אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חשיבה מדעית ✔ליטקוד, LeetCode Solution, איך לפתור שאלות ב LeetCode? ראיונות קוד, תרגול ליטקוד, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ראיון טכני...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨ליטקוד, LeetCode Solution, איך לפתור שאלות ב LeetCode? ראיונות קוד, תרגול ליטקוד, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ראיון טכני, שאלות חשיבה, איך לפתור בעיות מורכבות? איך לפתח את המוח? איך להתכונן לראיון עבודה בהייטק? תרגול שאלות ליטקוד כהכנה לראיון, איך להיות מתכנת מחשבים? לעבוד בפיתוח תוכנה, איך למצוא מה בטוח נכון? ללמוד לנתח תהליכים, איך ללמוד לתכנת? איך ללמוד לכתוב קוד? כתיבת קוד, לפתור חידות היגיון, איך להבין חוקיות? איך למצוא חוקיות?
אז מה זה ליטקוד / LeetCode?

ליטקוד, זה שם של אתר אינטרנט, שמציג שאלות מראיונות עבודה למשרות של פיתוח תוכנה ותכנות. בעיות שונות בכתיבת קוד וכיו"ב. לפי רמות קושי / נושאים וכולי.

בעולם המתכנתים מקובל לומר ש "מי שמלטקד לא מפחד". דהיינו, מי שרגיל לפתור שאלות ליטקוד, לא מפחד מראיונות עבודה.

בפועל אנשים שרוצים לעבוד בהייטק במשרות של פיתוח, בדרך כלל הם יתרגלו שאלות ליטקוד, כדי להתכונן לראיונות עבודה.

למה לפתור שאלות ליטקוד?

1 - כי זה יגרום לך להיות יותר חכם וזה יעזור לך בכל תחומי החיים. 2 - כי זה כיף לאמץ את המוח וזאת הנאה שכלית שמי שיש לו שכל אז יודע שזה כיף לאתגר את המוח, כי יש לזה "טעם של שכל" (פילוסופיה / אהבת החוכמה).

3 - אם אתה מחפש עבודה בהייטק, אז זה יעזור לך להתקבל לעבודה הנחשקת. וכמובן שזה יעזור לך גם לשרוד את העבודה ולא רק להתקבל אליה. אבל זה כבר כפועל יוצא של זה שיש לך יותר שכל.

בנוסף חשוב מאוד לציין, כי שאלות ליטקוד, הן הזדמנות לפתח את החשיבה באופן מדוייק. ויש להן יתרון על פני מאמץ שכלי בתחומים אחרים. כי בליטקוד, יש בעיות מוגדרות וספציפיות, עם מערכת שבודקת בדיוק את הפתרון שלך, האם באמת הוא עובד וכמה הוא יעיל וכולי. ואז זה מגדיל את הסיכוי, שאתה לא בטעות תחשוב שאתה חכם, אלא באמת תהיה חכם. וזה תודות למנגנון הבדיקה של 0 או 1, שבודק בדיוק האם פתרת נכון או שלא.

מה זה אומר לפתור בעיה בליטקוד?

אז כשבאים לפתור בעיה בליטקוד, יש כמה עקרונות שהמערכת בודקת. 1 - האם פתרנו את הבעיה שהוצגה. 2 - האם ומהי היעילות אלגוריתמית, דהיינו: מהי היעילות (סיבוכיות זמן הריצה) של הפתרון שפתרנו את הבעיה. דהיינו, כמה פעולות היינו צריכים לבצע, ביחס לכמות המידע שנתנו לנו לנתח (ע"ע מה זה זמן ריצה). וגם מהי היעילות של משאבי המחשב / משאבי הזיכרון (סיבוכיות מקום) שהשתמשנו בהם כדי לפתור את הבעיה.

מה זה אומר שפתרנו את השאלה?

אז לפתור את השאלה, אפשרי באופן חלקי או באופן מלא. וזה כמובן בלי קשר ליעילות של הפתרון. ולפתור שאלה באופן חלקי, זה אומר שהפתרון אכן יפתור מצבים מסויימים של השאלה. אבל פתרון מלא של השאלה, הוא רק כאשר הפתרון שהצענו לפתור את השאלה, יפתור אותה בכל המצבים האפשריים שהאתר LeetCode יבדוק את הפתרון שלנו.

כי בצוות של האתר ליטקוד, יש אנשים שלוקחים פתרונות של אנשים ומנסים להקריס את הפתרונות האלו בכל מיני מקרה קצה כאלו ואחרים. ולפתור את השאלה מבחינת ליטקוד, זה רק כאשר הפתרון שלנו עובר את כל מצבי הבדיקה TestCase שהם הגדירו לבדוק את הפתרון שלנו.

או במילים אחרות, זאת לא רק חוכמה לדעת לפתור שאלות בליטקוד, אלא זאת גם חוכמה להבין איך לפתור את השאלה בכל מצב אפשרי. וזאת גם חוכמה להבין על כל פתרון, האם ובאילו מצבים הוא לא יפתור את השאלה. דהיינו, להבדיל בין פתרון אפשרי, שרק אפשרי שהוא יעבוד בחלק מהמקרים, לבין פתרון מחויב, שמחויב שהוא יעבוד בכל המקרים.

ואחרי שמצאנו פתרון שעובד בכל המקרים האפשריים, עכשיו האתר יבדוק, האם יש דרך יותר יעילה עם פחות פעולות (סיבוכיות זמן ריצה) ופחות משאבי מערכת, שפותרת את הבעיה.

מהו השלב הראשון בלפתור שאלות בליטקוד?

השלב הראשון כמובן, הוא להבין את השאלה. כדאי מאוד להבין בדיוק מה שאלו אותנו ולא לרוץ לפתור את השאלה. כי זה מגדיל באופן דרמטי את הסיכוי לטעות. וככל שלבן אדם יותר רע מכך שהוא מרגיש לא מספיק חכם, ככה הוא פחות ירצה להבין את השאלה וככה כנראה שהוא יתן תשובה לא נכונה וככה כנראה שהוא עוד יותר ירגיש לא חכם וחוזר חלילה.

