11:30תחושת ניתוק מהמציאות, תחושת ניתוק וריחוק, הדחקה רגשית, למה לא להדחיק? הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות ניתוק, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, דיסוציאציה רגשית, תחושת ניתוק מעצמי, הפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפש
מהי תחושת ניתוק מהמציאות וכיצד היא מתבטאת?
תחושת ניתוק מהמציאות, הידועה גם בשם דיסוציאציה, היא מצב בו האדם חווה שהוא אינו מחובר לסביבה, לעצמו או למציאות. אליעד כהן מסביר כי אנשים הסובלים מתחושת ניתוק עשויים להרגיש שהם נמצאים במצב דמוי שינה, כאילו הם מדברים ופועלים אך לא חווים חיבור רגשי לסיטואציה. האדם מדבר עם אחרים, אך ראשו נמצא במקום אחר לחלוטין, והוא אינו מרגיש באמת נוכח, בדומה לתחושת "ריחוף". דוגמה שאליעד נותן היא אדם שמשוחח עם מישהו אך תוך כדי שיחה מחשבותיו נודדות, והוא חש ניתוק כאילו הוא במצב של שינה חלקית או חוסר מודעות מלאה לסביבה שלו.
מדוע מתרחשת תחושת ניתוק ומה הקשר להדחקה רגשית?
אליעד מדגיש כי תחושת ניתוק תמיד נובעת ממשהו שמטריד את האדם בתת - מודע. הוא משווה זאת למצב של אדם רעב שצופה בטלוויזיה, ככל שהרעב גדול יותר, כך רמת הריכוז שלו יורדת, וחלק מהקשב שלו מופנה למחשבה על רעב. באופן דומה, כאשר אדם חווה תחושת ניתוק, הוא למעשה טרוד במשהו שמפריע לו, ואשר התת - מודע שלו מוצא יותר חשוב מאשר להתמקד במציאות הנוכחית.
אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לתחושת ניתוק היא הדחקה רגשית. ההדחקה מתרחשת כאשר אדם נתקל בבעיה, אך אינו פותר אותה ומנסה "לכסות" או להדחיק אותה מהמודעות שלו. הדחקה שכזו מביאה לכך שהבעיה ממשיכה לרוץ בתת - מודע ולהטריד את האדם, ובסופו של דבר היא תתפרץ בצורות שונות, ביניהן תחושת ניתוק.
כיצד הדחקה גורמת לתחושת ניתוק והפרעות נפשיות אחרות?
אליעד מדגיש כי כל הפרעה נפשית, כולל הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות זהות דיסוציאטיביות (פיצול אישיות), הפרעות אישיות גבוליות, סכיזופרניה וחרדות, מתחילה תמיד מבעיה קטנה יחסית שלא טופלה והודחקה. ההדחקה יוצרת אפקט מצטבר, ובשלב מסוים הבעיה שהייתה פשוטה יחסית הופכת לבעיה מורכבת וקשה לפתרון.
לדוגמה, הוא מתאר אדם שחווה פחד מאובדן עסקו, אך אינו יודע כיצד להתמודד עם הפחד הזה. במקום להתמודד, האדם מתחיל להמציא לעצמו סיפורים שירגיעו אותו, כמו אמונה שקרית או תירוצים שונים. עם הזמן, ההמצאות והסיפורים האלה מתרחבים למצב שבו האדם מאבד קשר עם המציאות, והבעיות הופכות להיות קיצוניות הרבה יותר.
מהי הדרך הנכונה להתמודדות עם תחושת ניתוק ודיסוציאציה רגשית?
הפתרון שאליעד כהן מציע הוא להפסיק להדחיק לחלוטין. הוא טוען שההדחקה רק מסתירה את הבעיה אך אינה פותרת אותה באמת. האדם חייב להכיר בכך שמשהו מפריע לו, להציף את הבעיה אל המודעות ולטפל בה בצורה ישירה וברורה. כלומר, אם משהו מפריע או פוגע בך, אסור להגיד "לא משנה", אלא להתמודד עם הרגש ולהכיר בו במלואו.
