שלום לכולם הפעם אני רוצה להשיב לשאלה הבאה והיא למי יותר קל למכור למוכר עצוב או למוכר שמח או במילים אחרות איך משפיע מצב הרוח של המוכר על המכירה שלו ללקוח. אז ברור לצורך העניין שאם יש מוכר עצוב שברגע שלקוח יגיע אליו הוא יתחיל להאשים את הלקוח בבעיות שלו וישפוך מים על הלקוח כי הוא עצבני אז ברור שהמכירה כנראה לא תצא לפועל אז כמובן שלא מדובר על זה אבל בהנחה ששניהם ינסו למכור המוכר השמח והמוכר העצוב, יש לדוגמא מלא סטנדאפיסטים שהם עולים לבמה ומאוד שמחים אבל בתוך תוכם הם עצובים כי אי אפשר להיות שמח כל יום מחדש.

בין כך ובין כך המוכר בהנחה שהוא יעמיד פנים כלפי חוץ הוא יהיה שמח או להפך איך מצב הרוח של המוכר משפיע על המכירה אז קודם כל בגדול צריך לדעת שכל תהליך של מכירה כמו כל פעולה אחרת יש בו תמיד גם שמחה וגם עצב, כל בן אדם שמוכר לכם מוצר הוא גם שמח וגם עצוב מחויב שהוא קצת שמח קצת עצוב. בא נסביר למה המוכר מוכר את המוצר ללקוח כי הוא חושב שהמכירה תעשה לו יותר טוב מרע, לקוח קונה את המוצר כי הוא חושב שהמוצר יעשה לו יותר טוב מרע אבל גם המוכר מוכר את המוצר כי הוא חושב שלמכור את המוצר יעשה לו יותר טוב מרע.

אם המוכר היה מרגיש מושלם שלמות הכל מושלם הכל בסדר אין אפשרות לשיפור, אם המוכר היה מאושר ברמה כל כך גבוהה שאין אפשרות להיות יותר מאושר מזה כל כך טוב שאין אפשרות שיהיה יותר טוב אז הוא לא היה מוכר למה שהוא ימכור את המוצר ללקוח מה הוא בכלל צריך מהלקוח. המוכר מוכר את המוצר ללקוח כי יש תועלת שהוא רוצה להשיג במכירה אם המוכר לא היה משיג שום תועלת מהמכירה הוא לא היה מוכר את המוצר ואם המוכר משיג תועלת מהמכירה זה אומר שיש לו כרגע איזה חיסרון כי אחרת הוא לא יכול להשיג תועלת, מי שאין לו חיסרון איך הוא ישיג תועלת?

ולכן כל תהליך של מכירה המוכר חייב להיות קצת עצוב ברמה הרגשית שזה בעצם מה שמניע אותו למכור כי הוא חושב שהלקוח ימלא לו את החיסרון שלו. יחד עם זאת בכל תהליך של מכירה בעולם חייב להיות שהמוכר יהיה גם קצת שמח, למה חייב להיות שהמוכר גם קצת שמח? כי אם המוכר היה מיואש לגמרי מרגיש רע מיואש שבור מה שזה לא יהיה, כל כך רע עד כדי כך שהוא לא רואה את הטוב אפילו לא בקצה המנהרה הוא גם לא היה מוכר את המוצר ללקוח, למה? כי בשביל שהוא ימכור את המוצר ללקוח הוא צריך לחשוב שהמכירה תעשה לו יותר טוב מרע.

זאת אומרת שהוא חושב שמשהו טוב יכול לצאת לו מזה, זאת אומרת שיש לו איזה שביב של תקווה איזה ניצוץ של תקווה כי אם אין שום דבר טוב שיכול לצאת לך מזה למה שתמכור את המוצר. ולכן מהצד של המוכר הממוקד בחיסרון של עצמו הוא מרגיש רע, מהצד שהוא ממוקד ביתרון שהוא הולך לקבל מהלקוח הוא מרגיש טוב בכל מקרה הוא גם שמח וגם עצוב תמיד. ואף על פי כן באופן יחסי וכפי שאמרתי קודם זה נכון בכל תחום כל פעולה שהבן אדם עושה הוא גם קצת עצוב כי אחרת הוא לא היה עושה את הפעולה כי אם הכל מושלם למה אתה צריך לעשות פעולה ומצד שני הוא גם קצת שמח כי הוא חושב שיכול להיות יותר טוב כי אם אתה חושב שהכל גרוע למה אתה עושה את הפעולה.

