים מסוימים, היא גם רחוקה יותר מאשר המציאות. כי האדם הבוגר נבדל מהילד בשני דברים. הדבר הראשון, הוא כמות הידיעות של האדם הבוגר, ביחס לכמות הידע של הילד. והדבר השני הוא, היכולת השכלית של האדם הבוגר לנתח את המידע שאותו הוא יודע.
ולמרות שהאדם הבוגר יש לו את שני היתרונות הנ"ל, הרי שלאדם הבוגר ולצורת החשיבה של האדם הבוגר, יש גם חסרונות. כי כאשר האדם נולד, הוא נולד ללא דעות קדומות כלשהן. וככל שהאדם מתבגר, כך צורת החשיבה שלו הופכת להיות יותר מקובעת.
ובמקום אחר ביארתי, כי הקושי של האדם להיות מאושר, הוא משום שלהיות מאושר זה פשוט מידי. כי כדי להיות מאושר לא צריך לעשות שום דבר מיוחד. ולכן ילדים הם יותר קרובים אל האושר, משום שהם עוד לא התחילו לסבך לעצמם את צורת החשיבה. וכאשר הילד נולד, הוא נולד אל גן העדן. וכאשר הוא מתבגר, הוא לאט לאט מתחיל לסבך את עצמו, בגלל צורת החשיבה של המבוגרים, ועל ידי זה האושר מתרחק מהאדם.
ואין הכוונה לומר כי צורת החשיבה של הילד עדיפה יותר, כי גם לה יש את החסרונות שלה. ואילו לצורת החשיבה של הילד לא היו שום חסרונות, הרי שכל בני האדם היו נשארים מאושרים כל חייהם, כהמשך לאושר שלהם מגיל צעיר. אלא שצורת החשיבה של הילד, למרות שיש בה יתרונות, יש בה גם חסרונות. כאשר החיסרון העיקרי הוא, אי השימוש בשכל.
וכאשר האדם מתבגר, הרי שלמרות שיש לו את צורת החשיבה של האדם הבוגר, הרי שנשאר אצלו בתת מודע, גם את צורת החשיבה של הילד. כי האדם מתבגר מבחינה חיצונית, אבל בפנימיות שלו, צורת החשיבה של הילד, לא נעלמת לגמרי, אלא שהאדם פשוט לא משתמש בה ולא מביא אותה לידי ביטוי בחיי היום יום.
ושלמות צורת החשיבה, היא כאשר האדם מכיל בתוכו גם את החשיבה הבוגרת ואת יכולת הניתוח השכלית, וגם את צורת החשיבה של הילד, שהיא החשיבה הפשוטה יותר, ללא דעות קדומות, ללא נטייה לסבך דברים פשוטים, והיכולת להתחבר לדברים כפי מה שהם, בלי לשפוט אותם בצורה שגויה. וכאשר יש לאדם את כל אלו, הוא לא יכול ליפול מהאושר.
וסרטי הילדים, הם מדברים לשני רבדים שונים. גם לרובד המודע של הילדים. כי הילדים יכולים בקלות להזדהות עם הרעיונות של סרטי הילדים, אבל סרטי הילדים מדברים גם לרובד תת המודע של האדם, שבו האדם עדיין חושב כמו ילד. כי השלמות היא לחשוב כמו מבוגר, וגם כמו ילד בו זמנית. וסרטי הילדים ועולם האגדות, הם מדברים אל נקודת הילד שיש בתוך האדם.
וכאשר ילד רואה סרט ילדים, הילד מבין את הסרט ואת האגדה, לפי היכולת השכלית הלא מפותחת שלו. אך כאשר אדם בוגר נחשף לאיזה סיפורי אגדות של ילדים, אז יש לו את הבחירה. או לבחור להתייחס אל אגדת הילדים כאל איזו מעשייה מטופשת, או לבחור להתחבר אליה דרך נקודת הילד שיש בתוכו, שהיא הנקודה שהייתה לכל אחד כאשר הוא היה ילד, ועדיין לנתח את הנקודה הזאת דרך צורת מחשבה של אדם בוגר.
ז"א, כי יש צורת הסתכלות של ילד, שהוא מסתכל על הסרט ילדים, כעל איזה דבר משעשע, בלי לנסות לפענח בשכלו את המשמעויות הפילוסופיות והפסיכולוגיות של המסר שיש בסרט. ויש צורת הסתכלות מזלזלת של אדם בוגר, שהוא מתייחס לכל עניין אגדות הילדים, כאל משהו מטופש שרק ילדים מסוגלים להתחבר אליהן ולאהוב אותן.
אבל יש גם את צורת ההסתכלות הראויה, שבה האדם מסוגל להתחבר למשהו שהוא שונה מצורת החשיבה הרגילה שלו ביום יום, והאדם כן מנסה להתחבר בתוכו אל נקודת הילד שבתוכו, שהיא רואה את הדברים בלי דעות קדומות ובלי לשפוט אותם. ובנוסף על כך, האדם יכול גם לנתח את נקודת הילד הזאת שבתוכו, באמצעות צורת החשיבה הבוגרת שלו.
וכפי שאמרנו, הקושי להיות מאושר, הוא משום שלהיות מאושר זה פשוט מידי. וככל שהאדם הופך להיות יותר בוגר, כך הוא משתמש יותר בשכלו, וכך הוא מתקשה יותר להיות מאושר. וכל אגדות הילדים, הן כולן מדברות אל צורת החשיבה הפשוטה שיש...
050-3331-331