לדוגמה, הוא מציין שאם מישהו מעליב אותך, אינך חייב להגיב או להחזיר לו, אך אסור לך להגיד שזה לא משנה לך כלל אם באמת נפגעת. אם משהו מפחיד אותך, אתה חייב להכיר בפחד ולא להדחיק אותו בטענה שהוא לא קיים. המודעות המלאה והאמיצה לרגשות שלך היא הדרך היחידה להשתחרר מתחושת הניתוק והניתוק הרגשי.
האם הפסקת ההדחקה פותרת את הבעיה לחלוטין?
אליעד מדגיש שהפסקת ההדחקה אינה מבטיחה שהבעיה תיפתר אוטומטית. ייתכן שתחווה יותר רגשות שליליים כיוון שאתה מפסיק להסתיר אותם מעצמך. עם זאת, תחושת הניתוק עצמה תיעלם, כי לא תהיה הדחקה שתגרום למחשבות שלך להיות "מוסתרות" מעצמך. הוא מציין כי במצב של מודעות מלאה, ייתכן שתהיה פחות מרוכז או פחות נינוח בטווח הקצר, אך לאורך זמן, המודעות הזו היא הדרך היחידה להגיע לפתרון אמיתי ולשחרור מהסבל הנפשי.
מה הקשר בין תחושת ניתוק לנדודי שינה?
אליעד מסביר שמי שחווה תחושת ניתוק יסבול לעיתים קרובות מנדודי שינה בלילה. זאת משום שביום קל יותר להדחיק, שכן האדם עסוק וטרוד בענייניו השוטפים, ולכן התת - מודע אינו עולה כל כך למודעות. אך בלילה, כשאין הסחות דעת, הבעיות המודחקות "עולות לפני השטח" ומתחילות להציק ביתר עוצמה, דבר המתבטא בקושי להירדם ובתחושת אי - שקט נפשי קשה יותר מאשר במהלך היום.
האם הפרעות נפשיות הן גנטיות לפי אליעד כהן?
אליעד שולל את הרעיון שהפרעות נפשיות הן תוצאה של גנטיקה בלבד. לטענתו, בכל המקרים מדובר בבעיות שהודחקו לאורך זמן ולא טופלו כראוי, ולכן הפכו להפרעה נפשית. הוא מסביר שהטענה ל"גנטיקה" עולה כאשר אנשי מקצוע אינם מצליחים למצוא פתרון ברור או להסביר את המצב, ולכן מאשימים את הגנטיקה במקום להבין את השורש הרגשי - פסיכולוגי.
לסיכום, כיצד כדאי להתמודד עם תחושת ניתוק ודיסוציאציה?
ההתמודדות עם תחושת ניתוק ודיסוציאציה, לפי אליעד כהן, חייבת לכלול הפסקה מלאה של ההדחקה. האדם חייב להיות מודע לכל המחשבות והרגשות שלו, לטפל בבעיות ולא להסתיר אותן. רק כאשר תהיה מודעות מלאה, יוכל האדם להשתחרר מהניתוק ולהגיע לפתרון אמיתי ומתמשך של בעיותיו.
תחושת ניתוק מהמציאות, הידועה גם בשם דיסוציאציה, היא מצב בו האדם חווה שהוא אינו מחובר לסביבה, לעצמו או למציאות. אליעד כהן מסביר כי אנשים הסובלים מתחושת ניתוק עשויים להרגיש שהם נמצאים במצב דמוי שינה, כאילו הם מדברים ופועלים אך לא חווים חיבור רגשי לסיטואציה. האדם מדבר עם אחרים, אך ראשו נמצא במקום אחר לחלוטין, והוא אינו מרגיש באמת נוכח, בדומה לתחושת "ריחוף". דוגמה שאליעד נותן היא אדם שמשוחח עם מישהו אך תוך כדי שיחה מחשבותיו נודדות, והוא חש ניתוק כאילו הוא במצב של שינה חלקית או חוסר מודעות מלאה לסביבה שלו.
מדוע מתרחשת תחושת ניתוק ומה הקשר להדחקה רגשית?
אליעד מדגיש כי תחושת ניתוק תמיד נובעת ממשהו שמטריד את האדם בתת - מודע. הוא משווה זאת למצב של אדם רעב שצופה בטלוויזיה, ככל שהרעב גדול יותר, כך רמת הריכוז שלו יורדת, וחלק מהקשב שלו מופנה למחשבה על רעב. באופן דומה, כאשר אדם חווה תחושת ניתוק, הוא למעשה טרוד במשהו שמפריע לו, ואשר התת - מודע שלו מוצא יותר חשוב מאשר להתמקד במציאות הנוכחית.
אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לתחושת ניתוק היא הדחקה רגשית. ההדחקה מתרחשת כאשר אדם נתקל בבעיה, אך אינו פותר אותה ומנסה "לכסות" או להדחיק אותה מהמודעות שלו. הדחקה שכזו מביאה לכך שהבעיה ממשיכה לרוץ בתת - מודע ולהטריד את האדם, ובסופו של דבר היא תתפרץ בצורות שונות, ביניהן תחושת ניתוק.
כיצד הדחקה גורמת לתחושת ניתוק והפרעות נפשיות אחרות?
אליעד מדגיש כי כל הפרעה נפשית, כולל הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות זהות דיסוציאטיביות (פיצול אישיות), הפרעות אישיות גבוליות, סכיזופרניה וחרדות, מתחילה תמיד מבעיה קטנה יחסית שלא טופלה והודחקה. ההדחקה יוצרת אפקט מצטבר, ובשלב מסוים הבעיה שהייתה פשוטה יחסית הופכת לבעיה מורכבת וקשה לפתרון.
לדוגמה, הוא מתאר אדם שחווה פחד מאובדן עסקו, אך אינו יודע כיצד להתמודד עם הפחד הזה. במקום להתמודד, האדם מתחיל להמציא לעצמו סיפורים שירגיעו אותו, כמו אמונה שקרית או תירוצים שונים. עם הזמן, ההמצאות והסיפורים האלה מתרחבים למצב שבו האדם מאבד קשר עם המציאות, והבעיות הופכות להיות קיצוניות הרבה יותר.
מהי הדרך הנכונה להתמודדות עם תחושת ניתוק ודיסוציאציה רגשית?
הפתרון שאליעד כהן מציע הוא להפסיק להדחיק לחלוטין. הוא טוען שההדחקה רק מסתירה את הבעיה אך אינה פותרת אותה באמת. האדם חייב להכיר בכך שמשהו מפריע לו, להציף את הבעיה אל המודעות ולטפל בה בצורה ישירה וברורה. כלומר, אם משהו מפריע או פוגע בך, אסור להגיד "לא משנה", אלא להתמודד עם הרגש ולהכיר בו במלואו.
לדוגמה, הוא מציין שאם מישהו מעליב אותך, אינך חייב להגיב או להחזיר לו, אך אסור לך להגיד שזה לא משנה לך כלל אם באמת נפגעת. אם משהו מפחיד אותך, אתה חייב להכיר בפחד ולא להדחיק אותו בטענה שהוא לא קיים. המודעות המלאה והאמיצה לרגשות שלך היא הדרך היחידה להשתחרר מתחושת הניתוק והניתוק הרגשי.
האם הפסקת ההדחקה פותרת את הבעיה לחלוטין?
אליעד מדגיש שהפסקת ההדחקה אינה מבטיחה שהבעיה תיפתר אוטומטית. ייתכן שתחווה יותר רגשות שליליים כיוון שאתה מפסיק להסתיר אותם מעצמך. עם זאת, תחושת הניתוק עצמה תיעלם, כי לא תהיה הדחקה שתגרום למחשבות שלך להיות "מוסתרות" מעצמך. הוא מציין כי במצב של מודעות מלאה, ייתכן שתהיה פחות מרוכז או פחות נינוח בטווח הקצר, אך לאורך זמן, המודעות הזו היא הדרך היחידה להגיע לפתרון אמיתי ולשחרור מהסבל הנפשי.
מה הקשר בין תחושת ניתוק לנדודי שינה?
אליעד מסביר שמי שחווה תחושת ניתוק יסבול לעיתים קרובות מנדודי שינה בלילה. זאת משום שביום קל יותר להדחיק, שכן האדם עסוק וטרוד בענייניו השוטפים, ולכן התת - מודע אינו עולה כל כך למודעות. אך בלילה, כשאין הסחות דעת, הבעיות המודחקות "עולות לפני השטח" ומתחילות להציק ביתר עוצמה, דבר המתבטא בקושי להירדם ובתחושת אי - שקט נפשי קשה יותר מאשר במהלך היום.
האם הפרעות נפשיות הן גנטיות לפי אליעד כהן?
