חופש הבחירה, הזדהות עם הרצון העצמי, של מי הרצון הזה? לבחור את הרצון העצמי, רצון נגד המציאות, הרצון לא שלי, הרצון של המציאות, המציאות מתגלה דרכך, האם יש בחירה חופשית? רצון חופשי
האם הרצון שלך באמת שייך לך?
אחת השאלות העמוקות ביותר שאליעד כהן עוסק בהן היא השאלה של חופש הבחירה והקשר שלה לרצון האישי של האדם. אליעד פותח בכך שיש תפיסה נפוצה שאומרת כי לכל אדם יש את הרצון שלו, רצון אישי שהוא מזדהה איתו ומאמין שהוא שלו. אבל כאן נשאלת השאלה החשובה: "של מי הרצון הזה באמת?". אליעד מנסה לערער את ההנחה הבסיסית הזו ולהביא את האדם להטיל ספק באמונה שהרצון שהוא חווה הוא אכן שלו.
מה משמעות המושג "הרצון לא שלי"?
אליעד נותן דוגמה לכך, באמצעות מצב שבו אדם סובל מכאב. האדם אומר: "אני לא רוצה שיכאב לי". השאלה שאליעד מציג היא: האם הרצון הזה שלא יכאב הוא באמת הרצון שלך? או שאולי זה רצון של המציאות עצמה שמתגלה דרכך? אליעד טוען, כי כאשר האדם אומר "אני לא רוצה שיכאב לי", הוא מניח שהרצון הזה אישי שלו, אך אם יסתכל לעומק, הוא יגלה שהרצון הזה לא באמת שלו אלא של המציאות. זה כמו מצב שבו אדם מקבל אוכל מקולקל שהוא צריך להעביר לאדם אחר. האדם שמעביר את האוכל לא מתייחס כלל לטעם או לאיכות האוכל, משום שזה לא האוכל שלו אלא הוא רק השליח. כלומר, כשהאדם רואה את עצמו כשליח של המציאות, הרצון האישי שלו נעשה חסר משמעות.
מה הכוונה ברצון של המציאות לעומת רצון אישי?
אליעד מסביר שאפשר להבין את הרצון האישי כרצון של המציאות עצמה. בדיוק כפי שאדם שחולם רוצה משהו, הדמות בתוך החלום יכולה להרגיש רצון מסוים, אך זהו בעצם רצונו של החולם עצמו. הדוגמה לכך היא שאם אדם חולם שהוא זקוק לתרופות בתוך החלום, הרצון לתרופות איננו באמת רצון של הדמות בחלום, אלא רצון של מי שחולם את החלום.
באופן דומה, אליעד מסביר שכאשר האדם אומר "אני רוצה" או "אני לא רוצה", יש לשאול: מי הוא אותו "אני"? אולי ה"אני" הזה איננו אלא כלי שדרכו המציאות מבטאת את רצונה? אם כך, האדם כלל לא צריך להיפגע או להרגיש רע מכאב או מצבים שליליים, משום שהוא בסך הכל שליח שמעביר את רצונה של המציאות. אליעד מדגיש שיש כאן שתי נקודות הזדהות:
עוד דוגמה שאליעד נותן היא מצב שבו מישהו נמצא בתוך חלום, ובחלום הזה מישהו אחר צועק שיש שריפה. אם האדם שחולם יודע שזהו חלום, הוא כלל לא צריך לדאוג מכך, משום שהמחשבה "יש שריפה" איננה שלו אלא של החלום. הוא יכול לראות שהמחשבה הזו באה מהמציאות של החלום, לא ממנו. ובאותה הצורה בדיוק, בעולם האמיתי, אדם ששומע על משהו רע או שלילי לא חייב בהכרח להרגיש רע, אם הוא מבין שהמחשבה שגורמת לו לסבל היא לא שלו, אלא של המציאות עצמה.
איך אדם יכול לבחור את הרצון שלו?
אחד הקשיים שאליעד מציג הוא כיצד אדם יכול לומר שהוא בוחר את הרצון של עצמו באופן חופשי. אליעד מציג אפשרות כזו: נגיד שאדם אומר לעצמו, "אני בוחר עכשיו שלא יכאב לי". אם הוא באמת יכול לבחור, הוא אמור להיות מסוגל גם לבחור הפוך, כלומר, לבחור ברצון אחר. ואם הוא לא מצליח לבחור...
