שיחה בנושא של טיפול בפחדים וניתוח פחדים:
אז איך לגשת לניתוח של סיטואציה מפחידה? איך לנתח סיטואציה שמפחדים ממנה? באיזה שלבים? מה לעשות קודם? לדוגמה, איך לנתח חרדה חברתית / פחד לפגוש מישהו / פחד מסיטואציה חברתית. אז השלבים הם כך:
1 - קודם כל לבדוק מה העובדות, להציג את העובדות כמו שהן בלי שום פירוש כלשהו.
2 - לשאול ולהבין, מה בדיוק מפחיד אותך, מה אתה מפחד שיקרה, בפשוטם של דברים, מה אתה לא רוצה שיקרה ולמה אתה לא רוצה שזה יקרה. לדוגמה: אני מפחד לפגוש מישהו, כי הוא ישאל אותי שאלות על העבר שלי, ואני לא רוצה שהוא ידע עלי משהו מסוים, שיעשה לי רע אם הוא ידע אותו.
3 - לנסות להבין מהי שרשרת האירועים שאמורים לקרות כדי שהפחד יתממש, להבין את הנחות היסוד שעליהן מבוסס הפחד, כמו שרשרת של חוליות / שרשרת אירועים, שעשויים להוביל לתוצאה המפחידה.
לדוגמה: 1 - אני מפחד לפגוש את הבן אדם + 2 - אני אדבר איתו שיחה כללית על משהו + 3 - השיחה יכולה להיגרר לנושא מסוים + 4 - הוא יכול להגיע למידע מסוים עלי + 5 - הוא עשוי לחשוב עלי דברים רעים + 6 - אני לא רוצה שיחשבו עלי דברים רעים.
במילים אחרות, בנינו כאן רצף של אירועים, שרשרת אירועים, שיכולה להוביל לתוצאה המפחידה. על בסיס שרשרת האירועים הזאת, אפשרי לעכשיו לבחון איפה רוצים להטיל ספק, באיזה חלק בשרשרת האירועים הזאת.
4 - אחרי שיש לנו את שרשרת האירועים, עכשיו נראה כי אפשרי לפרק את הפחד הזה, ב 3 דרכים מרכזיות. אפשרות 1 - אפשרי לא לפגוש אנשים באופן כללי / להימנע מלפגוש אנשים, כדי לא לדבר איתם, כדי לא להגיע לסיטואציה הקודמת.
אפשרות 2 - לפגוש אנשים, אבל ללמוד לטפל בהקטנת הסיכוי לכך שנגיע לתוצאה שמנסים להימנע ממנה. דהיינו, ללמוד להתמודד בסיטואציה החברתית, בהקשר של מיומנויות שיחה באופן כללי ואופן יותר ספציפי, גם בהקשר של להעביר נושא בשיחה, בהקשר של להתחמק משאלה, בהקשר של להסתיר מידע וכיו"ב. דהיינו, האדם צריך לטפל בסיכוי שיקרה מה שהוא לא רוצה שיקרה, גם באמצעות שיפור מיומנויות תקשורת וגם באמצעות ניתוח כללי, של להבין מה באמת הסיכוי לכך שיעלה נושא בעייתי ואיך להקטין את הסיכוי לכך שמשהו יקרה.
אפשרות 3 - ללמוד להתמודד עם המחשבות הרעות של: חושבים עלי דברים רעים. איך? באמצעות ניתוח של, מה הסיכוי שחושבים עלי דברים רעים, ואם כן אז מה אם חושבים עלי דברים רעים.
איזו אפשרות הכי טובה? תשובה: כנראה שעדיף לא ללכת לכיוון של הימנעות ממפגש עם אנשים. זאת האפשרות הכי פחות טובה. מה כן?
תשובה: בשביל השקט הנפשי הפנימי, כדאי ללכת על אפשרות 3, של מה הסיכוי שחושבים עלי דברים רעים ואם כן אז מה. במובן של ללמוד להכיל את זה שחושבים עליך דברים רעים.