לכן, שלב ראשון, נסה להבין את השאלה.

מה לעשות עם שאלות שאינן מובנות?

לנסות להבין אותן. חלק מהקושי בלפתור שאלות ליטקוד, הוא להבין את השאלות. כי גם לדעת לשאול שאלות בצורה ברורה, גם את זה צריך לדעת. ולא תמיד כותב השאלה, יודע לשאול את השאלה בצורה ברורה. אבל כמובן שזאת בעיה שלך ולא של השואל. כי בעולם האמיתי, הרבה פעמים תקבל בעיות לא ברורות וצריך מאמץ להבין את השאלה ואת הבעיה, לא פחות מאשר להבין איך לפתור את השאלה. לכן, תתאמץ להבין את השאלה, גם אם היא לא ברורה.

ואם אתה בראיון עבודה ונתקל בשאלה שלא ברורה לך, אז תסביר בקול למראיין, מה כן ברור לך מהשאלה ומה לא ברור לך ומה האפשרויות שאתה רואה להבין את השאלה ומה הפתרונות האפשריים לכל אחד מהפירושים האפשריים שיש לך לשאלה. כי בראיון, מנסים בעיקר להבין איך אתה רגיל לחשוב.

כמובן שבאתר ליטקוד זה לא יעבוד, אלא תצטרך להריץ פתרון והאתר יגיד לך אם לדעתו עברת את כל מקרי הבדיקה שלו או לא, בלי קשר לאם הבנת את השאלה או לא.

איך לפתור שאלת LeetCode אחרי שנראה לך שהבנת אותה?

לפתור באופן מילולי ולא תכנותי

כאשר באים לפתור שאלת ליטקוד באתר ליטקוד, יש לנו כמה אתגרים לעבור. 1 - להבין את השאלה. 2 - להבין את הפתרון באופן כללי. 3 - לכתוב, להריץ ולבדוק את הפתרון במערכת של האתר ליטקוד.

ואני אסביר: הרבה מתכנים חושבים, שהשלב הבא אחרי שמבינים שאלת ליטקוד, זה להתחיל לקודד או להתחיל לחשוב על איזה קוד יודע לבצע את הפתרון שהם רוצים לבצע.

והתהליך הזה הוא מורכב מכמה חלקים. חלק 1 - הוא להבין את הלוגיקה של הפתרון שרוצים לכתוב. חלק 2 - הוא לדעת איך לכתוב את הלוגיקה הזאת בשפת התכנות שאנחנו רוצים לכתוב בה את הפתרון. כי הרבה פעמים המגבלה של המתכנת, היא שהוא חושב דרך השפה שהוא מנסה לתכנת בה ולא בצורה מופשטת וכללית יותר.

ונכון שבסוף צריך איכשהו לקודד את הפתרון בשפה כלשהי עם מגבלות כלשהן, אבל כאשר מנסים למצוא פתרון לשאלת ליטקוד, צריכים לחשוב באופן מופשט, בלי שום אילוץ של שפה כלשהי. דהיינו, דמיין שיש לך שפת תכנות, שבה המחשב עושה בדיוק את כל מה שאתה אומר לו לעשות. אבל אך ורק את מה שאתה אומר לו לעשות, בדיוק, לא פחות ולא יותר. כל מה שתגיד לו לעשות הוא יעשה, בלי הגבלות של שפה. אם זה היה המצב, מה ואיך היית פותר את הבעיה באמצעות הרובוט?

רק כמובן שעליך לזכור, שהרובוט הוא מטומטם והוא לא יודע לחשוב בכלל. לכן אתה לא יכול להגיד לרובוט הנחיות מורכבות כגון תמיין לי את הרשימה. כי הוא לא יודע מה ואיך למיין.

לצורך העניין תדמיין שיש לך עבד שיודע להבין את הפקודות שלך ועושה את כל מה שתגיד לו. אבל הוא לא יודע לחשוב ולא יודע להבין כלום ושום דבר, אלא רק את הפעולות הבסיסיות ביותר שאינן דורשות חשיבה כלשהי. האם אתה יודע איך להסביר לאותו עבד איך לפתור את הבעיה? אם לא, אז כמובן שלא תדע איך לפתור אותה בשפת קוד כלשהי.

עכשיו נסה לחשוב שאתה משלם לעבד שלך כסף על כל דקה שהוא עובד, על כל טיפת זיעה שהוא מזיע ועל כל מאמץ שהוא מתאמץ. האם ואיך היית חוסך את הפעולות שלו ואת המאמץ שלו? זה המפתח להבין איך לייעל את הפתרון.

או במילים אחרות, נסה לחשוב על הפתרון, בצורה שאינה תלוית שפה כלשהי. נסה למצוא ילד, תסביר לו את השאלה, ואת הפעולות שהוא צריך לעשות כדי לפתור את השאלה. הילד לא יודע לחשוב על מה שלא הסברת לו, אבל בהנחה שהוא יעשה בדיוק את מה שתסביר לו, האם הוא יצליח לפתור את הבעיה?

ועכשיו נסביר יותר לעומק על

תהליכים בפתרון שאלות ליטקוד

לחלק לחלקים

אז יש כאן כמה עקרונות, העיקרון המרכזי הוא, לדעת לחלק לחלקים כל חלק מהשאלה שמוצגת לך. דהיינו, נניח שאומרים לך למצוא בחדר חתול לבן. אז יש כאן כמה תהליכים, 1 - לדעת לזהות חתול. 2 - לדעת לזהות צבע לבן. 3 - לדעת לזהות חתול לבן. אם תנסה למצוא חתול לבן, בלי שאתה יודע לזהות צבע לבן או חתול, כנראה שתהיה בבעיה. זה נקרא לחלק לחלקים ואני אנסה לתת דוגמאות בהמשך לפתרון בעיות אמיתיות מ LeetCode.