אליעד שולל את הרעיון שהפרעות נפשיות הן תוצאה של גנטיקה בלבד. לטענתו, בכל המקרים מדובר בבעיות שהודחקו לאורך זמן ולא טופלו כראוי, ולכן הפכו להפרעה נפשית. הוא מסביר שהטענה ל"גנטיקה" עולה כאשר אנשי מקצוע אינם מצליחים למצוא פתרון ברור או להסביר את המצב, ולכן מאשימים את הגנטיקה במקום להבין את השורש הרגשי - פסיכולוגי.
לסיכום, כיצד כדאי להתמודד עם תחושת ניתוק ודיסוציאציה?
ההתמודדות עם תחושת ניתוק ודיסוציאציה, לפי אליעד כהן, חייבת לכלול הפסקה מלאה של ההדחקה. האדם חייב להיות מודע לכל המחשבות והרגשות שלו, לטפל בבעיות ולא להסתיר אותן. רק כאשר תהיה מודעות מלאה, יוכל האדם להשתחרר מהניתוק ולהגיע לפתרון אמיתי ומתמשך של בעיותיו.
- תחושת ניתוק מהמציאות
- איך מפסיקים להדחיק רגשות?
- הפרעות דיסוציאטיביות
- האם סכיזופרניה היא תוצאה של הדחקה?
- האם הפרעות נפשיות גנטיות?
- דיסוציאציה רגשית והפרעת זהות
- מה גורם לתחושת ריחוף?
אליעד: מה זה דיסוציאציה? דיסוציאציה זה תחושת ניתוק! מה זה תחושת ניתוק? זה תחושה שהבן אדם לא מרגיש מחובר, מדבר עם אנשים ומרגיש שהוא לא פה, כמו בשינה.
עכשיו איך פותרים את הבעיה?
ש: מוצאים מה הסיבה שהוא לא פה.
אליעד: לא יודע למה הוא לא פה.. מה עושים?
ש: מה זה ניתוק זה לא מרגיש?
אליעד: כן, את מדברת עם מישהו ומרגישה שאת לא פה, תחושתית את לא מחוברת לסיטואציה, נגיד את מדברת עם מישהו ותוך כדי את "מרחפת" והראש / מיינד שלך לא מחובר לסיטואציה מבחינה חוויתית.
ש: צריך למצוא מה מטריד אותו ולפתור את זה.
אליעד: אם בן אדם צופה בטלווזיה והוא רעב מה יקרה? רמת הריכוז שלו בטלווזיה תרד, ככל שהבן אדם יהיה יותר רעב רמת הריכוז שלו תרד, זאת אומרת שבוודאות של מאה אחוז שחלק מהקשב שלו הולך למקום אחר.
עכשיו צריך לאתר מה הדבר האחר הזה? הדבר האחר זה דבר שהמוח חושב שעדיף לחשוב עליו יותר מאשר על מה שקורה עכשיו, והשאלה היא איך מוצאים את זה?
אז קודם כל בוודאות של מאה אחוז שזה משהו שמציק לבן אדם, יש את המודע ויש את התת מודע במודע אתה מדבר עם מישהו ובתת מודע אתה חושב על משהו אחר.
עכשיו בדרך כלל לאנשים שחווים תחושת ניתוק תהיה הרגשה רעה יותר בלילה מאשר ביום למה? כי ברגע שמציק להם משהו בתת מודע אז במשך היום הם עובדים ואז יותר קל להם להדחיק את התת מודע ובלילה נהיה להם יותר רע וכנראה שהם יסבלו מנדודי שינה.
איך עוזרים לבן אדם להוציא את הדברים שמציקים לו בתת מודע? תחושת הניתוק היא תוצאה של הדחקה, בן אדם שרגיל להדחיק דברים בסוף יגיע לתחושת ניתוק.
ולכן מי שרוצה לצאת מתחושת ניתוק?! צריך לטפל בדרך של הדחקה להחליט אני לא מדחיק יותר כלום, כי אם אתה מדחיק זה ימשיך לרוץ לך בראש ואתה לא פותר את הבעיה אלא רק מכסה אותה ומתי שהוא היא תתפרץ.
ש: האם באמת זה רץ לו בראש?
אליעד: כן רץ לו, אם זה לא בלב שלם זה רץ לו, אם יש לך בעיה ואתה באמת פותר אותה אז זה לא רץ לך בתת מודע.
