קל לתת עצות לאחרים, קל לחלק עצות לאחרים, תוכניות יעוץ, קאוצינג, חינוך ילדים, מאמנים אישיים, פסיכולוגים, יועצים, מטפלים, להיות מאמן אישי, לטפל באחרים, סופר נני, משפחה חורגת, לחנך ילדים
למה יותר קל לתת עצות לאחרים מאשר לעזור לעצמך?
ההרצאה עוסקת בשאלה למה הרבה יותר קל לתת עצות לאחרים מאשר לעזור לעצמך. השאלה הזו נובעת ממחשבה שמרבים לשמוע - שדווקא לעזור לעצמנו יותר קשה. אך לא תמיד כך הדבר. למעשה, הגישה לפיה קל לתת עצות אחרים היא אשליה. על פי אליעד, אנחנו לא תמיד מבינים באמת את ההתנהלות של הזולת, ובמקרים רבים אנחנו נותנים עצות מבלי לראות את התמונה כולה. ישנו מנגנון שמאפשר לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כמו למשל לעזור לאחר, כי זה מצדיק אותנו ומאפשר לנו להרגיש בעל ערך. אך לא תמיד העצה שאנחנו נותנים באמת מתאימה לזולת או מועילה לו.
האם אנחנו רואים את כל התמונה כאשר אנחנו מייעצים?
הסיבה שבשבילנו יותר קל להרגיש שאנחנו עוזרים לאחרים היא פשוטה - אנחנו לא רואים את כל התמונה. למשל, אם אדם נמצא במצב קשה או לא מוצלח, קל לנו לייעץ לו מתוך נקודת מבט של צד שלישי, בלי להתמודד עם כל הקשיים שהוא חווה. במקרים כאלה, פעמים רבות אנחנו בוחרים להתעלם מהקונטקסט שמסביב, ומזה נובע שאנו לא באמת עוזרים אלא רק שואפים להרגיש טוב עם עצמנו. אם היינו צריכים להתמודד עם הבעיה כפי שהאדם השני מתמודד, היינו מבינים כמה קשה ומורכב כל תהליך כזה.
למה מאוד קל לחלק עצות, אבל לא תמיד זה עובד?
הבעיה העיקרית במתן עצות היא שאנחנו לא מבינים את הצדדים השונים של הבעיה. לדוגמה, הורים שמבקשים להדריך את ילדיהם לא תמיד מבינים את כל ההשלכות של הצעדים שהם מציעים. כל פעולה שאנחנו מבצעים, בין אם מדובר בחינוך ילדים או במתן עצות, יש לה יתרונות אך גם חסרונות. אם הורים שואלים את הילד לאן הוא רוצה ללכת, הם יכולים להרגיש שהם מכבדים אותו, אך ההחלטה הזו גם יוצרת חסרונות - הילד עלול להרגיש שכל דבר אפשרי וכל זמן הוא זמן פנוי.
האם כל פתרון בעצם יוצר בעיה אחרת?
כל פתרון שאנחנו מיישמים יכול להוביל לבעיה אחרת. לדוגמה, אם אנחנו בוחרים להימנע מהתמודדות עם מהות הבעיה ופותרים אותה בדרכים מסוימות, כמו במקרים של טיפול בילדים או חינוך, אנחנו לא באמת פותרים את הבעיה בצורה יסודית. לפעמים הפתרון שנראה טוב יכול להביא לנזקים עתידיים. זה בדיוק כמו בתוכניות טלוויזיה שמראות פתרונות שנראים יעילים, אך לא מראים את התמונה הכוללת, את ההשלכות של הפתרונות האלה.
האם יש יתרון או חסרון בשיטות החינוך השונות?
יש יתרונות וחסרונות לשיטות חינוך שונות. לדוגמה, במקרים של ילדים או טיפול בילדים, כל החלטה שההורה מקבל יכולה להיתקל במצבים שבהם יש צורך להתפשר...