ואחרי שחילקת את השאלה לחלקים, קח כל חלק בפני עצמו ותנסה לפתור אותו בפני עצמו. ואם לא הצלחת, נסה שוב לחלק אותו לחלקים יותר קטנים. ובמהות, נסה לראות את השאלה הגדולה, כאוסף של שאלות קטנות שמחוברות אחת לשניה.

למצוא את החלק הפשוט ביותר והקטן ביותר

כאשר אתה מחלק לחלקים, בדרך כלל יעזור קודם כל לנסות לפתור את המקרה הפשוט ביותר והקטן ביותר. לדוגמה, נניח שאומרים לך למיין מערך של N איברים. המקרה הפשוט ביותר, הוא למיין מערך של איבר 1. המקרה היותר מורכב, הוא של 2 איברים. אחר כך של 3 איברים וכן הלאה, עד למקרה הכללי של N איברים.

ומהות האמירה שלי היא, שכדי לפתור שאלות מורכבות, תנסה להיות מטומטם ותנסה ללכת למקרה הכי פשוט שאתה יכול להעלות על דעתך ולפתור קודם כל אותו. את המקרה הפשוט ביותר שאתה מסוגל למצוא.

או במילים אחרות, נסה למצוא את החלק הקטן ביותר והפשוט ביותר שאתה מסוגל למצוא ותתחיל ממנו.

מה בטוח נכון

אחרי שאנחנו מחלקים את השאלה לחלקים שונים ומשונים, עכשיו עלינו לשאול, האם בין כל השאלות הקטנות שעומדות בפנינו, האם יש שאלה שאנחנו חושבים שיש לנו תשובה לשאלה הזאת, אבל שהתשובה הזאת נכונה במאה אחוז? האם יש לנו מקרה פשוט ביותר, שהפתרון שלו הוא בטוח נכון לדעתינו?

חפש את מה שנראה לך בטוח נכון. או את מה שנראה לך ביותר סיכוי להיות בטוח נכון. לאחר מכן לאט לאט, שאר החלקים יפתרו מעצמם. כי מה שלא בטוח נכון, תלוי בגורמים קטנים, שהם לכשעצמם בטוח נכונים.

איך לדעת מה בטוח נכון? איך למצוא את החלק הקטן שהוא בטוח נכון?

תשובה: לפני שמנסים למצוא מה בטוח נכון, צריכים לנסות להבין באופן כללי את החוקיות של התהליך שאנחנו מנסים לפתור אותו באופן כללי, כמו שניתן לראות בדוגמאות שאני אביא בהמשך.

או במילים אחרות, קודם כל לנסות להבין את החוקיות של התהליך שאנחנו מנסים לפתור ורק אחר כך לנסות להבין מה בטוח נכון.

איך להבין חוקיות של תהליך?

צריכים לקחת את התהליך ולחלק אותו לחלקים הכי קטנים, לתהליכים הכי פשוטים ולנסות למצוא חוקיות כלשהי, דברים שחוזרים על עצמם, במקרים הכי פשוטים, הכי קלים. ככה מוצאים חוקיות של דברים.

וכאשר באים למצוא חוקיות של דברים, צריכים לחשוב קודם כל על המקרים הפשוטים ביותר והנפוצים ביותר והקלים ביותר. דהיינו, לא לנסות להבין את החוקיות בכל המקרים האפשריים או בכל מקרי הקצה וכיו"ב.

אלא כן צריכים למצוא חוקיות כלשהי במקרים הפשוטים ביותר, במקרים הקלים ביותר, הנפוצים ביותר. ורק אחר כך לנסות ללטש את החוקיות לנוסחה יותר מדוייקת.

וחוקיות פירושה, דברים שחוזרים על עצמם, דפוסים שחוזרים על עצמם. ושוב, כפי שניתן לראות בדוגמאות שאני אביא בהמשך.

אז, אני חוזר ומדגיש, רק אחרי שמוצאים חוקיות של המקרים הפשוטים ביותר, רק אז לנסות למצוא חוקיות של מקרים יותר מורכבים.

ואז אחרי שמבינים את החוקיות של התהליך, אז לנסות למצוא את המקרה הפשוט ביותר שבטוח נכון, בהתאם לחוקיות שמצאנו אותה קודם לכן.

ומה לעשות אם אין שום דבר שהוא בטוח נכון?

אז עלינו לחפש משהו שהוא יותר נכון מדברים אחרים ולהתחיל ממנו. דהיינו: בטוח נכון פירושו, שאנחנו בטוחים שבמקרה X, התשובה היא A. אבל אם אין שום דבר שהוא בטוח נכון בצורה הזאת, אולי יש משהו שהוא בטוח נכון יותר מדברים אחרים.

דהיינו, לדוגמה שיש מקרה X שבטוח נכון שהתשובה שלו היא A או B. וזה יותר בטוח ממקרה Y שהתשובה שלו היא A או B או C. ובמקרה כזה, נעדיף להתחיל מלנסות להבין את X ולא את Y. כי X יותר בטוח מאשר Y.

דהיינו, במקום לחפש מה בטוח נכון, נחפש מה יותר בטוח. נחפש את נקודת הוודאות היחסית שאנחנו יכולים למצוא.

פתרון שעובד בכל מצב

כאשר יש לך נוסחה לפתרון כלשהו, שאל את עצמך, האם אתה בטוח במאה אחוז שתמיד בכל קלט שתקבל, תמיד הנוסחה שלך תעבוד? אתה באמת בטוח בזה? האם זה בהכרח נכון? למה זה בהכרח יעבוד לא משנה מה? כך, תוכל לאתר מקרי קצה שבהם הקוד שלך לא יעבוד. וככה תתקרב לפתרון הכללי שעובד תמיד.

