חקירות , שכל, כפירה או אמונה - מה האמת (ברסלב) האם רבי נחמן מברסלב מעודד או מתנגד לחקירת האמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה היא מדוע רבי נחמן מברסלב, מצד אחד, לכאורה מתנגד לחקירות שכליות ופילוסופיות, ומדגיש שוב ... עד קצה גבול היכולת, ולהגיע להבנה המלאה ביותר שהשכל האנושי מסוגל להשיג. לכאורה, יש כאן סתירה בין המסרים של רבי נחמן: האם הוא מעודד את האדם לחקור בשכל, או מתנגד לחקירה ומדגיש את האמונה הפשוטה? אליעד כהן ... אמת אלא רק נוחות אישית. לכן, הוא אמר להם דברים שלכאורה נועדו לחזק את האמונה התמימה, אך באמת מטרתם הייתה בדיוק הפוכה: לגרום להם להתעורר ולחקור לעומק. מהי משמעות המסר של אמונה ... הוא יגלה שבתוכו יש שאלות וספקות שמונעות ממנו את האמונה הזאת. הסיבה לכך פשוטה: רבי נחמן הבין שכל אדם בעולם, כולל ילדים קטנים, מחזיקים בתוכם חקירות וכפירה. אפילו ילד קטן שכועס שלקחו ... הילד הוא כופר קטן. לכן רבי נחמן אמר לכולם להתחזק באמונה, כי מי שינסה באמת להאמין ללא שכל, ייתקל במהרה בספקות הפנימיים שלו ויגלה שהוא בעצם מלא בחקירות. כיצד רבי נחמן מברסלב התמודד עם החקירות שלו עצמו? אליעד כהן ממשיך ומסביר כי רבי נחמן לא פחד כלל מחקירות, אלא להיפך - הוא היה הראשון שהעלה את החקירה הכי עמוקה וקשה על אלוהים בעצמו. ... שיוכל להעביר את השכל הגבוה יותר, שהוא בעצמו מעבר לכל התורה ולכל המקורות. בסיכומו של עניין, אליעד כהן מציין כי רבי נחמן למעשה עודד את האנשים לחקור לעומק, לחפש את האמת עד הסוף, ולהבין ... תלמידיו לאמונה דווקא כדי שיגלו את הכפירה שבתוכם, ומתוך כך יבינו שהאמת היא מעבר לשכל הרגיל ולתפיסות הרגילות של אלוהים או תורה. האם רבי נחמן בעד חקירה או אמונה? מהי תורת ארץ ישראל לפי רבי נחמן? מהי השאלה הכי קשה של רבי נחמן? אמונה או כפירה - מה האמת? איך מגיעים לשכל שמעבר לשכל? חקירות, שכל, כפירה או אמונה - מה האמת ...

