האם להיצמד לאמת עושה טוב או רע?

אליעד כהן מסביר לעומק את השאלה האם האמת היא טובה או רעה, ומה קורה כשאדם בוחר להיצמד לאמת באופן מלא. בשיחה זו, הוא מפרט את המשמעות של להיצמד לאמת חלקית לעומת להיצמד לאמת מוחלטת, ומתייחס להשלכות שיש לכך על תחושת האושר וההנאה בחיים.

למה אי אפשר להיצמד לאמת במאה אחוז ולהרגיש טוב?

תחילה, אליעד כהן מציג רעיון בסיסי, לפיו כאשר אדם בוחר להיצמד לאמת רק באופן חלקי, הוא יכול להרגיש טוב או רע, בהתאם לנסיבות. למשל, אם האדם עושה בדיקות דם בבוקר ומגלה שהוא חולה בסרטן, עצם הגילוי וההיצמדות לאמת גורמים לו להרגיש רע, שכן הוא נחשף למידע מכאיב. מצד שני, אם האדם חושש שיש לו בעיה רפואית, ואז מגלה בבדיקות שהכל תקין, עצם הגילוי של האמת במקרה זה דווקא יוצר תחושה של הקלה ואושר. לכן, במציאות היומיומית, להיצמד לאמת באופן חלקי יכול ליצור תוצאות מגוונות, פעם חיוביות ופעם שליליות.

מה קורה כשנצמדים לאמת באופן מוחלט?

אליעד כהן ממשיך ומסביר באופן מעמיק מה קורה כשאדם מחליט להיצמד לאמת באופן מוחלט ושלם, עד הסוף, כלומר, לחשוב רק על מה שהוא בטוח בו במאה אחוז. לטענתו, במצב כזה האדם אינו יכול להרגיש טוב או רע, משום שטוב או רע נובעים מתוך תחושה של חסר. כלומר, אדם מרגיש טוב כאשר חסר לו משהו ולאחר מכן החסר מתמלא. לדוגמה, אדם רעב מרגיש רע, וכשהוא אוכל הוא מרגיש טוב. התחושה הטובה תלויה בכך שהיה קודם מצב רע, כלומר, חוסר. בלי חסר לא יכול להיות מילוי, ולכן ללא רע לא יכול להיות טוב.

אבל כאשר אדם נצמד לאמת באופן מוחלט, הוא אינו מסוגל להחזיק במחשבות שהוא אינו בטוח בהן באופן מלא. כך הוא למעשה לא יכול לחשוב כמעט על שום דבר, משום שרוב מוחלט של הדברים בעולם אינם ודאיים במאה אחוז. כשאדם אינו חושב על דבר משום שהוא אינו בטוח באמיתותו, הוא גם אינו יכול להרגיש חסר, וכשאין חסר, הוא אינו יכול לחוות הנאה מהתמלאות. במילים אחרות, הוא לא מרגיש לא טוב ולא רע, אלא תחושה אחרת לגמרי.

איך מרגיש אדם שנצמד לאמת מוחלטת?

בהסברו, אליעד כהן מתאר את התחושה הזאת כ"שלמות" או מצב שבו לא מרגישים דבר, כי האדם משוחרר מתחושת החסר וההתמלאות. אין טוב ואין רע, אלא מצב אחר לחלוטין. לא מדובר בהנאה רגילה, לא מדובר בסבל, אלא בתחושה ייחודית של שלמות מוחלטת, שלעיתים מתוארת גם כמצב של חוסר תחושה מוחלט.

מדוע חייבים לשקר כדי ליהנות?

כדי להמחיש את הנושא, אליעד כהן מבהיר כי כל אדם שמעוניין ליהנות חייב למעשה "לשקר לעצמו". הוא אינו מתכוון בהכרח לשקר לאחרים, אלא לשקר באופן פנימי. זה אומר לומר לעצמך שרע לך כשאתה רעב כדי שתוכל להרגיש טוב לאחר שאכלת, לומר שרע לך כשאתה לבד כדי להרגיש טוב בזוגיות, וכך הלאה. השקר הוא תנאי בסיסי לכך שאדם ירגיש טוב, משום שתחושת הטוב תלויה בהכרח בתחושת הרע שהייתה לפניה.

האם אפשר להיצמד לאמת וליהנות בכל זאת?

אליעד מציין גם את האפשרות התיאורטית, שאולי קיימת דרך שבה ניתן להיצמד לאמת המוחלטת, להרגיש שלמות ובכל זאת להצליח ליהנות. אך מיד הוא מדגיש כי הדבר אינו הגיוני מבחינה שכלית, כי אם האדם אכן צמוד לאמת מוחלטת, הוא אינו יכול לחשוב על שום דבר, ואם אינו יכול לחשוב, הוא אינו יכול להרגיש חסר, ולכן אינו יכול לחוות הנאה. למרות חוסר ההיגיון של הרעיון, הוא בכל זאת מציין כי לא ניתן לפסול אותו באופן מוחלט, משום שגם הטענה הזו אינה בטוחה במאה אחוז.

האם כדאי להיצמד לאמת המוחלטת או לא?

אליעד כהן מעלה כמה שאלות חשובות למחשבה, ביניהן: האם האדם באמת יכול להיצמד לאמת עד הסוף? האם כדאי לו לעשות זאת? כיצד זה יכול להשפיע עליו? האם יש דרך להיצמד לאמת מבלי לאבד את היכולת ליהנות? אליעד משאיר את השאלות הללו פתוחות לשיקול אישי, מתוך כוונה לעורר התבוננות עמוקה יותר בסוגיה זו.

לסיכום, אליעד כהן מבהיר כי בחיי היומיום, מי שרוצה לחוות את המשחק של החיים, כלומר, לחוות את הטוב והרע, חייב באופן פרקטי "לשקר לעצמו". במידה ומישהו מעוניין להיצמד לאמת המוחלטת עד הסוף, עליו לדעת שהוא לא יוכל ליהנות או לסבול בדרך הרגילה, אלא יחווה מצב אחר לגמרי של שלמות, ללא תחושת חסר וללא תחושת מילוי.