יעילות זמן ריצה / סיבוכיות זמן ריצה

וכמובן לפני שאתה מנסה לפתור את השאלה בדרך היעילה ביותר או לפני שאתה מנסה לייעל את פתרון השאלה, קודם כל תנסה לפתור את השאלה בצורה כלשהי, גם אם היא לא יעילה. כי יותר קל לפתור שאלות בצורה לא יעילה מאשר בצורה הכי יעילה. ולכן צריכים להתחיל בצורה קלה, דהיינו, לפתור את השאלות בצורה כלשהי, לפני שמנסים לייעל את התהליך.

איך לייעל זמן ריצה?

בעיקרון יעול זמן הריצה, מתבצע באמצעות שינוי בלוגיקה של הפתרון. ובמהות של ההתייעלות, זה לנסות לעבור על התהליך הלא יעיל כולו מהתחלה עד הסוף ועל כל פעולה, לשאול, האם אני חושב שיש אפשרות לחסוך איכשהו את הפעולה הזאת? מה הפעולה הזאת מנסה להשיג? אולי יש דרך יותר קצרה להשיג את אותה התכלית של הפעולה? אולי ניתן להסיק דבר מתוך דבר? אולי ניתן לעשות סימן כלשהו שיחסוך לנו פעולות כלשהן?

במהות, נסה לעבור פעולה פעולה בפני עצמה. נסה להבין את תכליתה ואולי יש דרך לדלג עליה איכשהו? אולי ניתן להסיק אותה ממשהו אחר? האם ואולי יש פעולות שחוזרות על עצמן? האם יש פעולות שמרגישות לך מיותרות, נסה לחסוך אותן.

לסיכום

שלב 1 - תהיה בטוח שהבנת את השאלה

שלב 2 - נסה לפתור את השאלה בלי קשר לשפת תכנות כלשהי

שלב 3 - תחלק את השאלה לחלקים, כמה שיותר קטנים

שלב 4 - נסה למצוא את החלק הקטן ביותר ואת השאלה הפשוטה ביותר שאתה יכול למצוא

שלב 5 - נסה להבין באופן כללי את החוקיות של התהליך שאותו אתה מנסה לפצח

שלב 6 - נסה לחפש משהו שהוא בטוח נכון / נסה לחפש מצב שאתה חושב שיש לך אליו פתרון כלשהו שהוא בטוח נכון