אם הכל טוב למה אתה עושה את הפעולה ואם הכל רע למה אתה עושה את הפעולה, כל פעולה נובעת מזה שהבן אדם חושב שבאופן יחסי יהיה לו קצת יותר טוב אם הוא יעשה את הפעולה מאשר אם הוא לא יעשה אותה שאז יהיה לו קצת פחות טוב שזה במילים אחרות להגיד קצת רע. וזה נושאים שכבר הסברתי בהזדמנויות אחרות, בכל מקרה לגבי מצב הרוח של המוכר אז זה עובד ככה בשביל שהעסקה תתבצע הלקוח צריך לחשוב שהמוצר יעשה לו יותר טוב מרע, בשביל שהלקוח יחשוב את זה זה תלוי גם ביכולת של המוכר לשכנע את הלקוח והיכולת של המוכר לשכנע את הלקוח תלויה גם בעד כמה הוא רוצה לשכנע את הלקוח ביכולות שלו וגם ברצון שלו.

ובמה תלוי הרצון של המוכר בלשכנע את הלקוח, במה תלוי עד כמה המוכר רוצה לשכנע את הלקוח לקנות? זה תלוי בכמה שהמוכר חושב שאם הוא ימכור את המוצר ללקוח זה יעשה לו יותר טוב מרע זה הכל וזה כמובן ביחס למאמץ שהוא חושב שכרוח בתהליך של המכירה. עכשיו זה עובד ככה ככל שהמוכר חושב שתהליך המכירה יעשה לו יותר טוב מרע ככה בעצם הוא יתאמץ יותר למכור ככה יש יותר סיכוי שהוא ימכור, עכשיו זה עובד ככה מי יחשוב שיותר קל למכור ללקוח מוכר שמח או מוכר עצוב? התשובה היא שכנראה שמוכר שמח.

למה? כי שמחה באופן כללי נובעת מכך שבן אדם רואה את הטוב שיש בכל דבר בן אדם רואה את היתרונות שיש בכל דבר, באופן יחסי בן אדם מסתכל על חצי הכוס המלאה מה שזה לא יהיה והעצבות נובעת מכך שבאופן יחסי באותו רגע בן אדם רואה את חצי הכוס הריקה רואה את החסרונות רואה את הבעיות. ולכן באופן יחסי בן אדם נמצא ב - mode במצב שבו הוא רואה את היתרונות אז ברגע שהוא יגיע לקושי במכירה הוא יתמודד עם זה בקלות הוא יגיד "זה לא כל כך קשה בא נראה את היתרונות" מפה לשם משם לפה אפשרי למכור ללקוח. לעומת זאת אם בן אדם רואה שחורות רע לו מאוד אז בגלל שרע לו גם כנראה שהוא יחשוב שיותר קשה למכור ללקוח, למה יותר קשה למכור ללקוח? כי כל פעם כשהלקוח ישאל אותו שאלה הוא יראה את זה כאסון, כל פעם כשהלקוח יביע התנגדות הוא יראה את זה כקטסטרופה מה שזה לא יהיה למה כי יש לו מצב רוח רע.

זאת אומרת מההיבט של מי חושב שיותר קל למכור יותר קל לשכנע את הלקוח מההיבט של עד כמה זה קל המוכר השמח יחשוב שזה קל כנראה יותר מהמוכר העצוב כי המוכר העצוב הוא רואה שחורות אז כנראה שגם תהליך המכירה הוא יראה אותו כקשה כי אם הוא היה כל כך אופטימי ורואה את הכל כטוב למה הוא בכלל עצוב והמוכר השמח הוא כאילו כביכול במצב רוח יותר טוב והוא יראה גם את תהליך המכירה כקל. יחד עם זאת בשביל לסגור עסקה מלקוח צריך לשכנע את הלקוח בשביל לשכנע את הלקוח צריך לרצות לשכנע את הלקוח, בשביל לרצות לשכנע את הלקוח צריך לחשוב שתהליך המכירה הוא קל אבל השאלה היא גם כמה תועלת מביא תהליך המכירה ללקוח.