... חקירות הפללה עצמית מתוך לחץ נפשי - מה המשמעות הרוחנית? אם נתבונן על עניין עולם החקירות ועל עולמם של עורכי הדין הפלילי, נראה משהו מעניין, והוא כי אחת מדרכי ההגנה על חשוד בפלילים שהודה באישום שמיוחס לו, היא על ידי טענת עורך הדין, כי אותו החשוד הודה בהודאה עצמית על הפשע שהוא ביצע, רק מתוך לחץ נפשי וחרדה מהחוקרים שחקרו אותו. וטענת עורך הדין היא, כי ההודאה נגבתה תחת לחץ, וכי אין בה ממש. ומאחר שהחוקרים יודעים שהחשוד ועורך דינו יכולים לחזור בהם ולטעון שההודאה של החשוד נעשתה תחת לחץ, משום כך כאשר החוקרים מנסים לגבות הודאה מהחשוד, הם לא מסתפקים בהודאה שלו באופן כללי, אלא הם רוצים שהוא יביא להם הוכחות נוספות לכך שהוא ביצע את הפשע. כדי שבזמן המשפט, אם אותו הנאשם יחליט לכפור באשמה ולומר שהוא הודה רק מתוך לחץ, אז יהיה ניתן לעמת אותו עם ההוכחות הנוספות שהוא סיפק לחוקרים בזמן ההודאה שלו, על כך שהוא ביצע את אותו הפשע. ואותן ההוכחות הן עומדות בפני עצמן, גם בלי קשר להודאה של אותו החשוד. ויש בזה גם עניינים נוספים, כגון כאשר החשוד מודה באשמה, ותוך כדי שהוא מודה באשמה, הוא מספק לחוקרים פרטים על החקירה, פרטים שהוא לא היה יכול לדעת אותם, אם לא הוא עצמו היה קשור לאירוע בצורה כלשהי. ובפרט אם לא הוא עצמו ביצע את דבר הפשע. ומה עושים עורכי הדין כאשר מעמתים אותם עם כך שהחשוד סיפק ראיות לכאורה לכך שהוא עצמו ביצע את הפשע? במקרה כזה עורכי הדין מנסים לטעון, שאת כל הראיות לכאורה שאותו הנאשם סיפק לחוקרים לגבי המעורבות שלו בפשע, את כל הראיות האלו הוא סיפק לא מתוך ידיעה אישית שלו כמעורב בפשע, אלא משום שאותם החוקרים עשו על הנחקר מניפולציות מסוימות, כדי שהוא כאילו מעצמו יגיד ויעשה כל מיני דברים, למרות שבכלל עשו לו פסיכולוגיה הפוכה כלשהי, והחוקרים גרמו לו להביא ראיות להפללת עצמו, למרות שבאמת הוא חף מפשע. וגם משום כך, כל החקירות של נחקרים, הכל מתועד מצולם ומוסרט, כדי שיהיה ניתן לאחר מכן לבדוק, האם באמת אותו הנאשם הודה באשמה מתוך זה שהוא החליט להודות על האמת, או שמא גבו ממנו את ... שיש בעולם, הוא טוב. ולכן כל אדם מטבעו, הוא טוב. אלא שיש בתוך האדם גם כוחות שונים, שהם מנסים לגרום לאדם לחוש רגשות אשמה ולהרגיש רע עם עצמו. שזה בדיוק כמו אותם החוקרים שמנסים לגרום לאדם להפליל את עצמו, דהיינו, להאשים את עצמו ולחשוב שהוא לא בסדר. ובנוסף, בכל דבר ודבר שיש בעולם, גם בו יש משהו טוב. כי השורש של כל הדברים ... שונים, שהם מנסים לגרום לאדם לא לראות את הטוב שיש בכל דבר, אלא הם מנסים להסתיר מהאדם את הטוב שיש בכל דבר, כדי שהאדם ירגיש רע עם עצמו. וגם זה בדיוק עניין אחד עם החוקרים שמנסים להפליל את האדם, דהיינו, מנסים להוביל את האדם אל גיהנום (בית הכלא), במקום אל גן עדן (העולם החופשי). ואחת מהשיטות של החוקרים לגרום לאדם להפליל את עצמו ולהרשיע את עצמו, היא על ידי הפחדה. כי לפעמים החוקרים מפחידים את האדם בכל מיני שקרים שונים, כדי לגרום לו להודות על משהו שהוא לא עשה. ולפעמים לדוגמה החוקרים יכולים להציג לאדם מצג שווא, ולגרום לו לחשוב שאם הוא לא יודה על מה שהם רוצים שהוא יודה, אז הם יפגעו לו בבני משפחתו וכיוב. והמשמעות הרוחנית של העניין היא, ... ירשיע את עצמו. כי אין אדם משים עצמו רשע, דהיינו, אף אחד לא ירשיע את עצמו סתם כך וינסה לגרום לעצמו להרגיש רע, אם לא הופעל עליו איזה לחץ כלשהו. ואחד הלחצים שמפעילים חוקרים על האדם, הוא הלחץ של הפחד. והפחד גורם לאדם להפסיק לחשוב בהיגיון, ועל ידי זה הוא לפעמים מודה גם במה שהוא לא עשה. וכך גם המחשבות הרעות של האדם, כדי לגרום ... והאדם יודע שהחרדות שלו הן רק פוביות, דמיונות ושקרים. ואף על פי כן החרדות האלו משתקות את האדם. ומי שהוא איש אמיץ ואיש חיל, הוא לא מפחד מהמחשבות הרעות שיש לו, אלא הוא חוקר אותן בחזרה. דהיינו, הוא לא מוכן לפחד סתם כך ללא סיבה ברורה, אלא הוא מתעמת עם המחשבות שמציקות לו, והוא חוקר ובודק את האמת, האם באמת הוא צריך לפחד מהמחשבות הרעות או שלא. וכאשר האדם חוקר בחזרה את המחשבות שמציקות לו, ועל ידי זה שהוא מעמת אותן עם האמת, שהוא בכלל חף מפשע, שהוא כולו זכאי, על ידי זה המחשבות הרעות מסתלקות מהאדם. ולכל אדם, יש ... אבל המחשבות הרעות גרמו לו לא לראות את הטוב, רק על ידי הפחדה בלבד, למרות שבאמת הכל טוב, על ידי זה האדם ניצול מכך שהוא חשב מחשבות רעות על עצמו ועל העולם. ומאחר שהחוקרים יודעים שהאדם יכול להירגע ולכפור באשמה ובהודאה שלו, לכן הם מנסים לעגן את ההודאה של האדם במציאות, כדי שהוא לא יוכל לטעון ולומר שהוא הודה רק מתוך לחץ. ... מנסה לשכנע את השופט בכך, שכל הראיות שאותן סיפק החשוד שלו כדי להפליל את עצמו, הן סופקו על ידי החשוד, רק בגלל שטיפת מוח ולחץ נפשי ומניפולציות רגשיות ומחשבתיות שעשו החוקרים על הלקוח שלו. אך באמת הלקוח שלו חף מפשע בכל זאת. והמשמעות הרוחנית היא, שעל האדם להבין, שלמרות שנראה לו שהוא לא סתם מאמין שהעולם רע, אלא שהוא באמת מבין ... שלו מטעות אותו בצורה מאוד מתוחכמת וכולי. ומה קורה בסופו של דבר, או יותר נכון, ומה אמור לקרות בסופו של דבר? תשובה: בסופו של דבר אם השופט הוא איש אמת והוא יודע לחקור את האמת היטב, אז האמת סופה לנצח. וביחס לאדם עצמו, סוף האמת לנצח. כי על האדם לא לפחד מהמחשבות הרעות שלו, אלא לרדת לעומק העניין, ולנסות לגלות את שורש הפחד ...