שלב 7 - נסה לפתור את השאלה בדרך כלשהי, גם אם היא לא יעילה

שלב 8 - נסה להבין האם הפתרון שלך עובד בכל המקרים

שלב 9 - נסה לייעל את התהליך, באמצעות לייתר פעולות מיותרות וכיוב

בהצלחה
פחדים תרגול שאלות אימון קוגניטיבי יעילות זמן ריצה ללמוד לכתוב יכולות חשיבה מצבי בדיקה שיפור יכולת שכלית כתיבת קוד דמיון פתירת בעיות leetcode leetcode solution איך לאמן את החשיבה איך לאמן את המוח איך להבין חוקיות איך להיות גאון איך להיות חכם איך להיות יותר חכם איך להיות מתכנת איך להיות מתכנת מחשבים איך להתכונן איך להתכונן לראיון איך להתכונן לראיון עבודה איך להתכונן לראיון עבודה בהייטק איך להתכונן לראיונות איך להתראיין איך לחשוב בהיגיון איך לכתוב איך לכתוב קוד איך ללמוד איך ללמוד לכתוב קוד איך ללמוד לתכנת איך למצוא חוקיות איך למצוא מה בטוח נכון איך לנתח איך לנתח תהליך איך לנתח תהליכים איך לעבוד בפיתוח תוכנה איך לפתור איך לפתור בעיה איך לפתור בעיות איך לפתור בעיות מורכבות איך לפתור שאלות איך לפתור שאלות ב leetcode איך לפתח את החשיבה איך לפתח את המוח איך לפתח את השכל איך לפתח חשיבה איך לפתח יכולת חשיבה איך לפתח מוח איך לראיין איך לראיין עובד איך לראיין עובדים איך לשאול שאלות איך לשפר את החשיבה איך לשפר את המוח איך לשפר את השכל איך לשפר יכולות חשיבה איך לשפר יכולות שכליות אימון המוח אימון קוגניטיבי בטוח נכון במה לעבוד בעיות מורכבות בשביל מה לשאול שאלות היגיון הייטק הכנה לראיון המוח התפתחות החשיבה התפתחות שכלית חוקיות חידה חידות חידות היגיון חידת היגיון חשיבה חשיבה הגיונית חשיבה מדעית טכני יכולות חשיבה יכולות קוגניטיביות יכולות שכליות יכולת חשיבה יכולת קוגניטיבית יכולת שכלית כישורי חשיבה כישורים קוגניטיביים כישורים שכליים כתיבת קוד לאמן את החשיבה לאמן את המוח לאמן את השכל להבין חוקיות להיות גאון להיות חכם להיות יותר חכם להיות מתכנת להיות מתכנת מחשבים להתכונן להתכונן לראיון להתכונן לראיון עבודה להתכונן לראיון עבודה בהייטק להתכונן לראיונות להתראיין לחשוב בהיגיון ליטקוד לכתוב לכתוב קוד ללמוד ללמוד לכתוב ללמוד לכתוב קוד ללמוד לנתח ללמוד לנתח תהליכים ללמוד לתכנת למה לפתח את המוח למה לפתח את השכל למידה למצוא חוקיות לנתח לנתח תהליך לנתח תהליכים לעבוד לעבוד בהייטק לעבוד בפיתוח תוכנה לפתור לפתור בעיה לפתור בעיות לפתור בעיות מורכבות לפתור חידות לפתור חידות היגיון לפתור שאלות לפתור שאלות ב leetcode לפתח לפתח את החשיבה לפתח את המוח לפתח את השכל לפתח חשיבה לפתח יכולות חשיבה לפתח יכולות קוגניטיביות לפתח יכולות שכליות לפתח יכולת חשיבה לפתח יכולת קוגניטיבית לפתח יכולת שכלית לראיין לראיין עובד לראיין עובדים לשאול שאלות לשפר את החשיבה לשפר את המוח לשפר את השכל לשפר יכולות חשיבה לשפר יכולות קוגניטיביות לשפר יכולות שכליות לשפר יכולת חשיבה לשפר יכולת קוגניטיבית לשפר יכולת שכלית לתכנת מדע מדעי המחשב מה בטוח נכון מוח מורכבות מיומנויות חשיבה מיומנויות קוגניטיביות מיומנויות שכליות מיומנות חשיבה מיומנות קוגניטיבית מיומנות שכלית ממי ללמוד מתכנת מחשבים עבודה עבודה בהייטק פיתוח פיתוח החשיבה פיתוח המוח פיתוח השכל פיתוח חשיבה פיתוח יכולות חשיבה פיתוח יכולות קוגניטיביות פיתוח יכולות שכליות פיתוח יכולת חשיבה פיתוח יכולת קוגניטיבית פיתוח יכולת שכלית פיתוח תוכנה פתירת בעיות פתרון בעיות ראיון ראיון טכני ראיון עבודה ראיון עבודה בהייטק ראיונות ראיונות קוד שאלות חשיבה שאלות ליטקוד שאלות ליטקוד כהכנה לראיון שיטות לפיתוח החשיבה שיטות לפיתוח המוח שיטות לפיתוח השכל שיטות לפיתוח חשיבה שיפור החשיבה שיפור המוח שיפור השכל שיפור יכולות חשיבה שיפור יכולות קוגניטיביות שיפור יכולות שכליות שיפור יכולת חשיבה שיפור יכולת קוגניטיבית שיפור יכולת שכלית תהליך תהליכים תכנות תכנות מחשבים תרגול תרגול ליטקוד תרגול קוגניטיבי תרגול שאלות תרגול שאלות ליטקוד תרגול שאלות ליטקוד כהכנה לראיון תרגילים לפיתוח החשיבה תרגילים לפיתוח המוח תרגילים לפיתוח השכל תרגילים לפיתוח חשיבה
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית?
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית? חשיבה מדעית. החשיבה המדעית קידמה את העולם לפחות בצורה החיצונית שלו. זא למרות שהמהות של המציאות כמציאות לא השתנתה וגם לא תשתנה בעקבות המדע, עדיין הצורה החיצונית של המציאות השתנתה בעקבות המדע והחשיבה המדעית. יחד עם זאת, כאשר יש לאדם חשיבה מדעית, דהיינו, שהוא חושב בצורה מדעית, הדבר הזה יכול לאפשר לו לשנות את המהות של המציאות האישית שלו. חשיבה מדעית ככלי חשיבתי לצורך שינוי מהות אישית. מהי חשיבה מדעית? בכל תהליך מדעי ישנו את שלב המחקר וישנו את שלב הסקת המסקנות. שיטות המחקר המדעי הן רבות ומגוונות ולא נכנס אליהן כאן. כן נכנס לצורת החשיבה המדעית הכללית. המדע מורכב מחוקים, חוקים מדעיים (חוקי הפיזיקה וכולי). מבחינה מדעית לא אמורים להיות חוקים מדעיים שסותרים זה את זה מהותית. אם ישנם שני חוקי שסותרים זה את זה, קיימות 2 אפשרויות. אפשרות 1 - ... את זה. החוק המקיף אמור להיות חוק חדש שיאפשר לשני החוקים שסותרים זה את זה לחיות בשלום. בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד כולל שכולל בתוכו את כל החוקים. ככל שהמדע מעמיק יותר במחקר שלו את המציאות, כך מתגלים חוקים חדשים שכוללים בתוכם את החוקים הקודמים ומיישבים סתירות שהיו קיימות בחוקים הקודמים. ככל שהחוק המדעי הוא שורשי יותר, כך הוא אמיתי יותר ומשקף טוב יותר את האופי האמיתי של המציאות. ככל שהחוק הוא מקיף ... עבור מקרה פרטי כלשהו. ככל שהחוק הוא כולל וראשי יותר, כך הנכונות שלו מתאימה ליותר מצבים שונים של המציאות. המדע חוקר לא רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את ... ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא כפי שהיא. על החוק הזה ... כפי שהן ולא אחרת? וכמובן מהו החוק שמחליט איזה חוק יעבוד היכן? וכולי. ומכאן נשליך על הרמה המעשית: לפתח חשיבה מדעית פירושו שעל האדם לחקור ולמצוא תמיד את השורש של האירועים שמתרחשים איתו. על האדם להגיע לנקודה שהכל יהיה ברור ... האדם להגיע למצב שבו לא יהיו אצלו שום קונפליקטים בשום תחום. ולכל זה ניתן להגיע גם על ידי צורת החשיבה המדעית הנל.