אבל ברמה הפרקטית, כדאי ללכת גם על אפשרות 2 - דהיינו, לפתח מיומנויות תקשורת בין אישית, ללמוד לתקשר עם אנשים, בלי להעלות נושאי שיחה בעיתיים. כי בחיים בן אדם לפעמים חייב לתקשר עם אנשים והוא כן צריך לגרום להם לחשוב עליו דברים טובים. ואי אפשר תמיד לברוח למקום של "לא אכפת לי" וכיו"ב.
האם יש חיסרון באפשרות 2, שבה האדם בעצם לומד לשקר ולהסתיר מידע מהסביבה שלו, האם יש חיסרון בכך שבעצם החברים שלו "לא באמת" יהיו חברים שלו, כי הוא נמצא מולם בדמות חברתית כלשהי והוא לא באמת מי שהוא? האם יהיה נכון לומר, שאם לומדים "לשקר" בסיטואציה חברתית, אז זה הורס את מערכות היחסים, כי הן הופכות לשקריות?!
1 - במובן מסוים כן, זה הורס.
2 - אבל אלו החיים. כולם משקרים את כולם כל הזמן. לא במאה אחוז, אבל בהחלט שכולם כל הזמן משקרים את כולם ברמה מסוימת. לדוגמה, בחורה שמתאפרת, זה סוג של שקר. גבר שמתלבש יפה, זה סוג של שקר. איש מכירות / פרסומות / שימוש במילים מכובסות / לשון נקייה / לדבר בנימוס, הכל אלו שקרים שמאפשרים לבני אדם לחיות בצורה נורמאלית.
מי לא מעמיד פנים בכלל אלא מביא את עצמו באופן מלא בלי מעצורים? תשובה: תינוק / מי שסובל מאוטיזם חברתי. הוא לא יודע לשקר, לא יודע להתנהג בנימוס, לא יודע להתאים את עצמו לקוד חברתי. אלא הוא מי שהוא. אבל זה סוג של פגם בתקשורת ולא בהכרח יתרון. כי אלו החיים.
גם בעלי חיים, לומדים לשקר כדי לשרוד. לדוגמה, אריה שלומד להסוות את עצמו, כדי לטרוף או שהוא לומד להעמיד פנים שהוא חזק, גם כשהוא חלש, או לעשות פעולות שיגרמו לסביבה שלו לפחד ממנו וכיו"ב. במילים אחרות, בעולם שלנו, צריכים גם לשקר. לא במובן השלילי, אלא במובן הפרקטי. גם לשים בושם / דאודורנט, גם זה סוג של שקר, הסתרה. גם להתלבש, גם לסדר את השיער, כל דבר שהוא שמסתיר משהו, הוא שקר במובן מסוים. אבל אלו החיים.
ואפילו האדם צריך גם לשקר את עצמו ולא כל הזמן לומר לעצמו את האמת את כל האמת ורק את האמת. כי אז הוא יאבד כל משמעות.
ולכן, 1 - כדאי ברמה הפנימית ללמוד להתמודד עם המחשבה שחושבים עליך דברים רעים. אבל גם 2 - ללמוד גם "לשקר" בסיטואציה חברתית, לדעת להעמיד פנים ו לשחק את המשחק החברתי כמו כולם.
האם יהיה נכון לומר שאם חוקרים פחד, הוא נחלש? תשובה: תלוי באיזה רובד. ברובד העליון, לא בהכרח. יתכן שנבדוק את האמת ואז הפחד ייחלש או יתחזק. אבל אם חוקרים את העומק, ברמות העמוקות של הרצון, מה זה באמת משנה וכיו"ב, אז תמיד הפחד נחלש וכולי.
אז איך לגשת לניתוח של סיטואציה מפחידה? איך לנתח סיטואציה שמפחדים ממנה? באיזה שלבים? מה לעשות קודם? לדוגמה, איך לנתח חרדה חברתית / פחד לפגוש מישהו / פחד מסיטואציה חברתית. אז השלבים הם כך:
1 - קודם כל לבדוק מה העובדות, להציג את העובדות כמו שהן בלי שום פירוש כלשהו.