... שאלה מזוויות שונות: כיצד מאחד נוצר שתיים וכיצד משלמות מוחלטת נוצרים חסרונות וזמניות? מהי הסתירה הלוגית בשיטת החקירה של בעל הסולם? אליעד מזהה סתירה לוגית בדברי בעל הסולם שאומר: כדי לברר את כל השאלות הללו בשלמות, צריך להקדים חקירות מסוימות, אך לא חקירות אסורות. אליעד אומר שחקירה שמוגבלת מראש על ידי איסורים או הנחות מוקדמות, לעולם לא תוכל להגיע לשלמות אמיתית, משום שכדי להבין משהו באמת יש לחקור אותו מכל הכיוונים, ללא הגבלות מוקדמות. כיצד בעל הסולם מגביל את החקירה? בעל הסולם מדגיש שיש חקירות שאסורות מבחינת התורה, כגון חקירת עצמותו של הבורא, ומנגד יש חקירות שמצווה לחקור , כגון מעשיו של הבורא. אליעד מצביע על הבעייתיות בכך שבעל הסולם מניח מראש שהתורה נכונה, וכך מגביל את החקירה לשאלות מסוימות בלבד, דבר שפוגע בשלמות החקירה וביכולת להבין את הדברים לעומק באמת. מה אליעד אומר על הקשר בין התורה לבין שאלות קבליות - פילוסופיות? אליעד מציין שבפועל, השאלות ...