יצירתיות / חשיבה המצאתית - איך לגלות רעיונות חדשים? איך להמציא המצאות?
... אמת גדולה יותר. היינו אמת שגם תסביר את הנחות היסוד הקיימות וגם תגלה טווח חדש ומרחב חדש של אפשרויות. חשיבה מדעית היא חשיבה שבה כל תגלית וגילוי של חוק חדש, חייב לכלול בתוכו גם את החוק הקודם ובנוסף להגיע למקרה הפשוט יותר והשורשי יותר של המציאות. ככל שהמדע של האדם מתקדם יותר, כך הוא מצליח להגיע אל החוק השורשי יותר של המציאות, חוק שכולל תחתיו חוקים נוספים. ...
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על אמונה במדע? ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של רמות וודאות, ספק, אמונה במדע, ותיאוריות מדעיות שונות, כולל התזונה הקטוגנית. אליעד כהן מתחיל בדיון על שאלות בסיסיות כמו איך אני יודע שאני חי? או האם ... ספק וודאות בשאלות יומיומיות ומורכבות, ומנסה להסביר כיצד אנו מחליטים מה נכון או לא נכון, תוך ניתוח של עקרונות מדעיים ומחשבתיים. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי לעיתים קרובות אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו בטוחים במשהו במאה אחוז, אך ... היא משהו שאנו מניחים לפי החושים שלנו, אך לא ניתן להוכיח זאת בוודאות. הוא גם מציין את המתח בין מדע ואמונה דתית, ומביא את ההימור של פסקל כדוגמה לחשיבה שמניחה את האמונה בהנחות מסוימות, גם אם אין הוכחות חותכות. הוא מדבר על כך שהתשובות המדעיות רבות פעמים מותנות במידע חלקי או בהנחות, ודיבר על איך מחקרים מדעיים רבים לא תמיד מבוצעים בצורה נכונה, דבר שיכול להוביל למסקנות שגויות. למשל, הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים ... הפיזיקליים שהיו נכונים אז, עדיין נכונים היום. בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות ... להבין את שורש המסקנות לפני שאנחנו בוטחים בהן. אליעד גם פותח את השיח על אבולוציה, ומסביר כיצד כל תיאוריה מדעית, אם היא לא נבדקה עד הסוף, נשארת בגדר ספק. גם כאשר אנחנו שומעים ממדענים או זוכי פרס נובל, הוא טוען כי זה לא בהכרח אומר שהמסקנות נכונות, כיוון שתיאוריה מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות. כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום? ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על איך נוכל להטיל ספק לא רק בתיאוריות מדעיות אלא גם בהחלטות יומיומיות בחיים. הוא מתאר את אתגרי הספק במצבים שונים, כמו כשהוא שואל את הקהל האם הם ... שכולן עשויות להיות נגועות בספק. איך נוכל להטיל ספק בצורה אפקטיבית? במהלך ההרצאה, אליעד מציין שכשם שאנחנו מטילים ספק במדע, כך עלינו להטיל ספק גם בדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים לגבי עצמנו. הוא מציין את החשיבות להכיר בכך שלעיתים ... בהכרח מדויקים. דוגמאות רבות נוגעות לפערים בין מה שאנו חושבים שקרה לבין מה שקרה בפועל, כמו במקרה של מחקרים מדעיים שנעשו עם נתונים מוגבלים. אליעד ממליץ לקחת את הזמן לחשוב ולבדוק את הדברים, ולהיות מוכנים לשנות את דעתנו כשיש ... לא רק עיסוק אינטליגנטי - היא חלק מיכולת אנושית עמוקה להבין שהאמת אינה תמיד כפי שהיא נראית בהתחלה. הסתברות מדעית הימור פסקל האם אבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות ליציאת מצרים? האם דתיים מוסריים יותר? תזונה קטוגנית הפסקת ... נוצר העולם? איך נברא העולם? בריאתנות או אבולוציה, גיל היקום, כמה זמן העולם קיים? כמה זמן היקום קיים? תאוריה מדעית, דעה מדעית, מחקר מדעי, אבולוציה או בריאה, היווצרות העולם יש מאין, הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, האם הגיוני שאלוהים ברא את העולם? האם להאמין למדע? מתי להאמין למדע? ההימור של פסקל, תאוריות מדעיות, הוכחות מדעיות, חוקי הפיזיקה, מהירות האור, פחמן 14, על מי מוטל נטל ההוכחה? איך להטיל ספק? עץ או פלי, 50 אחוז ... בחיי היום יום? היצמדות לאמת בחיים, איך להיות מדוייק בחיי היום יום? האם אני מתקרב לאושר? אמונה דתית, אמונה מדעית, האם האבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות לאבולוציה? מה הבעיה במחקרים מדעיים? טעויות במחקרים מדעיים, הוכחות מתמטיות מדעיות, סתירות בבריאת העולם, בינה מלאכותית, הורמונים בגוף, חישובים מדעיים, סטיית תקן מדעית, סיבים תזונתיים, צריכת פחמימות, צריכת קלוריות, גירעון קלורי, עודף קלורי, צריכת שומן, איך להיות בטוח שמשהו נכון? זוכי פרס ... למתן תורה, הוכחות ליציאת מצרים, הוכחות של מחזירים בתשובה, פרדוקסים ביהדות, מהותו של אלוהים, למה לא הגיוני להאמין באלוהים? מדענים טיפשים, לסמוך על מדענים, זוכי פרס נובל דתיים, מדענים דתיים, מדענים שמאמינים באלוהים, כוחות על, יכולות על טבעיות, התפשטות היקום, התרחבות היקום, הנחות יסוד מדעיות, טעויות מדעיות, תורה מול מדע, מדע מול תורה, העולם קדמון, אמונה אינטואיטיבית, האם האבולוציה נכונה? מהי תיאוריית האבולוציה? לכל נברא יש ...