2 - לשאול ולהבין, מה בדיוק מפחיד אותך, מה אתה מפחד שיקרה, בפשוטם של דברים, מה אתה לא רוצה שיקרה ולמה אתה לא רוצה שזה יקרה. לדוגמה: אני מפחד לפגוש מישהו, כי הוא ישאל אותי שאלות על העבר שלי, ואני לא רוצה שהוא ידע עלי משהו מסוים, שיעשה לי רע אם הוא ידע אותו.
3 - לנסות להבין מהי שרשרת האירועים שאמורים לקרות כדי שהפחד יתממש, להבין את הנחות היסוד שעליהן מבוסס הפחד, כמו שרשרת של חוליות / שרשרת אירועים, שעשויים להוביל לתוצאה המפחידה.
לדוגמה: 1 - אני מפחד לפגוש את הבן אדם + 2 - אני אדבר איתו שיחה כללית על משהו + 3 - השיחה יכולה להיגרר לנושא מסוים + 4 - הוא יכול להגיע למידע מסוים עלי + 5 - הוא עשוי לחשוב עלי דברים רעים + 6 - אני לא רוצה שיחשבו עלי דברים רעים.
במילים אחרות, בנינו כאן רצף של אירועים, שרשרת אירועים, שיכולה להוביל לתוצאה המפחידה. על בסיס שרשרת האירועים הזאת, אפשרי לעכשיו לבחון איפה רוצים להטיל ספק, באיזה חלק בשרשרת האירועים הזאת.
4 - אחרי שיש לנו את שרשרת האירועים, עכשיו נראה כי אפשרי לפרק את הפחד הזה, ב 3 דרכים מרכזיות. אפשרות 1 - אפשרי לא לפגוש אנשים באופן כללי / להימנע מלפגוש אנשים, כדי לא לדבר איתם, כדי לא להגיע לסיטואציה הקודמת.
אפשרות 2 - לפגוש אנשים, אבל ללמוד לטפל בהקטנת הסיכוי לכך שנגיע לתוצאה שמנסים להימנע ממנה. דהיינו, ללמוד להתמודד בסיטואציה החברתית, בהקשר של מיומנויות שיחה באופן כללי ואופן יותר ספציפי, גם בהקשר של להעביר נושא בשיחה, בהקשר של להתחמק משאלה, בהקשר של להסתיר מידע וכיו"ב. דהיינו, האדם צריך לטפל בסיכוי שיקרה מה שהוא לא רוצה שיקרה, גם באמצעות שיפור מיומנויות תקשורת וגם באמצעות ניתוח כללי, של להבין מה באמת הסיכוי לכך שיעלה נושא בעייתי ואיך להקטין את הסיכוי לכך שמשהו יקרה.
אפשרות 3 - ללמוד להתמודד עם המחשבות הרעות של: חושבים עלי דברים רעים. איך? באמצעות ניתוח של, מה הסיכוי שחושבים עלי דברים רעים, ואם כן אז מה אם חושבים עלי דברים רעים.
איזו אפשרות הכי טובה? תשובה: כנראה שעדיף לא ללכת לכיוון של הימנעות ממפגש עם אנשים. זאת האפשרות הכי פחות טובה. מה כן?
תשובה: בשביל השקט הנפשי הפנימי, כדאי ללכת על אפשרות 3, של מה הסיכוי שחושבים עלי דברים רעים ואם כן אז מה. במובן של ללמוד להכיל את זה שחושבים עליך דברים רעים.
אבל ברמה הפרקטית, כדאי ללכת גם על אפשרות 2 - דהיינו, לפתח מיומנויות תקשורת בין אישית, ללמוד לתקשר עם אנשים, בלי להעלות נושאי שיחה בעיתיים. כי בחיים בן אדם לפעמים חייב לתקשר עם אנשים והוא כן צריך לגרום להם לחשוב עליו דברים טובים. ואי אפשר תמיד לברוח למקום של "לא אכפת לי" וכיו"ב.