עכשיו, כל ההפרעות הנפשיות התחילו ממצב שבן אדם הדחיק משהו ולא טיפל בזה עד שזה יצא מפורפורציה, אבל לאמיתו של דבר הכל התחיל ממשהו פשוט שלא פתרו אותו.
ש: יש טענה שזה גנטי.
אליעד: במאה אחוז מהמקרים שבן אדם יתקל בבעיה שאין לו פיתרון הוא יגיד אין לזה פיתרון.
בקיצור תחושת ניתוק מבטאת שמשהו בתת מודע מציק לך, והפתרון לזה לא להדחיק יותר כלום, צריך להציף את מה שמציק לך בתת מודע, עכשיו אם לא תדחיק יותר כלום אז זה לא אומר בהכרח שהבעיות שלך ייפתרו אוטמטית.
עכשיו איך פותרים את הבעיה?
ש: מוצאים מה הסיבה שהוא לא פה.
אליעד: לא יודע למה הוא לא פה.. מה עושים?
ש: מה זה ניתוק זה לא מרגיש?
אליעד: כן, את מדברת עם מישהו ומרגישה שאת לא פה, תחושתית את לא מחוברת לסיטואציה, נגיד את מדברת עם מישהו ותוך כדי את "מרחפת" והראש / מיינד שלך לא מחובר לסיטואציה מבחינה חוויתית.
ש: צריך למצוא מה מטריד אותו ולפתור את זה.
אליעד: אם בן אדם צופה בטלווזיה והוא רעב מה יקרה? רמת הריכוז שלו בטלווזיה תרד, ככל שהבן אדם יהיה יותר רעב רמת הריכוז שלו תרד, זאת אומרת שבוודאות של מאה אחוז שחלק מהקשב שלו הולך למקום אחר.
עכשיו צריך לאתר מה הדבר האחר הזה? הדבר האחר זה דבר שהמוח חושב שעדיף לחשוב עליו יותר מאשר על מה שקורה עכשיו, והשאלה היא איך מוצאים את זה?
אז קודם כל בוודאות של מאה אחוז שזה משהו שמציק לבן אדם, יש את המודע ויש את התת מודע במודע אתה מדבר עם מישהו ובתת מודע אתה חושב על משהו אחר.
עכשיו בדרך כלל לאנשים שחווים תחושת ניתוק תהיה הרגשה רעה יותר בלילה מאשר ביום למה? כי ברגע שמציק להם משהו בתת מודע אז במשך היום הם עובדים ואז יותר קל להם להדחיק את התת מודע ובלילה נהיה להם יותר רע וכנראה שהם יסבלו מנדודי שינה.
איך עוזרים לבן אדם להוציא את הדברים שמציקים לו בתת מודע? תחושת הניתוק היא תוצאה של הדחקה, בן אדם שרגיל להדחיק דברים בסוף יגיע לתחושת ניתוק.
ולכן מי שרוצה לצאת מתחושת ניתוק?! צריך לטפל בדרך של הדחקה להחליט אני לא מדחיק יותר כלום, כי אם אתה מדחיק זה ימשיך לרוץ לך בראש ואתה לא פותר את הבעיה אלא רק מכסה אותה ומתי שהוא היא תתפרץ.
ש: האם באמת זה רץ לו בראש?
אליעד: כן רץ לו, אם זה לא בלב שלם זה רץ לו, אם יש לך בעיה ואתה באמת פותר אותה אז זה לא רץ לך בתת מודע.
עכשיו, כל ההפרעות הנפשיות התחילו ממצב שבן אדם הדחיק משהו ולא טיפל בזה עד שזה יצא מפורפורציה, אבל לאמיתו של דבר הכל התחיל ממשהו פשוט שלא פתרו אותו.
ש: יש טענה שזה גנטי.
אליעד: במאה אחוז מהמקרים שבן אדם יתקל בבעיה שאין לו פיתרון הוא יגיד אין לזה פיתרון.
בקיצור תחושת ניתוק מבטאת שמשהו בתת מודע מציק לך, והפתרון לזה לא להדחיק יותר כלום, צריך להציף את מה שמציק לך בתת מודע, עכשיו אם לא תדחיק יותר כלום אז זה לא אומר בהכרח שהבעיות שלך ייפתרו אוטמטית.