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ההוכחה הלוגית מתבצעת דרך מבנים מחשבתיים ומבוססת על עקרונות יסוד שאינם משתנים, בעוד שההוכחה המדעית יכולה להשתנות עם הזמן על פי מידע חדש. אליעד מסביר את ההבדל באמצעות דוגמה של חדר ופיל - הוכחה ... שתסביר מדוע פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) ... בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך ... אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים ... לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים מדעיים יכולים להימדד ולהיבדק באופן ישיר בשדה. האם יש תשובות מוחלטות לכל השאלות? בהמשך ההרצאה, אליעד משווה את התחום המדעי לתחומים אחרים, כמו המתמטיקה והפיזיקה, שבהם מסקנות הן סבירות על פי חוקים מתמטיים, ואז הוא מציין את הצורך בהבנה בהגדרה ובסכר, כלומר, הבנת החוקים שמנחים את תחום הידע. מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות?
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה ... או חוכמה אינן בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר ... תמיד דורש חישוב מתמטי. בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום?
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת ... כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל ... מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את ... קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את ... מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, ... בהם. בכל מקרה, הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה ... שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם ... אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי ... ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות ... מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים שונים ... על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה ... השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד שהגישה המדעית מתמקדת בגיל היקום כפי שהוא נתפס אחרי המפץ הגדול. כל אלו מצביעים על כך שניתן לראות את הדברים מזוויות שונות, שכל אחת מהן נכונה במסגרת הפרספקטיבה שלה. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן ... זה ישירות שהעולם הקיום תמיד היה תמיד עובד ותמיד יהיה, נכון אבל יחד עם זה מה שסותר זה כאילו שהמדענים אומרים לא אבל אתה יודע היקום בא רק בין 11 מיליארד שנה. אליעד: 14. ש: 14 מיליארד והיה מפץ ... תפיסה אחת אומרת העולם בן ששת אלפים שנה בערך זה של הדתיים תפיסה שנייה אומרת 14 מיליארד שנה של המדענים תפיסה שלישית אומרת העולם תמיד קיים זה תפיסה של איזה פילוסופים כאלה ואחרים, תפיסה אחרת אומרת העולם בכלל לא ... מסתכל על הצורה הספציפית הזאת עשר שנים אם אתה מוריד את הצורה תמיד היה פה. מה אני מתכוון לומר כשמדענים מדברים כמה זמן העולם קיים הם מדברים על היקום שלנו הנוכחי, יש פה עט העט הזה נמצא פה בתוך ... את מה שהיה לפני המפץ הגדול גם את זה אתה מגדיר כקיום אז זה קיים אינסוף זמן. עכשיו יבוא מדען ויגיד איך אתה אומר שזה קיים אינסוף זמן הרי אנחנו אומרים שהזמן נוצר לפני 14 מיליון שנים, למה אתה ...
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט האם תורת האבולוציה משפיעה על תפיסת המציאות שלנו? אליעד כהן מנהל דיון פילוסופי מעמיק סביב תורת האבולוציה, משמעות החיים וההשפעה של הידע המדעי על תפיסת המציאות והחוויה האישית של האדם. הוא מתחיל את הדיון בשאלה האם האדם התפתח מחיידק, כפי שהתיאוריה האבולוציונית המקובלת מציעה, ומכאן מתפתחת השיחה אל שאלות עמוקות על תודעה, בחירה חופשית ומשמעות החיים. אליעד אינו מתמקד בדיון המדעי הטכני של האבולוציה, אלא בשאלות הפילוסופיות העמוקות שקשורות אליה. מה המשמעות של מוצא האדם מחיידק על החיים שלנו היום? ... ובחירה חופשית? לדעת אליעד כהן, שאלת הבחירה החופשית אינה תלויה דווקא באבולוציה. הוא מציג את התפיסה שלו שכל התיאוריות המדעיות, כולל האבולוציה, מבוססות על תצפיות חושיות בלבד, ולכן אינן מוחלטות. הוא טוען שכדי להשיג ודאות גבוהה יותר לגבי המציאות, ... לידע מוחלט? אליעד מדגיש שאין שום מידע חיצוני שיכול לתת ודאות מוחלטת, כי כל המידע שמתקבל דרך החושים או המדע יכול להיות מוטעה. הוא מציג את הדוגמה של אנשים הסובלים מכאבי פנטום כדי להדגים כיצד החושים יכולים לתת מידע ... נכונה? האם קיימת בחירה חופשית? מה המקור לתודעה האנושית? האם האדם הוא רובוט ביולוגי? מה המשמעות של רגשות? האם המדע יכול להוכיח משהו בוודאות? האם האדם התפתח מחיידק?
האם יש נוסחה איך להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה
האם יש נוסחה איך להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה
... להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה האם קיימת נוסחה ברורה להצלחה בתחומי החיים? אליעד כהן דן בהרצאה בשאלה האם יש נוסחה ברורה להשגת הצלחה בתחומי חיים שונים כמו זוגיות, עסקים ומקצועות מדעיים, ומסביר לעומק מדוע בתחומים מסוימים קיימות נוסחאות מדויקות לעומת תחומים אחרים, שבהם כמעט בלתי אפשרי להגדיר נוסחה ברורה. איך ... הזה משתנה כל הזמן ולכן לא ניתן ליצור נוסחה חד - משמעית לכל אדם בכל מצב. מה ההבדל בין מדעים מדויקים למדעים לא מדויקים? בהרצאה, אליעד כהן מסביר שיש שני סוגים של תחומי ידע בעולם: מדעים מדויקים (פיזיקה, מתמטיקה) ומדעים לא מדויקים (פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, יחסים בין אישיים). במדעים המדויקים יש נוסחאות ברורות וחד - משמעיות. לדוגמה, במתמטיקה או בפיזיקה, אם תשאל באיזו טמפרטורה מים ירתחו, התשובה תמיד תהיה 100 מעלות. במדעים האלה, ניתן לתת תשובה ברורה ומוחלטת. לעומת זאת, במדעים לא מדויקים אין נוסחה שתעבוד תמיד ב - 100 אחוז. אליעד נותן דוגמאות מתחום הכלכלה והניהול: אין כלכלן שיכול ... מסוימים. למה קשה יותר להיות פסיכולוג טוב מאשר להיות פיזיקאי טוב? אליעד כהן מסביר שלהיות פסיכולוג