ההרצאה עוסקת בשאלה למה הרבה יותר קל לתת עצות לאחרים מאשר לעזור לעצמך. השאלה הזו נובעת ממחשבה שמרבים לשמוע - שדווקא לעזור לעצמנו יותר קשה. אך לא תמיד כך הדבר. למעשה, הגישה לפיה קל לתת עצות אחרים היא אשליה. על פי אליעד, אנחנו לא תמיד מבינים באמת את ההתנהלות של הזולת, ובמקרים רבים אנחנו נותנים עצות מבלי לראות את התמונה כולה. ישנו מנגנון שמאפשר לנו להרגיש טוב עם עצמנו, כמו למשל לעזור לאחר, כי זה מצדיק אותנו ומאפשר לנו להרגיש בעל ערך. אך לא תמיד העצה שאנחנו נותנים באמת מתאימה לזולת או מועילה לו.
האם אנחנו רואים את כל התמונה כאשר אנחנו מייעצים?
הסיבה שבשבילנו יותר קל להרגיש שאנחנו עוזרים לאחרים היא פשוטה - אנחנו לא רואים את כל התמונה. למשל, אם אדם נמצא במצב קשה או לא מוצלח, קל לנו לייעץ לו מתוך נקודת מבט של צד שלישי, בלי להתמודד עם כל הקשיים שהוא חווה. במקרים כאלה, פעמים רבות אנחנו בוחרים להתעלם מהקונטקסט שמסביב, ומזה נובע שאנו לא באמת עוזרים אלא רק שואפים להרגיש טוב עם עצמנו. אם היינו צריכים להתמודד עם הבעיה כפי שהאדם השני מתמודד, היינו מבינים כמה קשה ומורכב כל תהליך כזה.
למה מאוד קל לחלק עצות, אבל לא תמיד זה עובד?
הבעיה העיקרית במתן עצות היא שאנחנו לא מבינים את הצדדים השונים של הבעיה. לדוגמה, הורים שמבקשים להדריך את ילדיהם לא תמיד מבינים את כל ההשלכות של הצעדים שהם מציעים. כל פעולה שאנחנו מבצעים, בין אם מדובר בחינוך ילדים או במתן עצות, יש לה יתרונות אך גם חסרונות. אם הורים שואלים את הילד לאן הוא רוצה ללכת, הם יכולים להרגיש שהם מכבדים אותו, אך ההחלטה הזו גם יוצרת חסרונות - הילד עלול להרגיש שכל דבר אפשרי וכל זמן הוא זמן פנוי.
האם כל פתרון בעצם יוצר בעיה אחרת?
כל פתרון שאנחנו מיישמים יכול להוביל לבעיה אחרת. לדוגמה, אם אנחנו בוחרים להימנע מהתמודדות עם מהות הבעיה ופותרים אותה בדרכים מסוימות, כמו במקרים של טיפול בילדים או חינוך, אנחנו לא באמת פותרים את הבעיה בצורה יסודית. לפעמים הפתרון שנראה טוב יכול להביא לנזקים עתידיים. זה בדיוק כמו בתוכניות טלוויזיה שמראות פתרונות שנראים יעילים, אך לא מראים את התמונה הכוללת, את ההשלכות של הפתרונות האלה.
האם יש יתרון או חסרון בשיטות החינוך השונות?
יש יתרונות וחסרונות לשיטות חינוך שונות. לדוגמה, במקרים של ילדים או טיפול בילדים, כל החלטה שההורה מקבל יכולה להיתקל במצבים שבהם יש צורך להתפשר...
- מה קורה כשאתה נותן עצות לאחרים?
- למה יותר קל להבין אחרים מאשר להבין את עצמך?
- איך להבין את עצמך קודם כדי להבין אחרים?
- מה היתרונות והחסרונות של תוכניות טיפוליות?
- האם כל פתרון יוצר בעיה אחרת?
- למה קשה להתמודד עם עצמך?
- איך שיטות חינוך שונות משפיעות על ילדים?