אחת השאלות העמוקות ביותר שאליעד כהן עוסק בהן היא השאלה של חופש הבחירה והקשר שלה לרצון האישי של האדם. אליעד פותח בכך שיש תפיסה נפוצה שאומרת כי לכל אדם יש את הרצון שלו, רצון אישי שהוא מזדהה איתו ומאמין שהוא שלו. אבל כאן נשאלת השאלה החשובה: "של מי הרצון הזה באמת?". אליעד מנסה לערער את ההנחה הבסיסית הזו ולהביא את האדם להטיל ספק באמונה שהרצון שהוא חווה הוא אכן שלו.
מה משמעות המושג "הרצון לא שלי"?
אליעד נותן דוגמה לכך, באמצעות מצב שבו אדם סובל מכאב. האדם אומר: "אני לא רוצה שיכאב לי". השאלה שאליעד מציג היא: האם הרצון הזה שלא יכאב הוא באמת הרצון שלך? או שאולי זה רצון של המציאות עצמה שמתגלה דרכך? אליעד טוען, כי כאשר האדם אומר "אני לא רוצה שיכאב לי", הוא מניח שהרצון הזה אישי שלו, אך אם יסתכל לעומק, הוא יגלה שהרצון הזה לא באמת שלו אלא של המציאות. זה כמו מצב שבו אדם מקבל אוכל מקולקל שהוא צריך להעביר לאדם אחר. האדם שמעביר את האוכל לא מתייחס כלל לטעם או לאיכות האוכל, משום שזה לא האוכל שלו אלא הוא רק השליח. כלומר, כשהאדם רואה את עצמו כשליח של המציאות, הרצון האישי שלו נעשה חסר משמעות.
מה הכוונה ברצון של המציאות לעומת רצון אישי?
אליעד מסביר שאפשר להבין את הרצון האישי כרצון של המציאות עצמה. בדיוק כפי שאדם שחולם רוצה משהו, הדמות בתוך החלום יכולה להרגיש רצון מסוים, אך זהו בעצם רצונו של החולם עצמו. הדוגמה לכך היא שאם אדם חולם שהוא זקוק לתרופות בתוך החלום, הרצון לתרופות איננו באמת רצון של הדמות בחלום, אלא רצון של מי שחולם את החלום.
באופן דומה, אליעד מסביר שכאשר האדם אומר "אני רוצה" או "אני לא רוצה", יש לשאול: מי הוא אותו "אני"? אולי ה"אני" הזה איננו אלא כלי שדרכו המציאות מבטאת את רצונה? אם כך, האדם כלל לא צריך להיפגע או להרגיש רע מכאב או מצבים שליליים, משום שהוא בסך הכל שליח שמעביר את רצונה של המציאות. אליעד מדגיש שיש כאן שתי נקודות הזדהות:
- הזדהות עם ה"אני" - האדם מאמין שהוא האישיות הספציפית שסובלת או רוצה דבר מסוים.
- הזדהות עם המציאות - האדם מבין שהמציאות עצמה היא זו שרוצה דרכו, ואז הכאב או הקושי אינם אישיים.
עוד דוגמה שאליעד נותן היא מצב שבו מישהו נמצא בתוך חלום, ובחלום הזה מישהו אחר צועק שיש שריפה. אם האדם שחולם יודע שזהו חלום, הוא כלל לא צריך לדאוג מכך, משום שהמחשבה "יש שריפה" איננה שלו אלא של החלום. הוא יכול לראות שהמחשבה הזו באה מהמציאות של החלום, לא ממנו. ובאותה הצורה בדיוק, בעולם האמיתי, אדם ששומע על משהו רע או שלילי לא חייב בהכרח להרגיש רע, אם הוא מבין שהמחשבה שגורמת לו לסבל היא לא שלו, אלא של המציאות עצמה.
איך אדם יכול לבחור את הרצון שלו?
אחד הקשיים שאליעד מציג הוא כיצד אדם יכול לומר שהוא בוחר את הרצון של עצמו באופן חופשי. אליעד מציג אפשרות כזו: נגיד שאדם אומר לעצמו, "אני בוחר עכשיו שלא יכאב לי". אם הוא באמת יכול לבחור, הוא אמור להיות מסוגל גם לבחור הפוך, כלומר, לבחור ברצון אחר. ואם הוא לא מצליח לבחור...
- האם יש רצון חופשי?
- בחירה חופשית
- הזדהות עם הרצון העצמי
- איך לבחור את הרצון שלי?
- של מי הרצון הזה?
- רצון נגד המציאות
- המציאות מתגלה דרכך
050-3331-331