האם יש חיסרון באפשרות 2, שבה האדם בעצם לומד לשקר ולהסתיר מידע מהסביבה שלו, האם יש חיסרון בכך שבעצם החברים שלו "לא באמת" יהיו חברים שלו, כי הוא נמצא מולם בדמות חברתית כלשהי והוא לא באמת מי שהוא? האם יהיה נכון לומר, שאם לומדים "לשקר" בסיטואציה חברתית, אז זה הורס את מערכות היחסים, כי הן הופכות לשקריות?!
1 - במובן מסוים כן, זה הורס.
2 - אבל אלו החיים. כולם משקרים את כולם כל הזמן. לא במאה אחוז, אבל בהחלט שכולם כל הזמן משקרים את כולם ברמה מסוימת. לדוגמה, בחורה שמתאפרת, זה סוג של שקר. גבר שמתלבש יפה, זה סוג של שקר. איש מכירות / פרסומות / שימוש במילים מכובסות / לשון נקייה / לדבר בנימוס, הכל אלו שקרים שמאפשרים לבני אדם לחיות בצורה נורמאלית.
מי לא מעמיד פנים בכלל אלא מביא את עצמו באופן מלא בלי מעצורים? תשובה: תינוק / מי שסובל מאוטיזם חברתי. הוא לא יודע לשקר, לא יודע להתנהג בנימוס, לא יודע להתאים את עצמו לקוד חברתי. אלא הוא מי שהוא. אבל זה סוג של פגם בתקשורת ולא בהכרח יתרון. כי אלו החיים.
גם בעלי חיים, לומדים לשקר כדי לשרוד. לדוגמה, אריה שלומד להסוות את עצמו, כדי לטרוף או שהוא לומד להעמיד פנים שהוא חזק, גם כשהוא חלש, או לעשות פעולות שיגרמו לסביבה שלו לפחד ממנו וכיו"ב. במילים אחרות, בעולם שלנו, צריכים גם לשקר. לא במובן השלילי, אלא במובן הפרקטי. גם לשים בושם / דאודורנט, גם זה סוג של שקר, הסתרה. גם להתלבש, גם לסדר את השיער, כל דבר שהוא שמסתיר משהו, הוא שקר במובן מסוים. אבל אלו החיים.
ואפילו האדם צריך גם לשקר את עצמו ולא כל הזמן לומר לעצמו את האמת את כל האמת ורק את האמת. כי אז הוא יאבד כל משמעות.
ולכן, 1 - כדאי ברמה הפנימית ללמוד להתמודד עם המחשבה שחושבים עליך דברים רעים. אבל גם 2 - ללמוד גם "לשקר" בסיטואציה חברתית, לדעת להעמיד פנים ו לשחק את המשחק החברתי כמו כולם.
האם יהיה נכון לומר שאם חוקרים פחד, הוא נחלש? תשובה: תלוי באיזה רובד. ברובד העליון, לא בהכרח. יתכן שנבדוק את האמת ואז הפחד ייחלש או יתחזק. אבל אם חוקרים את העומק, ברמות העמוקות של הרצון, מה זה באמת משנה וכיו"ב, אז תמיד הפחד נחלש וכולי.
איך להתמודד עם פחדים וחרדות? הסבר מעשי ודוגמאות מפורטות
אליעד כהן מציג שיטה מעשית, שלב אחר שלב, להתמודדות עם פחדים וחרדות. הסיכום כאן יפרט את תהליך הניתוח של כל פחד, בצירוף דוגמאות רבות וציטוטים מדויקים מתוך השיחה המקורית.
שלב ראשון: בדיקת עובדות - מה באמת קורה?