טוב או מומחה במדעים לא מדויקים הוא קשה פי אין - סוף מאשר להיות מומחה בתחומים מדויקים כמו פיזיקה או מתמטיקה. הסיבה לכך היא שבמדעים מדויקים הנוסחאות ברורות ואין צורך להתמודד עם ריבוי משתנים שאין דרך לוודא אותם. לעומת זאת, בפסיכולוגיה או ביחסים בין ... תמיד יישארו משתנים רבים מדי מכדי לדעת הכל מראש בצורה ודאית ומוחלטת. האם יש נוסחה להצלחה? איך להשיג בחורה? מדעים מדויקים מול מדעים לא מדויקים האם פסיכולוגיה היא מדע מדויק? איך לשכנע אנשים? מה ההבדל בין פיזיקה לפסיכולוגיה? האם יש דרך בטוחה לשכנע לקוחות? מה הכי קשה ללמוד? איזה תחום הכי קשה ללמוד? מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי המחשב, להיות פסיכולוג טוב, להיות פיזיקאי טוב, להיות כלכלן טוב, ללמוד פיתוח תוכנה, האם יש נוסחה שתמיד עובדת? מדע מדוייק או לא מדע מדוייק, כושר ותזונה, איזו דיאטה הכי טובה? מדעי התזונה, מדעי הכושר, איזה אוכל הכי בריא? האם אפשר להתחייב על מאה אחוז הצלחה? אומנות הפיתוי, אומני הפיתוי, אומנות המכירה, שיטות ...
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות?
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים העמוקים של המציאות, עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמה: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה התנהגו כפי שהם היום, לאורך כל הזמן על ציר הזמן. או שחוקי הפיזיקה נכונים ... מקום במימד המקום וכיוב. אלו כמובן הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין מה שמצאו וגילו, לבין הפרשנות שנתנו למה שמצאו וגילו. הדרך לשים לב ... על האדם לחפש תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט לנסות לומר את ההפך של התיאוריה וכך לגלות על מה היא מבוססת. אחר ...
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
... כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? אליעד כהן מציג את האמירה הידועה אין חכם כבעל הניסיון, ובוחן אותה לעומק. ... לדוגמה, אדם שרוצה לדעת מה קורה בחלל החיצון יכול לנסוע לשם ולראות בעצמו, או לחילופין, יכול להבין זאת בדרך מדעית ומתמטית מבלי להיות שם כלל. האם תמיד מי שמתנסה יודע יותר טוב? אליעד מביא דוגמה של אדם שזורק אבן ... את הניסוי מודד בטעות, יוצא שהחישוב המתמטי המדויק ללא ניסיון נכון יותר מהניסיון עצמו. לכן, בעל הידע המתמטי וההבנה המדעית יכול לדעת טוב יותר, גם ללא התנסות ישירה, לעומת מי שיש לו ניסיון. המשמעות היא שתוצאות שמבוססות על ניסיון ... המסקנות המבוססות על ניסוי הן בהכרח נכונות? אליעד מסביר שמסקנות מניסוי אינן בהכרח נכונות. הוא נותן דוגמה של מחקרים מדעיים, שבהם בודקים קבוצות שונות של אנשים כדי להסיק מסקנות, למשל על ירידה במשקל. גם כאשר המחקר המדעי מתבסס על ניסוי ותצפית, התוצאות אינן בהכרח נכונות, מכיוון שהניסיון אינו מאפשר ודאות מוחלטת. תמיד קיימת אפשרות לטעות, ולכן ... אפשר לטעות. מהו הסיפור על איינשטיין ומה הוא מלמד אותנו על ניסיון? אליעד מתאר סיפור על אלברט איינשטיין, שבו מדענים עשו ניסוי ואישרו את התחזית התיאורטית שלו. המדענים התלהבו שהניסוי הוכיח שאיינשטיין צדק, וציפו שהוא יגיב בשמחה. אבל איינשטיין לא התרגש ואמר שאם הניסוי היה נכשל, הוא ... פשוט לנסות שוב, מכיוון שהוא היה בטוח לחלוטין שהחישובים שלו נכונים. הסיפור מדגים את העליונות של הבנה לוגית - מדעית מדויקת על פני הסתמכות על תוצאות ניסויים וניסיון. למה לא לסמוך רק על ניסיון? אליעד מדגיש שלא צריך להסתמך ... האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? למידה מניסוי וטעייה כיצד להסיק מסקנות נכונות? האם ניסיון אישי תמיד נכון? מחקרים מדעיים וניסיון מעשי מתי לסמוך על היגיון ולא על ניסיון? איך להבין את ההיגיון שמאחורי הניסיון?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ליטקוד, LeetCode Solution, איך לפתור שאלות ב LeetCode? ראיונות קוד, תרגול ליטקוד, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ראיון טכני, שאלות חשיבה, איך לפתור בעיות מורכבות? איך לפתח את המוח? איך להתכונן לראיון עבודה בהייטק? תרגול שאלות ליטקוד כהכנה לראיון, איך להיות מתכנת מחשבים? לעבוד בפיתוח תוכנה, איך למצוא מה בטוח נכון? ללמוד לנתח תהליכים, איך ללמוד לתכנת? איך ללמוד לכתוב קוד? כתיבת קוד, לפתור חידות היגיון, איך להבין חוקיות? איך למצוא חוקיות?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: חשיבה מדעית, האם המציאות היא טובה או רעה? בשביל מה לחיות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? מה המשמעות של החיים? מי ברא את אלוהים? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה לא להתאבד? האם יש אמת מוחלטת? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי? האם באמת הכל לטובה? האם יש או אין אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש בחירה חופשית? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? אולי אנחנו במטריקס? האם לדומם יש תודעה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: חשיבה מדעית, איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? דיכאון? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיות מאושר ושמח? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לנהל את הזמן? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעריך את עצמך? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לא להישחק בעבודה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל אישי, מטפל אישי מומלץ, אימון אישי ועסקי בנושא חשיבה מדעית - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3433 שניות - עכשיו 03_09_2025 השעה 01:14:15 - wesi1