... פחות לחוצים, כי כל פחד או דאגה שהיו לנו כבר התגשמו באחד מהיקומים המקבילים. מה שעולה מתוך התפיסה הזו הוא הרעיון שכל החלטה מתקיימת כבר איפשהו, ושהכל קורה בו זמנית. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול ... כל כך ממה שקורה כאן, כי מבין שכל האפשרויות קורות בכל מקרה. זה יכול לצמצם סבל ולהקטין פחד, אך גם להעלות תחושות אחרות. יש הדגשה על כך שחוויה עמוקה של התפיסה הזו דורשת חקירה פנימית: להבין מה זה מקום, מה זה זמן, ומה הקשר ביניהם לבין הפוטנציאל האינסופי. כאשר חוקרים זאת עד הסוף, לכאורה חווים שהזמן והמקום מתבטלים, כי ... וביקומים אחרים מתממשות האפשרויות הנוספות. מי שמעמיק באותה תפיסה יכול לחיות את החיים עם פחות היצמדות לתוצאה, ביודעו שכל התוצאות מתקיימות ממילא. כיצד הרעיון קשור גם לחקירות מדעיות נוספות? אומרים שפיזיקאים שחוקרים תופעות קוונטיות נתקלים ברעיון שהחלקיק מצוי בכל ... שאלות עמוקות: מה זה מקום?, מה זה זמן?, מה זה אומר שהדברים באמת קיימים?, האם אפשר שחומר יהיה קיים רק בצורה אחת או בו - זמנית בכל הצורות?. הסיכום הוא שעבור מי שבוחר לחקור לעומק, הדבר עשוי לשנות את תחושת המציאות מקצה לקצה. ... שאלות כמו האם באמת יש רק מציאות אחת? ומה המשמעות של כל האפשרויות האינסופיות?, שאלות שנוגעות גם לבחירה חופשית, גם למדע, גם לרוחניות וגם לתפיסת החיים ברמה האישית ביותר. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול ...

... באותו מצב ולגיבוש תגובה שתוסיף לחץ על הילד. לשאול בצורה חודרנית ולחזור על פרטי האירוע - חקירות אגרסיביות עלולות להוביל לכך שהנפגע יחווה שוב ושוב את האירוע, דבר שעלול להזיק עוד יותר. לתייג את האירוע כטראומטי מבלי לתת לנפגע אפשרות לפרש אותו אחרת - אם ההורה ... מצב, ואז מגיב בצורה שמוסיפה לחץ על הילד. לשאול בצורה חודרנית ולחזור על פרטי האירוע - חקירות אגרסיביות כמו מי עשה לך את זה? איך זה קרה בדיוק? עלולות להוביל לכך שהנפגע יחווה שוב ושוב את האירוע, מה שעלול לפגוע בו אף יותר. לתייג את האירוע כטראומטי מבלי לתת ...

... כנה ואמיתי, הוא מגלה מה הרצון האמיתי שלו, ויכול להחליט אם הוא רוצה לצאת מהייאוש או להתייאש לגמרי. לפי אליעד, מי שישאל ויחקור באמת ובכנות מוחלטת, ימצא את התשובה, ובכך ייצא מהייאוש ויחווה אושר אמיתי. מה הכי חשוב לעשות מול הייאוש? הדבר החשוב ביותר שאליעד מדגיש הוא להיות אמיתי עם עצמך ... טוב וזה רע? האם באמת אני רוצה לצאת מהייאוש? העיקר לנקוט עמדה, עד הסוף. אם זה להתייאש עד הסוף, או לחפש את הפתרון על ידי חקירות ושאלות אבל עד השורש. וכך או כך לכיוון הזה או לכיוון הזה עד סופו, תמצא את האמת וממילא תצא מהייאוש. ...