אליעד מסביר שהשלב הראשון בהתמודדות עם פחד הוא לבחון את העובדות באופן נקי מפרשנות:
לדוגמה: אדם מפחד להיכנס לחנות מחשש שיפגוש מישהו ספציפי. אליעד מציע לשאול שאלות כמו:
שלב שני: זיהוי מדויק של הפחד - מה בדיוק מפחיד אותך?
השלב הבא הוא להבין את הפחד המדויק, לא להסתפק באמירה כללית כמו "אני מפחד":
הדובר ענה שהוא מפחד שהאדם יקפוץ עליו או יתקוף אותו. אליעד מפרק את זה עוד:
שלב שלישי: בניית שרשרת אירועים - מה יכול לגרום לתוצאה המפחידה?
אליעד מסביר שלכל פחד יש שרשרת אירועים או הנחות יסוד שעליהן הוא מבוסס:
לדוגמה:
שלב רביעי: שלוש אפשרויות להתמודד עם הפחד
אליעד מציע שלוש אפשרויות מרכזיות להתמודד עם הפחד:
למה שקר חברתי הוא חלק בלתי נמנע מהחיים?
אליעד מבהיר שלמרות שהשקר החברתי עשוי להיראות בעייתי, הוא חלק מהותי מחיינו:
השקר הזה הוא לא "רע" באופן מוחלט, אלא דרך להגן על עצמך ולנהל מערכות יחסים בריאות.
האם החקירה תמיד מחלישה את הפחד?
אליעד מסביר שהחקירה השטחית יכולה אפילו להגביר פחדים, אבל החקירה לעומק, של ההנחות הבסיסיות, תמיד מחלישה אותם:
איך להתנהל ביום - יום עם פחדים?
ההמלצה המעשית של אליעד היא לנתח את הפחדים בצורה יסודית לפי השלבים שפורטו, וליישם בפועל את הגישה המשולבת: ללמוד לקבל את עצמך כך שלא יהיה אכפת לך באמת ממה שחושבים עליך, ובמקביל, לפתח מיומנויות תקשורת וטקטיקות חברתיות מתוחכמות.
לסיכום, שלבי ההתמודדות הם:
אליעד כהן מציג שיטה מעשית, שלב אחר שלב, להתמודדות עם פחדים וחרדות. הסיכום כאן יפרט את תהליך הניתוח של כל פחד, בצירוף דוגמאות רבות וציטוטים מדויקים מתוך השיחה המקורית.
שלב ראשון: בדיקת עובדות - מה באמת קורה?
אליעד מסביר שהשלב הראשון בהתמודדות עם פחד הוא לבחון את העובדות באופן נקי מפרשנות:
"קודם כל בודקים מה העובדות, לא מה הפחד. לא ממה הכי הרבה אני מפחד. קודם כל עובדות, לא להתחיל לשאול שאלות אחרות."
לדוגמה: אדם מפחד להיכנס לחנות מחשש שיפגוש מישהו ספציפי. אליעד מציע לשאול שאלות כמו:
- "מה הסיכוי שתפגוש אותו בפועל?"
- "כמה פעמים יצא לך לפגוש אותו בעבר באותה סיטואציה?"
- "האם הוא באמת נמצא שם?"
שלב שני: זיהוי מדויק של הפחד - מה בדיוק מפחיד אותך?
השלב הבא הוא להבין את הפחד המדויק, לא להסתפק באמירה כללית כמו "אני מפחד":
"זה לא מספיק להגיד 'אני מפחד לפגוש אותו'. ממה בדיוק אתה מפחד? מה אתה מפחד שיקרה בפועל?"
הדובר ענה שהוא מפחד שהאדם יקפוץ עליו או יתקוף אותו. אליעד מפרק את זה עוד:
- "האם באמת יש סיבה שהאדם הזה יתקוף אותך?"
- "מה הסיכוי שהוא יעשה את זה?"
- "האם קרה משהו בעבר שיצדיק זאת?"
שלב שלישי: בניית שרשרת אירועים - מה יכול לגרום לתוצאה המפחידה?
אליעד מסביר שלכל פחד יש שרשרת אירועים או הנחות יסוד שעליהן הוא מבוסס:
לדוגמה:
- "אני אפגוש את האדם בחנות."