ופה יש שני היבטים זה נכון שמוכר בלי מצב רוח כנראה שהוא יחשוב שיותר קשה לשכנע את הלקוח אבל מה הסיפור השאלה היא למי יש יותר רצון לסגור את העסקה למוכר שמרגיש טוב או למוכר שעצוב, מוכר שמח או מוכר עצוב. והנושא הוא פשוט מהיבט מסוים מוכר שהוא עצוב אין לו מצב רוח לכלום הוא מיואש מהכל הוא אומר "מה יצא לי מזה שעכשיו אני אסגור את העסקה הזאת בשביל מה אני צריך את זה" ואז גם יש לו פחות חשק לסגור את העסקה, לעומת זאת מוכר שמח טוב לו פה ושם שם ופה והוא אומר "יהיה טוב הכל טוב יהיה עוד יותר טוב" אופטימי, הוא אומר "כן בא נראה את הטוב אם אני אסגור את העסקה אני ארוויח ככה וככה בוא נסגור את העסקה" ולכן למוכר שמח יש יותר מוטיבציה יותר רצון לסגור את העסקה מאשר ממוכר עצוב שהוא כל כך עצוב הוא אומר "מה יצא לי מזה שאני אסגור את העסקה הזאת בכל מקרה לא יצא לי מזה כלום למה לי להתאמץ".

יחד עם זאת יכול גם להיות הפוך, מה ההפוך? שמוכר שהוא שמח הכל טוב לו הכל סבבה לו והוא אומר "בשביל מה אני עכשיו צריך לריב עם הלקוח מה זה ייתן לי, איזה תועלת זה ייתן לי עכשיו לריב עם הלקוח אני אגיד ככה הלקוח יגיד ככה, מה אני צריך את זה טוב לי לא מחפש את זה". לעומת זאת מוכר שהוא עצוב יכול להיות שהוא דווקא יגיד לעצמו "המצב כל כך גרוע אולי אם אני אצליח למכור את העסקה הזאת אולי אם אני אצליח לסגור הזאת אולי יהיה לי יותר טוב" ולכן דווקא יכול להיות שדווקא המוכר העצוב יהיה לו יותר רצון למכור, למה כי מרוב שהוא עצוב מרוב שהוא מיואש הוא נאחז במחשבה שאומרת לו "אם תמכור המצב יהיה מאוד טוב" או "אם תצליח למכור החיים שלך ישתנו" או מה שזה לא יהיה ולכן דווקא יכול להיות שמוכר עצוב תהיה לו יותר הצלחה במכירות מרוב שהוא עצוב הוא יותר מתאמץ למכור, הוא יותר רוצה למכור כי הוא חושב שהטוב שהמכירה תביא לו תשפיע עליו באופן גדול יותר.

וכמו שהסברתי מפעם אחרת למי יותר קל למכור ללקוח עצוב או ללקוח שמח אז מהיבט מסוים יש את הלקוח העצוב שהוא כל כך מיואש מהכל הוא אומר "מה אני צריך את המוצר הזה מה זה ייתן לי" הוא לא יקנה את המוצר לעומת זאת השמח זה להפך. ולעומת זאת יש את הלקוח העצוב שהוא כל כך עצוב שהוא יגיד" הלוואי שהמוצר הזה יעשה לי בוא נקנה את המוצר גם אם הוא לא מתאים לי", למה כי מרוב שהוא עצוב הוא כבר רוצה לקנות את המוצר בשביל לקבל איזו תקווה. יש אנשים כשהם מדוכאים הם לא אוכלים ויש אנשים שכשהם מדוכאים הם אומרים "מה יעזור לי עכשיו לאכול אפילו לאכול אני לא צריך לא רוצה לחיות" ויש אנשים כשהם מדוכאים הם אוכלים ואוכלים ואומרים "אולי האוכל הזה יעשה לי טוב" ולכן זה לשני הצדדים.

ולכן דווקא יכול להיות שהמוכר העצוב ימכור פחות מהמוכר השמח כי מרוב שהוא עצוב הוא לא רואה את הטוב שיכול לצאת לו מתהליך המכירה ולכן אין לו עצבים להתעסק עם המכירה לעומת זאת דווקא יכול להיות שהמוכר העצוב הוא דווקא ימכור יותר כי הוא מאוד עצוב והוא בראש שלו חושב "אם אני אצליח למכור הטוב שיצא לי מתהליך המכירה יכול לעשות לי מצב רוח יכול לשפר לי את המצב רוח, יכול להעלות לי את הערך העצמי" מה שזה לא יהיה "יכול לשנות את המצב הכלכלי" מה שזה לא יהיה ולכן יכול להיות שדווקא המוכר העצוב יכול למכור יותר טוב ודווקא יכול להיות שהמוכר השמח יכול למכור יותר טוב והכל לפי ההקשר. אז שיהיה לכולם בהצלחה תודה.