... אותו לאלוהים. לפי גישה זו, מתן תורה היה מלווה בניסים ונפלאות, ועל כן משמש הוכחה מוצקה לכאורה לדבר קיומו של כוח עליון. אולם נטען פה שכל חקירה לעומק מובילה למסקנה של אקראיות, שכן גם אם יש כוח אלוהי, ... דווקא באופן הזה. בסופו של דבר, הרצון של אלוהים נתפש כרצון אקראי, מכיוון שאי אפשר להסביר מה גרם לו. מדוע התפישה על אלוהים כישות נפרדת מולידה חקירות אינסופיות? כאשר אדם מניח שאלוהים הוא ישות נפרדת ... ויש עולם - נשאלת השאלה למה אלוהים בחר לבצע ניסים. אם המטרה היא להראות שהוא קיים, הוא הרי כל יכול ויכול היה לעשות זאת בדרכים פשוטות יותר. החקירה מובילה לנקודה שבה, אם אין סיבה ממשית לרצון של אלוהים, אז ... תאמינו. וברמה הלוגית שום דבר לא הכרחי, אולי ההפך הוא הנכון, כי כאילו קורה נס, ולא חושבים שזה אולי קרה באופן אקראי, חושבים שזה נס. אבל אם נחקור, ונניח שאלוהים רצה לעשות את זה, נשאל את הדתי למה אלוהים רצה לעשות את זה, וכל שאלה שנשאל למה אלוהים רצה, כל חקירה פנימה, זה בכלל אקראי בסוף. גם אם נגיד שאלוהים רצה לעשות ...

... גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים שנעשים על פי היגיון לעומת כאלה שנעשים על פי תצפיות? אליעד מציין את ההבדל בין חקירות שעוסקות בשאלות של היגיון לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך ...

... זו ממחישה את החשיבות של חקירה שכלית יסודית ושלמה בכל תחום בחיים. מהו המפתח לוודאות שכלית מוחלטת? אליעד מדגיש כי המפתח לוודאות ... השכלי שלו כדי לחקור כל אופציה קיימת. הוא מדגיש שאי אפשר להגיע לוודאות באמצעות רצון בלבד - חייבים שכל שיברר ויחקור כל אפשרות. האם אדם עם שכל קטן יכול להגיע מהר יותר לוודאות? אליעד מציין שלכאורה אדם בעל שכל מוגבל ... לפתח את השכל היא על ידי חקירת כל דבר באופן יסודי. אליעד ממליץ לקחת נושאים פשוטים מהחיים - כמו להבין איך עובד מנוע של רכב, או ... באמצעות תרגול מתמשך של חקירות אלו, האדם משפר את יכולת הניתוח השכלית שלו, כך שביום שבו יעסוק בשאלות גורליות כמו האם יש משמעות ...

... מספק, לגלות את הפתרון, שחזור אירועים, לשחזר אירועים, ניתוח תהליך, חקירה משטרתית, לגלות את האשם איך פתרון ספק קשור לשחזור אירועים וחקירה? בהרצאה, נדונה הדרך בה ניתן ... אליעד דיבר על ההיגיון העומד מאחורי שחזור תהליך, במיוחד בהקשרים של חקירות משטרתיות וניתוחים של תהליכים. הוא הציע את הרעיון של חקירה שנעשית באמצעות שחזור של ... עשוי להוביל למסקנה שנמצאת לא על פי ההיגיון או על פי הציפיות. החקירה יכולה לחשוף גם נקודות בלתי ... במצב וכולם טוענים לזכור פרטים שונים, אליעד מציע לגשת לתהליך של חקירה ממקום של מחויבות: מה כל אחד ...