- "הוא ישאל אותי שאלות לא נעימות."
- "השיחה תגיע לנושא אישי רגיש."
- "הוא ידע עלי מידע מביך או בעייתי."
- "הוא יחשוב עלי דברים רעים."
- "יהיו לכך השלכות שליליות מבחינתי."
"אפשרי להטיל ספק בכל אחת מהחוליות האלה. האם באמת השיחה חייבת להגיע לנושא הזה? האם הוא באמת יחשוב עליך רע? מי אמר שזה בכלל משנה?"
שלב רביעי: שלוש אפשרויות להתמודד עם הפחד
אליעד מציע שלוש אפשרויות מרכזיות להתמודד עם הפחד:
- הימנעות מוחלטת: פשוט לא להיכנס לסיטואציה (לא מומלץ).
"לא לפגוש אנשים זה לא פתרון. אתה לא יכול לחיות ככה."
- התמודדות עקיפה: להיפגש, אך ללמוד לשקר, להסתיר מידע או לשנות נושאים באופן אלגנטי.
"ביום - יום צריך לדעת גם לשקר. לא כל דבר צריך לספר. זה חלק מהחיים."
- התמודדות ישירה: לומר את האמת במלואה ולהיות מוכן לספוג כל תגובה, אפילו קיצונית.
"להיות מסוגל להגיד את כל האמת, גם אם יכתבו עליך בפייסבוק, ושזה לא יפריע לך."
"בשביל השקט הנפשי כדאי שלא יהיה אכפת לך מה חושבים. אבל ביום - יום, בדייטים, בעבודה - צריך גם לדעת לשחק את המשחק, לשקר קצת."
למה שקר חברתי הוא חלק בלתי נמנע מהחיים?
אליעד מבהיר שלמרות שהשקר החברתי עשוי להיראות בעייתי, הוא חלק מהותי מחיינו:
"גם כשאתה שם דאודורנט, או מתייפייף בדייטים - זה סוג של שקר. גם אריה בטבע שואג כדי להיראות חזק - זה שקר. כולם עושים זאת במידה מסוימת."
השקר הזה הוא לא "רע" באופן מוחלט, אלא דרך להגן על עצמך ולנהל מערכות יחסים בריאות.
האם החקירה תמיד מחלישה את הפחד?
אליעד מסביר שהחקירה השטחית יכולה אפילו להגביר פחדים, אבל החקירה לעומק, של ההנחות הבסיסיות, תמיד מחלישה אותם:
"אם אתה חוקר עמוק, את ההנחות של הרצון, מי אמר שזה משנה, אז תמיד הפחד ייחלש. אבל ברובד השטחי, אם רק תשאל שאלות פשוטות, הפחד יכול גם להתגבר."
איך להתנהל ביום - יום עם פחדים?
ההמלצה המעשית של אליעד היא לנתח את הפחדים בצורה יסודית לפי השלבים שפורטו, וליישם בפועל את הגישה המשולבת: ללמוד לקבל את עצמך כך שלא יהיה אכפת לך באמת ממה שחושבים עליך, ובמקביל, לפתח מיומנויות תקשורת וטקטיקות חברתיות מתוחכמות.
לסיכום, שלבי ההתמודדות הם:
- בדוק את העובדות בצורה נקייה.
- זהה במדויק את הפחד שלך.
- פרק את הפחד לשרשרת של אירועים או הנחות יסוד.
- הטל ספק בכל חוליה בשרשרת.
- בחר שילוב של התמודדות פנימית (חוסן רגשי) והתמודדות חיצונית (מיומנויות שיחה והסתרת מידע).
- איך להתמודד עם חרדה חברתית?
- איך להפסיק לפחד ממה שחושבים עליי?
- איך לא להתרגש מביקורת של אנשים?
- למה כולם משקרים?
- איך לשפר מיומנויות תקשורת?
- איך לא לפחד לומר את האמת?